הבורסה הישראלית שוברת שיאים, חלק מהמשקיעים מזהים שינוי חיובי, אחרים נשארים זהירים

18.6.2025

הבורסה הישראלית שוברת שיאים, חלק מהמשקיעים מזהים שינוי חיובי, אחרים נשארים זהירים

בקצרה

  • מדדי הבורסה בתל אביב רשמו עליות חדות, כאשר מדד ת"א בנייה עלה ב-13% תוך שלושה ימים, ומדדי הביטוח והנדל"ן הוסיפו כ-7%, דבר המצביע על אופטימיות סקטוריאלית חריגה למרות המצב הביטחוני.
  • מדד ת"א 90 עלה בכ-50% בשנה האחרונה, לעומת עליות מתונות יותר במדדים בינלאומיים כמו דאקס הגרמני (32%) ו-S&P 500 (13%), מה שמצביע על ביצועים חזקים של השוק המקומי ביחס לשווקים גלובליים.
  • מניות הבנקים עלו ב-80%, חברות הביטוח זינקו ב-135%, ומניות הנפט והגז עלו ב-68% בשנה האחרונה, מה שמצביע על שינויים משמעותיים בסקטורים המובילים ועל פוטנציאל רווח גבוה למשקיעים בסקטורים אלה.
  • מדד המניות הדואליות עלה בכ-14% בלבד בשנה האחרונה, נמוך משמעותית ממדדים אחרים, עקב חשיפה לשוק האמריקאי ואי ודאות בנוגע לריבית, מה שמצביע על השפעה גלובלית על חברות אלה.

דווקא כשברקע נשמעות אזעקות והכותרות מדברות על מתיחות עם איראן, הבורסה בתל אביב רשמה שלושה ימי עליות רצופים, וחצתה שיא חדש. מדדי הבנקים, הבנייה, הנדל”ן והאנרגיה כולם עלו בצורה חדה, הרבה מעבר למה שמרבית האנליסטים ציפו. לא מעט גורמים בשוק מנסים להבין מה עומד מאחורי העליות, ומדוע השוק המקומי מגיב דווקא כך, בשעה שמסביב יש אי ודאות ביטחונית.

לפי ההערכות הרווחות, ייתכן שהשוק מתמקד דווקא ביום שאחרי.
מתן פסטרנק, מנכ”ל קרן הגידור ואר קפיטל, טוען שמה שאנחנו רואים כרגע הוא תוצאה של תרחיש שמתחיל להתגבש בקרב המשקיעים, תרחיש שבו ישראל יוצאת מהאירועים הנוכחיים חזקה יותר, עם אופק מדיני רחב יותר והזדמנויות כלכליות חדשות. לדבריו, ייתכן שזו התחלה של שינוי כיוון אזורי, שיביא עמו יותר השקעות זרות.

גם אורן מונטל, ממנורה מבטחים, חושב שהתגובה הנוכחית נובעת מההנחה שהאירועים הביטחוניים יסתיימו תוך זמן לא ארוך, ואחריהם תגיע רגיעה שתפחית את הסיכון הגיאופוליטי שמיוחס לישראל. לדעתו, מדובר בחלון הזדמנויות, ולמרות התנודתיות, ייתכן שזו נקודת כניסה נוחה לטווח הבינוני. דרך הגב יש לי פודקאסט מאוד מעניין עם אורן מונטל, מוזמנים להיכנס לפודקאסט.

לעומת זאת, לא כולם שותפים לגישה הזו. לירן לובלין, ראש מחלקת המחקר בבית ההשקעות IBI, מציין שהתגובה של השוק קשה להסבר, ומזהיר מפני פרשנות ממהרת. “השוק מגיב בצורה לא שגרתית, בזמן מלחמה ואי ודאות, אנחנו רואים עליות חדות. זה לא מובן מאליו, וצריך להיזהר לפני שמסיקים מסקנות רחבות מדי”.

נתוני הבורסה מראים שהעליות חזקות, מדד ת”א בנייה עלה ב13% תוך שלושה ימי מסחר, מדדי הביטוח והנדל”ן הוסיפו כ7%, ומדדי הבנקים ונפט וגז התחזקו גם הם. בהסתכלות שנתית, בולטת תל אביב בהשוואה לעולם: עלייה של כ50% במדד ת״א 90, לעומת עלייה של כ־32% בדאקס הגרמני, 13% במדד S&P500.

גיא נתן לוגו

התחזקות זו נובעת, בין היתר, משינויים בסקטורים המובילים, מניות הבנקים עלו ב80%, חברות הביטוח זינקו ב135%, נפט וגז ב68%. גם רשתות השיווק הוסיפו 50% לערכן. בשבוע האחרון הצטרפו גם מניות הבנייה, שעד כה פיגרו בביצועים, וזינקו עם חידוש המתיחות מול איראן.

גיא נתן לוגו

קרדיט: גלובס

אחד הסקטורים שזוכים לתשומת לב מיוחדת הוא התחום הביטחוני. חברות כמו אלביט מערכות, שעלתה ב־136% בשנה האחרונה, מושכות עניין בקרב המשקיעים, על רקע ביקושים גלובליים גוברים לציוד ומערכות לחימה. פסטרנק רואה בכך תהליך שמבוסס על צורך אמיתי, ולא רק תגובה לאירועים האחרונים. גם כרמלי, מחברת ארבע עונות, מדגיש שהתחום הביטחוני צפוי להמשיך ליהנות מתשומת לב והשקעות, במיוחד אם הביקושים מהעולם יימשכו.

בנוסף אפשר לראות כי חברות דואליות הן חברות שמניותיהן נסחרות גם בבורסה בתל אביב וגם בבורסה נוספת, לרוב בוול סטריט. כלומר, מדובר בחברות ישראליות בעלות פעילות גלובלית, שמושפעות גם מהשוק המקומי וגם מהשוק האמריקאי. דוגמאות בולטות לכך הן טבע (TEVA), נייס (NICE), טאואר (TSEM). למרות שמדובר בחברות גדולות ומוכרות, מדד המניות הדואליות עלה בשנה האחרונה בכ14% בלבד. הרבה פחות ממדדי הבנקים, הביטוח או האנרגיה. הסיבה לכך היא חשיפה גבוהה לשוק האמריקאי, שהתמודד בתקופה הזו עם אי ודאות בנוגע לריבית, האטה בתחום הטכנולוגיה והערכות שווי שמרניות יותר. לכן, בעוד שהשוק המקומי נהנה מאופטימיות, החברות הדואליות נבלמו ברווחיות ובתשואות.

לסיכום:
למרות המצב הביטחוני הרגיש, שוק ההון בישראל הפתיע עם עליות חדות במדדים המרכזיים, תופעה שמעלה שאלות על האופן שבו משקיעים מתמחרים סיכון. חלק משקיעים בשוק רואים בכך ביטוי לאמון בכלכלה הישראלית בטווח הארוך, ואפשרות של שינוי אזורי שיביא הזדמנויות חדשות. אחרים מזהירים מתגובה מהירה ומציעים להתייחס בזהירות לתמחורים הנוכחיים.
מה שאפשר ללמוד מכך הוא שהשוק לא מגיב רק לאירועים עצמם, אלא גם לציפיות לגבי העתיד. ולפעמים, דווקא כשהמציאות מורכבת, התמחור הופך להיות שאלה של פרשנות.