העלות הסמויה של מלחמה עם איראן, ולמה היא יקרה הרבה יותר ממערכות קודמות

בזמן שכולם מדברים על חימושים ומיירטים, דווקא הפגיעה בעורף הופכת את הלחימה מול איראן ליקרה במיוחד.
במלחמות ״רגילות״ כמו זו שישראל ניהלה מול חמאס בעזה או מול חיזבאללה בצפון, הפגיעה ממוקדת בעיקר ביישובי הפריפריה. זה כואב, זה הרסני, אבל ההיקף הכלכלי מוגבל יחסית. מה שקרה במערכה מול איראן שונה מהיסוד, הפגיעה זזה למרכז. לרמת גן, לתל אביב, להרצליה. והמשמעות התקציבית של כל פגיעת טיל, מתייקרת בהתאם.

קל להבין את זה עם דוגמה אחת פשוטה.
כיפת ברזל שמיירטת מעל בניין מגורים בדרום תל אביב מגנה לא רק על חיי אדם, אלא גם על שווי נכס שעומד על יותר מ־4 מיליון שקל לדירה לפחות. נוסיף לזה ביטוח מבנה, אובדן הכנסה לעסק קטן, והפסדים למגדל משרדים סמוך וכל פגיעה אחת כזו עלולה לעלות למדינה מיליונים, עוד לפני שמתחילים לספור פיצויים לתושבים. עכשיו נכפיל את זה במספר פגיעות או עשרות נפילות ונבין למה העלות של שבוע אחד מול איראן כבר חוצה את 15 מיליארד השקלים.

לפי ההערכות, ישראל הוציאה עד כה קרוב ל־10 מיליארד שקל על תקיפות אוויריות בלבד, הכוללות שעות טיסה, חימושים מתקדמים וטיפול בציוד. נוסף לכך, עלות פעילות כוחות העורף, הכוללת פינוי, לוגיסטיקה, כוננויות והפעלה של מערכות התראה, מוערכת בכ־100 מיליון שקל ליום. רק השבוע הראשון של הלחימה הניב כאן חשבון של כ־13-15 מיליארד שקל. במקביל, קרן הפיצויים צפויה להוציא כ־5 מיליארד שקל נוספים עד סוף השנה. לפי הנתונים, יירוט אחד של טיל חץ 3 עולה כ־10 מיליון שקל ואם מתבצעים מאות יירוטים בשטח ישראל, המדינה נאלצת לממן את זה כמעט מהכיס הישיר.

מצרף לכם תמונה עם נתונים שמראים את העלות.

קרדיט: כלכליסט

אבל מעבר לגובה ההוצאות, חשוב להבין איפה בדיוק נוצר הנזק.

במלחמות הקודמות, הנטל התחלק אחרת. כשחמאס ירה אלפי רקטות לעבר שדרות, אופקים או נתיבות, הפגיעה הייתה קשה, אך המדינה נאלצה להתמודד עם שיקום של מבנים פשוטים יחסית, בנכסים בעלי ערך נמוך בהרבה. גם כשחיזבאללה שיתק את הגליל, המחיר הכלכלי היה גבוה, אבל לא מתקרב למה שקורה כשמיירטים מופעלים מעל גוש דן, או כשמשרדים ברמת החייל מפסיקים לעבוד שעות ארוכות.

הנתון שממחיש את הפער הזה בצורה הכי חדה מגיע דווקא מהתחום הכי יומיומי, שיפוץ בניינים. בתל אביב, שיפוץ מקיף של דירה במגדל יוקרתי מוערך ב־10 עד 12 אלף שקל למ”ר. לפי דוח של אחת החברות שבנו את הבניין שנפגע, עלות הבנייה המקורית עמדה על יותר מ־720 מיליון שקל וזה לא כולל את רכישת הקרקע. סך שטח המגורים במגדל עמד על כ־35 אלף מ”ר, כך שבחישוב פשוט, עלות שיפוץ של כלל הדירות עשויה להגיע ל350 עד 400 מיליון שקל. מאחר והמדינה היא זו שנושאת בעלויות, ברור לחלוטין מדוע יש העדפה מובהקת לשפץ ולא להרוס ולבנות מחדש, תהליך שצפוי להיות יקר עוד יותר, תהליך שאמור להימשך חמש שנים לפחות, ולכלול גם מימון מלא לשהות הדיירים מחוץ לבית.

בשורה התחתונה, מדובר בהוצאה של מאות מיליוני שקלים, רק על בניין אחד במרכז תל אביב. וזה מה שיוצר את הפער האדיר בין המערכה מול איראן לבין עימותים “רגילים” בעזה או בלבנון. כי כשפגיעה מתרחשת במגדל יוקרה בגוש דן ולא בבית פרטי בפריפריה, ההוצאה התקציבית על כל פגיעה גבוהה פי כמה. פשוט כי החיים במרכז יקרים יותר, הדירות שוות יותר, והתשתיות מורכבות בהרבה. לכן, גם אם מדובר באירוע קצר, עלות הפגיעה בעורף האזרחי לא קטנה והיא זו שמטלטלת את תקציב המדינה.

נכון ליוני 2025, קרן הפיצויים כוללת כ9-10 מיליארד שקל, והאוצר התחייב להזרים לה עוד 5 מיליארד עד סוף השנה, מתוך הכנסות מס הרכישה שמופנות אליה במלואן. אבל אם המערכה תימשך, ולא תסתכם בימים בודדים, אין ודאות שזה יספיק. כל פגיעה באזורים עם נכסים יקרים תעמיס על הקרן סכומים שאין לה כרגע יכולת אמיתית לשאת.

המשמעות הברורה היא שהפגיעה בעורף של המרכז אינה דומה לפגיעה בפריפריה, לא בביטוח, לא בפיצויים, ולא בזמן ההתאוששות. וזה בא לידי ביטוי גם בתחזיות הגירעון. הבנק העולמי בין הגדולים ״JPMorgan״ כבר מעדכנים תחזיות לגירעון של מעל 6% תוצר בשנת 2025, עוד לפני שמדברים על שיקום אמיתי או החלפת מלאי ביטחוני. במקביל, המדינה תידרש להנפקות אג”ח (אגרות חוב) נוספות כדי לכסות את הגירעון, מה שעלול לייקר את המימון ולפגוע ביציבות הפיסקאלית. חשוב לציין שיחס החוב־לתוצר של ישראל עומד כיום על כ69%, אמנם עלייה חדה מהשנים האחרונות, אבל עדיין נמוך בהשוואה למדינות כמו ארה”ב (כ־130%), צרפת (115%), איטליה (145%) ואפילו סין. כלומר, מצבנו עדיין סביר ביחס לעולם. יש לי פוסט שיכול לעזור לכם להבין לעומק את חשיבות של יחס חוב תוצר, מוזמנים להיכנס. 

דווקא בגלל זה חשוב להפריד בין תקציב הביטחון לבין העלות הכללית של מלחמה. התקציב הצבאי אולי קיבל תוספות מראש, אבל המדינה לא נערכה מראש לתרחיש שבו מאות אלפי דירות בשווי של מיליונים נמצאות תחת איום ישיר. ברגע שטיל נופל בלב תל אביב או פוגע במגדל בהרצליה, הנזק אינו רק פיזי, אלא כלכלי מערכתי ירידה בפעילות עסקית, פגיעה בנדל”ן, שיבוש במסחר ושרשרת תשלומים שלמה שמתחילה להתפרק.

מלחמה מודרנית כבר מזמן לא נמדדת רק לפי מספר ימי הלחימה. היא נמדדת לפי הפגיעה האזרחית, האזורית והכספית. מהבחינה הזו, ישראל נמצאת היום בזירה מסוג חדש. יקרה, ממוקדת, ורגישה פי כמה. וכשאנחנו שואלים את עצמנו איך ייתכן ששבוע מול איראן עולה יותר משנה וחצי מול עזה ולבנון, התשובה כבר לא נמצאת רק אצל האויב, אלא בפגיעה שנעשית ממש כאן, בתוך הערים שלנו, בבניינים שאנחנו חיים בהם.