כמעט שלוש שנים למלחמה והחוסן הישראלי ממשיך להפתיע

מאז השבעה באוקטובר, החברה הישראלית נדרשת להתמודד עם מציאות שקשה היה לדמיין מראש.
מלחמה ממושכת, שירות מילואים, פינוי יישובים, אובדן וחוסר ודאות הפכו לחלק משגרת החיים ובתוך כל אלה, המשק ממשיך לפעול, חברות ממשיכות לפתח ולייצא, יזמים מקימים עסקים ומשקיעים ממשיכים לזהות בישראל הזדמנויות.

בציון שלוש שנים לפרוץ המלחמה, אפשר לראות את החוסן הזה גם בתוצאות.
הבורסה המקומית הציגה ביצועים חזקים, השקל התחזק, ההנפקות חזרו והטכנולוגיה הישראלית ממשיכה למשוך הון וקונים מהעולם. ההתאוששות אינה שלמה, אך היא מלמדת על יכולת משמעותית להסתגל, לשמור על פעילות ולהתקדם גם בתנאים קשים.

הכוח שמאחורי הנתונים נמצא באנשים ובמערכות שנבנו כאן לאורך שנים.
עובדים ומנהלים ששומרים על רציפות עסקית, משפחות שנושאות בנטל המילואים, צוותים שמחפים על עמיתים שנעדרים, ויזמים שממשיכים לחשוב קדימה. אלו אינם רק סיפורים חברתיים אלא חלק מהתשתית שמאפשרת לכלכלה הישראלית לעמוד בזעזוע.

הבורסה משקפת אמון ביכולת להמשיך קדימה

מאז ערב המלחמה ועד לכתיבת שורות אלו, ת״א 35 עלה ב131% ות״א 125 בכ120%. בתקופה שנבדקה, שניהם הקדימו את S&P 500 ואת Nasdaq 100 בהשוואת תשואה כוללת הכוללת דיבידנדים.
זו תוצאה מרשימה למשק שנמצא תחת לחץ ביטחוני ממושך ועצים, והיא משקפת את העובדה שמשקיעים מסתכלים גם על יכולת החברות לייצר רווחים בעתיד, על איכות הפעילות שלהן ועל הסיכוי לשיפור בסביבה שבה הן פועלות.

לחברות רבות הנסחרות בישראל יש פעילות בינלאומית, מוצרים מבוקשים ומקורות הכנסה מגוונים. התעשיות הביטחוניות נהנות מביקוש עולמי, חברות הטכנולוגיה פונות לשווקים גדולים מחוץ לישראל, והמערכת הפיננסית ממשיכה לספק אשראי ומימון.
עליות בבורסה לא מבטיחות שכל עסק או משק בית כבר התאוששו. עם זאת, הן מעידות שהמלחמה לא מחקה את הערך של החברות הישראליות או את האמון ביכולתן להתפתח ועבור המשק, שוק הון פעיל הוא גם כלי מעשי שמאפשר לממן צמיחה, השקעות והתרחבות.

השקל התחזק והמשמעות מורגשת במשק

בערב המלחמה עמד שער הדולר על כ3.86 שקלים וכיום הוא נסחר ברמה של 3.07 שקלים. אחרי היחלשות השקל בתחילת המלחמה, נרשמה התחזקות משמעותית, גם אם הדרך כללה תנודות.
התנועה הזו הושפעה משילוב של גורמים מקומיים ועולמיים כמו ייצוב השווקים בתחילת המלחמה, ירידה בפרמיית הסיכון, יצוא והשקעות תמכו בשקל, לצד השפעת התנועה של הדולר בעולם.

מבחינת הציבור, שקל חזק יכול להקל על עלויות יבוא ורכישות בחו״ל ולמתן חלק מהלחץ על המחירים אך מבחינת חברות שמכניסות דולרים ומשלמות שכר בשקלים, הוא יוצר אתגר ומחייב התאמות.
התמונה הכוללת מצביעה על מערכת פיננסית שהצליחה לשמור על תפקוד ועל אמון גם בזמן המלחמה. היכולת הזו חשובה מעבר לשער עצמו, משום שהיא מאפשרת לחברות ולמשקי בית לקבל החלטות בתוך סביבה יציבה יותר.

ההון חוזר והחדשנות הישראלית נשארת מבוקשת

אחד הסימנים המעודדים הוא חזרת ההנפקות לבורסה המקומית.
מהנפקה יחידה בלבד ב2023, השוק עבר ליותר מעשרים הנפקות ב2025, והפעילות נמשכה גם במחצית הראשונה של 2026.
המשמעות היא שחברות שוב מצליחות לגייס כסף מהציבור כדי לממן את הצעד הבא שלהן כאשר מאחורי כל הנפקה עומדת החלטה של משקיעים להעמיד הון לטובת פעילות עסקית, ושל חברה להתחייב לשקיפות ולפעולה בשוק הציבורי.

גם בהייטק נרשמה התאוששות בגיוסים, שהגיעו ב2025 ליותר מ11 מיליארד דולר. אמנם הכסף מרוכז יותר בחברות מבוססות, אך עצם המשך ההשקעות בתקופה הזו מעיד על האטרקטיביות של הטכנולוגיה הישראלית.
עסקאות כמו רכישת Wiz בידי Google ורכישת CyberArk בידי Palo Alto Networks ממחישות זאת היטב שכן חברות שנבנו על ידע ויזמות ישראליים הפכו לנכסים אסטרטגיים עבור ענקיות עולמיות. אבטחת ענן וזהויות נעשית חשובה יותר ככל שארגונים מאמצים בינה מלאכותית, אוטומציה ושירותים דיגיטליים, והחברות הישראליות נמצאות בלב הצורך הזה.

הערך של ההצלחה חורג מהעסקה עצמה. ניסיון, קשרים והון יכולים לחזור למערכת ולסייע ביצירת חברות נוספות.
האתגר הוא לשמר בישראל גם את המחקר, העובדים והפעילות שמייצרים את דור ההצלחות הבא.

היכולות הישראליות פוגשות צורך עולמי

התעשיות הביטחוניות הן דוגמה בולטת למפגש בין יכולת מקומית לביקוש בינלאומי. ב2025 נחתמו חוזי יצוא ביטחוני חדשים בהיקף של יותר מ19 מיליארד דולר ומדינות מחפשות מערכות הגנה אווירית, מודיעין, חיישנים ופתרונות מדויקים. לישראל יש בתחומים האלה ניסיון הנדסי ומבצעי שנבנה לאורך שנים, והביקוש נשען גם על הרחבת תקציבי הביטחון בעולם.

לצד הביטחון בולטים הסייבר, השבבים ותחומי טכנולוגיה עמוקה כאשר המכנה המשותף הוא היכולת לפתור בעיות מורכבות באמצעות שילוב של ידע, ניסיון וחשיבה יצירתית. זהו יתרון שקשה לבנות במהירות, והוא מסייע להסביר מדוע לקוחות ומשקיעים ממשיכים לפנות לחברות ישראליות.

הביקוש יכול לתמוך במשרות, בהרחבת מפעלים ובפעילות ספקים מקומית וכך הצלחה של חברה מובילה עשויה להתפשט גם למעגלים רחבים יותר במשק.

ההון האנושי הוא הכוח המרכזי וגם המשימה החשובה ביותר

לצד ההצלחות, נתוני ההגירה מזכירים שהחוסן הישראלי דורש תחזוקה.
אחרי העלייה החדה בעזיבה ב2024 נרשמה התמתנות ב2025, אך מאזן ההגירה של ישראלים נותר שלילי. גם העלייה לישראל ירדה, אף ש21 אלף עולים חדשים הגיעו במהלך 2025.

מבחינה כלכלית, השאלה החשובה אינה רק כמה אנשים מגיעים ועוזבים, אלא כיצד שומרים כאן על ידע, יזמות וכישורים שכן עובדים מקצועיים, חוקרים ובעלי עסקים הם חלק מהיכולת של ישראל לצמוח לאורך זמן.
העלייה מביאה עמה הזדמנות משום שרבים מהעולים מגיעים עם השכלה וניסיון, ושילוב מקצועי מוצלח שלהם יכול לחזק את המשק ובמקביל, שימור עובדים ויזמים בישראל דורש אופק, תשתיות והזדמנויות להתפתח.

החוסן החברתי ניכר גם ביכולת לשאת בנטל משותף.
בתקופת המלחמה, היכולת של משפחות, צוותים וקהילות לתמוך זה בזה סייעה לשמור על רציפות החיים והעבודה וכדי שהכוח הזה יישמר, הוא צריך לקבל תמיכה שתאפשר לאנשים להמשיך לבנות כאן את עתידם.

הצמיחה חוזרת וההישגים הביטחוניים יכולים לחזק את האמון

הנתון המעודכן של הלמ״ס מציב את צמיחת המשק ב2025 על 3.5% כאשר ההייטק צמח מהר יותר והמשיך להיות אחד ממנועי הפעילות המרכזיים. גם נתוני 2026 הצביעו על התאוששות לאחר הפגיעה בפעילות במהלך המבצע מול איראן.
המשמעות היא שהמשק מסוגל לחזור לפעילות אחרי זעזועים אך עם זאת, התאוששות הופכת לחזקה יותר כאשר היא מלווה בשיפור בפריון, כלומר ביכולת לייצר יותר באמצעות העבודה והמשאבים הקיימים. בהייטק נרשמה עלייה בפריון לעובד, והמשימה הבאה היא להרחיב את השימוש בטכנולוגיה ובשיטות עבודה יעילות גם לענפים אחרים.

להישגים הביטחוניים גם כן יש מקום בסיפור הזה.
הפגיעה בתשתיות וביכולות איראניות, יכולות ההגנה והיירוט והפעלת כוח בטווחים רחוקים ממחישות יכולת מבצעית וטכנולוגית משמעותית. כאשר הישגים כאלה תורמים להערכת סיכון נמוכה יותר, הם יכולים לחזק גם את האמון הכלכלי ואת היכולת לתכנן ולהשקיע.

ההישגים אינם מבטלים את האיומים או את מחיר המלחמה. התיירות, הבנייה ועסקים באזורי העימות עדיין מתמודדים עם קשיים, והוצאות הביטחון מכבידות על התקציב. אבל בתוך המציאות הזו, ישראל ממשיכה לשמור על יכולות הייצור, החדשנות והמימון שלה.

להפוך את החוסן להזדמנות רחבה יותר

כמעט שלוש שנים לאחר השבעה באוקטובר, אפשר לראות בישראל יכולת משמעותית להתמודד, להסתגל ולבנות קדימה.
החברות ממשיכות להתחרות בעולם, ההון ממשיך להגיע והמשק מצליח להתאושש מפגיעות חוזרות. ההזדמנות כעת היא להרחיב את ההצלחה, לחבר את האמון בשווקים להשקעה בעסקים, את החדשנות למשרות איכותיות ואת ההישגים הביטחוניים ליציבות שתאפשר תכנון ארוך טווח.

הבסיס לכך כבר קיים בחברה הישראלית.
הידע, היוזמה, האחריות ההדדית והנכונות להמשיך לפעול גם כשהתנאים קשים הם מהכוחות החשובים שמניעים את הכלכלה והנתונים שהצגנו מראים עד כמה הכוחות האלה הצליחו לעמוד במבחן.