הכסף ששכב בעו״ש מגיע לבית המשפט
23.9.2026

בקצרה
- בית המשפט המחוזי אישר ניהול תביעה ייצוגית נגד ארבעה בנקים בגין אי-תשלום ריבית על יתרות זכות בעו״ש, התפתחות משפטית המעמידה בסיכון את רווחי העתק שהבנקים מפיקים ממקורות מימון אלו.
- הציבור הישראלי החזיק כ-400 מיליארד שקל בחשבונות עו״ש ללא ריבית בין השנים 2022 ל-2025, נתון הממחיש את היקף ההון הנזיל ששימש את הבנקים כמקור מימון אפסי וזול במיוחד.
- התובעים הייצוגיים מעריכים את הנזק שנגרם ללקוחות ביותר מ-15 מיליארד שקל בעילת עשיית עושר שלא במשפט, סכום עתק שאם ייפסק במלואו עלול להוביל לפגיעה מהותית בהון העצמי של הבנקים.
- משקיעים במניות הבנקים מתמודדים כעת עם איום כפול של תשלום פיצויים רטרואקטיבי והתייקרות עתידית בעלויות המימון, מצב שעלול לצמצם את מרווחי הריבית ולשחוק את רמות הרווחיות של המערכת הבנקאית.
ריבית גבוהה יכולה להיות בשורה טובה למי שמחזיק כסף בבנק. פיקדון עשוי להניב יותר, אבל כסף שנשאר בחשבון העו״ש לא בהכרח מקבל את אותה תמורה. מבחינת הלקוח, היתרה זמינה לשימוש בכל רגע. מבחינת הבנק, יתרות של לקוחות רבים יחד הן מקור מימון גדול וזול. השאלה מי צריך ליהנות מהרווח שנוצר מהכסף הזה עומדת כעת במרכזו של הליך משפטי נגד ארבעה בנקים.
בית המשפט המחוזי מרכז אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי, בטענה שלא שילמו ללקוחות ריבית על יתרות זכות בעו״ש בשנים 2022 עד 2025, אף שהפיקו מהן רווח. אישור התביעה מאפשר לברר אותה בשם קבוצת לקוחות. הוא אינו קובע בשלב זה שהבנקים חייבים כסף או שלקוחות זכאים לפיצוי.
איך כסף בעו״ש מייצר רווח לבנק
יתרת זכות בעו״ש היא כסף שהלקוח יכול למשוך או להוציא. כדי לשמור על הזמינות הזאת, הבנק אינו יכול להתייחס לכל שקל בעו״ש כאילו הופקד לתקופה קבועה. ובכל זאת, כשמסתכלים על כלל החשבונות, חלק מהכסף נשאר במערכת לאורך זמן ומשמש מקור מימון לפעילות הבנק.
לפי הנתונים שהוצגו בהליך, כ400 מיליארד שקל מכספי הציבור הוחזקו בחשבונות עו״ש שלרוב אינם נושאים ריבית. המספר הזה ממחיש את גודל השאלה הכלכלית, אך הוא אינו סכום הנזק שנפסק, וגם אינו אומר שכל היתרות אמורות לקבל ריבית זהה. כדי לקבוע פיצוי, אם בכלל, יהיה צורך לברר אילו לקוחות נכללים בתביעה, מה היו יתרותיהם ובאיזו תקופה, ואיזו תמורה היה ראוי לשלם להם.

מקור: אייל טואג
מה בית המשפט אישר ומה הוא עוד צריך להכריע
תביעה ייצוגית עוברת תחילה שלב שבו נבדק אם יש בסיס מתאים לנהל אותה בשם קבוצת נפגעים. השופט שמואל בורנשטין קבע שיש סיכוי סביר לקבל את התביעה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, כלומר טענה שלפיה צד אחד הפיק טובת הנאה על חשבון אחר בלי הצדקה משפטית מספקת.
מכאן ההליך ממשיך לבירור התביעה עצמה. השאלות הקשות עדיין פתוחות: האם הבנקים התעשרו שלא כדין, האם קיימת זכאות לריבית בנסיבות האלה, כיצד אפשר לחשב אותה והאם יש מקום להורות על השבת כספים. המבקשים מעריכים את הנזק ביותר מ15 מיליארד שקל. זו הערכה מטעם התובעים, ולא חיוב שנקבע בהחלטת האישור.
למה הבנקים והפיקוח מתנגדים לחיוב בריבית
הבנקים טענו שאין הוראה המחייבת אותם לשלם ריבית על יתרת עו״ש או להעביר כסף לפיקדון באופן אוטומטי. הם גם הצביעו על כך שהלקוחות יכלו להשתמש בכסף או לבחור להעביר אותו לאפיק אחר. מבחינתם, עצם העובדה שהבנק מרוויח מיתרות העו״ש אינה מוכיחה שהוא התעשר שלא כדין.
גם עמדת הפיקוח על הבנקים שהוגשה בהליך התנגדה להוראה גורפת לשלם ריבית על יתרות זכות בעו״ש. בין הנימוקים שהוצגו היו חשש מפגיעה בתחרות וחשש שתשלום אוטומטי יעודד לקוחות להשאיר כסף בעו״ש במקום לבחון אפיקים שעשויים להתאים להם יותר. בית המשפט נתן משקל לעמדה הזאת, אך קבע שהיא אינה שוללת בשלב זה את האפשרות לברר את טענת הלקוחות.
זו מחלוקת רחבה יותר משאלת שיעור הריבית. הכרעה לטובת התובעים עשויה להשפיע על האופן שבו בנקים מתמחרים חשבונות עו״ש; הכרעה לטובת הבנקים תשאיר בידיהם מרחב רחב יותר לקבוע את התנאים לחשבון ואת התגמול על כסף נזיל.

מקור: אוהד צויגנברג
מה המשמעות ללקוחות ולמשקיעים
ללקוחות, ההחלטה פותחת אפשרות לבירור זכאותם להשבת כספים עבור תקופת התביעה. אין כרגע סכום אישי שאפשר לחשב ממנה, ואין ודאות שייפסק פיצוי. בנפרד מההליך, היא מזכירה שיתרת עו״ש גדולה שנשארת זמן רב ללא ריבית היא החלטה כלכלית שכדאי לבחון מול הצורך בנזילות וחלופות הזמינות ללקוח.
למשקיעים בבנקים, הסיכון אינו רק האפשרות לתשלום חד פעמי בסוף ההליך. אם התוצאה המשפטית או תגובת הבנקים בעקבותיה יובילו לתשלום ריבית על חלק גדול יותר מיתרות העו״ש, מקור המימון הזה עלול להתייקר והרווחיות ממנו עשויה להצטמצם. זהו תרחיש אפשרי, ולא השפעה שכבר נמדדה בדוחות או במחירי המניות. מנגד, היקף החשיפה בפועל תלוי בתוצאת ההליך, בתקופה שתיקבע ובדרך שבה יחושב כל חיוב.
השאלה שעוד פתוחה
ההחלטה אינה מחלקת כעת את רווחי הבנקים מחדש. היא קובעת שטענת הלקוחות ראויה לבירור כתובענה ייצוגית. המבחן הבא יהיה אם אפשר להוכיח שהרווח שהפיקו הבנקים מיתרות העו״ש חורג מרווח עסקי מותר, ואם כן, כיצד מתרגמים את הקביעה הזאת לסכום שמגיע ללקוחות. עד להכרעה, המרחק בין אומדן הנזק שהציגו התובעים לבין פיצוי בפועל נותר גדול.