המלחמה עלתה 231 מיליארד שקל והחשבון של האזרח רק מתחיל

מלחמה עולה כסף בזמן שהטנקים נוסעים והמטוסים ממריאים, אבל חלק גדול מהחשבון מגיע דווקא לאחר מכן.
צריך לפצות בעלי בתים ועסקים, לתמוך במשפחות, לשלם למשרתי המילואים ולשקם יישובים. אלו הוצאות שאינן נעלמות ביום שבו הלחימה נחלשת.

הדוחות הכספיים של המדינה חושפים עד כמה עמוק השינוי. בשנים 2023 עד 2025 הגיעו הוצאות המלחמה לכ231 מיליארד שקל כאשר הסכום מורכב מכ166 מיליארד שקל לצורכי ביטחון, כ27.3 מיליארד שקל לפיצויים וכ37.9 מיליארד שקל לשיקום ולהוצאות אזרחיות.
והסכון הזה עדיין אינו כולל את הוצאות 2026 ואת אובדן ההכנסות ממסים, ולכן החשבון בפועל גבוה יותר.

תקציב הביטחון כמעט הוכפל ביחס לתוצר

לפני המלחמה עמד תקציב הביטחון הרחב על כ75 מיליארד שקל, שהם 4.3% מהתוצר.
בשנת 2025 הוא כבר הגיע לכ166 מיליארד שקל, וב2026 הוא עומד לפי הנתונים הנוכחיים על לפחות 158 מיליארד שקל.

לא כל תקציב הביטחון נובע מהמלחמה, אבל חלק מהגידול צפוי להישאר לאורך זמן.
בשנת 2025 הגיעו תגמולי המילואים לכ32 מיליארד שקל, לאחר הוצאה של כ37 מיליארד שקל ב2024.
תקציב נכי צהל והמשפחות השכולות עלה מכ7.3 מיליארד שקל ב2023 לכ11 מיליארד שקל ב2025, וב2026 הוא צפוי להגיע לכ13.9 מיליארד שקל.

אלו אינן רק הוצאות רכש שאפשר לעצור במהירות כאשר מדובר בתשלומים לאנשים ובהתחייבויות שעלולות להימשך שנים.
לכן גם לאחר סיום המלחמה יהיה קשה להחזיר את תקציב הביטחון לרמה שקדמה לה.

כך החשבון מגיע לאזרח

המדינה יכולה לממן את ההוצאות באמצעות הכנסות ממסים, קיצוץ בהוצאות אחרות או גיוס חוב, כאשר בפועל, בדרך כלל מדובר בשילוב בין האפשרויות.
המשמעות אינה שכל אזרח יקבל מיד חשבון של אלפי שקלים. ההשפעה מגיעה בהדרגה דרך מסים, התייקרות שירותים, הקטנת תקציבים אזרחיים ועלייה בהוצאות הריבית של הממשלה.
כאשר יותר כסף מופנה לביטחון, לפיצויים ולשיקום, נשאר פחות מקום להרחבת שירותי הבריאות, החינוך, התחבורה והרווחה.

גם הגדלת החוב אינה פתרון חינמי. המדינה משלמת ריבית על הכסף שהיא מגייסת, והוצאות הריבית מתחרות עם יתר סעיפי התקציב. כך חלק מעלות המלחמה עובר גם לשנים הבאות.

קרן הפיצויים מתקרבת לקצה

קרן הפיצויים של מס רכוש נועדה לאפשר למדינה לשלם על נזקים ישירים לרכוש ועל נזקים עקיפים לעסקים. 
הקרן ממומנת בעיקר באמצעות חלק מהכנסות מס הרכישה ובאמצעות העברות שהמדינה יכולה לאשר.
עד סוף 2025 נכללו בחשבון המלחמה כ27.3 מיליארד שקל של פיצויים ועד ספטמבר 2026 הגיעו התשלומים המצטברים מהקרן לכ37 מיליארד שקל, ובקופה נותרו כ2.8 מיליארד שקל בלבד.

התרוקנות הקרן אינה אומרת שהפיצויים לא ישולמו. המדינה מחויבת לשלם אותם מכוח החוק.
המשמעות היא שאם יתרת הקרן לא תספיק, הממשלה תידרש למצוא מקור אחר, ככל הנראה מתקציב המדינה או באמצעות הגדלת ההפרשות לקרן.

גם לאחר שהנזק הפיזי תוקן, תביעות מורכבות יכולות להישאר פתוחות זמן רב. לכן כספים נוספים צפויים לצאת מהקרן גם ב2027.

המחיר האנושי ממשיך לגדול

מאז שבעה באוקטובר הוגשו לביטוח הלאומי כ119 אלף תביעות, ומתוכן הוכרו כ87 אלף תובעים כנפגעי פעולות איבה.
התשלומים השנתיים לנפגעים עלו מכחצי מיליארד שקל לפני המלחמה לכ3.6 מיליארד שקל ב2025.
העלות השנתית של קצבאות לנכי פעולות איבה עלתה מכ200 מיליון שקל לפני המלחמה לכ1.7 מיליארד שקל.
חלק מההוצאות הראשונות נבע ממענקים זמניים, אך כ90% מהנפגעים מתמודדים עם פגיעה נפשית. פגיעות כאלה עלולות להתגלות או להחמיר בהמשך, ולכן קשה להעריך כיום את מלוא ההוצאה העתידית.

הפינוי הסתיים בחלקו אבל השיקום עוד רחוק

עד סוף 2025 שילמה המדינה כ5.1 מיליארד שקל במענקי אכלוס למפונים ועוד כ1.9 מיליארד שקל במענקי שיבה והתארגנות.
למינהלת תקומה, שאחראית על שיקום יישובי העוטף, אושר תקציב של 17.5 מיליארד שקל עד 2028. נכון לסוף 2025 התחייבה המדינה לכ11.6 מיליארד שקל מהסכום, אך רק כ5.4 מיליארד שקל מומשו במהלך אותה שנה.

בצפון הוקמה מינהלת תנופה, וביוני 2026 אושרה תוכנית שיקום ופיתוח בהיקף של 6.6 מיליארד שקל. הפער בין תקציב שאושר לבין כסף שמומש מלמד שהשיקום אינו אירוע חד פעמי, אלא תהליך שילווה את תקציב המדינה עוד שנים.

החשבון עדיין פתוח

231 מיליארד שקל הם רק הסכום שכבר נרשם עד סוף 2025. העלויות של 2026, אובדן הכנסות ממסים, תביעות שעדיין לא הוכרעו והתחייבויות ארוכות לנפגעים ולמשפחות עדיין אינן כלולות במלואן.
המדינה חייבת לפצות את הנפגעים ולשקם את היישובים. השאלה אינה אם הכסף ישולם, אלא מאין הוא יגיע. ככל שהוצאות המלחמה יישארו גבוהות וקרן הפיצויים תתקשה לממן אותן, חלק גדול יותר מהחשבון יעבור לתקציב המדינה ובסופו של דבר לציבור.