האשליה האופטית של תקציב המדינה

הגירעון המצטבר של מדינת ישראל ב-12 החודשים האחרונים ירד לרמה של 3.2% מהתוצר, הנתון הנמוך ביותר שנרשם מאז אוקטובר 2023.
הנתון הרשמי, שפורסם השבוע, מציג לכאורה שיפור פיסקלי מהיר ומפתיע, אך צלילה אל זרמי המזומנים הממשלתיים ומקורות ההכנסה האלטרנטיביים מגלה כי מדובר במצג זמני בלבד.

הגירעון ירד, אבל החשבון האמיתי עדיין מחכה מעבר לפינה

על הנייר, מצבה של קופת המדינה נראה פתאום הרבה יותר טוב.
הגירעון המצטבר מתחילת 2026 הסתכם בכ 19.2 מיליארד שקל, לעומת 46.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה כאשר באוגוסט לבדו נרשם גירעון של כ 7.9 מיליארד שקל, נמוך מהגירעון של 9.6 מיליארד שקל שנרשם באוגוסט 2025.
גם הנתון המרכזי שמעניין את השווקים השתפר. הגירעון שנצבר במהלך 12 החודשים האחרונים ירד ל 3.2% מהתוצר, שהם כ 71 מיליארד שקל.
מדובר ברמה נמוכה מתקרת הגירעון שנקבעה לשנת 2026, שעומדת על 4.9% מהתוצר.

במבט ראשון נראה שהמדינה מצליחה להשתלט על ההוצאות ולהחזיר את התקציב למסלול, אלא שמתחת למספרים מסתתרת תמונה מורכבת יותר.
השיפור הגיע בעיקר בזכות זרם חזק של הכנסות, בזמן שחלק מההוצאות שתוכננו לשנה עדיין לא יצאו בפועל.

הכסף שזורם לקופת המדינה

החדשות הטובות מגיעות מצד ההכנסות.
באוגוסט נכנסו לקופת המדינה כ 47.9 מיליארד שקל, מתחילת השנה הגיעו כלל ההכנסות לכ 410.1 מיליארד שקל, לעומת 367.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בעלייה של כ11.5%.
הגבייה ממסים גדלה אפילו יותר ועלתה בכ13.9% כאשר המסים הישירים, שכוללים בין היתר מס הכנסה ומס חברות, עלו בכ16.3% והמסים העקיפים, כמו מע״מ ומסי קנייה, עלו בכ10.5%.
המשמעות היא שהשיפור לא הגיע רק מכך שהישראלים חזרו לקנות יותר מוצרים וכלי רכב. גם שוק העבודה, רווחי החברות ומקורות הכנסה נוספים מילאו תפקיד מרכזי.
חשוב גם לעשות סדר בין הנתונים. הסכום של 410.1 מיליארד שקל מתייחס לכלל הכנסות המדינה ולא רק להכנסות ממסים. בנוסף, הסכום הזה מהווה כ 74% מתוך 555 מיליארד שקל ולא 69%.

מקור: משרד האוצר

מיליארדים שיוצאים מהדלת הצדדית

בזמן שהגירעון הרשמי יורד, המדינה ממשיכה לשלם סכומים גדולים בעקבות המלחמה.
מתחילת השנה יצאו כ9.8 מיליארד שקל מקרן הפיצויים לטובת אזרחים ועסקים שנפגעו.
הכסף הזה אינו נכלל במלואו בחישוב הרגיל של הגירעון. לכן, המספר הרשמי לא בהכרח מספר את כל הסיפור על צורכי המימון של המדינה.
זה לא אומר שהמדינה מסתירה הוצאות או שהגירעון האמיתי גבוה אוטומטית ב9.8 מיליארד שקל, מדובר בעיקר בדרך החשבונאית שבה מחושב הגירעון.
ועדיין, כאשר מנסים להבין כמה כסף באמת יוצא מקופת המדינה, אי אפשר להתעלם מקרן הפיצויים.
הקרן ממומנת באמצעות חלק מהכנסות מס רכוש ולא ממס רכישה ואחרי כמה שנות מלחמה ותשלומי פיצויים בהיקפים חריגים, גם המאגר הזה הולך ומתרוקן.
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', הזהיר כי בקרן נותרו מיליארדי שקלים בודדים בלבד. לדבריו, כבר בשנת 2027 המדינה עשויה להידרש להעביר אליה כסף ישירות מתקציב המדינה.
המשמעות פשוטה. הוצאה שכיום נמצאת מחוץ לתקציב השוטף עלולה להפוך בשנה הבאה לעוד סעיף כבד בתוך התקציב.

הכסף שעדיין לא יצא

הסיבה הנוספת לכך שהגירעון נראה נמוך היא שקצב ההוצאות של הממשלה עדיין איטי יחסית.
מתחילת השנה הסתכמו ההוצאות בכ429.3 מיליארד שקל, עלייה של 3.6% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זהו קצב נמוך מזה שתוכנן בתקציב.
חלק מהמשרדים האזרחיים עדיין לא השתמשו בכל הכספים שהוקצו להם. אחת הסיבות היא שהמדינה פעלה בתחילת השנה במסגרת תקציב המשכי. בתקופה כזאת המשרדים מוגבלים בהוצאות שלהם ומתקשים להתחיל תוכניות ופרויקטים חדשים.
הכסף שלא הוצא לא בהכרח נחסך, חלק ממנו פשוט מחכה בצד ועשוי לצאת בהמשך השנה. עם זאת, אי אפשר להניח שכל הסכום החסר יוזרם בחודשים הקרובים מכיוון שהוצאות המדינה אינן מתחלקות בצורה שווה לאורך השנה וחלק גדול מהן משולם באופן טבעי לקראת סופה.
גם מערכת הביטחון עשויה לקבל תוספות תקציביות נוספות. אם התוספות יאושרו ויבוצעו במהירות, הגירעון עלול לעלות מחדש. לכן, הנתון הנמוך של אוגוסט הוא תמונת מצב זמנית ולא בהכרח נקודת הסיום של השנה.

המדינה חיפשה מיליארדים ומצאה מיליונים

בזמן שההכנסות הרגילות ממסים מזנקות, הניסיון להחזיר הון לא מדווח אל תוך המערכת הסתיים בתוצאה צנועה בהרבה.
נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים הסתיים בסוף אוגוסט עם 823 בקשות. במסגרתן דווח על הון בהיקף של כ1.89 מיליארד שקל, אבל המס שהמדינה מעריכה שתוכל לגבות ממנו עומד על כ152.6 מיליון שקל בלבד.
גם הסכום הזה עדיין לא נמצא כולו בקופה. מדובר באומדן ראשוני, והבקשות צריכות לעבור בדיקה לפני שייקבע כמה מס ישולם בפועל.
בתחום הנכסים הדיגיטליים הוגשו 203 בקשות, שבהן נחשף הון של כ482.5 מיליון שקל. המס המשוער עומד על כ 51 מיליון שקל בלבד.
בתחום שכר הדירה הוגשו 324 בקשות עם מס משוער של כ32.3 מיליון שקל, ובתחום חשבונות הבנק בחו״ל הוגשו 197 בקשות עם מס משוער של כ41.9 מיליון שקל.

התוצאות רחוקות מההערכות המוקדמות, שלפיהן המהלך עשוי להכניס למדינה מיליארדי שקלים.
מצד שני, ההליך חשף הון שלא דווח בעבר, ולכן הוא עשוי לייצר הכנסות נוספות גם בעתיד. זאת תוצאה מאכזבת, אבל לא בהכרח חסרת ערך.

מה המשקיעים צריכים להבין

עבור שוק איגרות החוב, הירידה בגירעון היא חדשות טובות, ככל שהגירעון נמוך יותר, המדינה נדרשת בדרך כלל לגייס פחות כסף מהציבור. הדבר מפחית בטווח הקצר את הלחץ על שוק החוב.
אבל השקט הזה עדיין שברירי. אם ההוצאות האזרחיות והביטחוניות יעלו בחודשים הקרובים, הממשלה עלולה להידרש להנפיק יותר איגרות חוב. גידול בהיצע האיגרות עלול ללחוץ את המחירים שלהן כלפי מטה ואת התשואות כלפי מעלה.

זהו אינו תרחיש ודאי. שוק איגרות החוב מושפע גם מהריבית, מהאינפלציה, מהמצב הביטחוני ומהשווקים בעולם. ועדיין, המשקיעים צריכים להבין שהגירעון הנמוך של היום אינו מבטיח שהלחץ התקציבי נעלם.
גם הציבור עלול להרגיש את המצב בכיס. לקראת תקציב 2027 נבחנים צעדים כמו החזרת מס רכוש על קרקעות, צמצום הפטור ממע״מ באילת ושינויים בהטבת המס על קרנות השתלמות.
נכון לעכשיו אלה רק הצעות ולא החלטות סופיות. לא בטוח שהן יאושרו, ובוודאי שלא כולן. אבל עצם העובדה שהן נמצאות על השולחן מלמדת שהמדינה כבר מחפשת מקורות הכנסה חדשים.

השורה התחתונה היא שהמספרים של אוגוסט בהחלט מעודדים. הכנסות המדינה עולות, הגירעון יורד והלחץ המיידי על שוק החוב נחלש.
אבל חלק מהחשבון פשוט נדחה קדימה כאשר ההוצאות שעדיין לא בוצעו, צורכי הביטחון והתרוקנות קרן הפיצויים עלולים להחזיר את הלחץ כבר בחודשים הקרובים ובתקציב 2027.