מהפכת הAI מאיימת על מנוע הצמיחה המרכזי של ישראל

ישראל בנתה כלכלה שמבוססת על תוכנה, מחקר ויצוא ידע. כעת הבינה המלאכותית יכולה להעצים את היתרון הזה, או לשחוק אותו.

ישראל הפכה בעשורים האחרונים למעצמת טכנולוגיה לא בזכות מפעלי ענק או משאבי טבע, אלא בעיקר בזכות היכולת שלה להפוך הון אנושי יקר לתוכנה, מחקר, שירותים ומוצרים שהעולם מוכן לשלם עליהם הרבה כסף. ההייטק נהפך בהדרגה למנוע מרכזי של הצמיחה, היצוא והכנסות המדינה ממסים.

כעת מגיעה טכנולוגיה שמבטיחה להוזיל באופן משמעותי בדיוק את אותו הון אנושי. קוד שבעבר דרש ימים של עבודה יכול להיכתב בתוך שעות, ניתוחים ומחקרים מבוצעים במהירות גבוהה יותר, וצוותים קטנים מסוגלים להגיע לתפוקה שבעבר דרשה עשרות עובדים.

עבור ישראל מדובר באחד השינויים הכלכליים החשובים ביותר של השנים הקרובות. הבינה המלאכותית יכולה להפוך את העובד הישראלי לפרודוקטיבי הרבה יותר ולחזק את חברות הטכנולוגיה המקומיות. במקביל, היא עלולה להפחית את הביקוש לחלק מהמקצועות וללחוץ על המחירים של שירותי הידע שישראל מייצאת.

הכלכלה הישראלית תלויה ביצוא של ידע

במשך שנים נשענה ישראל במידה רבה יותר על יצוא סחורות, אך המבנה הזה השתנה. כיום חלק משמעותי מהיצוא מגיע משירותי תוכנה, מחקר ופיתוח, שירותים עסקיים, פיננסים וקניין רוחני.

הנתון שממחיש את עוצמת השינוי הוא שכ55% מיצוא השירותים הישראלי בשנה האחרונה התרכז בענף התכנות ובפעילויות הקשורות אליו. ניתוח של דויטשה בנק מציב את ישראל במקום הראשון מתוך שלושים כלכלות שנבדקו ביצוא נטו של שירותים שמוגדרים כחשופים לבינה מלאכותית. היקף היצוא הזה נאמד בכ8% מהתוצר, לעומת כ7% בבריטניה.

החשיפה הישראלית חריגה משום שהיא מתקיימת בשני מקומות במקביל. חלק גבוה מכוח העבודה מועסק במקצועות שהבינה המלאכותית יכולה לשנות, ובאותו זמן המשק כולו תלוי ביצוא של השירותים האלה.

במדינות אירופיות רבות חלק גדול מהעובדים חשוף לשינוי, אבל הכלכלה אינה תלויה באותה מידה ביצוא השירותים שלהם. בהודו ובפיליפינים יצוא השירותים משמעותי, אך חלק קטן יותר מכלל כוח העבודה מועסק במקצועות האלה. בישראל שני המשתנים גבוהים יחד.

מה יקרה כאשר המחיר של עבודת הידע יירד

התרחיש השלילי מתחיל בירידה בעלות של ייצור שירותים מבוססי ידע. כתיבת קוד, תרגום, עיצוב, מחקר, ניתוח פיננסי וייעוץ יכולים להתבצע בעזרת כלי בינה מלאכותית בזמן קצר ובאמצעות פחות עובדים.

אם חברה בעולם יכולה לקבל את אותה תפוקה בעלות נמוכה בהרבה, המחיר שהיא תהיה מוכנה לשלם עבור שעות עבודה של מתכנתים, חוקרים ואנליסטים עלול לרדת. במקרה כזה חלק מהערך הכלכלי עשוי לעבור מהעובדים ומהחברות שמוכרות שירותים אל מי שמחזיקים בתשתיות המחשוב, בשבבים, במרכזי הנתונים ובמודלים עצמם.

עבור ישראל, פגיעה כזאת לא תישאר בתוך משרדי ההייטק. הענף מייצר כ18.3% מהתוצר ואחראי לכמחצית מצמיחת המשק. הוא מעסיק כעשירית מהעובדים ואחראי ליותר משליש מהכנסות המדינה ממס הכנסה.

ירידה מתמשכת ביצוא השירותים עלולה להקטין את זרם המטבע הזר שנכנס לישראל וליצור לחץ לפיחות השקל. פגיעה בתעסוקה ובשכר תכביד על הצריכה, על שוק הנדל״ן ועל גביית המסים. ירידה בהיקף האקזיטים ובמימושי המניות תפגע גם בהכנסות המדינה מרווחי הון.

זהו תרחיש אפשרי ולא תחזית ודאית. ההשפעה בפועל תלויה בשאלה האם הירידה במחיר של כל יחידת תוכנה תהיה גדולה מהגידול בכמות התוכנה שהעולם צורך.

השינוי כבר ניכר בהחלטות הגיוס

מספר עובדי המחקר והפיתוח בהייטק הישראלי ירד בשנת 2025 בכ־3,500 עובדים, ירידה ראשונה זה כעשור. חלקם של עובדי המחקר והפיתוח מכלל עובדי הענף ירד מכ־51% לכ־49%. בשירותי התוכנה וההייטק נרשמה ירידה של כ־3.5% במשרות המחקר והפיתוח, אף שהתוצר של הענף המשיך לצמוח.

הנתונים אינם מוכיחים שהבינה המלאכותית היא הגורם היחיד לשינוי. חברות מתמודדות גם עם תנאי מימון, שערי מטבע, תחרות והצורך הכללי להתייעל. עם זאת, סקר של רשות החדשנות שנערך ביוני 2026 מראה שהשפעת הבינה המלאכותית על החלטות התעסוקה גדלה.

הסקר כלל 210 חברות מליבת ההייטק, המעסיקות יחד כ130 אלף עובדים. שיעור החברות שצמצמו גיוסים בעקבות הטמעת כלי בינה מלאכותית עלה מכ3% בדצמבר 2025 לכ10% ביוני 2026. מחצית מהחברות שתכננו פיטורים דיווחו שלבינה המלאכותית הייתה השפעה כלשהי על החלטתן, לעומת 29% בסקר הקודם.

עם זאת, רשות החדשנות מדגישה שהבינה המלאכותית עדיין אינה הסיבה העיקרית לפיטורים רחבים. רק כ7% מהחברות ציינו אותה כגורם לצמצומי כוח אדם, לעומת כ28% שציינו מהלכי התייעלות עסקית. נכון לעכשיו, השינוי מתבטא בעיקר בצמצום גיוסים חדשים ובהעדפה לעובדים בעלי מיומנויות מתאימות לעידן החדש.

גם ההבדלים בין תחומי הפעילות בולטים. שיעור הפיטורים בחברות תוכנה הגיע במחצית הראשונה של 2026 לכ6.6%, לעומת כ1.1% בחברות חומרה וכ2.7% בחברות רפואיות ותרופות. חברות התוכנה חשופות יותר לאוטומציה, בעוד שחלק מחברות החומרה נהנות מהביקוש הגובר לשבבים, למרכזי נתונים ולתשתיות מחשוב.

אותו סיכון עשוי להפוך ליתרון

התרחיש החיובי מתחיל מאותה נקודה בדיוק. אם מהנדס ישראלי מסוגל לייצר בעזרת בינה מלאכותית פי כמה יותר בשעת עבודה, חברה יכולה לפתח מוצר חדש בתוך חודשים במקום בתוך שנה. סטארטאפ יכול להגיע להכנסות משמעותיות באמצעות מאות עובדים במקום אלפים ולהרחיב את הפעילות בלי להגדיל את ההוצאות באותו הקצב.

כבר בשנת 2025 נרשם פער משמעותי בין הפעילות הכלכלית לבין התעסוקה בענף. תוצר ההייטק צמח ריאלית בכ8.2%, בעוד שמספר העובדים גדל בכ2.5% בלבד. התוצר לעובד עלה בכ6% והגיע לכ827 אלף שקל.

הנתונים עשויים להעיד על שיפור בפריון, כלומר עלייה בכמות הערך שכל עובד מייצר. עם זאת, עדיין מוקדם לייחס את כל השיפור לבינה מלאכותית. גם שינויים בתמהיל החברות, במחזור העסקי ובהיקף הפעילות עשויים להשפיע על הנתון.

אם עלות הייצור של תוכנה תרד, אך הביקוש העולמי לתוכנה יעלה במהירות רבה עוד יותר, ישראל עשויה להפוך לאחת המרוויחות הגדולות. למדינה כבר יש עובדים מיומנים, מוסדות מחקר, יזמים וקשרים עמוקים עם תעשיית הטכנולוגיה העולמית. הבינה המלאכותית יכולה לאפשר לכל התשתית הזאת לייצר הרבה יותר.

ההבדל בין מכירת שעות לבעלות על מוצר

השאלה החשובה אינה רק כמה עובדים יוחלפו, אלא היכן ייווצר הערך הכלכלי החדש.

חברה שמוכרת בעיקר שעות עבודה של מתכנתים חשופה ללחץ. אם כלי בינה מלאכותית מאפשר לייצר את אותה תפוקה באמצעות פחות עובדים, הלקוח עשוי לדרוש מחיר נמוך יותר. היתרון של החברה נשחק משום שהטכנולוגיה זמינה גם למתחרות שלה.

המצב שונה בחברה שמחזיקה במוצר, בפלטפורמה, במאגר נתונים ייחודי או בקניין רוחני. במקרה כזה הבינה המלאכותית יכולה להפחית את עלויות הפיתוח בלי להפחית בהכרח את המחיר שהלקוח משלם. החברה יכולה להרחיב את ההכנסות מהר יותר מההוצאות ולשפר את הרווחיות.

לכן המעבר ממכירת שירותי ידע לבעלות על מוצרים וטכנולוגיות יהיה קריטי עבור הכלכלה הישראלית. ככל שיותר חברות מקומיות יחזיקו בנכסים הטכנולוגיים עצמם, כך גדל הסיכוי שישראל תיהנה מהפריון החדש במקום להיפגע מהוזלת העבודה.

גם שוק ההון הוא חלק מהמשוואה

החשיפה הישראלית לבינה מלאכותית אינה מסתיימת בשוק העבודה וביצוא. נאסד״ק, השקעות זרות, גיוסי הון, אקזיטים ותיקי המוסדיים מחברים את המשק הישראלי למהפכה גם דרך שוקי ההון.

תרחיש שבו חברות הטכנולוגיה המקומיות מצמצמות עובדים אך ערכן עולה עשוי ליצור תמונה מורכבת. בעלי המניות והחוסכים ייהנו מעליית שווי הנכסים, אך עובדים ומשקי בית מסוימים יספגו פגיעה בשכר או בתעסוקה. בתרחיש שלילי יותר עלולים להיפגע גם הפעילות המקומית וגם שווי החברות.

מנגד, הצלחה של חברות ישראליות לבנות מוצרים מבוססי בינה מלאכותית יכולה למשוך השקעות זרות, לייצר אקזיטים חדשים ולהגדיל את שווי תיקי ההשקעות של הציבור.

מה המשמעות למשקיעים

החלוקה החשובה למשקיע אינה בין חברה שמשתמשת בבינה מלאכותית לבין חברה שאינה משתמשת בה. כמעט כל חברת תוכנה תשתמש בכלים האלה. ההבדל הוא במודל העסקי ובמקום שבו נשאר הערך.

חברות שמוכרות שעות עבודה, שירותי פיתוח כלליים או מוצרים שקל לחקות עלולות להתמודד עם תחרות חריפה ועם לחץ על המחירים. גם חברות שמציגות התייעלות בכוח האדם אינן בהכרח חזקות יותר, אם הירידה בהוצאות מגיעה יחד עם פגיעה בצמיחה ובהכנסות.

מנגד, חברות שמחזיקות במוצר חיוני, מאגר נתונים ייחודי, קשר עמוק עם הלקוחות או הכנסות חוזרות יכולות להשתמש בבינה המלאכותית כדי לצמוח בלי להגדיל את כוח האדם באותו קצב. אצלן כדאי לבדוק האם ההכנסה לעובד עולה, האם שיעור הרווחיות משתפר והאם הצמיחה נשמרת גם לאחר צמצום הגיוסים.

ברמת המשק, המשקיעים יצטרכו לעקוב אחר יצוא שירותי ההייטק, היקף המשרות הפנויות, השכר בענף, גביית המסים, השקעות זרות ושער השקל. נתון בודד על מספר המפוטרים אינו מספיק. החשיפה הרחבה של ישראל מחייבת לבדוק אם הפריון עולה מהר יותר מהפגיעה בתעסוקה ובמחירי השירותים.

השורה התחתונה

ישראל נמצאת בנקודת קיצון. מעט מאוד כלכלות תלויות במידה דומה בעובדים ובשירותים שהבינה המלאכותית יכולה לשנות.

אותה תלות יוצרת סיכון גדול, אך גם הזדמנות חריגה. אם ישראל תמשיך למכור בעיקר שעות עבודה יקרות, הבינה המלאכותית עלולה לשחוק את היתרון שלה. אם החברות המקומיות ישתמשו בה כדי לבנות מוצרים, להגדיל תפוקה ולהחזיק בבעלות על הטכנולוגיה, המהפכה עשויה לחזק את מנוע הצמיחה המרכזי של המשק.

השאלה אינה אם הבינה המלאכותית תשנה את הכלכלה הישראלית. השינוי כבר התחיל. השאלה היא האם ישראל תהיה בעיקר המשתמשת בטכנולוגיה שמחליפה עבודה, או הבעלים של הטכנולוגיה שמייצרת את הערך החדש.