מצור ימי וכלכלת בחירות מתנגשים בתחנות הדלק בישראל

נקודות עיקריות:

• מחיר הדלק בישראל מטפס לשיא של 14 שנה ברמה של 8.25 שקלים לליטר בעקבות חסימת מצרי הורמוז
• מס הבלו המהווה כ-44% עד 45% ממחיר הדלק משמש ככלי המרכזי שבידי הממשלה לריסון ההתייקרות
• הניסיון להפחית את המס נתקל במכשולים משפטיים של תקופת בחירות מחשש לשוחד בחירות לכאורה

העלייה החדה במחירי האנרגיה העולמיים מציבה את המשק הישראלי בפני מציאות כלכלית מורכבת, כאשר מחיר ליטר בנזין לצרכן מטפס לרמה של 8.25 שקלים.
מדובר בנקודת שיא שלא נרשמה מזה שנים רבות, המושפעת ישירות מהחרפת המתיחות הביטחונית בנתיבי השיט הבינלאומיים.
הניסיון הממשלתי לבלום את התייקרות הדלק באמצעות כלים פיסקליים נתקל כעת במחסומים משפטיים ופוליטיים קשיחים, המאיימים להאיץ את קצב האינפלציה המקומי.

הנתיב הימי והכיס המקומי

הגורם הישיר לזינוק במחירי הדלק לשיא של 14 שנה נעוץ במשבר האספקה העולמי, שהחריף בעקבות חסימת מצרי הורמוז על ידי איראן. המצור הימי, המתרחש על רקע עימות ישיר עם ארצות הברית וישראל, משבית מיליוני חביות נפט ביום ומחולל זעזוע אספקה חסר תקדים בשוק האנרגיה הגלובלי.

כאשר היצע הנפט העולמי מצטמצם בפתאומיות, מחירי הנפט הגולמי והתזקיקים בבורסות העולם מזנקים כלפי מעלה.
עבור הצרכן הישראלי, המשמעות היא התייקרות מיידית בתחנות הדלק, שכן מחיר הבנזין המקומי מפוקח ומחושב על בסיס ממוצע מחירי הדלק באירופה בשילוב שער החליפין של הדולר.
השפעת העימות עם איראן על מחירי הדלק מתגלגלת במהירות מהזירה הגיאופוליטית ישירות אל משאבות התדלוק בישראל.

הבלו כמנגנון ספיגה ומקור הכנסה

על הנייר, לממשלה יש כלי מהיר לשיכוך הכאב של הצרכנים, אך בפועל השימוש בו מוגבל ביותר.
כלי זה הוא מס הבלו, המוגדר כמס קצוב המוטל על דלקים בישראל, כולל בנזין, סולר ופחם. מס זה מהווה כ-44% עד 45% ממחיר ליטר בנזין לצרכן, והוא משמש כאחד ממקורות ההכנסה המרכזיים והיציבים ביותר של רשות המסים.

הפחתת מס הבלו דורשת חתימה על צו מיוחד של שר האוצר, אך מהלך כזה מייצר בור תקציבי מיידי בהכנסות המדינה.
בתקופה שבה שוק האנרגיה העולמי והמקומי נמצא באי-ודאות עמוקה, ומחירי הנפט נותרים גבוהים בשל המצור המתמשך והסנקציות האמריקאיות על בתי זיקוק, המדינה מתקשה לוותר על מיליארדי שקלים של הכנסות ממסים.

התנגשות משפטית בתקופת בחירות

הניסיון של שר האוצר לחתום על צו להפחתת הבלו, במטרה לבלום את הזעם הציבורי הגובר, נתקל במכשול משפטי משמעותי.
על פי חוות דעת משפטיות של הייעוץ המשפטי לממשלה, החלטה על הפחתת מסים דרמטית במהלך תקופת בחירות עלולה להיפסל מחשש שמדובר בשוחד בחירות לכאורה.

המגבלות המשפטיות והתקציביות החלות על הממשלה בתקופת מעבר מונעות קבלת החלטות שיש בהן משום הטבה כלכלית ממוקדת לציבור הבוחרים. מצב זה מייצר מלכוד פוליטי וכלכלי, שכן הכלים שנועדו לייצב את יוקר המחיה מנוטרלים בשל עיתוי מערכת הבחירות, וההחלטה הסופית נותרת תלויה ועומדת בפני הכרעה משפטית.

ההשלכות על האינפלציה והצרכן

המנגנון הכלכלי שדרכו מתגלגל מחיר הדלק אל המשק כולו הוא רחב בהרבה מעלות התדלוק של רכב פרטי.
אם הפחתת הבלו תיפסל והמחיר יישאר ברמתו הנוכחית, ההשפעה המיידית תהיה עלויות הובלה ושינוע גבוהות יותר עבור יצרנים, יבואנים ורשתות שיווק.

עלויות אלו יתורגמו במהירות לעליית מחירים של מוצרי צריכה בסיסיים, מה שיפעיל לחץ כלפי מעלה על מדד המחירים לצרכן ויכולה להקשות על בנק ישראל להפחית את הריבית בהכרזה הקרובה (מחר). 
השאלה שנותרה פתוחה היא האם המערכת המשפטית תאפשר מוצא זמני לריסון המחירים, או שמא הצרכן הישראלי ייאלץ לספוג את מלוא עוצמתו של המשבר הגיאופוליטי במפרץ הפרסי.