הכלכלה האמריקאית צמחה ב1.5% בלבד אבל האינפלציה עדיין מסרבת להיעלם
26.8.2026

בקצרה
- הכלכלה האמריקאית צמחה בקצב שנתי של 1.5% ברבעון השני, ירידה מ-2.1% ברבעון הראשון, כאשר האטה זו נבעה בעיקר מירידה בהוצאות הממשלה וגידול ביבוא, אך הצריכה הפרטית החזקה מצביעה על ביקוש בסיסי יציב יותר ממה שנתון התמ"ג לבדו מרמז.
- אינפלציית הליבה, מדד ה-PCE המועדף על הפד, נותרה גבוהה ועמדה על 3.3% בהשוואה שנתית, רחוק מיעד הפד, מה שמונע מהבנק המרכזי אישור להפחית ריבית במהירות ומעיד על אינפלציה דביקה שעלולה להשאיר את הריבית גבוהה לזמן ממושך.
- ההוצאה הצרכנית הנומינלית עלתה ביולי ב-36.3 מיליארד דולר, כאשר הגידול בהוצאות על שירותים ב-86.2 מיליארד דולר קיזז ירידה בהוצאות על מוצרים ב-49.9 מיליארד דולר, מה שמשקף שינוי בהרגלי הצריכה ומונע היחלשות חדה בביקוש הכללי במשק.
- הזמנות המוצרים בני הקיימא עלו ביולי ב-1.1%, הרבה מעל הצפי, כאשר ציוד התחבורה הוביל את העלייה, נתון המצביע על חוזק מסוים בתעשייה, אך הפד עדיין לא מקבל מסר חד לגבי הצורך בהפחתת ריבית לאור האינפלציה הדביקה והביקוש הפרטי העמיד.
הפדרל ריזרב קיבל הפעם תמונה מורכבת.
מצד אחד, קצב הצמיחה של הכלכלה האמריקאית נחלש, מצד שני, הצריכה הפרטית, ההכנסות והביקוש העסקי עדיין אינם מצביעים על משבר.
במקביל, אינפלציית הליבה נשארה גבוהה, כך שהפד עדיין לא מקבל את האישור שחיפש כדי להפחית ריבית במהירות.
למה הצמיחה ירדה ל1.5%
נתון הGDP באומדן השני הראה שהכלכלה האמריקאית צמחה ברבעון השני בקצב שנתי של 1.5%, לעומת 2.1% ברבעון הראשון. הנתון נותר ללא שינוי מהאומדן הקודם.
ההאטה נבעה מירידה בהוצאות הממשלה ומהתמתנות בקצב הצמיחה של ההשקעות והיצוא ובמקביל, היבוא גדל בקצב מהיר יותר. מאחר שיבוא מופחת מחישוב הGDP, הגידול בו הכביד על הנתון הסופי.
מנגד, הצריכה הפרטית דווקא התחזקה. המכירות הסופיות הריאליות לרוכשים פרטיים מקומיים, נתון שמחבר בין הצריכה הפרטית להשקעות הקבועות של עסקים, עלו ב4.2%.
המשמעות היא שהביקוש הבסיסי במשק נותר חזק יותר מכפי שנתון הGDP לבדו עשוי לרמוז.
מקור: הלשכה לניתוח כלכלי בארצות הברית
הצריכה הפרטית הייתה מנוע הצמיחה המרכזי, בעוד הגידול ביבוא והירידה בהוצאות הממשלה הכבידו על הGDP.
למה האינפלציה נותרה דביקה
מדד הליבה של הPCE, מדד המחירים המועדף על הפד שאינו כולל מזון ואנרגיה, עלה ביולי ב0.2% וב3.3% בהשוואה שנתית.
מדד הPCE הכולל עלה ב0.2% בחודש וב3.7% בהשוואה לשנה הקודמת.
הנתונים אינם מראים האצה חודשית חריגה, אך הם גם אינם מצביעים על חזרה ברורה ליעד האינפלציה של הפד. זאת המשמעות של אינפלציה דביקה. המחירים ממשיכים לעלות בקצב מתון בכל חודש, אך הקצב השנתי נשאר גבוה לאורך זמן.
ההכנסה האישית עלתה ביולי ב0.4% וההכנסה הפנויה עלתה ב0.5%, בזכות עלייה בשכר במגזר הפרטי, בהטבות ממשלתיות ובהכנסות מדיבידנדים.
השיפור בהכנסות מאפשר לצרכנים להמשיך להוציא כסף ומונע היחלשות חדה בביקוש, גם כאשר הריבית גבוהה.
מקור: הלשכה לניתוח כלכלי בארצות הברית
אינפלציית הליבה נשארה ברמה של 3.3%, רחוק מיעד הפד.
הצרכן מוציא יותר על שירותים ופחות על מוצרים
ההוצאה הצרכנית הנומינלית עלתה ביולי ב36.3 מיליארד דולר, מאחורי הנתון מסתתר פער משמעותי.
ההוצאה על שירותים גדלה ב86.2 מיליארד דולר, בעוד ההוצאה על מוצרים ירדה ב49.9 מיליארד דולר.
העליות הבולטות נרשמו בשירותים פיננסיים וביטוח, בריאות, דיור ושירותים ציבוריים ומנגד, נרשמו ירידות בהוצאות על אנרגיה, כלי רכב ומוצרי פנאי. חשוב להדגיש שהנתונים מתארים את חלוקת ההוצאה ואינם מוכיחים לבדם אילו סעיפים גרמו לעליית האינפלציה.
מקור: הלשכה לניתוח כלכלי בארצות הברית
הגידול בהוצאות על שירותים קוזז בחלקו בירידה ברכישת מוצרים.
ההפתעה החיובית בתעשייה דורשת הסתכלות נוספת
הזמנות המוצרים בני הקיימא עלו ביולי ב1.1%, הרבה מעל הצפי לעלייה של 0.4%. ציוד התחבורה הוביל את העלייה עם גידול של 2.3%.
עם זאת, בנטרול תחבורה עלו ההזמנות ב0.4% בלבד.
הנתון עדיין חיובי, אך הוא מלמד שהעוצמה לא הייתה רחבה באותה המידה בכל ענפי התעשייה. בנטרול הוצאות ביטחוניות נרשמה עלייה של 1.3%.
המשמעות לריבית ולשווקים
הנתונים אינם מספקים לפד מסר חד.
ההאטה בGDP תומכת בגישה מקלה יותר, אך אינפלציית ליבה של 3.3%, צריכה פרטית עמידה ועלייה בהזמנות התעשייתיות אינם מצביעים על צורך דחוף בהפחתת ריבית.
עבור שוק המניות, התמונה חיובית במובן שהכלכלה עדיין אינה נראית בדרך למיתון מיידי.
מנגד, אינפלציה דביקה עלולה להשאיר את הריבית גבוהה למשך זמן ממושך וללחוץ על תמחור של מניות צמיחה.
בשוק האגח, המשקיעים יצטרכו לשקול בין האטת הפעילות לבין הסיכון שהפד יתקשה להפחית ריבית במהירות.
הנתון החשוב ביותר כעת אינו רק קצב הGDP, אלא השילוב בין הביקוש הפרטי לבין האינפלציה. כל עוד הצרכן ממשיך להוציא והמחירים אינם מתקרבים ליעד, הפד יכול להרשות לעצמו להמתין.