קטאר סוגרת את הברז וההשפעות יורגשו בכל העולם

רגע לפני שמדברים על הקיצוצים, צריך להבין מה הפך את קטאר לאחת המדינות המשפיעות בעולם.
מדובר במדינה קטנה עם אוכלוסייה מצומצמת, אבל עם מאגרי גז עצומים שאפשרו לה לצבור מאות מיליארדי דולרים, לרכוש נכסים ברחבי העולם, להשקיע בחברות טכנולוגיה ותשתיות ולהפוך לשחקנית מדינית מרכזית.

המודל הזה נראה במשך שנים כמעט חסין. קטאר הפיקה גז, הפכה אותו ל-LNG, גז טבעי נוזלי שניתן להעביר באוניות, ושלחה אותו ללקוחות באסיה ובאירופה.
אלא שמתחת לעוצמה הכלכלית הסתתרה נקודת חולשה ברורה. כמעט כל הגז הקטארי חייב לעבור דרך מצר הורמוז, נתיב ימי צר שאין למדינה חלופה אמיתית עבורו.

כעת, אחרי חודשים של שיבושים ביצוא ופגיעה במתקני האנרגיה, אותה תלות מתחילה להגיע גם לתקציב המדינה.
קטאר מקצצת עד 30% מתקציבי חלק ממשרדי הממשלה והגופים הציבוריים, ובמקביל מצמצמת בכ-85% את תקציבי הסיוע שלה מחוץ למדינה.
מדובר עדיין במדינה עשירה מאוד, אך הקיצוצים ממחישים שגם עתודות פיננסיות גדולות אינן מחליפות הכנסות שוטפות שנעלמות.

הגז שהפך את קטאר למעצמה הפך לנקודת התורפה שלה

לפני המלחמה סיפקה קטאר בערך חמישית מכמות ה-LNG שנסחרה מדי יום בעולם כאשר היא הסתמכה על מתקני ההפקה וההנזלה בראס לפאן ועל מעבר כמעט חופשי של מכליות דרך מצר הורמוז.

מאז תחילת המלחמה, יצוא ה-LNG של קטאר נחתך בכ-96% והמדינה שלחה רק 18 מטענים, לעומת 509 בתקופה המקבילה בשנה שעברה.
אובדן ההכנסות ממכירת גז מוערך בכ-24 מיליארד דולר, סכום המקביל לכחמישה חודשי הכנסות של המדינה על בסיס נתוני 2025.

הפגיעה אינה נובעת רק מהקושי להעביר אוניות. מתקן ראס לפאן, מרכז ההנזלה הגדול בעולם, נפגע ונאלץ לעצור חלק משמעותי מפעילותו.
לפי הערכות שפורסמו, שיקום החלקים שנפגעו עלול להימשך בין שלוש לחמש שנים.

מקור: Thomas Koehler דרך IMAGO וברלינר צייטונג
מכלית LNG בנמל ראס לפאן. 

למה קטאר נפגעה יותר משכנותיה

גם מדינות אחרות במפרץ נפגעו מהשיבושים במצר הורמוז, אבל לקטאר יש בעיה קשה במיוחד, כ-93% מיצוא ה־LNG שלה עובר דרך המצר, ואין צינור יבשתי או נמל חלופי שיכול להעביר כמויות דומות לשוק העולמי.

לסעודיה יש גישה לים האדום והיא יכולה להסיט חלק מיצוא הנפט מערבה. איחוד האמירויות יכולה להשתמש בנמל פוג׳יירה שנמצא מחוץ למצר לעומתן לקטאר אין מסלול מקביל עבור יצוא הגז שלה. גם אם הגז מופק, ללא גישה בטוחה לאוניות הוא אינו מגיע ללקוחות.

הפער הזה מסביר מדוע קטאר ספגה פגיעה עמוקה יותר ממדינות אחרות באזור. קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שכלכלת קטאר תתכווץ בכ-8.6% בשנת 2026, בעוד שהפגיעה ביצוא האנרגיה של קטאר וכווית יחד מוערכת בקצב של כ-1.5 עד 2 מיליארד דולר בשבוע.

הקיצוץ התקציבי הוא סימן ולא הפתרון

לקטאר יש כרית ביטחון גדולה בדמות קרן העושר QIA, שמנהלת על פי הערכות נכסים בהיקף של כ-580 מיליארד דולר. הקרן מחזיקה השקעות בנדל״ן, תשתיות, טכנולוגיה, מוסדות פיננסיים וקרנות השקעה ברחבי העולם. היא מעניקה לקטאר יכולת להתמודד עם משבר ממושך, אבל השימוש בה אינו חינמי. מכירת נכסים או הקטנת השקעות פוגעות בפוטנציאל התשואה העתידי ומחלישות בהדרגה את המנוע שנועד לגוון את הכלכלה מעבר לגז.

פחות כסף קטארי עלול להגיע לשווקים בעולם

קטאר התחייבה לאורך השנים להשקיע סכומים גדולים בארצות הברית, הודו, אינדונזיה, טורקיה ומדינות נוספות.
היא פעילה בתחומי הטכנולוגיה, האנרגיה, התשתיות, הנדל״ן, הבריאות וההשקעות הפרטיות.

אם המשבר יימשך, ההשפעה לא חייבת להגיע באמצעות מכירה פתאומית של נכסים קיימים. התרחיש הסביר יותר הוא האטה הדרגתית.
פחות עסקאות חדשות, השקעות קטנות יותר, דחייה של תוכניות ומיקוד בפרויקטים שנחשבים חשובים במיוחד עבור קטאר.

בתי השקעות, מנהלי נכסים וקרנות פרטיות שמסתמכים על הון ממדינות המפרץ עלולים להרגיש את השינוי. כך גם פרויקטי נדל״ן ותשתיות שבהם קטאר משמשת משקיעה מרכזית. נכון לעכשיו לא פורסם על ביטול גורף של התחייבויות ההשקעה של QIA, ולכן מוקדם לקבוע אילו עסקאות ייפגעו בפועל.

שר האנרגיה הקטארי סעד שרידה אל כעבי.

ארצות הברית מרוויחה אבל אינה יכולה לסגור את כל הפער

השיבושים ביצוא מקטאר יצרו הזדמנות ליצואניות LNG אחרות כאשר חברות אמריקאיות הגדילו את המשלוחים והצליחו להחליף חלק מהכמות שנעלמה מהמפרץ.
גם פרויקטים חדשים באפריקה ובאוסטרליה צפויים לתרום לאספקה.

סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה שכשלושה רבעים מאובדן אספקת הגז מהמפרץ מאז חודש מרץ קוזזו באמצעות עלייה באספקה מאזורים אחרים. למרות זאת, מחירי הגז באסיה ובאירופה עדיין גבוהים ביחס לרמות שנרשמו ב-2025.

הבעיה היא לא רק הכמות שנעלמה היום, אלא גם הפגיעה בתוכניות ההרחבה של קטאר.
השיבושים והנזק למתקנים עלולים לגרוע במצטבר כ־140 מיליארד מטרים מעוקבים מאספקת ה־LNG העולמית בין 2026 ל-2030. המשמעות היא ששוק הגז עלול להישאר הדוק ותנודתי יותר גם לאחר פתיחה מלאה של מצר הורמוז.

באירופה הסיכון גדול במיוחד לקראת חורף קר, משום שמאגרי הגז נמצאים ברמות נמוכות ביחס לעונה, ובאסיה, שבה נמצאים מרבית הלקוחות של קטאר, מדינות עלולות להידרש לרכוש גז יקר יותר בשוק המיידי או לעבור באופן זמני לפחם ולמקורות אנרגיה אחרים.

הפגיעה עלולה להגיע גם למעמד המדיני של קטאר

הכסף הקטארי אינו משמש רק להשקעות. הוא תומך גם בסיוע למדינות אחרות, בפעילות דיפלומטית ובמאמצי התיווך שהפכו את דוחא לשחקנית מרכזית בסכסוכים אזוריים.

קיצוץ חד בסיוע החוץ עשוי לצמצם חלק מהכלים הכלכליים שקטאר מפעילה כדי לבנות קשרים והשפעה.
עם זאת, לא סביר שהיא תוותר לחלוטין על תפקיד המתווכת. עבור קטאר, התיווך אינו רק שירות למדינות אחרות, אלא חלק ממדיניות הביטחון שלה. המעורבות הבינלאומית מעניקה לה חשיבות ומייצרת לה קשרים עם מעצמות ועם גורמים יריבים במקביל.

השינוי עשוי להיות בסדר העדיפויות. קטאר תמשיך להשקיע במקומות שמחזקים את ביטחונה ואת מעמדה, אך עשויה להפחית פעילות שהתרומה האסטרטגית שלה נמוכה יותר.

קטאר יכולה לספוג את המשבר אבל לא להתעלם ממנו

קטאר אינה עומדת בפני מחסור מיידי בכסף.
קרן העושר, יתרות המטבע והנכסים הגלובליים מאפשרים לה לממן גירעונות ולהגן על הכלכלה, השאלה החשובה היא כמה זמן יימשכו השיבושים ביצוא וכמה מהפגיעה במתקני הגז תהפוך לקבועה.

אם מצר הורמוז ייפתח והיצוא יתאושש, הקיצוצים עשויים להישאר אירוע זמני. אם הפגיעה בראס לפאן תימשך שנים והכנסות הגז יישארו נמוכות, קטאר תידרש לבחור בין שימוש עמוק יותר בחסכונותיה לבין צמצום ממושך של הוצאות והשקעות.

הסיפור הגדול אינו שקטאר איבדה את עושרה. היא עדיין אחת המדינות העשירות בעולם. השינוי הוא שהמודל שאפשר לה להוציא ולהשקיע ללא מגבלה כמעט נתקל לראשונה במבחן אמיתי.
גלי ההדף עשויים להגיע למחירי הגז, לקרנות השקעה, לפרויקטי תשתית ולמערכת היחסים המדינית של קטאר עם העולם.