הרובוטים כבר רצים מהר מבני אדם והמרוץ הכלכלי רק מתחיל

עד לפני זמן לא רב, רובוט הומנואידי שהצליח ללכת כמה צעדים בלי ליפול נחשב להישג מרשים, והיום, רובוטים כבר רצים מהר מהאדם המהיר בהיסטוריה, משתתפים במשחקי כדור, מחברים כבלים ומתחרים בביצוע משימות המדמות עבודה במפעל, במסעדה ובמחסן.

ההתקדמות הזאת נראית היטב במשחקי הרובוטים ההומנואידיים העולמיים שנערכים בבייג׳ינג, אולימפיאדת הרובוטים.
המטרה שלו אינה רק לבדר את הקהל, אלא לבחון כיצד הרובוטים מתמודדים עם תנועה, איזון, קבלת החלטות ומשימות מהעולם האמיתי.

הקפיצה הטכנולוגית שנרשמה בתוך שנה אחת ממחישה מדוע הרובוטיקה הופכת לחזית חדשה במאבק בין סין לארצות הברית. היא גם מסבירה את ההתלהבות סביב הנפקת Unitree Robotics ואת הסיבה שהדוחות הקרובים של אנבידיה מעניינים הפעם גם משקיעים שעוקבים אחר תחום הרובוטיקה.

הקפיצה שהתרחשה בתוך שנה

בתחרות הראשונה, שנערכה בשנת 2025, הרובוט Tiangong Ultra השלים את ריצת 100 המטרים בתוך 21.50 שניות. זו הייתה תוצאה מרשימה עבור מכונה שנדרשת לייצב גוף גבוה וכבד על שתי רגליים, לזהות את המסלול ולהתאים את התנועה שלה בזמן אמת.

שנה לאחר מכן, אותו רובוט השלים את המרחק בתוך 9.39 שניות בלבד, תוצאה מהירה יותר משיא העולם האנושי של יוסיין בולט, שעומד על 9.58 שניות. הרובוט Lightning של יצרנית הסמארטפונים הסינית Honor סיים במקום השני עם תוצאה של 9.47 שניות.

מקור: Xinhua
רובוטים בתחרות הראשונה בבייג׳ינג בשנת 2025

הפער בין שתי התוצאות אינו נובע רק ממנוע חזק יותר. ריצה מהירה דורשת תיאום בין המפרקים, חיזוי של נקודת המגע עם הקרקע, התאמה של מרכז הכובד ושינוי מיידי בקצב התנועה. כל צעד מייצר כוח שעלול להוציא את הרובוט מאיזון, והמערכת נדרשת לעבד את הנתונים ולהגיב בתוך שבריר שנייה.

השיפור בתוצאה מלמד שחלה התקדמות משמעותית במנועים, בחיישנים, באלגוריתמים וביכולת לאמן רובוטים בתוך סביבות מדומות לפני שהם פועלים בעולם האמיתי.
עם זאת, גם בתחרות הנוכחית נחשפו המגבלות של הרובוטים, Tiangong מעד בסיום וסטה לכיוון שולי המסלול, בעוד Lightning קרס לאחר שחצה את קו הגמר ונאלץ להתפנות מהמסלול.

הרובוטים כבר מסוגלים לייצר מהירות גבוהה, אך הם עדיין מתקשים לבצע באופן עקבי את כל הפעולות שאדם מבצע בלי לחשוב עליהן.

המבחן החשוב נמצא מחוץ למסלול

רובוט שרץ מהר מייצר כותרת טובה, אבל מהירות לבדה אינה יוצרת מודל עסקי רווחי.
לקוח תעשייתי אינו משלם לרובוט כדי שישבור שיא, אלא כדי שיעבוד שעות ארוכות, ינוע בסביבה לא מסודרת ויבצע משימות בלי לגרום נזק לציוד או לעובדים.

משחקי הרובוטים כוללים השנה 51 תחרויות, 30 מהן מבוססות על ענפי ספורט ו־21 מדמות משימות מעשיות במפעלים, במסעדות, במשרדים ובמצבי חירום.
בין המשימות נמצאות אריזה, חיבור כבלים, טעינת רכב חשמלי, שירות במסעדה וטיפול בחפצים. יותר מ-40% מהמשימות דורשות הפעלה עצמאית מלאה, כלומר הרובוט צריך לקבל החלטות בלי שאדם ישלוט בכל תנועה שלו.

כאן נמצא האתגר הגדול של התעשייה. מסלול ריצה הוא סביבה מוכרת וישרה. כבל יכול לזוז, ארגז יכול להיות מונח בזווית שונה והמרחק בין חפצים אינו תמיד זהה. רובוט שמיועד לעבוד בעולם האמיתי צריך להבין מה הוא רואה, לבחור פעולה מתאימה ולתקן את עצמו אם הפעולה הראשונה לא הצליחה.

הערך הכלכלי יגיע ברגע שרובוט יוכל לעבוד לאורך זמן ולבצע כמה משימות שונות, בלי צורך בתכנות מחודש לכל פעולה. כל עוד נדרש צוות מהנדסים כדי להכין אותו לסביבה מוגדרת, עלות ההטמעה עלולה להיות גבוהה מדי עבור רוב החברות.

הרובוטיקה הופכת לחזית חדשה במאבק בין סין לארצות הברית

היתרון של סין בעולם הרובוטים נמצא לא רק באלגוריתמים, המדינה מחזיקה בשרשרת אספקה רחבה של מנועים חשמליים, חיישנים, סוללות, מצלמות ורכיבים המשמשים את תעשיות הרכב החשמלי והאלקטרוניקה. הקרבה בין היצרנים מאפשרת לחברות רובוטיקה לפתח אב טיפוס, לבדוק אותו ולשנות את העיצוב במהירות גבוהה יחסית.

ארצות הברית מחזיקה ביתרונות משמעותיים בשבבים, בתוכנה ובפיתוח מודלים של בינה מלאכותית. חברות כמו אנבידיה (NVDA), טסלה, Boston Dynamics ו־Agility Robotics בונות חלקים שונים של המערכת, החל מהשבבים שמפעילים את הרובוט ועד לפלטפורמות האימון ולמפעלים שבהם הוא אמור לעבוד.

המאבק הזה מקבל בהדרגה גם מימד רגולטורי. נציבות התקשורת הפדרלית בארצות הברית, FCC, הוסיפה ביולי 2026 רובוטים מתקדמים מתוצרת זרה לרשימת הציוד שמוגבל מטעמי ביטחון לאומי. ההגדרה כוללת רובוטים הומנואידיים ורובוטים בעלי ארבע רגליים.

החשש האמריקאי לא מתמקד רק בתחרות הכלכלית.
רובוט מודרני אוסף מידע באמצעות מצלמות, מיקרופונים, חיישני מיקום וחיבור לרשת. מכונה שמסתובבת במפעל, במחסן או בבית יכולה לאסוף מידע רגיש ואף להפוך לנקודת חדירה למערכות אחרות אם קיימת בה חולשת אבטחה.

המגבלות עשויות לסייע ליצרניות אמריקאיות בטווח הקצר, אך הן עלולות גם לייקר את עלויות הפיתוח. מעבדות מחקר וחברות צעירות בארצות הברית השתמשו ברובוטים סיניים בשל המחיר הנמוך והזמינות שלהם וחסימת הציוד הסיני עשויה לעודד ייצור מקומי, אך גם להאט את קצב הניסויים עד שתקום חלופה תחרותית.

חברת Unitree הפכה את ההתלהבות לכסף אמיתי

חברת Unitree Robotics, אחת החברות הבולטות בתעשיית הרובוטיקה הסינית, שהרחבתי עליה כאן, החלה בפיתוח רובוטים בעלי ארבע רגליים ובהמשך הרחיבה את הפעילות לרובוטים הומנואידיים כמו H1 ו-G1. המוצרים שלה נמכרים למעבדות מחקר, מוסדות חינוך, מפתחי תוכנה ולקוחות תעשייתיים.

החברה גייסה כ-6.1 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, סכום השווה לכ-904 מיליון דולר במועד ההנפקה.

מקור: AP
תצוגת רובוטים של Unitree בוועידת הבינה המלאכותית העולמית בשנגחאי

הביקוש למניות היה חריג. המניה זינקה בשיאה בכ-629% וסיימה את יום המסחר הראשון במחיר של 845 יואן, עלייה של כ-460% ממחיר ההנפקה. שווי החברה הגיע לכ-50 מיליארד דולר, אף שהכנסותיה בשנת 2025 הסתכמו בכ-1.7 מיליארד יואן, כ-250 מיליון דולר.

הזינוק מלמד עד כמה המשקיעים הסינים מחפשים את החברות שעשויות להוביל את גל הרובוטיקה המתקרב.
שווי של עשרות מיליארדי דולרים דורש צמיחה מהירה לאורך שנים, הרחבת כושר הייצור ויכולת להפוך את הרובוטים ממוצרי מחקר והדגמה לציוד שנרכש בכמויות גדולות.

ל-Unitree יש יתרונות ברורים. החברה כבר מוכרת מוצרים, נהנית ממותג מוכר ומחזיקה בידע פנימי בתחומי המנועים, הבקרה והתנועה. יותר מ-40% מהכנסותיה בשנת 2025 הגיעו מחוץ לסין, נתון שממחיש את הביקוש הבינלאומי אך גם את הסיכון ממגבלות אמריקאיות.

מנגד, הפער בין שווי החברה לבין פעילותה הנוכחית משאיר מעט מאוד מקום לטעויות.
האטה בהזמנות, בעיות אבטחת מידע, תחרות מחירים או עיכוב במעבר לייצור המוני עלולים לגרום למשקיעים לבחון מחדש את ההנחות שעליהן מבוסס התמחור.

אנבידיה רוצה לספק את המוח של הרובוטים

אנבידיה (NVDA) לעומתה תהנה מההייפ סביב הרובוטים. החברה מנסה לבנות את שכבת המחשוב והתוכנה שעליה יוכלו יצרניות רבות לפתח אותם, בדיוק אותה גישה שהפכה אותה לספקית מרכזית של תשתיות עבור מודלים של בינה מלאכותית במרכזי נתונים.

בינה מלאכותית שפועלת בעולם הפיזי, דורשת כמה שכבות מחשוב. הרובוט צריך להתאמן בסביבה מדומה, ללמוד מתנועות אנושיות, לעבד מידע מהמצלמות והחיישנים ולקבל החלטות בזמן אמת. אנבידיה מציעה כלים לכל אחד מהשלבים האלה באמצעות פלטפורמות Isaac, Cosmos, Omniverse ו-GR00T.

בחודש יוני הציגה החברה עיצוב פתוח לרובוט הומנואידי המשלב את Unitree H2 Plus עם ידיים בעלות חמש אצבעות, מחשב Jetson Thor ותוכנת Isaac GR00T. החיבור ממחיש את היחסים בין שתי החברות. Unitree מספקת את הגוף המכני ואנבידיה מנסה לספק את כוח המחשוב, סביבת האימון והמודלים שמנהלים את ההתנהגות.

מקור: Kuyou
רובוט Unitree H2 Plus המבוסס על Jetson Thor ועל פלטפורמת Isaac GR00T

אנבידיה תפרסם את תוצאות הרבעון השני ב-26 באוגוסט לאחר סיום המסחר. ברבעון הקודם החברה רשמה הכנסות של 81.6 מיליארד דולר, מהן 75.2 מיליארד דולר הגיעו מפעילות מרכזי הנתונים.

הרובוטיקה עדיין אינה צפויה להיות סעיף הכנסות נפרד ומשמעותי בדוחות הקרובים. המשקיעים יחפשו בעיקר מידע על הביקוש למערכות Blackwell, קצב המעבר לדור Vera Rubin, מגבלות אספקה, השקעות של חברות הענן ושולי הרווח. עם זאת, כל התייחסות לאימוץ Jetson, Isaac ו-GR00T יכולה לספק אינדיקציה לגבי בניית מנוע הצמיחה הבא של החברה.

מבחינת אנבידיה, האפשרות הגדולה אינה תלויה ביצרנית רובוטים אחת. אם עשרות חברות ישתמשו בשבבים ובתוכנה שלה כדי לאמן ולהפעיל מכונות חכמות, היא תוכל ליהנות מהצמיחה של הענף גם בלי לדעת מי תהיה היצרנית המובילה.

מה המשמעות עבור המשקיע

המשקיעים צריכים להבחין בין שלושה שלבים.
השלב הראשון הוא הדגמה טכנולוגית שמוכיחה שרובוט מסוגל לבצע פעולה, השלב השני הוא מוצר שעובד באופן אמין בסביבה מוגדרת והשלב השלישי הוא עסק שמייצר את המוצר בכמות גדולה, מוכר אותו ברווח ומספק ללקוח החזר כלכלי ברור.

רוב התעשייה נמצאת עדיין בין השלב הראשון לשני. ההתקדמות בבייג׳ינג מראה שהטכנולוגיה משתפרת במהירות, אך היא עדיין אינה מוכיחה שרובוט הומנואידי יכול להחליף עובד במגוון משימות לאורך משמרת שלמה ובעלות משתלמת.

המרוץ עבר מהדגמה למסחור

המשחקים בבייג׳ינג מראים שהרובוטים ההומנואידיים התקדמו בתוך שנה בקצב שהיה קשה לדמיין. רובוט שהזדקק ליותר מ-21 שניות כדי להשלים 100 מטר הצליח לרדת מתחת לרף של 9.4 שניות. היכולת לנוע, להתאזן ולהגיב לעולם הפיזי כבר אינה ניסוי תיאורטי.

השאלה שעדיין פתוחה היא האם ההתקדמות הזאת יכולה להפוך לתעשייה רווחית. מנוע הצמיחה המרכזי יהיה היכולת להעביר את הרובוטים מהמסלול ומהתערוכה למפעלים, למחסנים ולעסקים. הסיכון המרכזי הוא שההתלהבות בשוק ההון מקדימה בהרבה את הביקוש המסחרי ואת הרווחים.

המשקיעים צריכים לעקוב אחר מספר הרובוטים שנמסרים ללקוחות, סוגי המשימות שהם מבצעים, מחיר המכירה, עלויות הייצור, שיעורי התקלות והיקף השימוש העצמאי.
גם הדוחות של אנבידיה יכולים לספק רמזים לגבי קצב בניית התשתית שמאחורי התחום, אך המבחן החשוב יישאר פשוט: לא כמה מהר הרובוט מסוגל לרוץ, אלא כמה ערך כלכלי הוא מסוגל לייצר.