השקל החזק שוחק את היצואנים בעוד שהשוק המקומי שומר על חוסן

דוחות הרבעון השני של שנת 2026 שפורסמו היום בבורסה בתל אביב מציגים תמונה מורכבת של המשק הישראלי, המאופיינת בחוסן תפעולי מקומי מול לחצי מאקרו חיצוניים. בעוד שחברות הממוקדות בשוק המקומי נהנות מביקוש קשיח, התחזקותו הדרמטית של השקל מול המטבעות הזרים שחקה את התוצאות המדווחות של החברות הפועלות בחו"ל. מגמה זו עולה בבירור מהדוחות הכספיים של קבוצת פז , אשר הציגה צמיחה של 14% ברווח הנקי הרבעוני, לצד התוצאות של יצרנית המגבונים עלבד וקבוצת שירותי הטכנולוגיה חילן.

חוסן מקומי מול שחיקת מטבע

הפער בין הפעילות הריאלית של החברות לבין השורה התחתונה המדווחת בשקלים מדגיש את עוצמת השינויים בשערי החליפין.
במהלך הרבעון השני של השנה נחלש האירו בכ-16% והדולר בכ-18% מול השקל בהשוואה לממוצע אשתקד.
עבור חברות ישראליות עם פעילות בינלאומית ענפה, המשמעות היא כיווץ אוטומטי של ההכנסות והרווחים בעת תרגומם לשקל, גם כאשר הפעילות העסקית עצמה צומחת בקצב מהיר במדינות היעד.

הדלק והמזון של פז

על פי הדוחות הכספיים של קבוצת פז, המנוהלת על ידי המנכ"ל ניר שטרן והיו"ר הראל לוקר, הכנסות החברה ברבעון השני עלו ב-13.3% והסתכמו ב-3.03 מיליארד שקל, בהשוואה ל-2.68 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי הרבעוני, הכולל את השפעת המלאי, הסתכם ב-158 מיליון שקל.
החברה נהנתה משיפור במרווחי השיווק במגזר האנרגיה לתחבורה, כלומר ההפרש בין מחיר רכישת הדלק לבין מחיר מכירתו, אשר קיזז ירידה של 10% בכמויות הדלק שנמכרו עקב השפעות המלחמה.
מכירות מגזר האנרגיה לתחבורה זינקו ב-21.9% ל-2 מיליארד שקל, וה-EBITDA המגזרי, המוגדר כרווח תפעולי לפני פחת והפחתות, צמח ב-16.1% ל-137 מיליון שקל.

מנגד, ניתוח מעמיק מגלה כי הצמיחה ברווח הנקי נשענת במידה רבה על רווחי מלאי דלקים חד-פעמיים לאחר מס בסך 17 מיליון שקל, לעומת הפסדי מלאי של 5 מיליון שקל אשתקד. בנטרול השפעות אלו, הרווח התפעולי המנוטרל של החברה עלה ב-3% בלבד והסתכם ב-216 מיליון שקל.
במקביל, במגזר קמעונאות המזון נרשמה ירידה של 4% במכירות ל-822 מיליון שקל עקב עיתוי חג הפסח והמלחמה, אם כי שיעור הרווח התפעולי במגזר זה הגיע לשיא של 9.3%. החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד של 130 מיליון שקל בגין הרבעון השני, המצטרף לחלוקה של 260 מיליון שקל במחצית הראשונה, במקביל לצמצום של כ-10% בחוב ברוטו לרמה של 3.04 מיליארד שקל.

מלכודת היצוא של עלבד

חברת עלבד, הנמצאת בשליטת המושב השיתופי משואות יצחק ומנוהלת על ידי המנכ"ל יעקב חן, ממחישה היטב את פגיעת המט"ח.
הכנסותיה המדווחות בשקלים של יצרנית המגבונים והבדים ירדו ב-7.6% והסתכמו ב-427.2 מיליון שקל, בהשוואה ל-462.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ואולם, במונחי מטבע מקור הציגה החברה צמיחה אורגנית חזקה של 7% ברבעון, בהובלת שוק המגבונים האירופי שבו צמחו המכירות ב-9% במונחי אירו.

ההתייעלות התפעולית שהוביל יעקב חן, יחד עם היו"ר לזר כאלמי וסמנכ"ל הכספים גל גראפי, באה לידי ביטוי בעליית שיעור הרווחיות הגולמית ל-21.5% לעומת 20.3% אשתקד. החברה אף צמצמה את החוב הפיננסי נטו ב-40 מיליון שקל ברבעון וב-76 מיליון שקל מתחילת השנה, לרמה של 432 מיליון שקל.
עם זאת, שחיקת המטבע חתכה את השורה התחתונה: הרווח התפעולי לפני הכנסות אחרות ירד ל-30.6 מיליון שקל לעומת 33.7 מיליון שקל אשתקד, והרווח הנקי הרבעוני מפעילות נמשכת עמד על 19.1 מיליון שקל בהשוואה ל-20.2 מיליון שקל אשתקד.
בסיכום חצי-שנתי, הרווח הנקי עלה ב-28.1% ל-39.1 מיליון שקל.

חילן והחסינות הדיגיטלית

קבוצת חילן, חברת שירותי ה-IT והשכר בשליטתו ובניהולו של היו"ר הפעיל אבי באום והמנכ"ל אלי זיברט, הציגה צמיחה של 11.2% בהכנסות ל-784.7 מיליון שקל, בהשוואה ל-706 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בנטרול השפעות ירידת שער הדולר מול השקל, הכנסות החברה היו צומחות בשיעור של 23%.
הרווח הנקי של חילן עלה ב-9.7% והסתכם ב-66.4 מיליון שקל, והחברה הודיעה על חלוקת דיבידנד של כ-46 מיליון שקל.

התוצאות מעידות על ביקוש קשיח לשירותי מחשוב, ענן ואבטחת מידע, המפוגג זמנית את החששות בשוק מפני פגיעת יישומי AI בעסקי ה-IT המסורתיים.
עם זאת, מניית חילן איבדה כ-17% מתחילת השנה, ירידה המשקפת את הסנטימנט השלילי של המשקיעים ואת החשש מפני איומים טכנולוגיים ארוכי טווח.
בנוסף, ללא רכישות ואיחוד פעילויות חדשות, כגון רכישת חברת התוכנה לוג און ביולי 2026 תמורת 192 מיליון שקל, קצב הצמיחה האורגני הטהור של החברה היה נמוך יותר.

מנגנון ההשפעה על התיק

המשמעות למשקיע היא שיש לבחון את הרכב תיק המניות המקומי לא רק לפי קצב הצמיחה הריאלי של החברות, אלא לפי מידת החשיפה שלהן לשקל.
מנגנון ההשפעה פועל כך שהתחזקות השקל מקטינה את שווי המכירות של היצואנים כשהן מתורגמות לדוחות הכספיים בשקלים, בעוד שהוצאות התפעול המקומיות שלהם נותרות קבועות.
תהליך זה מוביל לשחיקה מיידית בשולי הרווחיות, ומאלץ את המשקיעים להעריך מחדש את התמחור של חברות תעשייתיות וטכנולוגיות מוטות יצוא בהשוואה לחברות קמעונאות מקומיות הנהנות מביקוש חסין ומחוב מצטמצם.