המכס האמריקאי החדש על רחפנים טורף את הקלפים עבור החברות הבטחוניות בעולם
16.8.2026

בקצרה
- נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי המטיל מכסים של עד 100% על יבוא רחפנים ורכיביהם החל מספטמבר 2026, מה שיוצר מציאות חדשה ומאתגרת עבור חברות טכנולוגיה ביטחונית גלובליות, כולל ישראליות, ודורש מהן לבחון מחדש את מודל הפעילות שלהן כדי לשמור על תחרותיות בשוק האמריקאי.
- מניית נקסט ויז'ן הישראלית צנחה ב-5.57% בבורסת תל אביב, בעוד שמניות חברות רחפנים אמריקאיות כמו Unusual Machines ו-Red Cat Holdings זינקו ב-25.04% וב-8.8% בהתאמה, מה שמשקף את חששות המשקיעים מחשיפת יתר של חברות ישראליות למכסים החדשים ואת היתרון התחרותי שנוצר לחברות אמריקאיות בשוק המקומי.
- ישראל אינה נכללת כרגע ברשימת המדינות הזכאיות למכס מופחת של 15%, מה שעלול לייקר משמעותית את מוצרי החברות המקומיות המיוצאים לארה"ב, ובפרט מצלמות תרמיות של נקסט ויז'ן, ועלול להוביל לאובדן חוזים לטובת מתחרים או לדרוש מהחברות לספוג את עלויות המכס הגבוהות כדי לשמור על נתח שוק.
- חברות ישראליות כמו אקסטנד נערכות להרחבת הייצור על אדמת ארה"ב (אונשורינג) כדי ליהנות מפטור מלא ממכסים אלו, מה שמצביע על אסטרטגיה הכרחית עבור חברות המעוניינות להמשיך לפעול בשוק האמריקאי ולהימנע ממכסים של עד 100%, תוך שינוי מהותי בשרשרת האספקה ובתהליכי הייצור שלהן.
נקודות עיקריות
- נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי המטיל מכסים של עד 100% על יבוא רחפנים ורכיביהם החל מספטמבר 2026.
- מניית נקסט ויז'ן הישראלית צנחה ב-5.57% בתל אביב עקב החשש מחשיפת יתר למכסים, בעוד מניות רחפנים אמריקאיות זינקו בחדות.
- ישראל אינה נכללת כרגע ברשימת המדינות הזכאיות למכס מופחת של 15%, מה שעלול לייקר משמעותית את מוצרי החברות המקומיות המיוצאים לארה"ב.
- חברות ישראליות כמו אקסטנד נערכות להרחבת הייצור על אדמת ארה"ב (אונשורינג) כדי ליהנות מפטור מלא ממכסים אלו.
החלטתו של נשיא ארצות הברית לחתום על צו נשיאותי המטיל מכסים של עד 100% על יבוא מערכות רחפנים ורכיביהם, מייצרת מציאות חדשה עבור תעשיית הטכנולוגיה הביטחונית הגלובלית. המהלך, שנחתם תחת סעיף 232 לחוק הרחבת המסחר האמריקאי, נועד להגן על הביטחון הלאומי ועל שרשרת האספקה המקומית של המעצמה. עבור החברות הישראליות המייצאות לשוק האמריקאי, ההחלטה הזו אינה רק שינוי רגולטורי, אלא אירוע מעצב שדורש בחינה מחדש של מודל הפעילות כולו.
מקור: העמוד הרשמי של הבית הלבן
אני מצרף לכם כאן קישור למסמך הרשמי
התגובה המיידית בשווקים הפיננסיים
התגובה בבורסות ביום שישי האחרון הייתה חדה ומהירה. מניית חברת נקסט ויז'ן, המפתחת ומייצרת פתרונות צילום מיוצבים לרחפנים ומזל"טים, רשמה ירידה של 5.57% בבורסת תל אביב לעומת יום המסחר הקודם, וננעלה בשער של 20,010 אגורות. מחזור המסחר במניה עמד על 299.39 אלף מניות, כאשר שווי השוק של החברה נאמד כעת בכ-18.5 מיליארד שקלים. הירידה הזו משקפת את חששות המשקיעים מפני חשיפת יתר של החברה למשטר המכסים החדש בארצות הברית.
מנגד, החברות המקומיות בארצות הברית נהנו מרוח גבית חזקה ביום שישי. מניית חברת Unusual Machines (UMAC), שבה מחזיק בנו של הנשיא, דונלד טראמפ ג'וניור, במניות ואופציות, זינקה ב-25.04% לעומת סגירת המסחר הקודמת. חברות אמריקאיות נוספות בסקטור רשמו עליות נאות, כאשר מניית Red Cat Holdings (RCAT) עלתה ב-8.8% ומניית AeroVironment (AVAV) התחזקה ב-10%. גם השלד הבורסאי האמריקאי JFB Construction Holdings (JFB), שהוא חברה ללא פעילות עסקית ממשית המשמשת כפלטפורמה לקליטת חברה פרטית לתוך הבורסה, המצוי בהליכי מיזוג עם חברת אקסטנד הישראלית, רשם עלייה של 4.33% למחיר של 4.80 דולרים, במחזור מסחר הגבוה פי 4.7 מהממוצע שלו.
מקור: AeroVironment
בתמונה ניתן לראות רחפן Raven של AeroVironment בשימוש מבצעי וממחישה את היצרניות האמריקאיות שעשויות ליהנות מהגנת המכסים
מפת הדרכים של המכסים
התקנות החדשות, שצפויות להיכנס לתוקף ב-3 בספטמבר 2026, מציגות מדרגות מס ברורות. מכס בשיעור של 100% יוטל על רחפנים בעלי משקל המראה מרבי העולה על 25 קילוגרמים, על רחפנים המצוידים ביכולות הדמיה תרמית בכל משקל שהוא, וכן על תחנות עגינה ורכיבים קריטיים מוגדרים. מנגד, מכס מופחת של 25% יוטל על רחפנים קטנים יותר ללא יכולות רגישות ועל רכיבים כלליים אחרים, כאשר פעימה זו על רכיבים לא-רגישים תיכנס לתוקף ב-9 בפברואר 2027.
הצו מעניק הקלות למדינות ברית ספציפיות. מדינות האיחוד האירופי, יפן, ליכטנשטיין, דרום קוריאה, שווייץ וטייוואן ייהנו ממכס מופחת של 15%, בעוד שבריטניה תזכה למכס של 10% בלבד. עם זאת, ההטבה מותנית בכך שלפחות 90% מהחומרה, התוכנה והטכנולוגיה מיוצרים במדינות אלו או בארצות הברית עצמה. עבור חברות שיציגו תוכנית מאושרת להעברת ייצור לאדמת ארצות הברית לפני ינואר 2029, הממשל מציע פטור מלא ממכסי סעיף 232 במהלך תקופת הקמת המפעלים, תהליך המכונה אונשורינג, המייצג את החזרת פעילות הייצור למדינה המקומית.
החשש מפגיעה בשרשרת האספקה
החשש העיקרי של האנליסטים בשוק נובע מכך שישראל אינה נכללת כרגע ברשימת המדינות הזכאיות למכס המופחת של 15%. המשמעות המיידית היא שמוצרי נקסט ויז'ן, ובעיקר המצלמות התרמיות שלה המיועדות לצרכים ביטחוניים, עלולים לספוג מכס מלא של 100% בכניסה לארצות הברית. ייקור דרמטי כזה של הרכיבים עלול להעמיד את החברה בפני ברירה קשה, לספוג את עלויות המכס כדי לשמור על תחרותיות, או לגלגל את העלויות על הלקוחות האמריקאיים ולהסתכן באובדן חוזים לטובת מתחרים מקומיים.
ספיגת עלויות המכס עלולה להעיב על שיעורי הרווחיות של החברה. בנתונים הכספיים לרבעון השני של השנה, שפורסמו ב-10 באוגוסט 2026, הציגה נקסט ויז'ן שיעור רווח גולמי של 65.2%, נתון המהווה שחיקה לעומת שיעור של 71.6% ברבעון המקביל אשתקד, וזאת בשל הנחות כמות ועליית מחירי חומרי גלם. אנליסטית בנק ההשקעות ג'פריס, שיילה קהייגלו, פרסמה סקירה מיידית שבה הזהירה מפני הפגיעה הפוטנציאלית בנקסט ויז'ן בעקבות המהלך הרגולטורי החדש.
ההזדמנות שבחסימת התחרות הסינית
מנגד, קיימת גם קריאה אופטימית של המפה הגיאופוליטית. מטרת העל של הממשל האמריקאי היא חסימה מוחלטת של יצרניות הרחפנים הסיניות, ובראשן חברת DJI השולטת בנתח שוק של 70% עד 80% מהשוק האזרחי והמסחרי בארצות הברית. סילוק השחקנים הסינים מייצר ואקום עצום בשוק האמריקאי, ויצרני רחפנים מקומיים יחפשו נואשות רכיבים איכותיים שאינם מיוצרים בסין.
לנקסט ויז'ן יש יתרון טכנולוגי מובהק בתחום ה-SWaP, מושג המתאר את היחס האופטימלי בין גודל, משקל וביצועים של הרכיב, יתרון שקשה להחליף בטווח הקצר. בנוסף, החברה נהנית מקופת מזומנים דשנה לאחר שגייסה 1.38 מיליארד שקלים בסוף שנת 2025, מה שמאפשר לה להקים במהירות קו ייצור על אדמת ארצות הברית ולזכות בפטור המלא מהמכסים. מעבר לכך, ישראל וארצות הברית מנהלות מגעים מתקדמים להסדרת הקלות במכסים, וייתכן כי המדינה תוחרג בהמשך ותצורף למדרגת המס המופחתת.
מנועי הצמיחה וההיערכות בשטח
למרות החששות בשוק, נתוני היסוד של נקסט ויז'ן מראים על עוצמה עסקית משמעותית. בתוך דוחותיה הכספיים האחרונים הציגה החברה הכנסות רבעוניות של 88.2 מיליון דולר, המהוות צמיחה של 138% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לצד רווח נקי של 53.6 מיליון דולר, המהווה זינוק של 125%. צבר ההזמנות של החברה עמד בסוף יוני על 265.2 מיליון דולר, והיא העלתה את יעד ההכנסות השנתי שלה לשנת 2026 ל-355 מיליון דולר, צמיחה של 111% לעומת השנה הקודמת. ביום שישי האחרון אף דיווחה החברה על הזמנה חדשה בסך 5.6 מיליון דולר מלקוח קיים, עם מקדמה של 30%, המיועדת לאספקה מלאה עוד השנה.
בקצה השני של התעשייה המקומית, חברות ישראליות אחרות כבר פועלות להתאמת הפעילות שלהן למשטר המכסים החדש. חברת אקסטנד הפרטית, שנמצאת בהליכי מיזוג עם השלד הבורסאי JFB המיועד להיסגר ב-1 בספטמבר 2026 תחת השם XTEND AI Robotics עם סימול המסחר XTND בבורסת ניו יורק, הודיעה כי היא נערכת להרחבת כושר הייצור במפעל שלה בטמפה, פלורידה. המפעל מייצר רחפנים העומדים בתקני NDAA, חוק אישור ההגנה הלאומית האמריקאי המגדיר דרישות אבטחה ורכש מחמירות למערכות ביטחוניות. מהלך זה עשוי לאפשר לחברה לעקוף לחלוטין את חומת המכסים החדשה ולהגדיל את נתח השוק שלה בארצות הברית.
מנגנון ההשפעה על המשקיע
עבור המשקיע הישראלי, מנגנון ההשפעה של המכסים החדשים תלוי במהירות שבה החברות המקומיות יצליחו להעביר את קווי הייצור שלהן לארצות הברית או לחלופין להשיג החרגה רגולטורית מהממשל האמריקאי. אם נקסט ויז'ן תצליח לנצל את קופת המזומנים שלה להקמת מפעל אמריקאי מאושר לפני שנת 2029, היא תזכה לפטור מלא מהמכסים ותוכל לשמור על שיעורי הרווחיות הגולמית הגבוהים שלה תוך ניצול הוואקום שהותירו היצרנים הסינים. מנגד, עיכוב בהקמת קווי הייצור המקומיים בארצות הברית, ללא השגת פטור רגולטורי, יאלץ את החברה לספוג את עלויות המכס הגבוהות, מה שיוביל לשחיקה ישירה ברווחיות התפעולית וישפיע לרעה על תמחור המניה בבורסה המקומית, שבה מחזיקים גופים מוסדיים ישראליים רבים המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור.