מי מרוויח ומי משלם על ביטול הקו המצופה של אל על להאנוי
14.8.2026
בקצרה
- אל על ביטלה את הקו הישיר להאנוי, וייטנאם, עקב סירוב גורמי הביטחון הישראליים להעניק אישורים סופיים להפעלת הקו עם צוותים ומטוסים ישראליים, מה שחושף את המלכוד המבני של החברה כנושאת דגל לאומי וכפופה לדרישות אבטחה מחמירות המשפיעות על יכולתה להתרחב ליעדים חדשים.
- ההחלטה לביטול הקו להאנוי, למרות אישורים עקרוניים קודמים, מדגישה את חוסר היציבות התפעולית של אל על, שכן היא נאלצת להתמודד עם פערים בין תכנון לביצוע עקב דרישות ביטחון ייחודיות, בניגוד למתחרות כמו ארקיע המשתמשות במודל חכירה רטובה עם צוותים זרים ונהנות מסידורי אבטחה מקלים יותר.
- הביטול צפוי להשפיע על הדוחות הכספיים של אל על באמצעות מחיקת השקעות חד-פעמית ועלויות תפעוליות ישירות עבור לקוחות קיימים, אך החברה מתכננת לנתב את מטוסי הבואינג 787 שהתפנו לקווים רווחיים יותר בצפון אמריקה ואירופה, שם נרשמו הכנסות גבוהות למושב ותפוסה של כ-94% ברבעון השני.
- למרות רווח נקי של 125.9 מיליון דולר ברבעון השני של 2026, המהווה זינוק של 103%, אל על רשמה רווח נקי של 57 מיליון דולר בלבד בחציון הראשון, ירידה של 63% לעומת אשתקד, מה שמצביע על תנודתיות ברווחיותה ועל הצורך בניתוב יעיל של המטוסים כדי לקזז את הפסדי הביטול ולשפר את ביצועיה הפיננסיים הכוללים.
חברת התעופה אל על (ELAL) הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב לפי שווי שוק של כ-9.62 מיליארד שקלים, הודיעה על ביטול השקתו של הקו הישיר החדש להאנוי, בירת וייטנאם. הקו, שהיה אמור להתחיל לפעול בחודש אוקטובר הקרוב, בוטל חודשיים בלבד לאחר פתיחת מכירת הכרטיסים. ההחלטה מותירה אלפי ישראלים שכבר רכשו כרטיסים בפני שוקת שבורה, ומאלצת את החברה להתמודד עם השלכות תפעוליות ופיננסיות מורכבות.
המלכוד המבני של המוביל הלאומי
על פי הדיווח הרשמי של החברה, הסיבה לביטול הדרמטי נעוצה בהחלטת גורמי הביטחון של מדינת ישראל, הכפופים להנחיות שירות הביטחון הכללי. גורמים אלה סירבו להעניק את האישורים הסופיים הנדרשים להפעלת הקו באמצעות מטוסים וצוותים ישראליים בנמל התעופה בהאנוי.
מדובר במלכוד מבני ייחודי המלווה את אל על כנושאת הדגל הרשמית. בעוד שחברות תעופה בינלאומיות פועלות תחת פרוטוקולים סטנדרטיים, החברה הישראלית כפופה לדרישות אבטחה מחמירות ביותר בכל יעד שבו נוחתים מטוסיה.
הפער בין האישור למציאות
באל על לא הסתירו את אכזבתם מהחלטת גורמי הביטחון והביעו ביקורת מרומזת על התנהלותם. בחברה מדגישים כי בטרם ההכרזה הרשמית על הקו בפברואר 2026, התקבלו אישורים עקרוניים מכלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות גורמי הביטחון.
על הנייר, החברה פעלה לפי הספר והשלימה את היערכותה התפעולית והמסחרית תוך השקעת משאבים אדירים. בפועל, הפער בין האישור העקרוני שניתן בשלב התכנון לבין הסירוב הסופי רגע לפני ההשקה, חושף את חוסר היציבות המובנה שעימו נאלצת הנהלת החברה להתמודד.
המודל הזר שסלל את הדרך
כדי להבין את עומק המבוכה של אל על, יש להביט במתרחש אצל המתחרה המקומית ארקיע. החברה, בניהולו של עוז ברלוביץ', מפעילה קו ישיר להאנוי בהצלחה מאז ינואר 2026, עם כרטיסים במחיר התחלתי של 699 דולר לכיוון.
ההבדל טמון במודל ההפעלה. ארקיע משתמשת בשיטת חכירה רטובה, שהיא השכרת מטוסים וצוותים זרים מחברות תעופה בינלאומיות. על צוותים ומטוסים זרים אלו חלים סידורי אבטחה מקלים בהרבה, המאפשרים להם לפעול בנמל התעופה בהאנוי ללא המגבלות המחמירות המוטלות על מטוסים הנושאים דגל ישראלי. אל על, בשל מדיניות המותג שלה, אינה יכולה להשתמש במודל זה.
המספרים שמאחורי נסיקת הרווחים
הביטול מתרחש בתקופה פיננסית יוצאת דופן עבור אל על, תחת הנהגתו של המנכ"ל הנכנס לוי הלוי ויו"ר הדירקטוריון עמיקם בן צבי. על פי הדוחות הכספיים לרבעון השני של שנת 2026, החברה רשמה רווח נקי של 125.9 מיליון דולר, זינוק של 103% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לצד הכנסות של 986 מיליון דולר.
עם זאת, תמונת החציון הראשון מורכבת יותר ומציגה רווח נקי של 57 מיליון דולר בלבד, ירידה של 63% לעומת אשתקד. ירידה זו נובעת מהפסד כבד של 145 מיליון דולר ברבעון הראשון, שנגרם בעקבות מבצע ביטחוני אשר שיתק חלק מהפעילות.
מנגנון הפיצוי מול פוטנציאל הניתוב
עבור המשקיעים, ביטול הקו מפעיל מנגנון כלכלי דו-כיווני שישפיע על הדוחות הבאים. מחד, אל על תאלץ לספוג מחיקת השקעות חד-פעמית בגין המשאבים שהושקעו בהאנוי, לצד עלויות תפעוליות ישירות הנובעות מרכישת כרטיסים מחברות זרות עבור לקוחות שיבחרו לטוס דרך בנגקוק.
מאידך, מטוסי הבואינג 787 דרימליינר שהתפנו מהקו המבוטל ינותבו כעת לקווים מבוקשים ורווחיים יותר בצפון אמריקה ובאירופה. בקווים אלו נהנתה החברה ברבעון השני מנתוני הכנסה גבוהים למושב של 11.56 סנט ושיעורי תפוסה של כ-94%. אם הניתוב מחדש יתבצע ביעילות, המנגנון עשוי לקזז את הפסדי הביטול ואף לשפר את הרווחיות הכוללת של החברה.