הכנסות המדינה מזנקות אבל המבחן האמיתי של התקציב עוד לפנינו

גירעון ממשלתי נשמע כמו נתון ששייך בעיקר לכלכלנים ולפקידי האוצר, אבל בסופו של דבר הוא מגיע גם לכיס של הציבור. ככל שהמדינה מוציאה לאורך זמן הרבה יותר ממה שהיא מכניסה, היא נדרשת לגייס יותר חוב, לשלם עליו ריבית ולפנות פחות כסף לשירותים ציבוריים ולהשקעות. במקרים קיצוניים יותר, הלחץ הזה יכול להתגלגל גם להעלאות מסים או לקיצוצים.

מהבחינה הזאת, נתוני התקציב של ישראל לחודש יולי מספקים תמונה חיובית יחסית. הגירעון המצטבר ב־12 החודשים האחרונים נותר ברמה של 3.3% מהתוצר, הכנסות המדינה המשיכו לצמוח בקצב מהיר וההוצאות מתחילת השנה עלו בשיעור מתון בהרבה מהתכנון השנתי. אלא שמתחת למספרים הטובים מסתתרת תמונה מורכבת יותר. חלק מהשיפור בהכנסות נמדד מול תקופה חלשה שנפגעה מהמלחמה, קצב ההוצאות צפוי לעלות בחודשים הקרובים והוצאות הביטחון ממשיכות לצמוח מהר בהרבה מההוצאות האזרחיות.

הגירעון יציב אבל התמונה מתחילת השנה השתפרה מאוד

בחודש יולי נרשם גירעון של כ־4.8 מיליארד שקל, כמעט ללא שינוי לעומת יולי 2025. הנתון המרכזי שקיבל את תשומת הלב הוא הגירעון המצטבר ב־12 החודשים האחרונים, שהסתכם בכ־72.9 מיליארד שקל ושיקף 3.3% מהתוצר. כלומר, המדינה הוציאה במהלך 12 החודשים האחרונים סכום הגבוה מהכנסותיה בשיעור השווה ל־3.3% מהיקף הפעילות השנתי במשק.

חשוב לא להתבלבל בין הנתון הזה לבין הגירעון מתחילת השנה. בינואר עד יולי 2026 הצטבר גירעון של כ־11.5 מיליארד שקל בלבד, לעומת כ־37.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בשיפור של כ־25.7 מיליארד שקל בתוך שנה.

יעד הגירעון שנקבע בתקציב 2026 עומד על 4.9% מהתוצר, אך לא נכון להשוות אותו באופן ישיר ל־3.3% ולהסיק שהשנה כבר הסתיימה מתחת ליעד. הנתון של 3.3% מביט 12 חודשים לאחור, ואילו יעד התקציב מתייחס לשנת 2026 כולה, שעדיין נותרו בה חמישה חודשי פעילות והוצאות.

מקור: משרד האוצר, אומדן ראשוני לביצוע תקציב, עודף וגירעון הממשלה ומימונו, יולי 2026.

התרשים מציג את הגירעון החודשי ואת הגירעון המצטבר מתחילת השנה. הקו השחור ממחיש שבסוף יולי 2026 הגירעון המצטבר היה נמוך משמעותית מהתקופה המקבילה ב־2025 וב־2024.

הכנסות המסים הן המנוע המרכזי של השיפור

הכנסות המדינה הסתכמו ביולי בכ־55 מיליארד שקל, לעומת כ־48.1 מיליארד שקל ביולי אשתקד. מתחילת השנה נכנסו לקופת המדינה כ־362.1 מיליארד שקל, עלייה של 11.8% לעומת כ־323.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. זהו קצב גידול גבוה בהרבה מהעלייה בהוצאות, והוא מסביר חלק מרכזי מהצמצום בגירעון המצטבר מתחילת השנה.

עיקר הכוח הגיע ממסים. בהגדרות התקציב, הכנסות המסים ביולי הסתכמו בכ־53.3 מיליארד שקל ומתחילת השנה בכ־350.3 מיליארד שקל, עלייה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה. בתוך הסכום הזה, המסים הישירים, הכוללים בין היתר מס הכנסה, מס חברות ומסים הקשורים לשכר ולשוק ההון, עלו מתחילת השנה ב־17.7%. המסים העקיפים, ובהם מע״מ ומסי קנייה, עלו ב־9.8%.

בנתוני רשות המסים מופיע גם סכום של כ־52.2 מיליארד שקל לחודש יולי. אין כאן סתירה, אלא הבדל בהגדרות החשבונאיות. הנתון של 53.3 מיליארד שקל מוצג בהגדרות התקציב וכולל התאמות ואגרות, בעוד 52.2 מיליארד שקל מתייחס לגביית רשות המסים. בהשוואה בשיעורי מס אחידים, שנועדה לנטרל שינויי חקיקה והבדלים טכניים בגבייה, הכנסות רשות המסים עלו ביולי ב־12% במונחים ריאליים.

גם הפירוט הפנימי נראה ברובו חיובי. הגבייה מניכויים משכר וממקורות נוספים, כולל שוק ההון, הגיעה ביולי לכ־19.2 מיליארד שקל ועלתה ב־12% במונחים ריאליים. הגבייה מעצמאים עלתה ב־21%, הגבייה מחברות עלתה ב־3% וההכנסות ממע״מ נטו הגיעו לכ־15.8 מיליארד שקל, עלייה של 9%. הנתונים מלמדים שהשיפור אינו מגיע מסעיף בודד בלבד, אף שחלק מהסעיפים נהנו מגורמים זמניים.

מקור: משרד האוצר, אומדן ראשוני לביצוע תקציב, עודף וגירעון הממשלה ומימונו, יולי 2026.

הטבלה מציגה שהכנסות המדינה מתחילת השנה עלו ב־11.8%, בהובלת גידול של 17.7% במסים הישירים. היא גם ממחישה את הפער בין הצמיחה בהכנסות המסים לבין הירידה בהכנסות האחרות.

לא כל העלייה בהכנסות משקפת מגמה קבועה

המספרים החזקים דורשים מעט זהירות. מסים שנגבו ביולי 2025 התבססו בחלקם על פעילות כלכלית בחודשים מאי ויוני של אותה שנה, תקופה שנפגעה ממלחמת עם כלביא. בסיס ההשוואה היה אפוא חלש מהרגיל. ביולי 2025 שולמו גם תשלומי מע״מ שנדחו מהחודש הקודם בהיקף מוערך של כ־0.8 מיליארד שקל, כך שההשפעה אינה חד כיוונית, אך עדיין מדובר בתקופה חריגה שקשה לראות בה בסיס רגיל להשוואה.

גם בתוך המסים העקיפים מופיעים גורמים חד פעמיים. העלייה בגבייה נתמכה בצריכה גבוהה יותר בחודשים מאי ויוני 2026 וגם בתשלום מע״מ בגין עסקה גדולה. הכנסות הבלו על דלק עלו ב־15% ביולי, אך חלק מהעלייה נבע מהשוואה לנסועה נמוכה בסוף יוני 2025. מנגד, מס הקנייה על יבוא כלי רכב ירד ב־20% במונחים ריאליים ולאחר נטרול הקדמת יבוא, בין היתר בשל שער חליפין נמוך יותר שהקטין את סכומי המס שנגבו בשקלים.

המסקנה אינה שהשיפור בהכנסות מלאכותי. הגבייה המצטברת מתחילת השנה רחבה וחזקה, והכנסות המסים כבר נמצאות מעל קו המגמה ארוך הטווח. עם זאת, חלק מקצב העלייה של יולי משקף בסיס השוואה נוח ואירועים נקודתיים. כדי לקבוע שמדובר בקצב שניתן לשמור עליו, יהיה צורך לראות גבייה חזקה גם בחודשים שבהם ההשוואה לשנה שעברה רגילה יותר.

ההוצאות נמוכות מהתכנון אבל הביטחון ממשיך ללחוץ

בצד ההוצאות, הממשלה הוציאה ביולי כ־59.9 מיליארד שקל, לעומת כ־52.9 מיליארד שקל ביולי 2025. מתחילת השנה הסתכמו ההוצאות בכ־373.6 מיליארד שקל, עלייה של 3.5% בלבד לעומת התקופה המקבילה. זהו קצב נמוך משמעותית מהגידול המתוכנן של 7.4% בתקציב, אך משרד האוצר עצמו מציין שמגמת הגידול בהוצאות צפויה להתחזק בחודשים הקרובים.

הפער בין ההוצאה הביטחונית להוצאה האזרחית בולט במיוחד. הוצאות מערכת הביטחון הגיעו מתחילת השנה לכ־108.2 מיליארד שקל ועלו ב־12.6%. הוצאות המשרדים האזרחיים הסתכמו בכ־220.1 מיליארד שקל וירדו ב־1.3%. בנוסף, התשלומים מקרן הפיצויים, שממנה משולמים פיצויים בגין נזקי מלחמה, נאמדו בכ־8.8 מיליארד שקל מתחילת השנה.

מקור: משרד האוצר, אומדן ראשוני לביצוע תקציב, עודף וגירעון הממשלה ומימונו, יולי 2026.

התרשים ממחיש את הפער בין תחומי ההוצאה. הוצאות מערכת הביטחון עלו ב־12.6%, בזמן שחלק מקבוצות המשרדים האחרות הציגו גידול מתון או ירידה.

קצב ביצוע נמוך מהתכנון אינו בהכרח חיסכון קבוע. הוצאות ממשלתיות אינן מתחלקות באופן שווה לאורך השנה, ולעיתים תשלומים נדחים לחודשים האחרונים. אם ההוצאות יואצו בזמן שהכנסות המסים יחזרו לקצב מתון יותר, הגירעון השנתי יכול להתרחב גם בלי שינוי חריג במדיניות. זו הסיבה שהפער הנוכחי בין קצב ההכנסות לקצב ההוצאות הוא נקודת פתיחה טובה, אך עדיין לא תוצאה סופית.

מה הנתונים אומרים למשקיעים ולמשקי הבית

מצב תקציבי טוב מהצפוי עשוי להפחית את הצורך של הממשלה להגדיל במהירות את גיוסי החוב. באופן עקרוני, פחות לחץ להנפיק איגרות חוב ממשלתיות יכול לתמוך בשוק האג״ח, להקל על עלויות המימון של המדינה ולצמצם את הסיכון שהוצאות הריבית ידחקו הוצאות אחרות. עם זאת, זו השפעה אפשרית ולא קשר אוטומטי. תשואות האג״ח מושפעות גם מהאינפלציה, מריבית בנק ישראל, מהמצב הביטחוני ומהתמחור בשווקים בעולם.

מבחינת משקי הבית, גביית מסים חזקה יכולה להיות סימן לפעילות כלכלית, שכר, צריכה ורווחים גבוהים יותר, אך היא גם אומרת שהמדינה גובה נתח גדול יותר מהפעילות הזאת. הנתונים הנוכחיים אינם מבטיחים הורדת מסים או הגדלת שירותים. ההחלטות האלה תלויות בהוצאות הביטחון, בהתחייבויות התקציביות ובהמשך קצב ההכנסות.

גם מבנה המימון חשוב. מתחילת השנה גייסה המדינה חוב מקומי נטו של כ־41 מיליארד שקל וחוב חיצוני נטו של כ־16.6 מיליארד שקל. הסכומים האלה אינם משמשים רק למימון הגירעון השוטף, אלא גם לניהול פירעונות, יתרות מזומנים וצרכים נוספים של הממשלה. לכן לא נכון להשוות באופן ישיר בין הגירעון של 11.5 מיליארד שקל לבין הגיוסים נטו ולהסיק שהפער מייצג הוצאה תקציבית שלא דווחה.

השיפור אמיתי אבל עדיין מוקדם לחגוג

נתוני יולי מציבים את תקציב המדינה במקום טוב משמעותית מזה שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות צומחות במהירות, הגירעון המצטבר מתחילת השנה ירד בחדות וקצב ההוצאות הכולל עדיין נמוך מהתכנון. זהו שיפור ממשי, גם לאחר שמביאים בחשבון את בסיס ההשוואה הנוח.

המבחן עובר כעת לצד ההוצאות. הוצאות הביטחון כבר עולות בקצב דו ספרתי, האוצר צופה האצה בהוצאות בחודשים הקרובים וחלק מהזינוק בגביית המסים נובע מגורמים שלא בהכרח יחזרו על עצמם. בעיניי, הנתון החשוב ביותר בחודשים הבאים לא יהיה רק שיעור הגירעון הנגרר, אלא האם הכנסות המסים יישארו חזקות גם לאחר שהשפעות ההשוואה ייחלשו, והאם הממשלה תצליח לשמור על קצב הוצאות שלא יסגור מחדש את הפער שנוצר.