דקארט הישראלית עתידה להימכר בעד 7 מיליארד דולר

 

מרוץ בתחום הבינה המלאכותית התחיל סביב שאלה אחת מרכזית, מי יצליח לבנות את המודל החכם ביותר.
עכשיו המוקד מתחיל להשתנות.
ככל שהמודלים נעשים גדולים ומורכבים יותר, החברות מגלות שהאתגר אינו רק לבנות אותם, אלא גם להריץ אותם במהירות, לשרת מיליוני משתמשים ולשלם את חשבון המחשוב העצום שנוצר בדרך.

כאן נכנסת לתמונה דקארט הישראלית.
החברה מפתחת טכנולוגיות שמטרתן להפוך את השימוש במודלי AI למהיר ויעיל יותר, לצד מודלי עולם שיוצרים סביבות אינטראקטיביות בזמן אמת.
במילים פשוטות, דקארט מנסה לעזור למערכות בינה מלאכותית להגיב כמעט מיד, בלי שכל פעולה תהפוך להוצאה כבדה על שבבים ושרתים.

היכולת הזאת הפכה את החברה בתוך פחות משלוש שנים מאחת ההבטחות המסקרנות של תעשיית הAI הישראלית למועמדת לעסקת ענק.
דקארט נמצאת במגעים למכירתה לפי שווי אפשרי של כ6 עד 7 מיליארד דולר.
מדובר עדיין במגעים ולא בעסקה חתומה, החברה לא פרסמה הודעה רשמית וזהות הרוכשת טרם אושרה.
עם זאת, עצם העניין מצד חברות טכנולוגיה גדולות מלמד עד כמה שכבת התשתית של הAI הפכה לנכס מבוקש.

עסקה אפשרית שעדיין יכולה להשתנות

המגעים נמצאים בשלב מתקדם, אך חשוב לא להתייחס אליהם כאילו הכסף כבר עבר והעסקה הושלמה.
בעולם הטכנולוגיה, גם טיוטות מתקדמות יכולות להשתנות בגלל המחיר, תנאי ההעסקה של העובדים, חלוקת המניות, בדיקות משפטיות או התנגדויות מצד בעלי מניות.

אנבידיה (NVDA) הייתה אחת החברות שנקשרו למגעים בשלב מוקדם.
החיבור בינה לבין דקארט אינו מפתיע. אנבידיה השתתפה בסבב הגיוס של החברה במאי 2026, שנערך לפי שווי של כמעט 4 מיליארד דולר.
עבור יצרנית השבבים, טכנולוגיה שמאפשרת להפעיל מודלי AI בצורה יעילה יותר יכולה להרחיב את מספר השימושים שניתן לבנות על גבי תשתיות המחשוב שלה.

בהמשך הוזכרו גם ספייס אקס של אילון מאסק, אמזון (AMZN) ונביוס (NBIS) כמועמדות אפשריות.
בשלב הזה אין אישור רשמי שאחת מהן הגישה הצעה מחייבת, ולכן נכון לראות בשמות האלה חלק מהדיווחים סביב העסקה ולא תוצאה סופית של המשא ומתן.

לכל אחת מהחברות עשויה להיות סיבה שונה להתעניין בדקארט.
אמזון מפעילה את AWS, אחת מפלטפורמות הענן הגדולות בעולם.
נביוס היא ספקית ענן המתמחה בתשתיות מחשוב לAI.
ספייס אקס קשורה למערך החברות של מאסק, הכולל גם פעילות בתחום הבינה המלאכותית.
דקארט עשויה להציע להן לא רק צוות מחקר מוכשר, אלא גם דרך לקצר את זמן הפיתוח ולשפר את היכולת להפעיל מודלים מורכבים בקנה מידה גדול.

דקארט במרכז תעשיית הAI העולמית

דקארט הציגה את פעילותה בכנס Nvidia GTC 2026.
הנוכחות בכנס ממחישה את מקומה של החברה במפגש שבין שבבים, תשתיות מחשוב ומודלי AI בזמן אמת.

מקור: העמוד הרשמי של Decart בלינקדאין

למה הטכנולוגיה של דקארט מושכת כל כך הרבה עניין

כדי להבין את השווי שמיוחס לדקארט, צריך להבין את אחד מצווארי הבקבוק הגדולים של תעשיית הAI.
אימון של מודל מתקדם דורש כוח מחשוב רב, אבל ההוצאה אינה מסתיימת ברגע שהאימון נגמר.
בכל פעם שמשתמש שולח בקשה ומקבל תשובה, המודל מופעל מחדש.
התהליך הזה נקרא הסקה, כלומר שלב השימוש המעשי במודל לאחר שסיים את תהליך הלמידה.

ככל שמספר המשתמשים גדל, עלות ההסקה עלולה להפוך לבעיה עסקית.
מוצר AI יכול להיות מרשים מאוד מבחינה טכנולוגית, אך אם כל שימוש בו יקר מדי, יהיה קשה להפוך אותו לשירות רחב ורווחי.

דקארט פיתחה את Decart Optimization Stack, שכבת תוכנה שמטרתה לשפר את יעילות הרצת המודלים על גבי תשתיות המחשוב הקיימות.
החברה טוענת כי במקרים מסוימים הטכנולוגיה שלה יכולה לשפר את יעילות העלות וההרצה פי 10 עד פי 100.
זהו נתון שמסרה החברה והוא לא הוכחה לכך שכל מודל וכל שימוש נהנים מאותו שיפור, אך הוא מסביר את גודל העניין שהיא מעוררת.

לצד שכבת התשתית, דקארט מפתחת גם מודלי עולם.
אלו מערכות AI שיוצרות סביבה דיגיטלית משתנה ומגיבות לפעולות המשתמש בזמן אמת.
במקום לייצר תמונה אחת או סרטון קבוע מראש, המערכת מנסה לבנות עולם שממשיך להשתנות ככל שהמשתמש מתקדם בתוכו.

היכולת הזאת יכולה לשמש משחקים, סימולציות, רובוטיקה, אימון של כלי רכב אוטונומיים ויישומים נוספים שבהם מערכת צריכה להבין כיצד הסביבה משתנה בעקבות פעולה.
כאן נמצא ההבדל בין מודל שמציג מידע לבין מערכת שמנסה לדמות עולם ולפעול בתוכו.

כך נראה עולם שנוצר בזמן אמת באמצעות Oasis 3

התמונה מציגה סביבת נהיגה שנוצרה באמצעות Oasis 3.
המערכת מדגימה כיצד מודל AI יכול לבנות סביבה אינטראקטיבית שמשתנה בהתאם לפעולות המשתמש.

מקור וקרדיט: Decart Oasis

מחצי מיליארד לכמעט 4 מיליארד דולר

מסלול הגיוסים של דקארט ממחיש כמה מהר השתנה היחס של המשקיעים לחברה.
באוקטובר 2024 היא גייסה 21 מיליון דולר בסבב סיד, גיוס ראשוני שמאפשר לחברה צעירה לבנות מוצר, להעסיק עובדים ולהוכיח שהטכנולוגיה שלה עובדת.

בדצמבר 2024 היא גייסה 32 מיליון דולר נוספים לפי שווי של כ500 מיליון דולר.
באוגוסט 2025 הגיע סבב של 100 מיליון דולר לפי שווי של 3.1 מיליארד דולר.
במאי 2026 השלימה החברה גיוס נוסף של 300 מיליון דולר לפי שווי של כמעט 4 מיליארד דולר.
הסבב הובל בידי Radical Ventures ובהשתתפות אנבידיה ומשקיעים נוספים.

בסך הכול גייסה דקארט יותר מ450 מיליון דולר בתוך תקופה קצרה מאוד.
הסכומים הגבוהים אפשרו לה להרחיב את צוות המחקר, לפתח את תשתית התוכנה ולבנות מודלים שדורשים כוח מחשוב יקר.

אם החברה אכן תימכר לפי שווי של 6 עד 7 מיליארד דולר, מדובר בעלייה של לפחות 50% לעומת השווי שיוחס לה בגיוס האחרון.
זו קפיצה משמעותית בתוך חודשים ספורים, והיא מראה שהרוכשת האפשרית אינה מתמחרת רק את מצבה הנוכחי של החברה.
היא משלמת גם על צוות המחקר, הקניין הרוחני, הזמן שנחסך בפיתוח והאפשרות למנוע מהטכנולוגיה להגיע לידי מתחרה.

מצד שני, קצב העלייה בשווי מעלה גם שאלה חשובה. דקארט היא חברה פרטית, ולכן אין לציבור מידע מלא על הכנסותיה, קצב שריפת המזומנים שלה או היקף השימוש המסחרי במוצריה.
בלי הנתונים האלה, קשה לדעת כמה מהשווי נשען על פעילות קיימת וכמה ממנו משקף ציפיות לעתיד.

המוצר שהכניס את דקארט לתודעה

אחד הרגעים שהפנו את תשומת הלב לדקארט הגיע בנובמבר 2024, כשהחברה חשפה את Oasis, מודל עולם שאפשר למשתמשים לנוע בתוך סביבת משחק שנוצרה בזמן אמת.
במקום להציג עולם שנבנה מראש בידי מעצבים ומתכנתים, המודל יצר את הפריימים הבאים בהתאם לפעולות של השחקן.

החברה מסרה כי Oasis הגיע למיליון משתמשים בתוך שלושה ימים.
הנתון הזה המחיש את רמת הסקרנות סביב המוצר, אך חשוב לקרוא אותו נכון.
כניסה למוצר משחקי אינה זהה למנוי משלם, וההשוואה לקצב ההשקה של ChatGPT אינה השוואה מלאה בין שני עסקים.
עדיין, ההשקה הוכיחה שהחברה מסוגלת לקחת טכנולוגיה מורכבת ולהפוך אותה למוצר שהציבור יכול להבין ולנסות.

העניין לא נשאר רק בתוך תעשיית הAI.
אילון מאסק הגיב למוצר ברשת X, והחיבור בינו לבין החברה התחזק בהמשך.
שון מגוויר, שותף בקרן סקויה ומשקיע מוקדם בדקארט, הוזכר כחלק מהקשר בין הצדדים.
החיבור הזה יכול להסביר מדוע ספייס אקס הוזכרה סביב המגעים, אך הוא עדיין לא הוכחה לכך שהיא תהיה הרוכשת הסופית.

האנשים שמאחורי העלייה המהירה

דקארט הוקמה בידי ד"ר דין לייטרסדורף ומשה שלו.
לייטרסדורף, המכהן כמנכ"ל, הגיע מרקע אקדמי וטכנולוגי והיה בן 26 בלבד בזמן שהחברה הגיעה לשווי של מיליארדי דולרים.
שלו, סמנכ"ל המוצר, מביא עמו רקע טכנולוגי ושירות ממושך בצה"ל, כולל ביחידה 8200.

בפברואר 2026 הצטרף לחברה יוסי שריאל, שפיקד בעבר על יחידה 8200.
הצטרפות של מנהל בעל ניסיון בבניית מערכות טכנולוגיות גדולות יכולה לעזור לחברה לעבור משלב של מחקר וצמיחה מהירה לשלב שבו עליה לנהל מוצרים, לקוחות ושותפויות בקנה מידה רחב יותר.

הצוות כולו מונה כמאה עובדים בלבד. זהו מספר קטן ביחס לשווי האפשרי של החברה, אך בתעשיית הAI חלק גדול מהערך מרוכז דווקא באנשים. רוכשת שמצליחה לצרף צוות מחקר שלם מקבלת לא רק קוד קיים, אלא גם את היכולת להמשיך לפתח אותו.
זו אחת הסיבות שחברות טכנולוגיה מוכנות לשלם סכומים גבוהים על חברות צעירות גם לפני שהן מציגות הכנסות גדולות.

המייסדים שהפכו את דקארט לחברת מיליארדים

מייסדי דקארט, ד"ר דין לייטרסדורף ומשה שלו. בתוך פחות משלוש שנים הם בנו חברה שגייסה יותר מ450 מיליון דולר והגיעה לשווי של כמעט 4 מיליארד דולר בגיוס האחרון.

מקור: משה שלו ודין לייטרסדורף, מייסדי דקארט

מה עסקה כזאת יכולה לעשות להייטק הישראלי

אם העסקה תושלם, הכותרת תהיה כמובן המחיר.
אבל ההשפעה הרחבה יותר עשויה להגיע דווקא ביום שאחרי.
חלק מהכסף יגיע למייסדים, לעובדים ולמשקיעים, וחלק ממנו עשוי לחזור לתעשייה המקומית דרך השקעות בחברות חדשות, הקמת מיזמים וגיוס עובדים.

אקזיטים גדולים יוצרים לעיתים שכבה חדשה של יזמים ומשקיעים.
עובדים שעוברים אירוע נזילות, כלומר הופכים מניות פרטיות לכסף, יכולים להשתמש בניסיון ובהון שצברו כדי להקים את החברה הבאה.
במובן הזה, עסקה גדולה אינה רק סוף הדרך של חברה אחת. היא יכולה להפוך לנקודת ההתחלה של כמה חברות חדשות.

עם זאת, לא כל סכום העסקה ייכנס לישראל.
בין המשקיעים בדקארט נמצאות גם קרנות וגופים זרים, וחלק מהתמורה יגיע אליהם.
גם ההשפעה על הגופים המוסדיים בישראל אינה ברורה כל עוד אין מידע מלא על החשיפה שלהם לקרנות שהשקיעו בחברה.

השאלה החשובה הנוספת היא מה יקרה לפעילות המקומית אחרי הרכישה.
אם מרכז המחקר יישאר בישראל וימשיך לגייס עובדים, העסקה עשויה לחזק את מעמדה של ישראל בתחום תשתיות הAI.
אם הפעילות תיטמע בתוך הרוכשת ותעבור בהדרגה לחו"ל, התרומה ארוכת הטווח למשק המקומי תהיה מוגבלת יותר.

הסיפור הגדול נמצא מעבר לאקזיט

העסקה האפשרית של דקארט מסקרנת בגלל השווי, אבל היא מספרת סיפור רחב יותר על השלב הבא של מהפכת הAI.
אחרי שנים שבהן כולם דיברו על גודל המודלים ועל איכות התשובות, המאבק עובר ליכולת להפעיל את הטכנולוגיה במהירות, בעלות סבירה ובקנה מידה עצום.
דקארט הצליחה למקם את עצמה בדיוק בנקודה הזאת. היא משלבת בין תוכנה לייעול ההרצה לבין מודלים שיוצרים עולמות אינטראקטיביים בזמן אמת.
השילוב הזה יכול להיות בעל ערך רב עבור חברות ענן, יצרניות שבבים ומפתחי מוצרים המבוססים על AI.
מה שכבר ברור הוא שדקארט הפכה בתוך זמן קצר לנכס מבוקש בתעשייה.
מה שעדיין לא ברור הוא מי תרכוש אותה, באיזה מחיר, כיצד תיראה התמורה למשקיעים ומה יקרה לפעילות בישראל לאחר העסקה.
לכן, המספר 7 מיליארד דולר הוא רק חלק מהסיפור.
 המבחן האמיתי יהיה אם הרוכשת תצליח להפוך את הטכנולוגיה של דקארט מתצוגה מרשימה לתשתית שמשרתת מוצרים, לקוחות והכנסות בקנה מידה גדול.