חברת מאסיבית מצאה דרך להיכנס להודו עכשיו היא צריכה להפוך אותה להכנסות

למי שלא מכיר חברת  Massivit 3D Printing Technologies שנסחרת כ (MSVT) היא חברה ישראלית מלוד שפיתחה מדפסות תלת ממד גדולות במיוחד.
לא מדובר במדפסות שמייצרות צעצועים קטנים או חלקים לבית.

המערכות שלה מיועדות להדפסת גופים, תבניות וכלי ייצור גדולים עבור תעשיות כמו רכב, תעופה, ספנות וביטחון.
הטכנולוגיה נשמעת מרשימה, אבל כאן גם נמצא האתגר של החברה.
בשנים האחרונות Massivit התקשתה להפוך את היכולת הטכנולוגית שלה לעסק יציב שמייצר מספיק הכנסות ומזומנים.

מכירת מערכת גדולה יכולה להכניס סכום משמעותי, אבל קשה לבנות חברה על עסקאות שמגיעות רק מדי פעם.
עכשיו החברה מנסה לשנות את המודל, במקום למכור מדפסת ללקוח ולחכות לעסקה הבאה, החברה רוצה להשתלב בתוך תהליך הייצור עצמו. הרעיון הוא להציב את הטכנולוגיה אצל שותפים מקומיים וליהנות לא רק ממכירת המערכת, אלא גם מביקוש שוטף לחומרי הדפסה, שירות ותחזוקה.

מזכר ההבנות שחתמה עם Lohia Aerospace Systems בהודו הוא המבחן החדש של המודל הזה.
השאלה למשקיעים כבר לא מסתכמת בשאלה אם המדפסת של Massivit מסוגלת לייצר תבנית גדולה.
השאלה החשובה היא אם השותפות הזאת תצליח לייצר הזמנות, הכנסות ותזרים לפני שהחברה תזדקק שוב להון נוסף.

הטכנולוגיה המרשימה עדיין צריכה להפוך לעסק

כדי להבין את המהלך, צריך קודם להבין מה חברת מאסיבית מוכרת.
החברה מפתחת מדפסות תלת ממד תעשייתיות שמיועדות לייצור עצמים גדולים, יחד עם חומרי הדפסה ושירותים נלווים.

אחת הטכנולוגיות המרכזיות שלה נקראת CIM.
בפשטות, המדפסת יוצרת מעטפת, לתוכה יוצקים חומר תעשייתי, ולאחר שהוא מתקשה מתקבלת תבנית גדולה שאפשר להשתמש בה לייצור חלקים.

התבניות האלה משמשות בין היתר לייצור חלקים מחומרים קלים וחזקים, כמו שרף וסיבי פחמן, שנפוצים בתעופה, בביטחון, ברכב ובתעשייה.
החברה לא בהכרח מדפיסה את המטוס או את כלי הרכב עצמו.
היא מייצרת את התבניות וכלי העבודה שבעזרתם מייצרים את החלקים.

היתרון שהיא מנסה למכור הוא בעיקר חיסכון בזמן, במקום תהליך ארוך שדורש הרבה עבודה ידנית ומכונות, הטכנולוגיה שלה יכולה לקצר את הדרך מהתכנון לתבנית מוכנה.
את הפעילות החדשה מרכזת החברה תחת RapidWings.

זו לא מדפסת חדשה, אלא מודל שמכניס את הטכנולוגיה של Massivit לתוך מפעלי ייצור קיימים שכבר מחזיקים בעובדים, בתשתיות ובלקוחות.
כך החברה יכולה להיכנס לשווקים חדשים בלי להקים בכל מדינה מפעל משלה.
עכשיו היא צריכה להוכיח שהמודל הזה לא רק עובד מבחינה טכנולוגית, אלא גם מייצר הזמנות, הכנסות ותזרים.

כך Massivit 3D מקצרת את תהליך ייצור התבניות

התרשים מציג את טכנולוגיית CIM של Massivit 3D, שמשלבת הדפסה תלת ממדית ויציקה כדי לייצר תבניות וכלי עבודה גדולים במהירות ובפחות שלבים לעומת תהליכי ייצור מסורתיים.

מקור: מאסיבית, מצגת משקיעים

השותפה ההודית מקצרת את הדרך אל הלקוח

Lohia Aerospace Systems היא לא רק מפיצה שאמורה לפתוח דלתות.
מדובר ביצרנית הודית שכבר עובדת עם חומרים מרוכבים עבור תעשיות התעופה והתחבורה, ומכירה את התקנים, את דרישות האיכות ואת סביבת הייצור שאליה Massivit 3D Printing Technologies (MSVT) רוצה להיכנס.

זה חשוב, כי בתעופה ובביטחון טכנולוגיה טובה היא רק נקודת ההתחלה.
צריך גם מתקנים מתאימים, עובדים מיומנים, בקרת איכות ויכולת לעבוד מול לקוחות שלא מתפשרים על תקנים.

לפי המודל המתוכנן, Massivit תביא את מערכת ההדפסה ואת חומרי ההדפסה, בעוד Lohia תספק את המתקנים, כוח האדם, המכירות והתמיכה בלקוחות.
החברה מביאה את הטכנולוגיה וLohia מביאה את הדרך לשוק, אם השותפות תעבוד, החברה תוכל להגיע ללקוחות בהודו בלי להקים לבדה פעילות מקומית יקרה מאפס.

המבחן האמיתי נמצא בהכנסות החוזרות

החלק המעניין במהלך הוא לא רק הכניסה להודו, אלא השינוי בדרך שבה החברה יכולה להכניס כסף.
מכירת מדפסת היא עסקה גדולה, אבל ההכנסה מגיעה פעם אחת ותלויה בהחלטה של כל לקוח. מרכז ייצור פעיל, לעומת זאת, צריך לרכוש חומרי הדפסה שוב ושוב עבור פרויקטים חדשים.
לפי מזכר ההבנות, Lohia אמורה להתחייב לרכישה מינימלית של חומרים בתמורה לבלעדיות של 24 חודשים בהודו.
זה הסעיף שצריך לעניין את המשקיעים.

אם ההתחייבות תהיה משמעותית, היא יכולה ליצור חברה בסיס הכנסות יציב יותר.
אם היא תהיה קטנה, השותפות אולי תישמע מבטיחה, אבל לא תשנה הרבה בדוחות.
בשלב הזה עדיין לא פורסמו סכום ההתחייבות, מספר הפרויקטים, מועד תחילת הפעילות או הרווח הצפוי מכל הזמנה, לכן מוקדם לדעת אם מדובר במנוע צמיחה חדש או רק בניסוי עסקי מעניין.

מהדפסה תלת ממדית לייצור עבור תעשיות התעופה והביטחון

התרשים מציג איך החברה מתכננת להשתמש בטכנולוגיה שלה לייצור תבניות וכלי עבודה עבור תעשיות התחבורה, התעופה והביטחון, באמצעות שיתוף הפעולה עם Lohia Aerospace Systems בהודו.

קרדיט מאסיבית, מצגת משקיעים ממאי 2025

המספרים מסבירים למה לMassivit אין זמן לבזבז

הדוחות של 2025 מראים שיפור, אבל עדיין לא עסק שמממן את עצמו.
ההכנסות של חברה עלו לכ5.49 מיליון דולר, לעומת כ4.89 מיליון דולר ב2024.
הרווח הגולמי חזר להיות חיובי והסתכם בכ787 אלף דולר, וההפסד הנקי ירד מכ16.16 מיליון דולר לכ9.70 מיליון דולר.

אלה שיפורים חשובים, אבל הפער עדיין גדול, ב2023 החברה הכניסה כ12.62 מיליון דולר, יותר מפי שניים מההכנסות ב2025. כלומר, למרות השיפור, Massivit עדיין רחוקה מרמת הפעילות שכבר הציגה בעבר.
גם מצב המזומנים מסביר את הלחץ.
במהלך 2025 החברה השתמשה בכ7.69 מיליון דולר במזומן בפעילות השוטפת, ובסוף השנה נותרו לה כ4.3 מיליון דולר במזומנים ובניירות ערך סחירים.

ההון העצמי ירד לכ4.85 מיליון דולר, לעומת כ12.34 מיליון דולר שנה קודם לכן.
לאחר פרסום הדוח אישר הדירקטוריון גיוס של כ22.6 מיליון שקל באמצעות הקצאת מניות ואופציות.
הגיוס נתן לחברה עוד זמן, אבל לא פתר את הבעיה המרכזית.

 החברה עדיין צריכה להגדיל את ההכנסות ולהפחית את שריפת המזומנים כדי להקטין את התלות בגיוסים נוספים.
לכן השותפות בהודו לא נועדה לפתור הערת עסק חי קיימת, אלא לנסות לבנות מקור הכנסה משמעותי ויציב יותר.

מה זה אומר למשקיעים

ההזדמנות נמצאת בשינוי האפשרי במבנה ההכנסות, אם המרכז בהודו ייצר פרויקטים קבועים ורכישות חוזרות של חומרי הדפסה, החברה יכולה לעבור בהדרגה מעסק שתלוי במכירת מערכות בודדות לעסק שמכניס כסף באופן רציף יותר.

זה יכול לשפר את היציבות, לצמצם את שריפת המזומנים ולהקטין את הצורך בגיוסי הון שמדללים את בעלי המניות אבל כדי שזה יקרה, ההכנסות מהשותפות צריכות להיות מהותיות ביחס לגודל החברה. שיתוף פעולה קטן שנשמע טוב בהודעה לא יספיק כדי לשנות את הדוחות.

מזכר ההבנות הוא רק תחילת המבחן

Massivit וLohia Aerospace Systems חתמו על מזכר הבנות ב1 באוגוסט 2026, והחברה דיווחה עליו ב3 באוגוסט.

בשלב הזה עדיין אין הסכם סופי ומחייב, אין ודאות שהמרכז יוקם, שהתנאים יישארו כפי שהוצגו או שהפעילות תגיע להיקף מסחרי משמעותי.

וגם אם ההסכם ייחתם, Lohia עדיין תצטרך להביא לקוחות, להפעיל את המערכת ולרכוש מספיק חומרים כדי להפוך את השותפות לעסק אמיתי.

המודל חוסך לMassivit את העלות של הקמת פעילות עצמאית בהודו, אבל גם הופך אותה לתלויה בביצועים של השותפה המקומית, לכן הצלחת המהלך לא תימדד במספר ההודעות שיפורסמו, אלא במספר ההזמנות שיגיעו בפועל.

שלושה מספרים יהפכו את ההודעה לעסק

כדי להבין אם השותפות באמת משנה את הסיפור, המשקיעים צריכים לחפש שלושה מספרים בפרסומים הבאים.

היקף הרכישה המינימלי של חומרי ההדפסה, מועד תחילת הייצור וההכנסות שיירשמו בפועל מהמרכז בהודו.

אם המספרים יהיו משמעותיים, החברה יכולה להתחיל להפוך טכנולוגיה מעניינת למודל שמייצר פעילות חוזרת.

אם הם לא יגיעו, מזכר ההבנות יישאר בעיקר רעיון טוב בתקופה שבה החברה צריכה הכנסות ומזומנים הרבה יותר משהיא צריכה עוד כותרת.