בליץ ה-1.5 מיליארד, כך נלחם הדיפנס טק הישראלי ברחפני חיזבאללה

30.7.2026

בליץ ה-1.5 מיליארד, כך נלחם הדיפנס טק הישראלי ברחפני חיזבאללה

בקצרה

  • משרד הביטחון השקיע 1.5 מיליארד שקלים בתוך חודשיים בלבד, בין אמצע יוני לסוף יולי, ברכש טכנולוגיות הגנה נגד רחפני חיזבאללה, מה שמדגיש את ההכרה באיום האסטרטגי וצורך קריטי במענה טכנולוגי הרמטי לשימור חופש הפעולה של צה"ל.
  • מערכת הביטחון אימצה מודל רכש מהיר של קול קורא והתקשרויות בפטור ממכרז עם עשרות חברות סטארט-אפ ישראליות, במקום מכרזים מסורתיים, ובכך קיצרה תהליכים של שנים לשבועות בודדים, מה שמאפשר הטמעת פתרונות חדשניים במהירות שיא.
  • האסטרטגיה כללה רכישת מגוון רחב של מערכות הגנה מכמה חברות מתחרות, החל מגילוי ואיכון ועד ליירוט פיזי ולייזר, והתאמתן לכוחות שונים ולתוואי שטח מגוונים, מה שמבטיח מענה מקיף ומותאם אישית לאיומי הרחפנים השונים.
  • היעד המבצעי המרכזי הוא להגיע לשיעור יירוט של מעל 90% מול רחפני נפץ, כולל אלו המונחים בסיב אופטי וחסינים ללוחמה אלקטרונית, מה שינטרל את איום הרחפנים כגורם מעכב ויאפשר לצה"ל לממש את יכולת התמרון הנדרשת בגזרה הצפונית.

בזמן שהשקט המתוח של הפסקת האש בצפון נשמר כלפי חוץ, מתחת לנייר העיתון מתחולל מרוץ חימוש טכנולוגי חסר תקדים.
השקעה של 1.5 מיליארד שקל בתוך חודשיים בלבד מעידה על כך שמערכת הביטחון כבר אינה רואה ברחפני הנפץ של חיזבאללה איום מציק, אלא אתגר אסטרטגי שיכול להכריע את תוצאות התמרון הבא.
מול חיזבאללה שממשיך לשכלל את טכנולוגיית הסיבים האופטיים והחסינות משיבושים, משרד הביטחון דילג על הבירוקרטיה הרגילה ופתח בבליץ הצטיידות מול שורה של חברות סטארטאפ ותעשיות.
המטרה ברורה, להגיע ליחס יירוט של 90%, ולהבטיח שכשהאש תתחדש, השמיים שמעל כוחותינו יהיו סגורים הרמטית.

בליץ ההצטיידות והסביבה המבצעית

בפחות מחודשיים של הפסקת אש, החל ממחצית יוני ועד לשלהי יולי, ביצע משרד הביטחון מהלך רכש יוצא דופן בהיקפו ובמהירותו, במסגרתו הושקעו כ-1.5 מיליארד שקלים.
ניצול חלון הזמנים המבצעי של הפסקת האש איפשר למערכת הביטחון להפנות משאבים אדירים להתמודדות מול איום רחפני הנפץ של חיזבאללה.
הזרמת התקציבים המהירה שיקפה את ההבנה הדרמטית בדרג המדיני והצבאי כי השגת מענה טכנולוגי והרמטי לאיום זה היא תנאי הכרחי לשימור חופש הפעולה והתמרון של כוחות צה"ל בלחימה העתידית.

במרכז האסטרטגיה של מערכת הביטחון עמדה ההחלטה לפרוץ את המחסומים הבירוקרטיים הרגילים ולאמץ מודל של קול קורא במקום מכרזים ממשלתיים מסורתיים, המאופיינים לרוב בסירבול ובפרקי זמן ארוכים. במסגרת זו, זימנו גופי הרכש והפיתוח עשרות חברות טכנולוגיה וסטרטאפ ישראליות להדגמות מהירות בתנאי שטח.
פלטפורמה זו איפשרה לבצע התקשרויות בפטור ממכרז תחת סיווג של ספק יחיד עבור טכנולוגיות ייחודיות ופורצות דרך, ובכך לקצר תהליכים של שנים בודדות לכדי שבועות ספורים בלבד.

בנוסף, במקום להמר על פתרון טכנולוגי יחיד, בחר משרד הביטחון שלא לשים את כל הביצים בסל אחד ולרכוש בו-זמנית מערכות שונות מכמה חברות מתחרות עבור כל פיסת יכולת במערך, החל מגילוי ואיכון, דרך מעקב ואופטיקה, ועד ליירוט פיזי, אמצעי הצעדה ולייזר.

התאמה ייעודית 

כדי למקסם את אפקטיביות האמצעים שנרכשו, ביצעה מערכת הביטחון התאמה מדויקת של פתרונות ההגנה לפי המאפיינים הייחודיים של כל כוח ותוואי שטח.
כוחות חי"ר רגליים, המוגבלים במשקל הציוד שהם מסוגלים לשאת, צוידו באמצעים קלי משקל כגון כוונות חכמות לנשק אישי ותחמושת מתפצלת, בעוד שפלוגות שריון ורכבים קרביים משוריינים צוידו במערכות גילוי ויירוט כבדות, אוטונומיות ואלקטרו-אופטיות.
באופן דומה, הותאמו פתרונות שונים לחלוטין עבור כוחות הפועלים בתוואי שטח הררי ומיוער מול אלו הפועלים בשטחים מישוריים ופתוחים, לצד הבחנה ברורה בין המענה הנדרש עבור בסיסי קבע נייחים לבין זה הנדרש לכוחות מתמרנים בתנועה.

מאחורי המהלך הטכנולוגי והלוגיסטי המורכב הזה עומד יעד מבצעי ברור וחד-משמעי, להביא את שיעור היירוט והנטרול של רחפני הנפץ ובעיקר אלו המונחים בסיב אופטי, לרמה של מעל 90%.
שיעור הצלחה כזה כבר קיים כיום מול רחפנים המבוססים על תשדורת גלי רדיו, וכעת השאיפה היא לשכפל הישג זה גם מול האיומים המושתקים והחסינים ללוחמה אלקטרונית.
הגעה לרף הגנה גבוה זה קריטית כדי לנטרל את איום הרחפנים כגורם מעכב, ולהבטיח שהוא לא יכתיב את לוח הזמנים, ישתק את גמישות הפעולה או ימנע מצה"ל לממש את יכולת התמרון הנדרשת בגזרה הצפונית.

מפת החברות והטכנולוגיות שנרכשו

תוכנית ההצטיידות המהירה של משרד הביטחון חולקה למספר שכבות הגנה משלימות, מתצפית ואיכון, דרך גילוי ומעקב, ועד ליירוט פיזי ומיגון פסיבי, בואו ננסה להבין לאן 1.5 מיליארד שקלים הועברו.

חברת סמארט שוטר

בחזית הטכנולוגית של קו היירוט הפיזי וההגנה על הלוחם הבודד עומדת חברת סמארט שוטר הישראלית, המתמחה בפיתוח וייצור מערכות בקרת אש מתקדמות ומבוססות בינה מלאכותית לנשק קל.
המערכות של החברה שנרכשו בהיקף נרחב מיועדות להפוך כל רובה סער סטנדרטי או עמדת נשק אוטומטית למערכת יירוט מדויקת הקוטלת רחפנים מטווח קצר ובינוני.

הטכנולוגיה שנרכשה מתבססת על כוונות אלקטרו-אופטיות חכמות המותקנות על גבי הנשק ומעבדות את התמונה בזמן אמת.
המערכת מזהה את הרחפן העוין, עוקבת אחר מסלול טיסתו, ומחשבת באופן אוטומטי את נקודת המפגש העתידית תוך פיצוי על תנועת המטרה, הרוח והסטייה.
הלוחם רק נדרש לכוון באופן כללי לעבר האיום ולהחזיק את הדק הלחיצה לחוץ, והמערכת מאפשרת את שחרור הכדור רק ברגע המדויק שבו מושגת נעילה ופגיעה מובטחת.
יכולת זו מייתרת את הצורך במיומנות ירי יוצאת דופן ומעלה בדרמטיות את אחוזי היירוט של רחפנים מהירים ומתמרנים בשטח הקרב.
החברה דיווחה על חוזים מול משרד הביטחון הישראלי בהיקפים של בין 7.4 ל-14.6 מיליון שקלים.

קרדיט: ערוץ 7

חברת אקסטנד 

שחקנית מרכזית נוספת בשכבת היירוט והתקיפה היא חברת הדיפנס-טק הישראלית אקסטנד, המתמחה בפיתוח מערכות הפעלה מתקדמות לרחפנים אוטונומיים, לצד פיתוח רחפני תקיפה המופעלים באמצעות ממשקי מציאות מדומה.
במסגרת תוכנית ההצטיידות, נרכשו מהחברה מערכות רחפני תקיפה ויירוט המסוגלות לטוס במהירות גבוהה במיוחד, לבצע תמרונים מדויקים בחללים מורכבים ולנטרל רחפני אויב באוויר תוך הסתמכות על אלגוריתמיקה ואוטונומיה חלקית.
היקף העסקאות וההצטיידות מול אקסטנד במערכת הביטחון (לרבות חוזים לזרוע היבשה ולחיל האוויר) נאמד בעשרות מיליוני שקלים, לצד חוזים מתמשכים לפיתוח ואספקת מערכות הפעלה ורחפנים מבצעיים.


קרדיט: אקסטנד

חברת פיקסל סייט 

בשכבת הניטור והגילוי המוקדם משחקת תפקיד מרכזי חברת הסטארט-אפ הישראלית פיקסל סייט, המתמחה בזיהוי וויזואלי ואלקטרו-אופטי של איומים אוויריים.
במסגרת תהליך ההצטיידות המהיר, רכש צה"ל מהחברה מערכות מתקדמות לזיהוי, איכון ופילוח רחפנים ממרחק רב.
המערכות מבוססות על עיבוד תמונה מתקדם ואלגוריתמים של בינה מלאכותית, המאפשרים לנתח את המרחב האווירי בזמן אמת ולהבחין בדיוק רב בין ציפורים, רחפנים שלנו ובין רחפנים עוינים.
היכולת לספק התרעה מוקדמת וחד-משמעית מונעת אזעקות שווא ומאפשרת לסגור מעגל אש ויירוט במהירות.
מונח התקציב הספציפי שנשפך לחברה מוערך בהיקף של מיליוני עד עשרות מיליוני שקלים בודדים עבור רכש הציוד והטמעתו המבצעית בשטח.

חברת העין השלישית 

שחקנית בולטת נוספת בשכבת הגילוי וההתרעה היא חברת העין השלישית, חברה ציבורית ישראלית המתמחה בפיתוח מערכות אלקטרו-אופטיות חכמות המשלבות AI ואלגוריתמי עיבוד תמונה בקצה.
רכש משרד הביטחון מהחברה מערכות גילוי ותרמיות מתקדמות.
המערכות פועלות באופן פסיבי לחלוטין, ללא פליטת אותות מכ"ם או רדיו ומסוגלות לזהות, לעקוב ולהתריע בזמן אמת על חדירת רחפנים קטנים ונמוכי טוס, כולל רחפנים מושתקים מונחי סיב אופטי שאינם משדרים תדרים.
היכולת של העין השלישית להתריע באופן אוטונומי 24/7 ובכל תנאי ראות מעניקה לכוחות בשטח מעטפת הגנה היקפית של 360 מעלות.
בעוד שנתוני הרכש המדויקים מתוך בליץ ה-1.5 מיליארד שקל מוגדרים חסויים, מדיווחי החברה לבורסה ומהזמנות קודמות ומורחבות של מערכת הביטחון עולה כי היקף העסקאות וההצטיידות במערכות החברה נתרם בחוזים של עשרות מיליוני שקלים, בנוסף לחוזי הצטיידות קודמים ומורחבים בסדר גודל של כ-15-30 מיליון ש"ח), לצד התרחבות מכירותיה ללקוחות צבאיים במדינות נאט"ו.


קרדיט: העין השלישית 

חברת מאגוס

בשכבת המכ"ם והגילוי המוקדם משחקת תפקיד מרכזי חברת מאגוס (Magos Systems), המוחזקת ע״י אפקון ב35%, המתמחה בפיתוח ומזעור מערכות מכ"ם להגנה היקפית.
במסגרת תהליך ההצטיידות המהיר, רכש משרד הביטחון ממאגוס מאות מערכות מכ"ם טקטיות וקלות משקל. המכ"מים הקומפקטיים של החברה מצטיינים בצריכת הספק נמוכה ובחתימה פיזית קטנה, המאפשרים נשיאה ופריסה מהירה בשטח הררי מורכב, תוך כיסוי נרחב וסריקה רציפה לגילוי עצמים בעלי חתימת מכ"ם נמוכה וסינון קפדני של התרעות שווא מציפורים ומזג אוויר.
במסגרת גל ההצטיידות הנוכחי, חתמה החברה על עסקה מול משרד הביטחון בהיקף נרחב של כ-21 מיליון שקלים, המיועדת לספק למאות חוליות וכוחות מתמרנים בשטח התרעה מוקדמת ומוכחת גם מול רחפנים מושתקים מונחי סיב אופטי.

חברת איירובוטיקס

בשכבת היירוט האוטונומי הפיזי משחקת תפקיד מרכזי חברת איירובוטיקס, הפועלת כיום כזרוע המרכזית של חברת אונדס האמריקאית (ONDS).
במסגרת תוכנית ההצטיידות המהירה, רכש משרד הביטחון מהחברה פתרון יירוט ייחודי המבוסס על רחפנים אוטונומיים ליירוט המצוידים במנגנון ירי רשתות.
הרחפן המיירטים משוגר אוטומטית לעבר רחפן הנפץ של האויב, ופולט לעברו רשת חזקה ממרחק בטוח, כזו שלוכדת את המדחפים, מפסיקה את מעופו ומפילה אותו אל הקרקע ללא צורך בפיצוץ קרוב שיכול לסכן את הכוחות.

פתרון זה מעניק מענה יעיל ונקי במיוחד בשטחים בנויים או מעל כוחות צה"ל, שבהם פיצוץ יזום של הרחפן העוין עלול לגרום לנזק סביבתי או לפציעת לוחמים.
אף שחלוקת הסכום המדויקת מתוך גל ההצטיידות של 1.5 מיליארד השקלים נותרה חסויה על ידי מערכת הביטחון, העסקה מצטרפת להתרחבות הפעילות הביטחונית של אונדס בישראל ובעולם, המוערכת בחוזים של עשרות מיליוני שקלים עבור פלטפורמות הרחפנים האוטונומיות ומערכות ההגנה שפיתחה.

קרדיט: Ondas

הקטליזטור החדש של הדיפנס-טק הישראלי

בליץ ההצטיידות בהיקף של 1.5 מיליארד שקל מול איום רחפני הנפץ הוא אינו רק מענה מבצעי דחוף למציאות בצפון, אלא פריצת דרך שממצבת את תחום הדיפנס-טק כהקטר המוביל של ההייטק הישראלי. נכונותה של מערכת הביטחון לעקוף מנגנוני מכרזים מסורתיים, לבצע ניסויים בזמן אמת ולהזרים תקציבי עתק ישירות לחברות הזנק ולחברות טכנולוגיה קטנות ובינוניות, שינתה את כללי המשחק בתעשייה.
מודל הרכש המהיר והפתוח הופך את שדה הקרב הישראלי למעבדת הניסויים המתקדמת בעולם, שבה רעיונות טכנולוגיים מבוססי AI, אוטונומיה ואלקטרו-אופטיקה הופכים למוצרים מבצעיים בתוך שבועות ספורים בלבד.
בכך, המאבק על העליונות מול איום הסיבים והרחפנים של חיזבאללה מעניק תמריץ חסר תקדים לחדשנות כחול-לבן, פותח עבור החברות הישראליות צוהר לחוזים בינלאומיים מול צבאות נאט"ו, ומסמן את הדיפנס-טק כחזית האסטרטגית והכלכלית הבאה של מדינת ישראל.