פצצת הזמן הפיננסית, המהלך של הבנקים שמאיים למוטט את הכלכלה הפלסטינית

הודעתם המפתיעה של בנק הפועלים ובנק דיסקונט על כוונתם לנתק את קשריהם הקורספונדנטיים עם המערכת הבנקאית הפלסטינית מציבה את מדינת ישראל בפני צומת מכריע.
הצעד, שנקבע לאוקטובר 2026, חודשים ספורים לפני מועד פקועת כתבי השיפוי של המדינה חשף לא רק את גבולות היכולת של המגזר הפרטי לספוג סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, אלא גם את מחיר הקיפאון הפוליטי בהסדרת הנושא.
בעוד במשרד האוצר מנסים למצוא פתרון דחוף למשבר, אזהרות הדרגים המקצועיים והקהילה הבינלאומית חד-משמעיות, ניתוק הצינור הפיננסי בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים לא יעצור את הטרור, אלא יאיץ את קריסת הרשות הפלסטינית, ידחוף את הכלכלה למזומן וקריפטו בלתי מפוקחים, ואף עלול לאלץ את הרשות לצעד דרמטי של הנפקת מטבע עצמאי.

קרדיט: אורן בן חקון

מהם קשרים קורספונדנטיים?

בנקאות קורספונדנטית היא מערכת יחסים פיננסית שבה בנק אחד (הקורספונדנט) מספק שירותים בנקאיים לבנק אחר (הרספונדנט), לרוב במדינה שונה, ומשמש עבורו כזרוע מבצעת.
בפועל, בנקים פלסטיניים כמו בנק פלסטין אינם יכולים להתחבר ישירות למערכות הסליקה והעברות הכספים הבינלאומיות או הישראליות.
כדי לפעול, הם פותחים חשבונות בבנקים ישראליים, במקרה זה בנק הפועלים ובנק דיסקונט, אשר פועלים כבנק של בנקים.
הבנקים הישראליים מבצעים עבורם סליקת צ'קים, העברות כספים, המרות מטבע והסדרת תשלומים בין חברות ישראליות לפלסטיניות, ובכך מהווים את הגשר הפיננסי הבלעדי שמחבר את המערכת הבנקאית ברשות לכלכלה הישראלית ולעולם.

הצורך הייחודי בקשר זה נובע מהסכמי אוסלו, שהפכו את השקל הישראלי להילך החוקי והמרכזי בשטחי הרשות הפלסטינית.
מכיוון שכ-90% מהסחר הפלסטיני מבוסס על יבוא ויצוא מול ישראל, הבנקים הפלסטיניים חייבים גישה שוטפת למערכת התשלומים השקלית כדי לאפשר מסחר בסיסי, תשלום משכורות ורכישת מזון ודלק.
כיום, בנק הפועלים ובנק דיסקונט הם הגורמים היחידים במערכת הבנקאית הישראלית שמספקים את שירות התיווך הקריטי הזה, ולכן כל שיבוש ביחסים אלה מאיים לשתק לחלוטין את הכלכלה הפלסטינית.

הדילמה של הבנקים הישראליים

במשך מעל עשור מוצאים את עצמם בנק הפועלים ובנק דיסקונט במלכוד מבני חמור, מצד אחד, הם מעניקים שירותים פיננסיים למערכת בנקאית פלסטינית שאינה עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור ואף מסרבת להכפוף את עצמה לפיקוח.
מצד שני, ניתוק חד-צדדי מצידם נחסם שוב ושוב על ידי המדינה משיקולים אסטרטגיים וביטחוניים.
החשש הגדול של הבנקים הישראליים אינו תיאורטי בלבד, העברת כספים שמקורם או יעדם בגורמי טרור דרך חשבונותיהם חושפת אותם לתביעות ענק אזרחיות בבתי משפט זרים (במיוחד בארה"ב), לקנסות ולסנקציות בינלאומיות שעלולות לנתק אותם בעצמם מהמערכת הפיננסית העולמית.
כדי למנוע את קריסת הקשר הבנקאי ולצנן את איומי הניתוק של הבנקים, משרד האוצר מספק להם מזה שנים פתרון זמני שנקרא כתבי שיפוי, שבו המדינה מתחייבת לפצות את הבנקים ולכסות אותם משפטית במקרה של תביעות.
אולם, כשהפתרון הזמני הפך לקבוע והאחריות הפלילית והתדמיתית נותרה על כתפיהם, הבנקים הגיעו למסקנה שהסיכון המשפטי העצום פשוט כבר אינו שווה את המחיר.

קרדיט: פלאש 90

כשהפוליטיקה והכלכלה מתחברים

כדי לחלץ את המגזר הפרטי מהסיכון הבלתי נסבל, קיבלה המדינה כבר לפני שנים החלטה אסטרטגית להקים את החברה לקורספונדנציה, חברה ממשלתית ייעודית שבהושקעו מעל 70 מיליון ש"ח, שמטרתה לקחת על עצמה את ניהול הקשרים הפיננסיים והסיכונים המשפטיים מול הרשות הפלסטינית.
אולם, החברה מעולם לא החלה לפעול בשטח, לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' בלם שוב ושוב את קידום החקיקה הנדרשת להפעלתה.
מניעיו של השר משלבים אידיאולוגיה וטקטיקה פוליטית, מצד אחד, שאיפה להימנע ממצב שבו מדינת ישראל לוקחת אחריות רשמית וממוסדת על מערכת הבנקאות הפלסטינית.
מצד שני, הפיכת מנגנון כתבי השיפוי הקיים למנוף לחץ, הימנעות מהארכת השיפוי באופן עקבי שימשה אותו כאיום ישיר על עצם יציבותה של הרשות הפלסטינית, וככלי מיקוח מול הממשל האמריקאי, שעבורו יציבות הכלכלה הפלסטינית מהווה ערך אסטרטגי.

התנהלות זו הפכה את בנק הפועלים ובנק דיסקונט לבני ערובה במשחק פוליטי מתמשך.
בעוד שמועד התפוגה הרשמי של כתבי השיפוי הנוכחיים נקבע לסוף שנת 2026, בהנהלות הבנקים זיהו תרחיש ייחוס מסוכן, הגעה לסוף השנה תחת ממשלת מעבר או מציאות פוליטית נזילה, שבה סמוטריץ' יימנע מהארכת השיפוי ברגע האחרון ויותיר אותם חשופים לתביעות וסנקציות בינלאומיות.
כדי לא ליפול במלכודת זו, ביצעו הבנקים מהלך מנע דרמטי והקדימו את תאריך הניתוק כבר לאוקטובר.
בצעד זה הם נטלו מסמוטריץ' את מנוף הלחץ, העמידו את משרד האוצר ואת המערכת המדינית בפני עובדה קיימת, וכפו על הממשלה למצוא פתרון פתאומי ומיידי, במקום להמתין למשבר מתוכנן בסוף השנה.

הקריסה הכלכלית המאיימת על הרשות והשלכותיה

ניתוק הקשרים הבנקאיים אינו סוגיה טכנית בלבד, אלא איום קיומי מיידי על הכלכלה הפלסטינית כולה.
שני הבנקים הישראליים מעבדים מדי שנה העברות, סליקות ותיווך בהיקף של כ-51 מיליארד שקלים, המהווים את שדרת השדרה של המשק הפלסטיני.
מדובר בתלות מוחלטת, כ-90% מהיצוא הפלסטיני מיועד לישראל וכ-60% מהיבוא מגיע ממנה ישירות.
ניתוק הצינור השקלי עלול להוביל בתוך שבועות ספורים לקריסת המערכת הבנקאית ברשות, לשיתוק היכולת לייבא סחורות יסוד כמו מזון, דלק ותרופות, ולחוסר יכולת לשלם משכורות במגזר הציבורי.
אירוע כזה לא ימנע הלבנת הון או מימון טרור, אלא ידחוק את השוק הפלסטיני כולו לכלכלת מזומן וקריפטו בלתי מפוקחות, מציאות שתחמיר את סיכוני הטרור פי כמה.

יחיא שנאר, נגיד רשות המטבע הפלסטינית, כינס כנס חירום דחוף ברמאללה תחת האזהרה החריפה כי הרשות נמצאת בשבועות בודדים מקריסה מלאה.
החשש מפני כאוס הומניטרי וביטחוני הניע התגייסות דרמטית של הקהילה הבינלאומית, בכנס השתתפו דרגים בכירים מרחבי העולם והאזור, ובהם נגיד הבנק המרכזי של ירדן, מנכ"ל קרן המטבע הערבית ונציגים בכירים מקרן המטבע הבין-לאומית והאו"ם.
נוכחות זו משקפת דאגה גלובלית עמוקה מכך ששיתוק פיננסי של הרשות הפלסטינית יחצה במהירות את גבולות המגזר הפיננסי ויחולל משבר אזורי רחב היקף.

קרדיט: shutterstock

הזעזוע במשק הישראלי

הניתוק הבנקאי אינו נעצר בגבולות הרשות הפלסטינית, אלא מקרין באופן מיידי וישיר על המשק הישראלי ועל שורה ארוכה של חברות מקומיות.
הרשות הפלסטינית מהווה שוק יעד מרכזי עבור חברות ישראליות בענפי האנרגיה, המזון, התרופות, הבנייה והחקלאות, המקיימות מולה קשרי מסחר בהיקף עצום של מעל 21 מיליארד שקלים בשנה.
העדר צינור סליקה והעברות כספים תקין יערים קשיים כמעט בלתי עבירים על גביית תשלומים בגין סחורות ושירותים שכבר סופקו.
עקב כך, חברות ישראליות רבות צפויות לספוג פגיעה קשה בתזרימי המזומנים, ירידה חדה בהכנסות והפסדי עתק, עד כדי נטישה כפויה של הפעילות העסקית מול השוק הפלסטיני בשל חוסר היכולת להבטיח את קבלת התמורה.

מעבר לפגיעה הישירה בחברות המסחריות, הדי הניתוק הפיננסי צפויים לחלחל במהירות גם למערכת הפיננסית ולבורסה לניירות ערך בתל אביב.
חברות ציבוריות גדולות בעלות חשיפה משמעותית לשוק הפלסטיני עלולות לספוג ירידות שערים, בעוד שהשוק כולו יגיב בעצבנות להסלמה בכלכלית.
האנליסטים מזהירים כי החרפת חוסר היציבות האזורית וקריסה אפשרית של הרשות יביאו לתמחור מחדש של פרמיית הסיכון של מדינת ישראל.
תהליך זה עלול להתבטא בעליית תשואות האג"ח הממשלתיות, התייקרות עלויות הגיוס של המדינה והחברות בשוק ההון, והכבדת הנטל הכלכלי על המשק הישראלי כולו בתקופה רגישה ממילא.

שעת המבחן של המדיניות הישראלית

האולטימטום שהציבו בנק הפועלים ובנק דיסקונט אינו עוד פרק במשבר מתגלגל, אלא נקודת רתיחה שמחייבת את הדרג המדיני בישראל לקבל החלטות אסטרטגיות חדות.
הניסיון להלך על החבל הדק, גם למנוע קריסה כלכלית של הרשות הפלסטינית וגם להימנע ממתן גיבוי מדינתי רשמי וממוסד למערכת הבנקאית שלה הגיע למבוי סתום.
כעת, כשהמגזר הפרטי מסרב להמשיך ולשאת בסיכונים משפטיים ובינלאומיים כבדים, הממשלה נדרשת לבחור בין הסדרת מנגנון הקורספונדנציה באופן קבוע לבין התמודדות עם השלכות רוחב הרסניות.
ניתוק הצינור הפיננסי לא רק שימוטט את הכלכלה הפלסטינית וידרדר את האזור לכאוס הומניטרי וביטחוני, אלא יחזור כבומרנג אל המשק הישראלי, אל החברות הציבוריות ואל יציבותו של השוק הפיננסי המקומי כולו.