אטום, שלום ומיליארדים, הדיל הדרמטי שמשנה את המזרח התיכון

בתקופה האחרונה דיברנו רבות על הסכמי אברהם ועל ההבטחה האסטרטגית המגולמת בהם, יצירת מסדרון כלכלי לוגיסטי היסטורי (ציר ה-IMEC) שיחבר בין הודו, המפרץ הפרסי, ישראל ואירופה, וימצב את מדינתנו כחוליה מקשרת ובלתי נפרדת מהכלכלה העולמית.
ולאחר מכן, לאט לאט, ראינו את החלום הזה הולך וחומק מתחת לידינו אל מול התחזקותו של הציר המתחרה הסורי-טורקי, הגיע המפנה הדרמטי מצידו של טראמפ.
העמדתו של הסכם הגרעין האזרחי האמריקאי סעודי כקלף מיקוח ישיר, והתנייתו החד משמעית בהצטרפותה של סעודיה למעגל הנורמליזציה עם ישראל, טורפות מחדש את הקלפים במזרח התיכון.
כעת, המאבק על לעצב את פני האזור אינו עוסק רק בצינורות נפט, מסילות ברזל וקווי סחר, אלא בשילוב העדין והמסוכן שבין אנרגיה אטומית, ערבויות ביטחוניות וגיאופוליטיקה חובקת עולם.

קרדיט: AP Photo

ההסכם בין ארה"ב לסעודיה

בצעד אסטרטגי בעל משמעויות למאזן הגיאופוליטי במזרח התיכון ולשוק האנרגיה העולמי, החליט ממשל טראמפ לקדם ולהגיש לאישור הקונגרס הסכם שיתוף פעולה גרעיני אזרחי ארוך טווח ל-30 שנה בין ארצות הברית לערב הסעודית.
במוקד ההסכם עומד שיתוף פעולה אזרחי טכנולוגי נרחב וחסר תקדים, אשר יפתח באופן נרחב את הדלת עבור ענקיות האנרגיה, ההנדסה והטכנולוגיה האמריקאיות להשקיע, לבנות ולהוציא לפועל פרויקטים מורכבים של תשתיות אנרגיה גרעינית אזרחית על אדמת הממלכה הסעודית.

ההסכם מתרכז בהקמת כורים גרעיניים מתקדמים לייצור חשמל נקי בהיקפים אדירים ולהפעלת מתקני התפלת מים בקנה מידה לאומי, ללא מעורבות או אפשרות לפיתוח עצמאי של רכיבי העשרה מצד סעודיה. כלל הדלק הגרעיני הנדרש להפעלת התחנות יסופק וינוהל תחת מעטפת ופיקוח אמריקאיים הדוקים, ובכפוף לאישורים, בדיקות סביבתיות ומחקרים קפדניים נוספים.
מהלך זה מציב את ארה"ב כשותפה הטכנולוגית והאסטרטגית הבלעדית של סעודיה בתחום האנרגיה המתקדמת, ומסמן תפנית משמעותית ביחסי האנרגיה, הכלכלה והביטחון בין שתי המדינות לארבעת העשורים הקרובים.

קרדיט: Reuters

סוגיית ההעשרה ומנגנוני הפיקוח

לצד ההסכמה הרחבה על עצם קידום העסקה, הדיווחים מבהירים כי ההסכם ייחתם תוך הקפדה על המגבלות והקריטריונים הקשיחים של סעיף 123 לחוק האנרגיה האטומית האמריקאי.
במסגרת זו, העסקה תתבסס במלואה על המודל המחמיר והמוכר (כפי שיושם בעבר מול איחוד האמירויות), אשר אוסר באופן מוחלט על העשרת אורניום עצמאית או מיחזור דלק על אדמת סעודיה. ֿ
מודל זה מציב מנגנוני פיקוח הדוקים ומבטיח כי כל הדלק הגרעיני יסופק ממקורות חיצוניים בלבד, ובכך מונע כל אפשרות לזליגת הטכנולוגיה לצרכים צבאיים.

בהתאם לכך, מודגש באופן חד משמעי כי מדובר בתוכנית המיועדת אך ורק לשימושים אזרחיים, שמטרתה לתת מענה לאתגרים הלאומיים הבוערים של ערב הסעודית, כל הפעילות הטכנולוגית והתשתיות שיוקמו במסגרת זו יעמדו תחת מגבלות קשיחות כדי להבטיח שהאנרגיה המופקת תשרת צרכים אזרחיים בלבד.

קרדיט: Getty Images

המניעים של הממשל האמריקאי

במוקד ההחלטה של הממשל האמריקאי לקדם את הסכם הגרעין האזרחי עם ערב הסעודית עומד שיקול גיאופוליטי, התחרות הגלובלית העזה מול סין ורוסיה על ההשפעה במפרץ הפרסי.
בוושינגטון מבינים היטב כי סעודיה נחושה לפתח סקטור גרעיני אזרחי כחלק מחזון האנרגיה העתידי שלה, וכי במידה וארה"ב תהסס או תציב תנאים נוקשים מדי, הסעודים לא יהססו לפנות למעצמות יריבות.
חברות ממשלתיות מסין ומרוסיה כבר אורבות להזדמנות להעמיק את אחיזתן באזור.
הסכם אמריקאי-סעודי מונע את חדירתן של מעצמות אלו לתשתיות הקריטיות של הממלכה, משמר את ההגמוניה וההשפעה האסטרטגית של ארצות הברית במזרח התיכון, ומבטיח כי הפיקוח והסטנדרטים הביטחוניים יתנהלו תחת הכוונה אמריקאית.

לצד הטיעון הגיאופוליטי, הממשל הדגיש את הבאז והתועלת הכלכלית האדירה הטמונה בעסקה זו עבור המשק האמריקאי.
פרויקט גרעין בהיקף כזה צפוי להניב עסקאות ענק בשווי עשרות מיליארדי דולרים לאורך עשרות שנים, מה שיזרים הון עתק לחברות אנרגיה, הנדסה וטכנולוגיה מובילות בארה"ב.
מעבר לרווחים הישירים של ענקיות התעשייה, ההסכם צפוי לייצר אלפי מקומות עבודה איכותיים בשוק המקומי האמריקאי, לחזק את מנועי הצמיחה של תעשיית הגרעין האזרחית בארה"ב, ולהבטיח לחברות אמריקאיות דריסת רגל מרכזית ובלעדית בשוק האנרגיה המתפתח והעשיר של המפרץ.

הדילמה והמגעים מול סעודיה

במוקד המגעים מול וושינגטון עומד האינטרס האסטרטגי הרחב של ערב הסעודית, השואפת לבסס תוכנית גרעין אזרחית כחלק מרכזי מחזון סעודיה 2030 של יורש העצר מוחמד בן סלמאן.
חזון זה נועד לגוון את משק האנרגיה הסעודי, להפחית את התלות הכמעט-מוחלטת של הממלכה בהכנסות מנפט, ולפנות משאבי אנרגיה פוסילית לייצוא.
עבור הסעודים, השגת טכנולוגיה גרעינית מתקדמת מארצות הברית, לצד קבלת ערבויות ביטחוניות אמריקאיות קשיחות מהווה אבן דרך לא רק בביטחון האנרגטי והלאומי שלהם, אלא גם בביסוס מעמדה של סעודיה כמעצמה אזורית מובילה בעידן שאחרי הנפט.

עם זאת, סוגיית העשרת האורניום הפכה למוקד המחלוקת המרכזי והמורכב ביותר במשא ומתן.
בעוד שסעודיה שאפה באופן עקבי לשמור על הזכות הריבונית להעשיר אורניום על אדמתה בעצמה, נכס טכנולוגי שיעניק לה עצמאות מלאה ואף שוויון אסטרטגי מול איראן, עמדתו של הנשיא טראמפ מציבה קו אדום ברור בסוגיה זו.
העמדה האמריקאית המעודכנת מבהירה כי הטכנולוגיה, הציוד והליווי האמריקאי יסופקו אך ורק במסגרת תוכנית נטולת יכולות העשרה עצמאיות, כאשר התנאי המכריע והמחייב לקיומו של ההסכם כולו הוא הצטרפותה של סעודיה להסכמי אברהם וכינון שלום רשמי עם מדינת ישראל.

הסכם הגרעין האזרחי כמנוף לנורמליזציה

בצעד מדיני נחרץ, הבהיר הנשיא טראמפ כי ההסכם המתגבש בין משרד האנרגיה האמריקאי לבין ערב הסעודית עומד בפני תנאי בלעדי, אישורו המלא של ההסכם מותנה כעת באופן ישיר בכך שסעודיה תצטרף באופן רשמי להסכמי אברהם ותפתח יחסים דיפלומטיים מלאים עם מדינת ישראל.
עמדה זו מציבה את הסכם הגרעין האזרחי, על כל המשתמע ממנו מבחינה טכנולוגית וכלכלית כקלף מיקוח אסטרטגי מרכזי, ומבהירה לסעודים כי הדרך לטכנולוגיה גרעינית אמריקאית ולתשתיות מתקדמות עוברת דרך פריצת דרך היסטורית ביחסיהם עם ירושלים.

באמצעות התניה זו, הממשל האמריקאי משלב באופן הדוק בין שתי מטרות גיאופוליטיות מרכזיות של וושינגטון במזרח התיכון.
מצד אחד, ארה"ב מגיבה לצרכי האנרגיה, הפיתוח והתשתית הבוערים של הממלכה הסעודית, השואפת לגוון את מקורות האנרגיה שלה.
מן הצד השני, הממשל ניצל הזדמנות זו כדי להרחיב ולהעמיק את מעגל הסכמי אברהם, ובכך לבסס ציר אזורי חזק, מאוחד ויציב מול האיום האיראני.
חיבור זה בין אינטרסים טכנולוגיים ואנרגטיים לבין מהלכים מדיניים חובקי עולם עשוי לעצב מחדש את המאזן הגיאופוליטי באזור כולו.

התעשייה הגרעינית האמריקאית נערכת לחוזים ההיסטוריים

הסכם הגרעין האזרחי בין ארצות הברית לערב הסעודית מהווה זריקת מרץ דרמטית עבור שורת חברות ענק בתעשייה האמריקאית, שצפויות לתרגם את השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לצרכי התשתית הסעודיים לחוזים בשווי עשרות מיליארדי דולרים.
בראש השרשרת עומדות יצרניות הכורים הגדולים, ובראשן Westinghouse Electric Company המציעה את כור ה-AP1000 הנחשב לאחד הבטוחים בעולם בזכות מערכות קירור פסיביות, לצד (General Electric (GE המציעה כורי ABWR מתקדמים המתאימים לשילוב בין ייצור חשמל להתרת מים. לצדן, שרשרת האספקת והבנייה תסתמך על ענקיות הנדסה, רכש ובנייה כמו
(Fluor Corporation (FLR המשמשת גם כמשקיעה אסטרטגית בתחום, ו-(AECOM (ACM, שינהלו את הקמת פרויקטי הענק המורכבים הללו בשטח.

במקביל לכורים המסורתיים, ההסכם פותח הזדמנויות חסרות תקדים עבור יזמיות הכורים המודולריים הקטנים וטכנולוגיות הדור הבא, המתאימות במיוחד לפריסה גמישה ולאזורים מרוחקים בממלכה.
בגזרה זו בולטות חברות כמו (NuScale Power (SMR, הראשונה שקיבלה אישור רגולטורי לפתרונות מודולריים, (Oklo (OKLO, המפתחת תחנות כוח גרעיניות זעירות ומודולריות המבוססות על כורים מהירים, ו-TerraPower המפתחת כורי נתרן נוזלי המתאימים לשילוב עם אנרגיה סולארית.
את הליבה הטכנולוגית של שרשרת האספקת תשלים (Centrus Energy (LEU, החברה האמריקאית היחידה כיום בעלת רישיון לייצור דלק גרעיני מסוג HALEU (אורניום מועשר ברמה נמוכה-גבוהה עד 20%), אשר צפויה להוביל את אספקת הדלק הנדרשת להפעלת הכורים המתקדמים לאורך עשרות השנים הבאות.

החברות הישראליות שייהנו מציר IMEC

מימוש חזון מסדרון ה-IMEC והפיכת ישראל לחוליה מקשרת וקריטית בין אסיה לאירופה צפוי להניב ביקושי עתק לחברות המקומיות לאורך כל שרשרת הערך של התשתית הלאומית.
בסקטור התשתיות והלוגיסטיקה, ענקיות הבנייה וההנדסה כמו קבוצת אשטרום, שפיר הנדסה ודניה סיבוס צפויות להתמודד על מגה פרויקטים של הקישוריות הפיזית, כולל הנחת מסילות הרכבת האזוריות והקמת מסופי מטען.
במקביל, הגידול העצום בנפחי המסחר היבשתיים והימיים יזריים פעילות נרחבת לנמל חיפה ולחברות לוגיסטיקה ומסופי מטענים כמו אוברסיז קומרס ופרידנזון.

בגזרת התקשורת והאנרגיה, החיבור הדיגיטלי והחשמלי של המסדרון פותח מנועי צמיחה חדשים לחברות התשתית והטכנולוגיה הישראליות.
בתחום הדיגיטלי, בזק, סלקום ופרטנר צפויות לשמש כקבלניות ושותפות קצה בפריסת כבלי הסיבים האופטיים היבשתיים שיחברו את אסיה לאירופה דרך ישראל.
במקביל, בתחום האנרגיה והתשתיות התומכות, חברות אנרגיה מתחדשת כמו אנלייט אנרגיה ואנרג'יקס ייהנו מהזדמנות להקים שדות סולאריים ומערכות אגירה אזוריות ולמכור חשמל ירוק לאירופה ברשת ההולכה האזורית, כאשר ענקיות התשתית והאגירה אלקטרה ותדיראן גרופ ייהנו מהביקוש הגובר למערכות אנרגיה, אגירה ותמיכה לוגיסטית לאורך כל התוכנית.

ציר ה-IMEC.
קרדיט: india today

העסקה שמחדשת את מפת המזרח התיכון

הסכם הגרעין האזרחי בין ארצות הברית לערב הסעודית מייצג נקודת מפנה אסטרטגית רבת עוצמה, המשלבת בין מנועי צמיחה כלכליים לבין תחרות מעצמתית וגיאופוליטית חובקת עולם.
העסקה פותחת שוק עתיר מיליארדים עבור חברות האנרגיה, הטכנולוגיה והתשתיות המובילות בארה"ב, דוחקת את סין ורוסיה מהמפרץ הפרסי, ויוצרת הזדמנויות משמעותיות גם עבור השחקניות המקומיות בישראל לאורך תוואי מסדרון ה-IMEC.
מאידך, הצבת התנאי הבלעדי של הנשיא טראמפ להצטרפות סעודית להסכמי אברהם מדגישה כי האנרגיה הגרעינית אינה עומדת בפני עצמה, אלא משמשת קלף מיקוח מרכזי בעיצוב הציר האזורי החדש.
הצלחתו של ההסכם תלויה כעת ביכולתן של המדינות לגשר על המחלוקות המדיניות והרגולטוריות, ולתמרן בין שואפי השלום והפיתוח לבין החששות הביטחוניים מפני מרוץ חימוש אזורי.