טראמפ פותח חזית חדשה מול קנדה, מה המשמעות לכלכלה, לצרכנים ולמשקיעים

מהלך שמצית מחדש את מלחמת הסחר בין שתי שותפות הסחר הגדולות בצפון אמריקה מאותת שהעולם ממשיך להתרחק מהגלובליזציה.

לאחר חודשים שבהם נדמה היה שמלחמות הסחר ירדו מעט מסדר היום, ממשל טראמפ מחזיר אותן למרכז הבמה.

ארצות הברית הודיעה כי תטיל מכסים של 50% על מגוון מוצרים המיובאים מקנדה בהיקף של כ-20 מיליארד דולר.
המכסים צפויים להיכנס לתוקף בעוד כ-30 ימים, והם יחולו בין היתר על מוצרי חלב, משקאות אלכוהוליים, מוצרי חשמל, ביגוד וריהוט. בממשל האמריקאי מסבירים כי המהלך נועד להגיב למה שהם מגדירים כמדיניות סחר מפלה מצד קנדה כלפי מוצרים אמריקאיים.

לכאורה מדובר בעוד סכסוך מסחרי בין שתי מדינות שכנות, אך בפועל מדובר במהלך בעל משמעות רחבה הרבה יותר.
קנדה היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של ארצות הברית, והיקף הסחר בין שתי המדינות הסתכם בשנה האחרונה בכ-716 מיליארד דולר וכאשר שתי כלכלות בסדר גודל כזה נכנסות לעימות, ההשפעה אינה נעצרת בגבול אלא עשויה לחלחל לחברות, לצרכנים, לשרשראות האספקה ולשווקים הפיננסיים.


נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ורה"מ קנדה מארק קרני
מקור: רויטרס

למה דווקא קנדה?

עבור רבים, קנדה נתפסת כאחת מבעלות הברית הקרובות ביותר של ארצות הברית, ולכן ההחלטה עשויה להיראות מפתיעה.
אך מבחינת ממשל טראמפ, מערכת היחסים הכלכלית בין המדינות רחוקה מלהיות מאוזנת.

בבית הלבן טוענים כי קנדה נוקטת לאורך שנים מדיניות שפוגעת ביצרנים אמריקאים, בין היתר באמצעות מגבלות על יבוא מוצרי חלב, מכסים על כלי רכב מיובאים והפסקת רכישת אלכוהול אמריקאי בחלק מהמחוזות. לטענת הממשל, צעדים אלה מעניקים עדיפות ליצרנים מקומיים ומקשים על חברות אמריקאיות להתחרות בשוק הקנדי.

זו גם אינה הפעם הראשונה שטראמפ משתמש במכסים ככלי לחץ. 
כבר במהלך כהונתו הראשונה, ובהמשך גם בתחילת כהונתו השנייה, הפכו המכסים לאחד הכלים המרכזיים במדיניות הכלכלית שלו. מבחינתו, מכסים אינם רק אמצעי להגדלת הכנסות המדינה, אלא מנוף שנועד לגרום למדינות אחרות לשנות את מדיניות הסחר שלהן ולהחזיר פעילות ייצור לארצות הברית.

על אילו מוצרים יוטלו המכסים?

המכסים החדשים יתמקדו בעיקר במוצרי צריכה, ולכן מי שעשוי להרגיש אותם ראשון הוא דווקא הצרכן האמריקאי.

בין המוצרים שעליהם צפויים לחול המכסים ניתן למצוא מוצרי חלב, משקאות אלכוהוליים, מוצרי חשמל, ביגוד וריהוט.
לעומת זאת, סקטורים אסטרטגיים כמו אנרגיה, דשנים, מתכות נדירות ודגים יוחרגו מהמהלך, וגם מוצרים שכבר כפופים למכסים קיימים, כמו פלדה ואלומיניום, לא יושפעו מהמכסים החדשים.

החרגת מגזר האנרגיה אינה מקרית כי ארצות הברית עדיין מסתמכת במידה רבה על יבוא אנרגיה מקנדה, ופגיעה בזרימת הנפט, הגז או החשמל הייתה עלולה לגרום לעלייה במחירי האנרגיה ולהכביד על המשק האמריקאי כולו ולכן, גם כשהממשל בוחר להחריף את מלחמת הסחר, הוא משתדל שלא לפגוע באחד התחומים הרגישים ביותר לכלכלה.

מי באמת משלם את המכסים?

כאשר שומעים על מכס של 50%, קל לחשוב שקנדה היא זו שמשלמת את המחיר. בפועל, המנגנון מורכב יותר.
המכס נגבה מהיבואן האמריקאי ברגע שהמוצר נכנס לארצות הברית כלומר, אם חברה אמריקאית מייבאת גבינות, ריהוט או מוצרי חשמל מקנדה, היא זו שתידרש לשלם את תוספת המס לרשויות המכס.

משם עומדות בפני היבואן כמה אפשרויות.
הוא יכול לספוג את העלות ולפגוע ברווחיות שלו, לנסות ללחוץ על הספק הקנדי להוריד מחירים, או לגלגל את העלות לצרכן באמצעות העלאת מחירים וברוב המקרים, העלות מתחלקת בין כל הגורמים בשרשרת, אך חלק ממנה כמעט תמיד מגיע בסופו של דבר לצרכן.
זו בדיוק הסיבה שמכסים נחשבים לכלי מורכב כי מצד אחד, הם נועדו להגן על יצרנים מקומיים ולעודד ייצור בתוך המדינה ומצד שני, הם עלולים להוביל לעליית מחירים ולהגדיל את יוקר המחיה, במיוחד כאשר מדובר במוצרים יומיומיים.

מי עלול להיפגע מהמהלך?

מלחמות סחר כמעט אף פעם אינן משפיעות רק על שתי המדינות המעורבות וכאשר מכסים חדשים נכנסים לתוקף, ההשפעה מורגשת לאורך כל שרשרת האספקה.
במקרה הנוכחי, חברות אמריקאיות שמייבאות מוצרים מקנדה עלולות להתמודד עם עלויות גבוהות יותר, במיוחד אם לא יצליחו למצוא ספקים חלופיים בזמן קצר.

גם רשתות קמעונאות גדולות, המוכרות מגוון רחב של מוצרים מיובאים, עשויות להרגיש לחץ על שיעורי הרווח אם יבחרו שלא לגלגל את מלוא ההתייקרות לצרכנים.

במקביל, גם חברות קנדיות שמייצאות חלק משמעותי מהמוצרים שלהן לשוק האמריקאי עלולות להיפגע מירידה בביקושים. עבור רבות מהן, ארצות הברית היא שוק היעד המרכזי, ולכן כל עלייה במחיר המוצר עלולה לפגוע בכושר התחרות שלהן.

האם יש גם מי שעשוי להרוויח?

כמו בכל שינוי רגולטורי משמעותי, לצד המפסידים עשויים להיות גם מרוויחים.

יצרנים אמריקאים המתחרים ישירות במוצרים קנדיים עשויים ליהנות מירידה בתחרות, שכן הפער במחירים בין מוצר מקומי למוצר מיובא צפוי להצטמצם. הדבר עשוי לסייע לחברות בתחומים כמו מוצרי חלב, משקאות, ריהוט, ביגוד ומוצרי צריכה נוספים להגדיל את נתח השוק שלהן.

גם חברות שכבר ייצרו את מוצריהן בתוך ארצות הברית או פיזרו את שרשרת האספקה שלהן בין מספר מדינות עשויות להיות בעמדה טובה יותר לעומת מתחרות התלויות ביבוא מקנדה.

עם זאת, חשוב לזכור שהתמונה אינה תמיד חד-משמעית. לא מעט חברות אמריקאיות משתמשות בחומרי גלם או ברכיבים שמגיעים מקנדה כחלק מתהליך הייצור שלהן. במקרה כזה, גם יצרן אמריקאי עלול למצוא את עצמו משלם יותר על חומרי הגלם שלו, כך שההשפעה משתנה מחברה לחברה.

העסקה הזו מספרת סיפור רחב יותר על הכלכלה העולמית

מעבר לעימות הנקודתי בין ארצות הברית לקנדה, המהלך הזה משקף מגמה רחבה יותר שמעצבת מחדש את הכלכלה העולמית בשנים האחרונות.
במשך עשרות שנים, העולם התקדם לכיוון של גלובליזציה בכך שמדינות הפחיתו מכסים, חתמו על הסכמי סחר והעבירו חלקים גדולים מהייצור למדינות שבהן עלויות העבודה היו נמוכות יותר.
התוצאה הייתה שרשראות אספקה גלובליות, שבהן מוצר אחד יכול להיות מתוכנן בארצות הברית, מיוצר בחלקו במקסיקו, מורכב בקנדה ולהימכר באירופה.

אלא שבשנים האחרונות המגמה הזו מתחילה להשתנות.
מגפת הקורונה חשפה עד כמה שרשראות האספקה פגיעות, המתיחות בין ארצות הברית לסין הגבירה את השיקולים הגיאופוליטיים, וכעת גם מדינות בעלות יחסי מסחר הדוקים, כמו ארצות הברית וקנדה, אינן חסינות מעימותים כלכליים, ובמקום להתמקד רק בעלות הייצור הנמוכה ביותר, יותר ויותר מדינות וחברות נותנות כיום משקל גם לביטחון כלכלי, לעצמאות תעשייתית ולשליטה בשרשרת האספקה.
לכן, מכסים הפכו בשנים האחרונות לא רק לכלי כלכלי, אלא גם לכלי אסטרטגי וגיאופוליטי.

זו אחת הסיבות לכך שמשקיעים כבר לא יכולים להסתכל רק על הדוחות הכספיים של החברות כי החלטות של ממשלות בנוגע למכסים, סנקציות או מגבלות יצוא עשויות להשפיע על רווחיות החברות לא פחות מהביצועים העסקיים שלהן.

איך קנדה צפויה להגיב?

נכון לעכשיו, קנדה עדיין מנסה למנוע את הסלמת המשבר באמצעות משא ומתן.
ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, מסר כי ארצו הגישה לממשל האמריקאי שורה של הצעות שמטרתן לפתור את המחלוקות בין הצדדים, והדגיש כי קנדה מאמינה בסחר חופשי והוגן אבל עם זאת, בקנדה כבר נשמעים גם קולות תקיפים יותר כמו של מושל מחוז אונטריו, דאג פורד, קרא להגיב באופן מיידי באמצעות מכסי נגד, ואף הצהיר כי אם ארצות הברית תטיל מכסים חדשים, קנדה צריכה להשיב "דולר מול דולר".

אם אכן נראה צעדי תגמול מצד קנדה, מלחמת הסחר עלולה להתרחב ולהשפיע על סקטורים נוספים. ההיסטוריה מלמדת שכאשר שתי כלכלות גדולות מתחילות להעלות מכסים זו על זו, נדיר שהמהלך נשאר מוגבל למספר קטן של מוצרים ולעיתים קרובות הוא מתרחב לענפים נוספים, פוגע בשרשראות האספקה ומוסיף אי-ודאות לשווקים.

המכסים החדשים אולי נראים במבט ראשון כמו עוד מחלוקת מסחרית

בפועל מדובר בעוד חוליה בשרשרת של שינוי עמוק שעוברת הכלכלה העולמית.

בעשורים האחרונים העולם התקדם לעבר גלובליזציה, פתיחת שווקים וייצור חוצה גבולות אך כיום, המגמה הולכת בכיוון מעט שונה.
שיקולים של ביטחון לאומי, עצמאות תעשייתית, שליטה בשרשראות אספקה ותחרות גיאופוליטית הופכים לחלק בלתי נפרד מהמדיניות הכלכלית של מדינות רבות.

עבור החברות, המשמעות היא שהחלטות אסטרטגיות כמו היכן להקים מפעל, מאיזו מדינה לרכוש חומרי גלם או לאילו שווקים לייצא, מושפעות כיום לא רק משיקולי עלות, אלא גם ממדיניות ממשלתית ומהמתיחות בין מדינות.

עבור המשקיעים, זו תזכורת לכך שהעולם העסקי כבר לא מושפע רק מריבית, אינפלציה או דוחות כספיים.
גם החלטה פוליטית אחת, כמו הטלת מכסים על יבוא בהיקף של 20 מיליארד דולר, יכולה להשפיע על רווחיות של חברות, על מחירי מוצרים, על שרשראות האספקה ועל ביצועי שווקים שלמים.

בסופו של דבר, השאלה המרכזית אינה רק האם המכסים הללו יישארו בתוקף, אלא האם הם מסמנים את המשך המעבר לעולם שבו סחר בינלאומי הופך יותר ויותר לכלי אסטרטגי במאבק בין מדינות ואם זו אכן המגמה, ייתכן שהאירוע הנוכחי מול קנדה הוא רק פרק נוסף בסיפור גדול הרבה יותר.