בייג׳ינג ניסתה לרסן אותן, עכשיו היא צריכה אותן כדי לנצח

לפני כמה שנים, כל הודעה מבייג׳ינג הייתה יכולה למחוק מיליארדי דולרים מהשווי של ענקיות הטכנולוגיה הסיניות.
Alibaba ‏(BABA), Tencent ‏(TCEHY) ו-Baidu ‏(BIDU) נתפסו כחברות חזקות מדי בעיני הממשל ומסוכנות מדי בעיני המשקיעים.

עכשיו, דווקא החלטה של הרגולטור הסיני מחזירה אותן לאור הזרקורים.
האישור להפעיל את Apple Intelligence בסין באמצעות מודל ה-Qwen של Alibaba, לצד שיתוף פעולה עם Baidu, הקפיץ את מניות הטכנולוגיה הסיניות.

במקביל, הוא הצית מחדש את התקווה לקאמבק של הסקטור, אבל הסיפור כאן גדול הרבה יותר מעוד מוצר של Apple או מעלייה יומית במניה.
אחרי שנים שבהן בייג׳ינג ניסתה לרסן את ענקיות האינטרנט שלה, מרוץ הבינה המלאכותית גורם לה להבין שהיא שוב צריכה אותן.
השאלה היא האם מדובר בהפוגה זמנית ביחסים המורכבים בין הממשל לחברות, או שאולי אנחנו נמצאים בתחילתו של פרק חדש, שבו Alibaba, Tencent ו-Baidu הופכות מחדש מחלק מהבעיה לאחד הכלים החשובים ביותר של סין במאבק הטכנולוגי מול ארצות הברית.

כדי להבין למה החלטה רגולטורית אחת מעוררת כל כך הרבה התלהבות, צריך לחזור לרגע שבו היחסים בין בייג׳ינג לענקיות הטכנולוגיה שלה החלו להיסדק, הרי במשך שנים, חברות האינטרנט הסיניות היו אחד מסיפורי הצמיחה הגדולים בעולם.

Alibaba הפכה לשער הכניסה של הצרכן הסיני למסחר מקוון.
Tencent בנתה סביב WeChat מערכת של תקשורת, תשלומים, פרסום ותוכן. Baidu שלטה בשוק החיפוש המקומי.

ככל שהחברות גדלו, הן לא רק צברו הכנסות, הן צברו מידע, השפעה וכוח שכמעט לא היה קיים קודם מחוץ למערכת הממשלתית, מבחינת המשקיעים, זה היה יתרון אדיר.
מבחינת בייג׳ינג, בשלב מסוים זה התחיל להיראות כמו סיכון.

נקודת המפנה הגיעה בסוף 2020, כאשר הנפקת Ant Group, החברה הפיננסית המזוהה עם Alibaba, נעצרה רגע לפני שהייתה אמורה להפוך לאחת ההנפקות הגדולות בהיסטוריה, מאותו רגע, כבר לא היה מדובר במקרה נקודתי, הרגולטורים פתחו בחקירות, הטילו קנסות, הגבילו את השימוש במידע והתערבו בתחומים שנעו ממסחר מקוון ועד משחקים וחינוך פרטי.
המסר היה מאוד ברור, גם החברות הגדולות והמצליחות ביותר בסין פועלות כל עוד הן מתיישרות עם סדר העדיפויות של המדינה.

עבור המשקיעים, זה שינה את הכללים, עד אז הם ניסו להעריך כמה מהר Alibaba תצמח, כמה כסף Tencent תייצר מפרסום וכמה משתמשים יגיעו לפלטפורמות ופתאום, הם היו צריכים להתמודד עם שאלה קשה הרבה יותר, באילו כללים יחולו על החברות בשנה הבאה?
זו הסיבה שמניות האינטרנט הסיניות לא רק ירדו, הן איבדו את אמון השוק.

חמש שנים של פיגור: מניות האינטרנט הסיניות נשארו מאחור

מקור: PortfolioLab

השוואת ביצועים בחמש השנים האחרונות בין KWEB, העוקבת אחרי מניות האינטרנט הסיניות, לבין MCHI, המייצגת את שוק המניות הסיני הרחב. בתקופה המוצגת KWEB ירדה בכ-46.1%, לעומת ירידה של כ-22.7% ב-MCHI.

גם כשהחברות המשיכו להרוויח ולייצר מזומנים, המשקיעים דרשו עליהן הנחה.
הם הבינו שלא מספיק לקרוא את הדוחות הכספיים. צריך לנסות לקרוא גם את הכוונות של בייג׳ינג.

הפחד הזה לא נעלם, אבל מאז שמרוץ הבינה המלאכותית הפך לחלק מרכזי מהמאבק בין סין לארצות הברית, סדר העדיפויות של הממשלה התחיל להשתנות.
בייג׳ינג עדיין רוצה לפקח על ענקיות הטכנולוגיה שלה.
היא עדיין רוצה לשלוט במידע, בתוכן ובכיוון שאליו הטכנולוגיה מתפתחת, אלא שעכשיו היא גם צריכה שהחברות האלה יהיו חזקות מספיק כדי להתחרות.

לא פחות פיקוח, יותר צורך

כאן נכנס לתמונה האישור של Apple Intelligence, על פניו, מדובר בהחלטה שנוגעת למוצר אחד של Apple בשוק הסיני, אבל בפועל היא חושפת שינוי רחב יותר ביחסים בין בייג׳ינג לענקיות הטכנולוגיה המקומיות.
אחרי המתנה של שנתיים, Apple קיבלה אישור להפעיל בסין את יכולות הבינה המלאכותית שלה באמצעות שותפות עם חברות מקומיות, הגרסה הסינית צפויה להשתמש במודל Qwen של Alibaba, כאשר גם Baidu משמשת שותפה מאושרת.
התגובה בשוק הייתה מיידית, מניית Alibaba זינקה במהלך המסחר בעד 7.9%, ומשקיעים חזרו לבחון מחדש את מניות האינטרנט הסיניות.
אבל העלייה במניה היא רק השכבה הראשונה של הסיפור פה, בשביל Apple, מדובר בדרך להציע בסין יכולות AI שהפכו לחלק מרכזי מהתחרות בשוק הסמארטפונים.
בשביל Alibaba ו-Baidu, זו חותמת איכות משמעותית.
הטכנולוגיה שלהן לא נשארת רק בתוך אפליקציות מקומיות או ניסויים של חברות טכנולוגיה, אלא נכנסת לאחד המוצרים הצרכניים החשובים בעולם.

ככל שהתחרות מול ארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית מתרחבת, סין זקוקה לחברות שמסוגלות לפתח מודלים, להפעיל תשתיות ענן, להשקיע במרכזי נתונים ולהפיץ את הטכנולוגיה למאות מיליוני משתמשים.
אין הרבה חברות במדינה שמסוגלות לעשות את כל זה בקנה מידה כזה.

Alibaba מחזיקה במודל Qwen ובאחת מפלטפורמות הענן הגדולות בסין, Tencent יכולה לשלב AI בתוך WeChat, בפרסום, במשחקים ובשירותים לעסקים, Baidu מחברת בין בינה מלאכותית, חיפוש, ענן ורכב אוטונומי.

במילים אחרות, אלה כבר לא רק חברות אינטרנט שמוכרות מוצרים, מודעות ושירותים, הן הופכות לחלק מהתשתית הטכנולוגית שסין צריכה כדי להתחרות וזו בדיוק הנקודה שבה היחסים ביניהן לבין הממשל מתחילים להשתנות, בייג׳ינג לא הפסיקה לפקח על ענקיות הטכנולוגיה שלה, והיא גם לא מתכוונת לוותר על השליטה במידע, בתוכן ובאופן שבו המודלים פועלים.

אלא שהמודל החדש נראה שונה, המדינה ממשיכה לקבוע את הגבולות, אבל בתוך הגבולות האלה היא רוצה שהחברות המקומיות יהיו חזקות, חדשניות ותחרותיות, בייג׳ינג לא הפכה את ענקיות הטכנולוגיה שלה לחופשיות יותר.
היא פשוט התחילה לראות בהן שוב את האינטרס.

המבחן עובר מהכותרות לדוחות

השינוי בגישה של בייג׳ינג יכול להחזיר אמון, אבל הוא לא מספיק כדי להפוך את העליות האחרונות למגמה ארוכה, כדי שזה יקרה, Alibaba, Tencent ו-Baidu יצטרכו להוכיח שההשקעות הגדולות בבינה מלאכותית לא מייצרות רק מודלים מרשימים, אלא גם הכנסות, יעילות ורווחים.

אצל Alibaba, ההזדמנות הגדולה נמצאת בענן.
כל עסק שרוצה לשלב AI צריך כוח מחשוב, אחסון וכלים שיחברו את הטכנולוגיה לפעילות היומיומית.
Qwen יכול למשוך לקוחות, אבל הכסף הגדול עשוי להגיע מהתשתית שמסביבו.
ככל שיותר חברות ישתמשו ב-AI כדי לנהל מלאי, לחזות ביקושים, לייצר תוכן ולשפר שירות, הן יצטרכו לשלם על ענן, מבחינת Alibaba, המודל הוא דלת הכניסה. הענן הוא העסק.

Tencent מגיעה ממקום אחר, היא לא חייבת למכור AI כמוצר נפרד. היא יכולה להכניס אותו ל-WeChat, לפרסום, למשחקים ולכלים לעסקים, אם AI יגרום למשתמשים להישאר יותר זמן, למפרסמים לפעול בצורה מדויקת יותר ולמפתחי משחקים לעבוד מהר יותר, הוא יתחיל להשפיע ישירות על השורה התחתונה.

אצל Baidu, הסיפור מורכב יותר, AI יכול להפוך את החיפוש למהיר, חכם ושימושי יותר.
במקום רשימת קישורים, המשתמש מקבל תשובה מלאה, אבל כאן גם נמצא הסיכון.
אם המשתמש מקבל תשובה בלי ללחוץ על קישורים ובלי לעבור דרך מודעות, החברה יכולה לשפר את המוצר ולפגוע באותו זמן במנוע ההכנסות הישן שלה.

החברות חייבות להשקיע במודלים, שבבים ומרכזי נתונים כדי לא להישאר מאחור, במקביל, כל דולר שנכנס למרוץ מגדיל את הלחץ להראות תוצאות.

שיתוף פעולה עם Apple יכול לייצר כותרת.
מודל חזק יכול לייצר התלהבות. אבל המשקיעים יחפשו משהו פשוט יותר, יותר הכנסות, שיפור ברווחיות וסימנים לכך שה-AI מחזק את העסק במקום להפוך לעוד הוצאה יקרה.

גם AI צריך צרכן שמוכן להוציא

לצד ההתלהבות הטכנולוגית, נשארת בעיה שאף מודל לא יכול לפתור לבד.
הכלכלה הסינית עדיין מתמודדת עם צריכה חלשה, שוק נדל״ן פגיע ואמון נמוך מצד משקי הבית. כשמחירי הבתים נשחקים ואנשים חוששים מהעתיד, הם נוטים לחסוך יותר ולהוציא פחות.

זה חשוב במיוחד ל-Alibaba ול-Tencent, שחלק גדול מהפעילות שלהן תלוי בקניות, פרסום, משחקים ושירותים דיגיטליים.

AI יכול לעזור ל-Alibaba להציג את המוצר הנכון בזמן הנכון, הוא לא יכול לגרום לצרכן מודאג לפתוח את הארנק, הוא יכול לשפר את הפרסום של Tencent. הוא לא יכול להגדיל תקציבי פרסום של עסקים שמוכרים פחות, הקאמבק של מניות האינטרנט הסיניות תלוי בשני מנועים: טכנולוגיה וכלכלה.
החברות צריכות להראות שהן יודעות להפוך AI להכנסות.
סין צריכה להחזיר לצרכנים ולעסקים את הביטחון להוציא כסף.

בייג׳ינג כבר הציבה יעד להגדיל את המכירות הקמעונאיות במדינה לכ-60 טריליון יואן עד 2030. זה יעד גדול, אבל הדרך אליו עוברת דרך שוק נדל״ן יציב יותר, הכנסות חזקות יותר ואמון שחוזר בהדרגה.
בלי זה, גם הטכנולוגיה הטובה ביותר תתקשה לייצר צמיחה לאורך זמן.

מה צריך לקרות כדי שהקאמבק יחזיק

בתרחיש החיובי, בייג׳ינג ממשיכה לתת לחברות מרחב לפתח טכנולוגיה, הכלכלה מתייצבת וההשקעות ב-AI מתחילות להופיע בהכנסות מהענן, הפרסום והמסחר.
במצב כזה, המשקיעים עשויים להפסיק לראות בחברות רק חברות זולות עם סיכון סיני, ולהתחיל לראות בהן חברות טכנולוגיה שמחזיקות במודלים, בתשתיות ובמאות מיליוני משתמשים.

עם זאת יש גם תרחיש פחות נוצץ, החברות יכולות להשקיע מיליארדים, להשיק מודלים ולחתום על שיתופי פעולה גדולים, בלי לשפר מספיק את הרווחיות. התחרות המקומית עלולה להוריד מחירים, בזמן שעלויות השבבים, החשמל ומרכזי הנתונים ממשיכות לעלות.
גם הסיכון הרגולטורי לא נעלם, החברות עדיין פועלות במערכת שבה סדר העדיפויות של המדינה מגיע לפני זה של בעלי המניות, ההבדל הוא שהפעם, לפחות בשלב הזה, שני האינטרסים מתקרבים.

סין רוצה להוביל ב-AI, ענקיות הטכנולוגיה רוצות לחזור לצמוח והמשקיעים רוצים לראות שהחיבור ביניהם מייצר יותר מסיפור טוב, האישור של Apple Intelligence הוא סימן לשינוי, אבל המבחן האמיתי יגיע בדוחות ואחרי שנים שבהן המשקיעים שאלו מה תהיה ההגבלה הבאה של בייג׳ינג, הם מתחילים לשאול שאלה אחרת, עד כמה רחוק סין מוכנה ללכת כדי לעזור לענקיות הטכנולוגיה שלה לנצח?