קרב הרגולטורים הגדול, המהפכה בשוק החיסכון שלכם

אם בניתם על קופת הגמל להשקעה שלכם כדי לייצר פנסיה פטורה ממס בגיל פרישה, כדאי שתחשבו מסלול מחדש.
רפורמת החיסכון החדשה שמקדם משרד האוצר, בניגוד מוחלט לעמדת רשות שוק ההון, מבקשת לשנות לחלוטין את כללי המשחק שאתם מכירים.
התוכנית, שנועדה להשוות את תנאי המס בין קופות גמל, קרנות נאמנות ופוליסות חיסכון תחת חשבון השקעות אחד, מבטיחה להנגיש את הטבות המס לציבור הרחב, אך במקביל מטילה גרזן בדמות תקרת פטור נמוכה של 200 אלף שקלים.
מי ירוויח מהמהפכה הפיננסית הבאה, מי יספוג מכה כואבת לחסכונות, ולמה הגופים המנהלים כבר נערכים למאבק?

קרדיט: גלובס

מהי מהות הרפורמה?

בבסיס המהלך הדרמטי של משרד האוצר עומד רצון פשוט, לעשות סדר בשוק החיסכון הפרטי וליצור מגרש משחקים שווה ונקי מעיוותים.
כיום, שלושה ממוצרי החיסכון הפופולריים ביותר בישראל, קופות גמל להשקעה, קרנות נאמנות ופוליסות חיסכון מתחרים ישירות על ליבו וכיסו של הציבור.
למרות התחרות הזו, הם פועלים כיום תחת מערכות חוקי מס וכללים רגולטוריים שונים לחלוטין, מה שמייצר חוסר אחידות ומקשה על הצרכן להשוות ביניהם באופן אובייקטיבי.
הרפורמה החדשה מבקשת למחוק את ההבדלים המלאכותיים הללו, ולשם כך היא מציגה תוכנית הכוללת שלושה שינויים דרמטיים שישנו לחלוטין את חוקי המשחק:

חשבון השקעות אחוד לכל אזרח

השינוי המבני הראשון, ואולי הבולט ביותר מבחינת חוויית המשתמש, הוא הקמתו של חשבון השקעות ייעודי, דיגיטלי ואחוד.
כיום, חסכונותיו של הציבור הישראלי מפוזרים לרוב בין גופים וחברות שונות, קופת גמל בבית השקעות אחד, פוליסת חיסכון בחברת ביטוח אחרת, וקרנות נאמנות שמנוהלות דרך חשבון הבנק.
הפיזור הזה מייצר עיוורון פיננסי ומקשה מאוד על החוסך הממוצע לעקוב באופן שוטף אחר התשואות, רמות הסיכון ודמי הניהול שהוא משלם.

החשבון החדש נועד להוות מעין סופרמרקט פיננסי מרכזי, שיאפשר לצרכן לראות ולנהל את כלל אפיקי ההשקעה שלו תחת קורת גג אחת מסודרת ומאורגנת.
באוצר מעריכים כי השקיפות והנגישות הזו יחוללו שינוי פסיכולוגי בציבור, ויעודדו אנשים להוציא מאות מיליארדי שקלים ששוכבים כיום בחשבונות העו"ש ללא ריבית, ולהעביר אותם למסלולי השקעה מניבים בקליק אחד.

נתון משמעותי נוסף בחשבון החדש נוגע לגיל פתיחתו.
בניגוד להערכות המוקדמות שליוו את מסקנות הביניים, לפיהן החשבון יוגבל מגיל 18 ומעלה (בדומה לחשבון מסחר רגיל), הרפורמה הסופית קובעת כי ניתן יהיה לפתוח את החשבון כבר מגיל אפס.
החלטה זו מהווה בשורה של ממש, שכן היא מאפשרת להורים להתחיל ולנהל חיסכון ארוך טווח עבור ילדיהם מהיום שנולדו, בדומה למודל המצליח של קופות הגמל להשקעה ובכך להנגיש את עולם ההשקעות לכלל שכבות האוכלוסייה כבר מגיל צעיר.

מנגנון דחיית המס

השינוי הדרמטי השני ברפורמה נוגע לאחד החסמים הגדולים ביותר העומדים כיום בפני משקיעים, תשלום מס רווחי הון בעת שינוי מסלול או מעבר בין ניהול של גופים שונים.
במצב הקיים, אם חוסך מעוניין למכור קרן נאמנות כדי לעבור לקופת גמל להשקעה או לפוליסת חיסכון, הפעולה הזו מוגדרת באופן מיידי כאירוע מס.
המשמעות היא שבאותו הרגע מנוכים מחשבונו 25% מס על הרווחים הריאליים שהצטברו.
הניכוי המיידי הזה מקטין את סכום הקרן הפנוי להשקעה הבאה, ופוגע קשות באפקט הריבית דריבית (היכולת של הרווחים לייצר רווחים נוספים) לאורך השנים.

הרפורמה החדשה משנה לחלוטין את המשוואה ומציגה מנגנון מתקדם של דחיית מס.
תחת המודל החדש, חשבון ההשקעות האחוד ישמש כמעין מקלט מס זמני ומבוקר.
החוסכים יוכלו לקנות, למכור ולנוע בחופשיות מוחלטת בין מכשירי השקעה שונים, לעבור בין מנהלי קרנות שונים ולשנות אסטרטגיות בהתאם למצב השוק, מבלי שהדבר ייחשב לאירוע מס ומבלי לשלם שקל אחד לרשות המיסים באותו הרגע.

אירוע המס הדרמטי יידחה לנקודת הקצה בלבד, כלומר, רק לרגע שבו יחליט המשקיע למשוך פיזית את הכספים אל מחוץ למעטפת החשבון המשותף ולהחזיר אותם לחשבון העו"ש שלו בבנק.
מדובר בהטבה משמעותית ביותר, שכן היא מעניקה לחוסך הקטן את הכלים הפיננסיים שהיו שמורים בעבר בעיקר לגופים מוסדיים או למוצרים פנסיוניים סגורים, חופש תמרון מלא, שקיפות ויכולת למקסם את פוטנציאל הצמיחה של הכסף ללא קנסות בדרך.

חלוקה מחדש של הטבות המס

השינוי השלישי, והשנוי ביותר במחלוקת ברפורמה, נוגע לאופן שבו המדינה מחלקת את עוגת הטבות המס לחוסכים.
כיום, מדינת ישראל מעניקה הטבת מס בשווי של כ-2 מיליארד שקלים בשנה, המרוכזת ברובה הגדול בתוך מוצר אחד, קופות הגמל להשקעה.
במצב הנוכחי, חוסכים שמשאירים את כספם בקופה ומבקשים למשוך אותו לאחר גיל 60 כקצבה חודשית, נהנים מפטור מלא ממס רווחי הון.
לאורך עשרות שנים של חיסכון, שווי ההטבה הזו עבור חוסך בודד יכול להצטבר למאות אלפים ואף מיליוני שקלים של אובדן הכנסות ממסים עבור המדינה.

במשרד האוצר, בשיתוף עם רשות ניירות ערך, החליטו ליישם כאן עיקרון של ניטרליות פיסקאלית וחלוקה צודקת יותר של המשאבים.
במקום להגדיל את תקציב ההטבות, הרפורמה לוקחת את אותם 2 מיליארד שקלים ומפזרת אותם באופן רוחבי על פני כל מוצרי החיסכון שבתוך החשבון האחוד, כולל קרנות הנאמנות, שמנהלות כיום שוק ענק של כ-830 מיליארד שקלים שחלקו הגדול לא נהנה מהטבות מס עד כה.

אלא שלמהלך המוצלח הזה יש כוכבית גדולה, הטבת המס תוגבל לתקרת שווי חשבון של 200 אלף שקלים לחוסך בלבד.
באוצר מגינים על ההחלטה ומציגים נתונים לפיהם כ-91% מחשבונות המסחר הנוכחיים של הציבור נמצאים מתחת לרף הזה, ולכן הרוב המכריע של הצרכנים בעלי החשבונות הקטנים רק ירוויח מהמהלך.
מנגד, המבקרים והמתנגדים ברשות שוק ההון טוענים כי מדובר במסווה לקיצוץ כואבֿ, מי שתכנן להשתמש בקופת הגמל להשקעה כמכשיר לעיבוי הפנסיה שלו ולחסוך בה סכומים גבוהים לטווח ארוך יספוג מכה קשה, בעוד המדינה מצליחה לגדר ולעצור את אובדן הכנסות המס שלה מהצלחת המוצר.

מלחמת הרגולטורים וההיעדרות שמסעירה את שוק ההון

הדרמה האמיתית מאחורי הרפורמה החדשה התפוצצה ברגע אחד, כאשר עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון (הגוף האחראי על חברות הביטוח וקופות הגמל), בלט בהיעדרו מאירוע ההכרזה החגיגי של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'.
היעדרות זו אינה עניין בריאותי מקרי, אלא ביטוי לחזית גלויה ומלחמת עולם יצרית בין הרגולטורים הפיננסיים במדינה.
גל, יחד עם שורה של מבקרים בענף, מוביל התנגדות עזה ונחרצת למהלך.
לטענתו, הרפורמה תשיג את התוצאה ההפוכה לחלוטין מזו המוצהרת, במקום לעודד תחרות, היא תעלים את היתרונות הייחודיים של קופות הגמל ופוליסות החיסכון, תטיל עליהן בירוקרטיה מורכבת ודרישות רגולטוריות נוקשות, ובסופו של דבר תוביל לסגירת מוצרים ולעליית מחירים ודמי ניהול לחוסכים.

מעבר לפגיעה המוערכת בתחרות, המבקרים חושפים כי מאחורי הניסיון לייצר אחידות ושקיפות, מסתתר מהלך פיסקאלי ציני של משרד האוצר.
לראייתם, באוצר פשוט נבהלו מההצלחה המטאורית של קופות הגמל להשקעה ומכך שבעוד מספר שנים המדינה תאבד מיליארדים בהכנסות ממסים בשל הפטור המלא בגיל 60 ולכן מיהרו לגדר את האירוע ולקצץ באגרסיביות בהטבות המס באמצעות תקרת ה-200 אלף שקלים.
לכך מתווספת ביקורת חריפה על המורכבות הלוגיסטית של המיזם, הקמת חשבונות ההשקעה האחודים תדרוש פיתוחים טכנולוגיים ובירוקרטיים מורכבים בעלות של מאות מיליוני שקלים.
המתנגדים מזהירים כי עלויות העתק הללו לא ייספגו אצל חברות הפיננסים, אלא יגולגלו בסופו של יום ישירות אל כיסו של הציבור הרחב.

קרדיט: מאקו

חסימת הבנקים הגדולים ומהפכת הרישיונות

נדבך דרמטי ברפורמה נוגע למפת הכוחות בשוק ולמדיניות המכוונת של משרד האוצר להחלשת הדומיננטיות של המערכת הבנקאית המסורתית לטובת הגברת התחרות.
לפי התוכנית, ארבעת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, פועלים, מזרחי טפחות ודיסקונט, יישארו מחוץ לפלטפורמה החדשה במהלך שלוש השנים הראשונות.
הצעד המגביל הזה נועד לייצר רשת ביטחון זמנית שתאפשר לגופים הקטנים יותר בשוק לצמוח ולתפוס נתח משמעותי.
מי שיורשו להציע את חשבונות ההשקעה החדשים כבר מהיום הראשון הם חברי הבורסה שאינם בנקים, ובהם בתי ההשקעות המובילים כמו מיטב, אלטשולר שחם ו-IBI, לצד הבנקים הקטנים יותר, שבאוצר בונים עליהם שירימו את הכפפה ויציגו אלטרנטיבה תחרותית ואטרקטיבית מול ענקי הבנקאות.

לצד הזזת השחקנים המרכזיים, הרפורמה מייצרת טלטלה מקצועית עמוקה גם בקרב המתווכים ואנשי המקצוע, ומציבה דרישה סבוכה של כפל רישיונות.
מאחר שחשבון ההשקעות האחוד יושב בדיוק על התפר הרגיש שבין עולם המסחר בשוק ההון לבין עולם החיסכון ארוך הטווח, נקבע כי מי שיעניק ייעוץ במסגרת הפלטפורמה יידרש להחזיק הן ברישיון ייעוץ השקעות והן ברישיון ייעוץ פנסיוני.
מדובר בשינוי דרמטי שיטשטש את גבולות הגזרה המוכרים בענף, הוא יעניק לסוכני הביטוח כרטיס כניסה רשמי וחסר תקדים לעולם הענק של קרנות הנאמנות, ובמקביל יאפשר ליועצי ההשקעות להציע ללקוחותיהם קופות גמל ופוליסות חיסכון, מהלך שמשנה לחלוטין את חוקי המשחק המקצועיים ונמצא כעת רק בראשיתו.

מחוץ למשחק.
קרדיט: ynet

מתי המהפכה הזו באמת קורה?

למרות הרעש התקשורתי וההצהרות החגיגיות, חשוב לזכור כי בשורה התחתונה, הכל עדיין נותר תיאורטי לחלוטין על הנייר.
מדובר ברפורמה מורכבת ויצרית הדורשת מהלכי חקיקה כבדים וממושכים בכנסת, שצפויים לעבור (אם בכלל) רק במסגרת חוק ההסדרים הבא.
מכיוון שהתוכנית הוצגה בעיתוי פוליטי רגיש, רגע לפני ההכרזה על בחירות, גורלה האמיתי לא ידוע, המתווה יובא להכרעה רק בפני הממשלה הבאה, ושר האוצר הבא שייכנס לתפקיד יוכל לבחור אם לאמץ את הרפורמה כפי שהיא, לערוך בה שינויים מפליגים, או פשוט לגנוז אותה ולבטל את מהפכת החיסכון עוד לפני שהתחילה.