וולט נפרדת מסיבוס והקרב החדש על ארוחת הצהריים של העובדים

חברים, לפעמים יש אירועים שנראים לנו קטנים, כמעט טכניים, אבל אם עוצרים רגע ומסתכלים עליהם לעומק  מבינים שהם מספרים סיפור הרבה יותר גדול.

הפרידה בין וולט לסיבוס היא בדיוק אירוע כזה.
על פניו מדובר בשינוי באפשרות התשלום באפליקציה, עובד שהיה רגיל להזמין צהריים דרך וולט עם תקציב הסיבוס שלו, יצטרך להתרגל למציאות קצת אחרת.
אבל מאחורי הסיפור הזה מסתתר מאבק גדול בהרבה: מי ישלוט בתקציבי ההסעדה של העובדים בישראל, מי יחזיק את הקשר עם המעסיקים, ומי ינהל את אחד ההרגלים הכי יומיומיים שלנו, ארוחת הצהריים בעבודה.

במשך כשש שנים וולט וסיבוס עבדו יחד, ועובדים יכלו להשתמש בתקציב הסיבוס שלהם גם באפליקציית וולט, וזה היה נוח כמעט לכולם.
העובדים קיבלו חוויית הזמנה פשוטה, סיבוס הרחיבה את הערך שלה מול החברות, וולט נהנתה מחשיפה למאות אלפי עובדים, והמסעדות קיבלו עוד ערוץ ביקוש משמעותי. אבל עכשיו שיתוף הפעולה הזה צפוי להסתיים בסוף השנה.

מה בעצם השתנה?

כאן חשוב לי שתבינו את הנקודה המרכזית. וולט כבר לא רוצה להיות רק “האפליקציה שדרכה מזמינים אוכל”. היא רוצה להיות גם הגוף שמנהל את תקציב האוכל עצמו.

וולט פיתחה פתרון עצמאי בשם Wolt Benefits, שמאפשר למעסיקים לנהל תקציבי הסעדה לעובדים ישירות דרך המערכת שלה. ברגע שזה קורה, וולט כבר לא יושבת רק בקצה שרשרת הערך, במקום שבו העובד מזמין את הארוחה.
היא מנסה להיכנס עמוק יותר, אל המקום שבו המעסיק מחליט לאן הכסף הולך, וזו נקודה דרמטית.

מהרגע שוולט מתחרה על המעסיק, על התקציב ועל העובד, היא כבר לא רק שותפה של סיבוס, היא הופכת למתחרה ישירה שלה.

למה זה שוק כל כך גדול?

עכשיו בואו נשים את האירוע בפרופורציה. שוק תקציבי ההסעדה לעובדים בישראל מגלגל כ-6 מיליארד שקל בשנה. סיבוס מחזיקה בכ-60% מהשוק ותן ביס בכ-40%, כאשר סיבוס נותנת שירות ליותר מ-500 אלף עובדים בכ-8,000 חברות.

כלומר זה לא רק “איפה נאכל היום צהריים”, זה שוק ענק של כסף קבוע, שחוזר על עצמו יום אחרי יום, חודש אחרי חודש, דרך מאות אלפי עובדים, וכשיש כסף קבוע, יש תחרות, וכשיש תחרות על ממשק יומיומי מול המשתמש, יש גם דאטה, נאמנות, הרגלים צרכניים וכוח מול מסעדות.

מי שמחזיק את תקציב ההסעדה לא מחזיק רק אמצעי תשלום, הוא מחזיק נקודת מגע יומיומית עם העובד ובעולם העסקי של היום, נקודת מגע יומיומית היא נכס אדיר.
וולט מבינה שהכוח שלה לא נמצא רק בשליחים או במסעדות. הכוח שלה נמצא בהרגל.

תחשבו על זה רגע כצרכנים. כשעובד רוצה להזמין אוכל, הוא לא רוצה לחשוב יותר מדי. הוא פותח את האפליקציה שהוא מכיר, רואה מסעדות, בוחר, משלם, עוקב אחרי השליח ומקבל את המנה וככל שהחוויה הזאת פשוטה יותר, כך קשה יותר להזיז אותו למקום אחר.

וזה בדיוק היתרון של וולט, היא כבר נמצאת בטלפון של העובד והיא כבר חלק מהיום־יום שלו.
עכשיו היא מנסה לקחת את ההרגל הזה ולהפוך אותו למוצר ארגוני שמעסיקים משלמים עליו ומנהלים דרכו תקציבי הסעדה. חברות כמו למונייד (LMND), לייטריקס, HiBob, פייבוקס, Wonderful, מליו וקנדה ישראל כבר הצטרפו לשירות Wolt Benefits.
וולט כבר לא מתחרה רק על ההזמנה הבאה, היא מתחרה על מערכת היחסים עם מקום העבודה.

מהצד השני, סיבוס לא מתכוונת לוותר בקלות. וזה גם לא יהיה נכון להספיד אותה.

היתרון הגדול של סיבוס הוא לא בהכרח חוויית המשתמש מול העובד, אלא הקשר הוותיק עם המעסיקים.
היא יושבת בתוך מערכות של אלפי חברות, מכירה את צורכי משאבי האנוש, את תקציבי ההטבות, את התפעול ואת הדרך שבה ארגונים גדולים עובדים.

כדי להתמודד עם הפרידה מוולט, סיבוס השיקה את Cibus Pay - כרטיס אשראי דיגיטלי פריפייד של כאל, שמאפשר לעובדים להשתמש בתקציב הסיבוס גם באפליקציות משלוחים, כולל וולט, גם בלי הסכם מסחרי ישיר בין החברות.
את הכרטיס ניתן להוסיף ל-Apple Wallet או Google Wallet, או להזין כאמצעי תשלום באפליקציות שונות.
סיבוס אומרת למעסיקים ולעובדים: גם אם וולט נפרדת מאיתנו, אתם לא בהכרח חייבים להיפרד מוולט.

מי ירגיש את זה בפועל?

כאן אני רוצה לדבר רגע אליכם, כעובדים, כמעסיקים, כבעלי עסקים או פשוט כצרכנים.
העובד הממוצע לא באמת רוצה להבין את מאחורי הקלעים של שוק ההסעדה, הוא רוצה שהתקציב שלו יעבוד, שהאוכל יגיע בזמן, שהאפליקציה לא תסבך אותו, ושיהיו לו מספיק אפשרויות בחירה.

המעסיק מסתכל על זה אחרת.
הוא רוצה פתרון שקל לנהל, שלא מייצר כאבי ראש למחלקת השכר או למשאבי האנוש, שנותן לעובדים תחושה טובה, ושלא הופך כל שינוי קטן לאירוע תפעולי.
המסעדות מסתכלות על זה מזווית שלישית: איפה נמצאים העובדים, מאיפה מגיעות ההזמנות, מי שולט בתנועה, ומול מי הן צריכות לעבוד כדי להישאר רלוונטיות.
כל צד רואה את אותו אירוע אחרת. אבל כולם נמצאים בתוך אותו קרב.

הקרב האמיתי הוא על הממשק

ופה נמצאת הנקודה הכי מעניינת בעיניי כי הסיפור הזה כבר מזמן לא שייך רק לעולם האוכל.
הוא נוגע לפינטק, ארנקים דיגיטליים, דאטה, תשלומים, הטבות עובדים ושליטה בממשק היומיומי של המשתמש.
שוק שהיה מבוסס בעבר בעיקר על כרטיסי הסעדה, עובר בהדרגה לזירת תחרות טכנולוגית שבה השאלה הגדולה היא לא רק מי נותן תקציב, אלא מי מנהל את החוויה.
זה שיעור חשוב גם למשקיעים וגם לבעלי עסקים כי בעולם של היום, מי שמחזיק את הממשק מחזיק כוח, מי שהמשתמש פותח כל יום את האפליקציה שלו, מחזיק את יתרון, ומי שמצליח להפוך פעולה יומיומית להרגל קבוע, יכול לבנות סביב זה עסק הרבה יותר גדול. וולט מבינה את זה, סיבוס מבינה את זה, תן ביס מבינה את זה. 

לכן, המאבק הזה הרבה יותר גדול מהשאלה באיזו אפליקציה תזמינו סושי ביום ראשון.

הפרידה בין וולט לסיבוס מספרת גם משהו רחב יותר על שוק העבודה.
הטבות עובדים כבר לא נראות כמו פעם. בעבר דיברנו על תלושים, כרטיסי אוכל, מתנות לחגים וביטוחים. היום כל הטבה הופכת למוצר טכנולוגי. העובד רוצה חוויה פשוטה, מהירה ודיגיטלית. המעסיק רוצה שליטה, ניהול תקציב ודוחות. והחברות שמספקות את השירות רוצות להחזיק את הקשר הישיר עם שני הצדדים.
במובן הזה, וולט מנסה לעבור ממעמד של אפליקציית צרכנות למעמד של תשתית ארגונית. וזה כבר משחק אחר לגמרי.

גם המסעדות צריכות לעקוב אחרי האירוע הזה, כי אם עובדים עוברים מפלטפורמה אחת לאחרת, גם זרימת ההזמנות יכולה להשתנות.
מסעדה שנשענת על ביקושים מהמשרדים רוצה להיות במקום שבו העובדים נמצאים.
אם וולט תצליח להעביר הרבה מעסיקים ל-Wolt Benefits, היא עשויה לחזק עוד יותר את כוח המשיכה שלה מול המסעדות. אם סיבוס תצליח לשמר את המעסיקים דרך Cibus Pay ופתרונות נוספים, היא תישאר שחקנית מרכזית גם בלי ההסכם הישן. בסוף המסעדות ילכו אחרי הביקוש, והשאלה הגדולה היא מי יחזיק את העובדים.

סיכום האירוע

הפרידה בין וולט לסיבוס היא לא רק שינוי באמצעי תשלום, היא סימן לשינוי עמוק יותר בשוק ההטבות לעובדים בישראל.
וולט רוצה להפוך מאפליקציית משלוחים לפלטפורמת הטבות, תשלומים ופינטק.
סיבוס רוצה להגן על המעמד שלה בשוק ההסעדה הארגונית. תן ביס ושחקניות נוספות מבינות שגם הן חלק מהקרב הזה. והעובדים? הם בעיקר רוצים דבר פשוט: אוכל, נוחות, בחירה, ושאף אחד לא יסבך להם את הצהריים. אבל מאחורי הפעולה הקטנה הזאת, להזמין ארוחת צהריים למשרד, מתנהל מאבק גדול על כסף, דאטה, נאמנות ושליטה באחד התקציבים הכי קבועים בשוק העבודה הישראלי.

זו בדיוק הסיבה שאנחנו צריכים לשים לב לאירועים כאלה. כי לא תמיד השינויים הגדולים מתחילים בכותרות ענק. לפעמים הם מתחילים בהרגל קטן שאנחנו עושים כל יום, בלי לחשוב עליו יותר מדי.