ביוטק זה המקום שבו האנושות פוגשת מדע וטכנולוגיה חסרת תקדים

עולם הביוטק הוא אחד התחומים החשובים ביותר בהתפתחות האנושות משום שהוא נוגע בשאלה בסיסית והיא איך אפשר להבין טוב יותר את החיים עצמם, ואז להשתמש בהבנה הזאת כדי לשפר אותם.

זה תחום שמשתמש במערכות ביולוגיות כמו תאים, גנים, חלבונים, חיידקים, נוגדנים ותהליכים טבעיים שמתרחשים בגוף ובטבע כדי לפתח פתרונות חדשים לעולם הרפואה, החקלאות, המזון, הסביבה והתעשייה.

החשיבות של התחום מגיעה מכך שהוא מתמודד עם חלק מהאתגרים הגדולים ביותר של האנושות כמו מחלות קשות, הזדקנות האוכלוסייה, מגפות, מחסור במזון, זיהום סביבתי, עמידות לאנטיביוטיקה, טיפולים יקרים מדי ורפואה שלא תמיד זמינה לנו לבני האדם בקצה השרשרת.
הביוטק מנסה לקחת את הידע המדעי שצברנו על גוף האדם ועל הטבע ולתרגם אותו לפתרונות מעשיים שיכולים להציל חיים, להאריך חיים ולשפר את איכות החיים.

בשונה מטכנולוגיות רבות שמשנות בעיקר את הדרך שבה אנחנו מתקשרים, עובדים או צורכים מידע, הביוטק נוגע בשכבה הכי חשובה כדי שבכלל נתקיים וזה הגוף, הבריאות, המזון, מערכת החיסון, הגנטיקה והיכולת של האדם להתמודד עם מחלות לכן, זהו לא רק תחום מדעי או עסקי שבא להביא רווחים אלא תחום שמגדיר מחדש את הגבול בין מה שנחשב בלתי אפשרי לבין מה שאפשר להתחיל לטפל בו.

המשמעות של הביוטק היא המעבר מרפואה כללית לרפואה מדויקת ועמוקה יותר שאומרת במקום לטפל רק בסימפטומים, התחום מנסה להגיע לשורש הבעיה תרתי משמע. הגן, החלבון, התא, המנגנון הביולוגי או המסלול הכימי שגורמים למחלה. ככל שהאנושות לומדת לקרוא טוב יותר את השפה של הביולוגיה, כך היא מתקרבת לעולם שבו טיפולים יכולים להיות מותאמים יותר, יעילים יותר, ולעיתים גם מוקדמים יותר.

לכן, כדי להבין את העתיד של הרפואה, הבריאות ואפילו הכלכלה העולמית, חייבים להבין את עולם הביוטק. זהו תחום שמתחיל במעבדה, אבל ההשפעה שלו מגיעה בסוף לכל בית, לכל מערכת בריאות, לכל אדם ולכל חברה שמנסה להתמודד עם השאלה הגדולה ביותר: איך חיים יותר, בריאים יותר, וטוב יותר.


המחשה להנדסת גנים
מקור: x/@BERCI

הדרך של הביוטק לעולם המודרני מהגנום האנושי ועד חיסוני MRNA

חשוב לי קודם כל שתבינו למה עולם הביוטק הופך לאחד התחומים החשובים של העשורים הקרובים.
במשך שנים רבות הביוטק היה תחום איטי יקר ומורכב מאוד.
גילוי תרופה חדשה דרש שנים ארוכות של ניסויים, טעויות, בדיקות מעבדה, ניסויים בבעלי חיים, ניסויים קליניים בבני אדם, תהליכי רגולציה ועלויות עצומות. הרבה מאוד חברות התחילו עם רעיון מדעי מבטיח, אבל רק מעטות הצליחו להפוך אותו לטיפול אמיתי שמגיע בסוף למטופלים.

ואז בעשורים האחרונים התחום התחיל להשתנות מהיסוד וזה קרה באחד האירועים החשובים ביותר שהיה מיפוי הגנום האנושי, אשר הושלם בתחילת שנות ה-2000 ופתח לאנושות חלון חדש להבנת הקוד הביולוגי שמרכיב אותנו.
כן גם אנחנו עשויים מקוד ומהרגע שהמדע התחיל לקרוא את המידע הגנטי בצורה טובה יותר נפתחה הדרך לרפואה מדויקת יותר, להבנת מחלות ברמת המקור שלהן, ולפיתוח טיפולים שמתייחסים לא רק למה שהחולה מרגיש, אלא למה שקורה בתוך התאים עצמם. 

מה שקרה מאז ההבנות החשובות האלו זה שקצב ההתקדמות רק הלך והאיץ.
עלות ריצוף DNA ירדה בצורה דרמטית מה שהפך מידע גנטי ממשהו נדיר ויקר לכלי מחקרי ורפואי הרבה יותר נגיש ובמקביל, תחומים כמו גנומיקה, עריכת גנים, טיפולים תאיים, נוגדנים, חיסוני MRNA, ביולוגיה סינתטית ורפואה מותאמת אישית התחילו לעבור מהמעבדה אל העולם האמיתי.

בקצרה, חיסוני MRNA הם חיסונים המספקים לגוף הוראות גנטיות, עטופות שומן, לייצור חלבון זעיר האופייני למחולל המחלה כמו נגיף. תאי הגוף מייצרים את החלבון בעצמם, מה שמלמד את מערכת החיסון לזהות ולתקוף את הנגיף אם יחדור בעתיד לגוף, מבלי לגרום למחלה עצמה.

הקורונה הייתה אולי אחת הדוגמאות החזקות ביותר לעוצמה של הביוטק המודרני. בתוך זמן קצר יחסית, טכנולוגיות MRNA, שעליהן עבדו במשך שנים, הפכו מפלטפורמה מחקרית לחיסונים שניתנו למאות מיליוני אנשים בעולם. זה היה רגע שבו הציבור הרחב הבין שביוטק הוא לא תחום שנשאר איפשהו במעבדה רחוק מההבנה שלנו אלא תשתית קריטית ליכולת של האנושות להגיב למשברים בריאותיים בזמן אמת.

במקביל, התחום התפתח מלא רק לגלות תרופה אחת למחלה אחת, אלא לבנות פלטפורמות שלמות.
כלומר, חברות ביוטק רבות כבר לא מנסות רק לפתח מוצר בודד, אלא לבנות יכולת חוזרת לגלות, לבדוק, לנתח ולפתח טיפולים חדשים שוב ושוב וזה, מעבר חשוב מאוד כי הוא משנה את הביוטק מעולם של ניסויים לעולם של מערכות, דאטה, אוטומציה ותשתיות מחקר.

המשמעות היא שהביוטק של היום כבר לא נראה כמו הביוטק של פעם. הוא פחות מבוסס רק על אינטואיציה וניסוי וטעייה ויותר נשען על מאגרי מידע עצומים, יכולות חישוב, הבנה גנטית, רובוטיקה מעבדתית וכלים שמאפשרים למדענים לראות את הביולוגיה ברזולוציה הרבה יותר גבוהה.

זו בדיוק הנקודה שבה מתחיל השלב הבא בסיפור כי אם בעשורים האחרונים הביוטק למד לקרוא את השפה של החיים דרך גנים, תאים וחלבונים, השלב הבא הוא להשתמש בבינה מלאכותית כדי לנתח את השפה הזאת מהר יותר, לזהות דפוסים שאדם לא תמיד מסוגל לראות, ולהפוך את תהליך גילוי התרופות ממסע איטי ויקר למערכת חכמה, מהירה ומדויקת יותר.

מה הביוטק כבר הצליח לעשות בפועל

הדרך הכי טובה להבין את העוצמה של הביוטק היא לא רק דרך הגדרות ומילים כלליות אז הבאתי לכם כאן כמה דוגמאות מעולות, בואו נצלול פנימה.

אחת הדוגמאות הראשונות והחשובות היא אינסולין מהונדס גנטית.
בעבר, טיפול בסוכרת התבסס בין היתר על אינסולין שהופק מבעלי חיים, תהליך שהיה מוגבל, מורכב ולא תמיד מותאם בצורה מושלמת לגוף האדם.
הביוטק שינה את זה כאשר הצליח להשתמש בטכנולוגיית DNA רקומביננטי כדי לגרום לתאים לייצר אינסולין אנושי בצורה מבוקרת ותעשייתית. במילים פשוטות, המדע למד לקחת מערכת ביולוגית ולגרום לה לייצר תרופה חיונית לחיים.

ה-FDA מציין ש-Humulin שאושר ב-1982, היה מוצר האינסולין האנושי הביוסינתטי הראשון והתרופה הראשונה שאושרה מטכנולוגיית DNA רקומביננטי

משם התחום המשיך להתקדם לעולם נוגדנים שהם חלק ממערכת החיסון שלנו, אבל הביוטק למד לייצר אותם בצורה מדויקת במעבדה, כך שיוכלו לזהות מטרות ספציפיות בגוף שיכולות להרוג אותנו.
זה פתח עולם שלם של טיפולים במחלות כמו סרטן, מחלות אוטואימוניות, דלקות כרוניות ומחלות נדירות ככה שבמקום לתת טיפול שפועל בצורה רחבה על כל הגוף, נוגדן יכול להיות מתוכנן כדי להיקשר למטרה ביולוגית מסוימת ולפעול בצורה ממוקדת הרבה יותר. 

נמשיך לאחת הקפיצות המשמעותיות ביותר שהגיעה מעולם האימונותרפיה, כלומר שימוש במערכת החיסון עצמה כדי להילחם במחלות, ובעיקר בסרטן.
במשך שנים סרטן נתפס כמחלה שמטפלים בה בעיקר באמצעות ניתוחים, כימותרפיה והקרנות ואז הביוטק הוסיף שכבה חדשה שהיא לא רק לתקוף את הגידול מבחוץ, אלא ללמד את מערכת החיסון לזהות טוב יותר את האויב ולהפעיל נגדו תגובה חכמה יותר.

דוגמה חזקה לאירוע הזה היא טיפולי CAR-T. בטיפול כזה לוקחים תאי חיסון מהמטופל, מהנדסים אותם כך שידעו לזהות תאי סרטן בצורה טובה יותר, ואז מחזירים אותם לגוף כדי להילחם במחלה. זה נשמע כמעט כמו מדע בדיוני, אבל זו כבר מציאות רפואית והמשמעות כאן עצומה.
התרופה היא לא רק חומר כימי שנכנס לגוף, אלא תאים חיים שעברו תכנות מחדש. ה-FDA אישר את Kymriah כטיפול CAR-T ב-2017.

עוד קפיצת דרך משמעותית הגיעה מעולם טיפולי הגנים. במקום לטפל רק בתוצאה של מחלה גנטית, התחום מנסה להגיע למקור שלה, הגן עצמו. טיפולי גנים נועדו להחליף, לתקן, להשתיק או להשפיע על ביטוי של גנים שגורמים למחלה וזו חברים שלי נקודה מהפכנית, כי היא משנה את הרעיון של טיפול רפואי. במקום לנהל מחלה לאורך שנים, הביוטק מנסה במקרים מסוימים להגיע למנגנון שיצר אותה מלכתחילה.

הFDA אישר ב2023 את Casgevy ו-Lyfgenia כטיפולי גנים ראשונים למחלת תאי חרמש, כאשר Casgevy היה הטיפול הראשון שאושר בארה״ב תוך שימוש ב-CRISPR/Cas9.

הגרף מציג ירידה ברמות אמוניה רעילות לאחר מתן הטיפול, כאשר לפני הטיפול נמדדו רמות גבוהות ומסוכנות, ולאחר המנות הרמות ירדו משמעותית.
מקור: x/@DrSamuelBHume

ואז הגיעה גברת קורונה והפכה את הביוטק למשהו שכל העולם הרגיש בחיים האישיים שלו. פה כולנו כבר הפכנו להיות חצי מדענים בעצמנו.
טכנולוגיות MRNA שהזכרתי כבר למעלה שעליהן עבדו במשך שנים, הפכו בזמן קצר יחסית לחיסונים שניתנו בקנה מידה עולמי והמשמעות הייתה הרבה מעבר לקורונה עצמה כי העולם קיבל הצצה לפלטפורמה רפואית חדשה. במקום לייצר חיסון בצורה מסורתית בלבד, אפשר לתת לגוף הוראות זמניות לייצר חלבון מסוים וכך ללמד את מערכת החיסון לזהות איום עתידי.
ה-FDA אישר את Comirnaty של Pfizer-BioNTech כחיסון הקורונה הראשון שקיבל אישור מלא בארה״ב ב-2021

כל הדוגמאות שהראיתי לכם כאן מראות שהביוטק כבר לא עוסק רק בגילוי תרופות רגילות. הוא עוסק בתכנות
תאים, הנדסת חלבונים, שימוש במערכת החיסון, עריכת גנים, הפעלת מנגנונים ביולוגיים ויצירת פלטפורמות רפואיות חדשות. זהו מעבר מרפואה שמנסה להגיב לבעיה אחרי שהיא מופיעה, לרפואה שמנסה להבין את המנגנון העמוק שלה ולפעול עליו בצורה מדויקת יותר.

כשה-AI נכנס למעבדה זה אומר שהשלב הבא של עולם הביוטק הגיע

אחרי שהבנו מה הביוטק כבר הצליח לעשות בפועל, מגיעה השאלה הגדולה באמת, מה קורה כשמכניסים לתוך העולם הזה בינה מלאכותית?

למרות כל ההתקדמות האדירה של הביוטק הבעיה המרכזית של התחום עדיין נשארה כמעט אותה בעיה והיא פיתוח תרופה הוא תהליך ארוך, יקר, מורכב ומלא חוסר ודאות.
חוקרים צריכים לקרוא כמויות עצומות של מחקרים, להבין מנגנונים ביולוגיים מסובכים, לבחור מטרות טיפוליות, לתכנן ניסויים, לנתח תוצאות, לבדוק רעילות, לעבור ניסויים קליניים, ורק אז אולי להגיע לתרופה שמקבלת אישור.

וכאן חברים ה-AI נכנס לתמונה, אבל חשוב לי לדייק שהוא לא מגיע כדי להחליף את המדענים, הרופאים או המעבדות.
הוא מגיע כשכבת חישוב חדשה שמסוגלת לעזור להם לראות את הביולוגיה בצורה רחבה, מהירה ומדויקת יותר כמו שהוא עושה בחיים שלנו ככה שבמקום שחוקר יצטרך לעבור ידנית על אינסוף מאמרים, מאגרי מידע, רצפים גנטיים ותוצאות ניסוי, מערכות AI יכולות לעזור לו לזהות דפוסים, להעלות השערות, להשוות בין מחקרים, לנתח דאטה ביולוגי ולהציע כיוונים חדשים לבדיקה תוך דקות.

אחת הדוגמאות הגדולות שכבר שינו את הדרך שבה מדענים חושבים על ביולוגיה היא AlphaFold של Google DeepMind.
במשך שנים אחת הבעיות הקשות במדעי החיים הייתה להבין איך חלבונים מתקפלים ומה המבנה התלת ממדי שלהם וזה קריטי, כי המבנה של החלבון משפיע על הדרך שבה הוא פועל בגוף ועל הדרך שבה אפשר לפתח מולו תרופה.
AlphaFold הראה ש-AI יכול לעזור לחזות מבנים ביולוגיים מורכבים, ובהמשך AlphaFold 3 כבר התקדם גם לחיזוי אינטראקציות בין חלבונים, DNA, RNA, מולקולות קטנות ורכיבים ביולוגיים נוספים.
אני יודע שזה שהחלק הזה נשמע ענק והוא באמת ענק, כי זה תהליכים שלוקח ללמוד אותם שנים.

אבל ה-AI לא נשאר רק ברמת החיזוי המדעי, הוא מתחיל להפוך לסביבת עבודה שלמה לחוקרים.
כאן נכנסת הדוגמה האחרונה של Claude Science מבית Anthropic
Anthropic השיקה את Claude Science ב-30 ביוני 2026 כן ממש אתמול, כסביבת עבודה מדעית שמחברת כלים, חבילות מחקר, תוצרים ניתנים לבדיקה וגישה למשאבי חישוב.
הרעיון הוא לא רק לשאול את המודל שאלה ולקבל תשובה, אלא ליצור סביבת עבודה מדעית שמחברת בין מאמרים, מאגרי מידע, קוד, כלים חישוביים, ניתוחים ותוצרים שאפשר לבדוק אותם. במילים פשוטות, Claude Science מנסה להפוך את ה-AI לעוזר מחקר אמיתי, כזה שלא רק מסכם מידע, אלא משתלב בתוך תהליך העבודה המדעי עצמו זה שינוי משמעותי מאוד,
כי הביוטק של העתיד לא ייבנה רק סביב מעבדה פיזית שבה בודקים חומרים ותאים, אלא סביב שילוב בין מעבדה פיזית לבין שכבת תוכנה חכמה. החוקרים עדיין יצטרכו לבצע ניסויים אמיתיים, לבדוק בטיחות, לוודא יעילות ולעבור רגולציה, אבל הדרך להגיע לניסוי הנכון יכולה להפוך למהירה וחכמה הרבה יותר.

Claude Science מציג חלבונים, מבנים ומולקולות באופן טבעי, כאשר כל תוצאה ניתנת לשחזור ומקושרת לקוד שלה מקור: Anthropic

אנחנו כבר רואים את זה בעוד כלים וחברות.(NVIDIA (NVDA בונה תשתיות כמו BioNeMo שמיועדות לעולם של גילוי תרופות וביולוגיה חישובית. OpenAI נכנסת לעולם מדעי החיים עם מודלים ייעודיים למחקר ביולוגי. חברות כמו(Recursion (RXRX מנסות לבנות מערכת שמחברת דאטה ביולוגי, אוטומציה מעבדתית ומודלים של AI כדי לגלות תרופות בצורה שיטתית יותר.
(Tempus (TEM מנסה להשתמש בדאטה קליני וגנטי כדי לקדם רפואה מדויקת יותר כלומר זה כבר לא ניסוי צדדי של חברות טכנולוגיה, זו תנועה רחבה שבה AI מתחיל להיכנס עמוק לתוך שרשרת הערך של הביוטק.

רובוט רפואי מבית NVIDIA
מקור: NVIDIA

המשמעות היא שהביוטק עובר לשלב חדש שהוא לא רק ביולוגיה, אלא ביולוגיה חישובית. לא רק ניסוי וטעייה, אלא מערכת של דאטה, מודלים, אוטומציה ולמידה חוזרת.
אם בעבר גילוי תרופות היה דומה למסע ארוך בתוך ערפל, ה-AI לא מבטל את הערפל לגמרי אבל הוא יכול לתת למדענים מפה טובה יותר ובהירות, כיוונים חכמים יותר וכלים שמאפשרים לבדוק יותר רעיונות בפחות זמן.

זו בדיוק הסיבה שהחיבור בין AI לביוטק כל כך מעניין כי הוא יושב על אחד המקומות הכי חשובים לאנושות: הניסיון להפוך מדע מורכב לטיפולים אמיתיים, ולהפוך מידע ביולוגי עצום לתובנות שיכולות בסוף לשנות חיים.

המספרים שמראים למה הביוטק הוא שוק רציני ביותר

אחרי שהבנו מה הביוטק כבר עשה בפועל ואיך ה-AI מתחיל להיכנס לתוך המעבדה, הגיע הזמן להבין את גודל האירוע גם במספרים.

הביוטק הוא כבר מזמן לא תחום קטן שמסתתר מאחורי דלתות של מעבדות ומוסדות מחקר.
שוק הביוטכנולוגיה העולמי הוערך בכ-1.55 טריליון דולר בשנת 2023, וצפוי להגיע לכ-3.88 טריליון דולר עד שנת 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-14%.
כלומר, אנחנו מדברים על שוק שכבר היום נמצא בסקאלה של טריליוני דולרים ועד סוף העשור צפוי להכפיל את עצמו ואף יותר.


גרף המשקף את צמיחת שוק הביוטק
מקור:Grand View Research

אבל המספרים האלו לא מספרים רק על תחום גדול אלא על תעשייה שהפכה לאחת התשתיות המרכזיות של עולם הבריאות. בתוך הסקטור הזה נמצאות חברות ענק כמו (Amgen (AMGN בשווי שוק של כ-197 מיליארד דולר,(Gilead Sciences (GILD סביב 158 מיליארד דולר, (Vertex (VRTX סביב 127 מיליארד דולר,(Regeneron (REGN סביב 67 מיליארד דולר, ומודרנה, שהפכה לאחד הסמלים של עידן הMRNA, סביב 27.7 מיליארד דולר. אלו כבר לא חברות מחקר קטנות שחיות על חלום עתידי בלבד, אלא שחקניות ענק שמחזיקות תרופות, פלטפורמות, תזרים, שיתופי פעולה וצנרת פיתוח עמוקה.

במקביל, מתחת לענקיות האלו צומח דור חדש של חברות שמנסה לבנות את שכבת התשתית הבאה של הביוטק: דאטה, גנומיקה, ביולוגיה חישובית, DNA סינתטי, גילוי תרופות מבוסס AI ונוגדנים מתקדמים.  Tempus AI סימול TMS נסחרת סביב שווי שוק של כ10.4 מיליארד דולר,(Twist Bioscience (TWST סביב 6 מיליארד דולר,(Recursion (RXRX סביב 1.9 מיליארד דולר, ו(AbCellera (ABCL סביב 2.4 מיליארד דולר.
אלו לא בהכרח החברות הכי גדולות בענף, אבל הן מייצגות את המקום שאליו התחום מתקדם: פחות רק “חברת תרופה אחת”, ויותר חברות פלטפורמה שמנסות לבנות מערכת שחוזרת שוב ושוב על תהליך של גילוי, בדיקה, ניתוח ופיתוח.

גם שוק ההון מתחיל לשקף את ההתעוררות הזו. אחת הדרכים המרכזיות לעקוב אחרי הסקטור היא XBI, קרן הסל SPDR S&P Biotech ETF, שנותנת חשיפה רחבה לחברות ביוטק ולא מתמקדת רק בענקיות. הקרן כמעט הכפילה את עצמה בתקופה של כ-13 חודשים, ועלו אליה כ-1.3 מיליארד דולר של זרימות נטו מאז סוף מאי 2025.
זה לא אומר שהסיכון בסקטור נעלם, אבל זה כן מראה שהמשקיעים מתחילים לחזור לחפש הזדמנויות בביוטק אחרי תקופה ארוכה וקשה יותר לענף.

גרף המשקף את מחיר קרן סל XBI
מקור: koyfin

פה נכנסת הנקודה הכי מעניינת, הצמיחה של הביוטק לא מגיעה רק מהזדקנות האוכלוסייה, עלייה בביקוש לתרופות או התקדמות רפואית רגילה. היא מתחילה לקבל שכבת האצה חדשה דרך AI.
שוק ה-AI בגילוי תרופות הוערך בכ-2.35 מיליארד דולר בשנת 2025, וצפוי להגיע לכ-13.77 מיליארד דולר עד 2033, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-24.8%. כלומר, בתוך שוק ביוטק של טריליוני דולרים, נבנית שכבה צעירה ומהירה הרבה יותר שמנסה לשנות את הדרך שבה תרופות מתגלות, נבדקות ומפותחות.

אפשר לראות את זה גם דרך הכסף של הענקיות.
NVIDIA השקיעה 50 מיליון דולר ב-Recursion כבר ב-2023, כחלק משיתוף פעולה סביב פיתוח מודלים ביולוגיים על בסיס דאטה עצום של Recursion, שכלל יותר מ-23 פטה בייט של מידע ביולוגי וכימי ויותר מ-3 טריליון קשרים ניתנים לחיפוש בין גנים ותרכובות. זו דוגמה מצוינת לכך שענקיות ה-AI לא מסתכלות על ביוטק כעל תחום צדדי, אלא כעל אחד היעדים הטבעיים ביותר לשימוש בכוח חישוב, מודלים ודאטה.

בינואר 2026,(NVIDIA (NVDA ו(Eli Lilly (LLY  הכריזו על השקעה של מיליארד דולר בחמש שנים להקמת מעבדת AI משותפת באזור סן פרנסיסקו, שמיועדת להאיץ גילוי תרופות ולשלב בין ביולוגיה, כימיה, רובוטיקה ותשתיות AI מתקדמות. במילים פשוטות, אחת מחברות השבבים החשובות בעולם ואחת מחברות הפארמה הגדולות בעולם לא רק מדברות על AI בבריאות, הן בונות עבור זה תשתית פיזית, חישובית ומחקרית.

לסיכום, איפה נמצאת ההזדמנות האמיתית?

הטעות הקלאסית של משקיעים תהיה להסתכל על כל חברה שאומרת “AI” ו”Drug Discovery” כאילו היא עומדת לפתור את עולם הרפואה. בפועל, ביוטק נשאר אחד התחומים הקשים ביותר להשקעה. גם אם המודל חכם, גם אם הדאטה ענק, וגם אם הסיפור נשמע מדהים, בסוף תרופה צריכה לעבור ניסויים, להוכיח בטיחות, להוכיח יעילות, לקבל אישור רגולטורי ולהגיע לשוק מסחרי אמיתי. ה-AI יכול לשפר את הדרך, אבל הוא לא מבטל את המבחן האמיתי של הביולוגיה.

לכן בעיניי, ההזדמנות לא נמצאת רק בחברה אחת שתפתח את “תרופת ה-AI הגדולה הבאה” אלא בכמה שכבות שונות של הסקטור. 
השכבה הראשונה היא חברות הפארמה והביוטק הגדולות שכבר יש להן כסף, צנרת תרופות, יכולת רגולטורית וניסיון קליני, והן יכולות להשתמש ב-AI כדי לשפר תהליכים קיימים.
השכבה השנייה היא חברות הפלטפורמה, כמו אלו שמחזיקות דאטה ביולוגי, יכולות גנומיקה, מעבדות אוטומטיות, DNA סינתטי או מערכות גילוי תרופות מבוססות AI.
השכבה השלישית היא ספקיות התשתית, כלומר חברות שמספקות שבבים, ענן, מודלים, כלי תוכנה ומערכות חישוב שמאפשרות לכל התחום הזה להתקדם.

אל תשכחו שהרבה מהחברות האלו עדיין נמצאות בשלבי הוכחה.
בחלק מהמקרים ההכנסות עדיין לא יציבות, הרווחיות רחוקה, הדילול למשקיעים יכול להמשיך, והדרך להוכיח שהטכנולוגיה באמת מייצרת תרופות מצליחות עדיין ארוכה.
לכן זה תחום שיכול להניב תשואות חריגות, אבל גם למחוק ערך מהר מאוד כשניסוי נכשל, כששיתוף פעולה מתבטל, כשהמימון מתייקר או כשהשוק מפסיק לשלם על חלומות רחוקים.

החיבור בין AI לביוטק הוא אחד הסיפורים המעניינים ביותר של העשור הקרוב, אבל הוא לא סיפור פשוט.
זה לא עוד טרנד תוכנה שאפשר למדוד רק לפי צמיחת משתמשים או הכנסות רבעוניות.
זה מפגש בין מדע, רגולציה, הון, דאטה, חישוב וגוף האדם עצמו. מי שיצליח לבנות כאן יתרון אמיתי יכול להיות חלק משוק ענק שמשנה חיים, אבל מי שיתבלבל בין חזון מדעי לבין תוצאה רפואית מוכחת עלול לשלם מחיר גבוה.

הדרך הנכונה להסתכל על התחום היא לא לשאול רק איזו מניית ביוטק תעלה, אלא לשאול שאלה רצינית יותר והיא מי מחזיק בדאטה? מי מחזיק בפלטפורמה? מי מצליח לחבר בין AI למעבדה אמיתית? מי עובד עם ענקיות פארמה? מי מצליח להגיע לניסויים קליניים? ומי בסוף יכול להפוך את כל המדע המדהים הזה למוצר רפואי שמטופלים באמת יקבלו.