האיתות מוול סטריט, פרמיית הסיכון של ישראל בשפל חיובי של 3.5 שנים

כשמדברים על הכלכלה הישראלית, הכותרות נוטות לעיתים קרובות להתמקד באתגרים ובחששות, אך מתחת לרדאר הציבורי התרחש לאחרונה מהפך מעודד במיוחד, פרמיית הסיכון של ישראל צנחה לרמתה הנמוכה ביותר מזה שלוש שנים וחצי.
בשפה פשוטה, המשקיעים הגדולים בעולם החליטו שישראל חזרה להיות מקום בטוח ויציב בהרבה להשקיע בו את כספם.
אבל למה נתון טכני של חברות ביטוח פיננסיות צריך לעניין אתכם כשאתם עומדים בקופה בסופרמרקט או בודקים את שער הדולר?
במאמר זה נפרק לגורמים את מושג פרמיית הסיכון, נבין כיצד פוליסות הביטוח של המדינות מנבאות את העתיד הכלכלי שלנו, ונראה כיצד המגמה החדשה הזו עשויה לחזק את השקל ולהקל, בסופו של דבר, על יוקר המחיה של כולנו.

ראשית, מהי פרמיית סיכון וכיצד היא נקבעת?

בעולם ההשקעות והפיננסים, חוק היסוד המנחה את השווקים הוא הקשר הישיר בין סיכון לתשואה, ככל שרמת הסיכון הכרוכה בנכס פיננסי או בהלוואה גבוהה יותר, כך ידרשו המשקיעים פיצוי מוגדל בדמות ריבית גבוהה יותר כדי להסכים לסכן את כספם.
כדי למדוד את גובה הפיצוי הזה בצורה מדויקת, הכלכלנים זקוקים לנקודת ייחוס יציבה לחלוטין, המכונה נכס חסר סיכון.
בקנה מידה עולמי, איגרות החוב הממשלתיות של ארצות הברית הן אלו שממלאות תפקיד זה, היות שארה"ב היא הכלכלה החזקה והגדולה בעולם, ההנחה הרווחת היא שההסתברות שהיא תגיע לחדלות פירעון ותיכשל בהחזר חובותיה שואפת לאפס.
מכאן, שכל ריבית שנקבעת בשווקים עבור גורם אחר, פרטי או מדינתי, נמדדת תמיד בהשוואה לריבית הבסיס הבטוחה הזו.

כאשר משליכים עקרון זה על ריבונות לאומית, פרמיית הסיכון של מדינה מייצגת את תוספת הריבית שמדינה מסוימת, דוגמת ישראל, נדרשת לשלם למשקיעים הבין-לאומיים המלווים לה כסף, מעבר לריבית שמשלמת ממשלת ארצות הברית על הלוואה לטווח זמן זהה.
פער זה, המכונה בשווקים המרווח, והוא משקף בזמן אמת את הערכת הסיכונים הגיאופוליטיים, הכלכליים והפיסקליים של אותה המדינה בעיני הכלכלה העולמית.
פרמיית סיכון גבוהה מעידה על חשש של המשקיעים מפני חוסר יציבות, דבר המאלץ את הממשלה לגייס חוב בתנאים יקרים ומכביד על תקציב המדינה.
לעומת זאת, ככל שפרמיית הסיכון מצטמצמת, מדובר בהבעת אמון מובהקת של השווקים, אשר מובילה להוזלת עלויות המימון הלאומיות, תומכת בחיזוק המטבע המקומי ומייצרת קרקע יציבה יותר לצמיחה כלכלית ולריסון יוקר המחיה.

הכלי הישיר למדידת פרמיית הסיכון של המדינה

כדי לכמת את פרמיית הסיכון של מדינה ולתרגם אותה לנתונים מספריים ברורים, השווקים הפיננסיים משתמשים בכמה שיטות מדידה, שהישרה והנפוצה שבהן היא בחינת מרווח התשואות.
שיטה זו מבוססת על השוואה ישירה ורציפה בין שיעור הריבית (התשואה) שמעניקה איגרת חוב ממשלתית של המדינה הנמדדת, לבין התשואה של איגרת חוב שמנפיק ממשל ארצות הברית עבור אותו טווח זמן בדיוק (למשל, איגרות חוב ל-10 שנים).
הפער הנותר בין שתי התשואות הללו הוא המרווח המייצג את פרמיית הסיכון.
כך, לדוגמה, אם איגרת חוב אמריקאית (הנחשבת לחסרת סיכון) מעניקה למשקיעים תשואה של 4%, ואילו איגרת חוב ישראלית באותם תנאים בדיוק נדרשת להציע תשואה של 5.5% כדי למשוך קונים, הרי שפרמיית הסיכון של ישראל עומדת על 1.5%.
מרווח זה משתנה מדי יום בהתאם לאמון הציבור, וככל שהוא הולך ומצטמצם, הדבר מהווה עדות חותכת לכך שהמדינה נתפסת בשווקים כבטוחה וכסולידית יותר להשקעה.

כעת התשואה על אג"ח ממשלתי ישראלי ל-10 שנים צנחה אל מתחת לרף הפסיכולוגי של 4% (ונסחרת סביב 3.96%), נתון המצמצם דרמטית את המרווח מול הכלכלה האמריקאית ומעיד על זינוק באמון המשקיעים.

חוזי CDS, פוליסת הביטוח הפיננסית שמשקפת את אמון המשקיעים

הדרך המרכזית השנייה להערכת פרמיית הסיכון מתבססת על חוזי (CDS (Credit Default Swap, המשמשים בפועל כפוליסת ביטוח פיננסית מפני מצב של פשיטת רגל או אי עמידה בתשלומים.
במסגרת מנגנון זה, משקיע המחזיק באיגרות חוב של מדינה (כמו ישראל) ורוצה להגן על כספו, רוכש חוזה מגוף פיננסי בין-לאומי גדול ומשלם לו פרמיה תקופתית קבועה, בדומה לביטוח רכב או דירה.
בתמורה, אם המדינה חלילה תקלע לחדלות פירעון, הגוף המבטח ייכנס בנעליה ויפצה את המשקיע על מלוא תשלומי הקרן והריבית של איגרת החוב.
מכיוון שמחירי חוזי ה-CDS נקבעים בשוק החופשי על בסיס היצע וביקוש, הם מהווים ברומטר רגיש ומדויק להלך הרוח של השווקים בזמן אמת: כשהחשש הכלכלי או הביטחוני עולה, מחיר הביטוח הפיננסי מזנק, ואילו ירידה במחיר החוזים, כפי שחוווה ישראל לאחרונה, מעידה על התפוגגות החששות והבעת אמון מחודשת של הקהילה הפיננסית הגלובלית בחוסנו של המשק.

פוליסת הביטוח צנחה לשפל חיובי של שלוש שנים וחצי ונסחרת ברמה נמוכה של 49 עד 53 נקודות בסיס בלבד, דבר המעיד על התפוגגות החששות הכלכליים של הגופים הבין לאומיים.

כך משפיעה פרמיית הסיכון על חיי האזרחים

פרמיית הסיכון אינה רק מדד תיאורטי המשמש אנליסטים וכלכלנים בבורסות העולם, אלא נתון דינמי המשפיע באופן ישיר על חלוקת העוגה התקציבית של מדינת ישראל.
המדד פועל במקביל למערכת דירוג האשראי הבין-לאומית, ככל שפרמיית הסיכון נמוכה יותר, המדינה נתפסת כעומדת בהתחייבויותיה וכערוץ השקעה בטוח ואחראי.
המוניטין החיובי הזה מאפשר לממשלה לגייס חוב וללוות כספים בשווקים הגלובליים בשיעורי ריבית נמוכים משמעותית.
החיסכון הפיננסי הנוצר מכך נאמד במיליארדי שקלים מדי שנה, סכומי עתק שבמקום להיות מופנים לתשלומי ריבית לבנקים זרים, נשארים בתוך המשק ויכולים להיות מושקעים בשיפור מערכות החינוך, הבריאות, התשתיות והרווחה של האזרחים.

מעבר לחיסכון הישיר בקופת המדינה, ירידה בפרמיית הסיכון מהווה מגנט רב עוצמה למשיכת השקעות זרות וליצירת מקומות עבודה חדשים.
תאגידי ענק ומשקיעים בין-לאומיים בוחנים את יציבותן של מדינות באדיקות לפני שהם מחליטים היכן לנתב את הונם.
כאשר המדדים מראים כי רמת הסיכון של ישראל נמצאת במגמת ירידה, הביטחון של אותם גופים עולה, והם נוטים להרחיב את פעילותם המקומית, להקים מרכזי פיתוח מתקדמים ולהזרים הון לתעשייה המקומית. זרימת הון זו מניעה את גלגלי המשק, מעודדת תחרות בריאה, ומייצרת משרות איכותיות ומתגמלות עבור כוח האדם הישראלי, מה שתורם לצמיחה כלכלית ארוכת טווח.

בסופה של השרשרת, השינוי בפרמיית הסיכון מתגלגל אל כוח הקנייה היומיומי של הציבור דרך מנגנון שער החליפין ויוקר המחיה.
האמון הגובר של המשקיעים גורם להם להעביר כספים לישראל, תהליך הדורש מהם למכור מטבע חוץ, כמו דולר או אירו, ולרכוש שקלים.
ביקוש מוגבר זה מוביל להתחזקות המטבע המקומי (ייסוף), מה שמוזיל באופן מיידי את עלויות הייבוא של חומרי גלם, מכוניות, מוצרי חשמל ומוצרי מזון.
עבור החברות הישראליות, ייבוא זול יותר מתורגם להפחתת עלויות הייצור, מה שמקל על ריסון המגמות האינפלציוניות ומאפשר הורדת מחירים על המדפים, מהלך שמשפר ישירות את כוח הקנייה של האזרח ומקל על נטל המחיה.

תעודת האמון של השווקים בכלכלה הישראלית

בשורה התחתונה, הירידה הדרמטית בפרמיית הסיכון של ישראל מהווה מעין תעודת הצטיינות משמעותית מצד השווקים הפיננסיים הגלובליים.
נתון זה אינו רק מספר על גבי המסכים, אלא עדות חותכת לכך שהעולם שב לראות במשק הישראלי עוגן בטוח, דינמי ויציב יותר מבעבר.
כפי שנוכחנו לדעת, להבעת אמון זו יש אפקט דומינו חיובי ורחב היקף, היא מחזקת את מעמדו של השקל, תומכת באופן ישיר ביציבות המחירים ובבלימת יוקר המחיה, ומעניקה לממשלה את הכלים הנדרשים לנהל את תקציב המדינה בצורה יעילה, זולה ואחראית בהרבה.
בסופו של דבר, שמירה על המגמה המעודדת הזו תלויה בהמשך מדיניות כלכלית נבונה, אשר תדע לתרגם את האשראי הציבורי שניתן לנו בוול סטריט, לרווחה כלכלית ממשית ומורגשת בכל בית בישראל.