מלחמת הסחר עולה שלב, סין פותחת חזית כלכלית חדשה מול וושינגטון

שוב אנו עדים להתפתחות גיאופוליטית דרמטית בין שתי המעצמות הגדולות בעולם.
דווקא לאחר פגישת הפסגה שהתרחשה במאי האחרון, שבה נדמה היה כי רוחות של אופטימיות מנשבות בין וושינגטון לבייג'ינג וכי שני הצדדים חותרים ליציבות, סין פותחת חזית כלכלית חדשה ותוקפנית.
בצעד שמסמן עליית מדרגה משמעותית במלחמת הסחר והטכנולוגיה.
משרד המסחר בבייג'ינג על הודיע הטלת סנקציות חריפות ואיסורי ייצוא גורפים על ענקיות כרייה וחברות ביטחוניות אמריקאיות.
מהלך זה, המהווה תגובה ישירה למגבלות שהטיל הממשל האמריקאי, מכוון ישירות אל אחת מנקודות התורפה הרגישות ביותר של ארה"ב, שרשרת האספקה של מתכות נדירות ותעשיית הביטחון ומבהיר כי השקט המדומה היה זמני בלבד.

למה היינו אופטימיים? המהפך האידיאולוגי של שי

האופטימיות המפתיעה שאפיינה את מערכת היחסים בין המעצמות ערב מפגש הפסגה במאי, נבעה ממה שנראה כשינוי תפיסתי עמוק והיסטורי בצמרת השלטון בבייג'ינג.
מאז עלייתה של המפלגה הקומוניסטית לשלטון, חינכה התעמולה הסינית את ההמונים לראות בקפיטליזם המערבי אויב מר שדינו להובס.
אלא שבנאומו האחרון חולל הנשיא שי ג'ינפינג דרמה פוליטית חסרת תקדים, כאשר השמיט את הציטוטים האידיאולוגיים הנוקשים ובחר במקומם במושגים מעולם הדיפלומטיה והעסקים, כגון כבוד הדדי, דו-קיום בשלום ושיתוף פעולה שבו שני הצדדים מרוויחים.

התפנית הזו העבירה מסר חד-משמעי, בייג'ינג .מחליפה את הסיסמאות הישנות באסטרטגיה עסקית קרה, מתוך הבנה שהמטרה כיום אינה להכריע את האויב ההיסטורי, אלא פשוט לנהל איתו עסקים.
מאחורי הטון המפויס לא עמדה רומנטיקה, אלא מציאות כלכלית קשוחה, המפעלים הסיניים מייצרים בקצב מטורף, אך השוק המקומי חסר כוח קנייה מספק כדי לבלוע את התוצרת, מה שמציב את סין בתלות מוחלטת בצרכן האמריקאי. 

הרקע הגיאופוליטי למהלך

אומנם לאחר הפגישת הפסגה היינו אופטימיים, אבל הצעד הסיני החריף אינו מגיע בחלל ריק, אלא מהווה פעולת תגמול ישירה למכה כואבת שהנחית הממשל בוושינגטון מוקדם יותר החודש.
הרקע לעימות הנוכחי הוא עדכון רשימת ה-1260H של הפנטגון, רשימה שחורה הכוללת חברות טכנולוגיה סיניות שלטענת האמריקאים משתפות פעולה עם צבא סין ומחזקות אותו.
העדכון האמריקאי האחרון לא היה שולי, אלא פגע ישירות בכמה מחברות הדגל הגדולות והחשובות ביותר בכלכלה הסינית, ובהן ענקית הקמעונאות עליבאבא (BABA), אימפריית הטכנולוגיה והחיפוש באידו, ויצרניות הרכב החשמלי המובילות BYD ו-NIO.
מבחינת בייג'ינג, פגיעה כה בוטה בסמלי העוצמה הכלכלית והטכנולוגית שלה דרשה מענה ישיר, מהיר וקשוח, במטרה להבהיר לאמריקאים כי לכל סנקציה יהיה תג מחיר כבד, וכדי להגן על הביטחון והאינטרסים הלאומיים של סין, כפי שהצהיר משרד המסחר שלה.

קרדיט: Reuters

חזית חדשה במלחמת הסחר

סין הטילה איסור גורף ומוחלט על ייצוא של מוצרים ורכיבים המוגדרים כדו-שימושיים, כאלו שיכולים לשמש הן לצרכים אזרחיים והן לצרכים צבאיים, לשורה של חברות ביטחוניות, טכנולוגיות וחברות כרייה אמריקאיות. בעוד שבעבר חברות סיניות נדרשו רק להנפיק רישיונות ייצוא מיוחדים כדי לסחור איתן, המדיניות החדשה חוסמת את הברז לחלוטין.
כדי להבטיח שהאמריקאים לא ימצאו פרצות, בייג'ינג החילה את האיסור ברמה הגלובלית, היא קבעה כי חל איסור מוחלט על כל מדינה, ארגון או אדם פרטי בעולם, להעביר או למכור לחברות האמריקאיות הללו סחורות ורכיבים דו-שימושיים שמקורם בסין, ובכך ניתקה אותן באופן מוחלט מרשת האספקה הסינית.

פגיעה כירורגית בלב התעשייה האמריקאית

במוקד המהלך הכירורגי של משרד המסחר הסיני עומדות ענקיות המתכות הנדירות (MP Materials (MP ו-(USA Rare Earth (USAR.
שתי החברות הללו מהוות את עמוד התווך הבלעדי כמעט של שרשרת האספקה האמריקאית לתעשיות האנרגיה, ההייטק והביטחון.
חברת MP Materials, הזוכה לגיבוי ומימון ישיר מהפנטגון, מפעילה את מכרה המתכות הנדירות הפעיל היחיד בכל רחבי ארצות הברית.
פגיעה בחברות אלו היא פגיעה מכוונת בבטן הרכה של התעשייה האמריקאית, לנוכח התלות המערבית ארוכת השנים בסין בכל הקשור לאספקה ועיבוד של חומרים קריטיים אלו.

הרשימה השחורה של סין חונקת באופן ממוקד חברות טכנולוגיה ורכיבים, ובראשן חברת Aveox, יצרנית מובילה של מנועים מתקדמים המשמשים למשימות צבאיות קריטיות.
אליה הצטרפו שמונה ישויות אמריקאיות נוספות (ברובן חברות ביטחוניות פרטיות או קבלני משנה) שלטענת בייג'ינג מקיימות קשרים ישירים עם צבא ארה"ב.
עצירת המשלוחים של מוצרים דו-שימושיים (רכיבים המשמשים הן לשוק האזרחי והן לצבאי) לישויות הללו נועדה לשבש באופן מיידי את קווי הייצור שלהן, ולשלוח מסר מרתיע לחברות המרכיבות את האקו-סיסטם הביטחוני של וושינגטון.

המשמעות המעשית של הסנקציות

הצעד הסיני האחרון אינו מסתכם בהצהרות פוליטיות בלבד, אלא מביא עמו שינוי מדיניות דרסטי שמשנה לחלוטין את יחסי המסחר הביטחוניים. במרכז המהלך עומד איסור גורף על אספקת מוצרים דו שימושיים, חומרים, רכיבים או טכנולוגיות מתקדמות היכולים לשמש הן למטרות אזרחיות והן למטרות צבאיות.
בעוד שבעבר ייצוא של פריטים אלו לחברות האמריקאיות המדוברות היה אפשרי תחת פיקוח ודרש הנפקת רישיונות מיוחדים, המדיניות החדשה מייצרת קו אדום ובלתי עביר, המטיל איסור מוחלט ומיידי על העברתם.

כדי לחסום כל אפשרות לעקיפת המגבלות הללו, בייג'ינג הכריזה על מנגנון אכיפה גלובלי חסר פשרות. הממשל הסיני הבהיר כי האיסור אינו מוגבל רק לחברות הפועלות מתוך סין, אלא חל על כל מדינה, ארגון או אדם פרטי ברחבי הגלובוס.
המשמעות המעשית היא שעל צדדים שלישיים, כולל חברות בינלאומיות ומדינות מתווכות, נאסר לחלוטין לרכוש רכיבים דו-שימושיים שמקורם בסין ולהעביר או למכור אותם לחברות האמריקאיות שסומנו ברשימה השחורה.
בכך, סין מייצרת למעשה חומת אש רגולטורית שמטרתה לנתק את היעדים האמריקאיים לחלוטין מרשת האספקה העולמית שלה.

הסנקציות המשלימות של משרד האוצר הסיני

במקביל להגבלות הייצוא הממוקדות, משרד האוצר הסיני החליט להדק את החנק הכלכלי ופרסם הודעה נפרדת על הטלת סנקציות נגד 46 חברות אמריקאיות נוספות.
על פי ההנחיות החדשות, בייג'ינג מטילה חרם קניות מוחלט, במסגרתו נאסר באופן גורף על רוכשים סינים לקנות מוצרים כלשהם המיוצרים על ידי אותן חברות מסומנות.
עם זאת, הסינים הותירו חריג אחד מחושב ומתוחכם, חברות במימון אמריקאי אשר המפעלים שלהן פועלים ומייצרים פיזית בתוך שטח סין, להן הותר להמשיך ברכש כרגיל.
החרגה זו מדגישה את האסטרטגיה המדויקת של בייג'ינג, לפגוע ישירות בכלכלה האמריקאית שמעבר לים, אך להימנע מפגיעה עצמית במפעלים המקומיים שמספקים מקומות עבודה ומניבים מסים בתוך סין עצמה.

הרקע הגיאופוליטי למהלך

הצעד הסיני החריף אינו מגיע בחלל ריק, אלא מהווה פעולת תגמול ישירה למכה כואבת שהנחית הממשל בוושינגטון מוקדם יותר החודש. הרקע לעימות הנוכחי הוא עדכון רשימת ה-1260H של הפנטגון, רשימה שחורה הכוללת חברות טכנולוגיה סיניות שלטענת האמריקאים משתפות פעולה עם צבא סין ומחזקות אותו. העדכון האמריקאי האחרון לא היה שולי, אלא פגע ישירות בכמה מחברות הדגל הגדולות והחשובות ביותר בכלכלה הסינית, ובהן ענקית הקמעונאות עליבאבא (Alibaba), אימפריית הטכנולוגיה והחיפוש באידו (Baidu), ויצרניות הרכב החשמלי המובילות BYD ו-NIO. מבחינת בייג'ינג, פגיעה כה בוטה בסמלי העוצמה הכלכלית והטכנולוגית שלה דרשה מענה ישיר, מהיר וקשוח, במטרה להבהיר לאמריקאים כי לכל סנקציה יהיה תג מחיר כבד, וכדי "להגן על הביטחון והאינטרסים הלאומיים של סין", כפי שהצהיר משרד המסחר שלה.

האם מדובר בנזק אמיתי או בצעד סמלי?

במבט בוחן אל שורת הסיכום של העימות הנוכחי, ולמרות הכותרות המרעישות והדרמה הכלכלית הגלובלית, אני מציע להיכנס לפרופורציה.
מצד אחד, אני מעריך כי עבור חלק ניכר מהחברות מדובר בצעד שהוא בעיקרו סמלי והצהרתי.
מרבית הישויות והחברות הביטחוניות האמריקאיות שסומנו ברשימה השחורה של בייג'ינג ממילא אינן מנהלות עסקים ישירים, רכישות או מכירות בתוך סין.
בשל כך, האיסור הכלכלי הישיר בתוך השוק הסיני אינו צפוי לשנות את מצבן הפיננסי באופן דרמטי, אלא משמש בעיקר ככלי פוליטי שנועד להוות מענה מידתי ועין תחת עין לרשימות השחורות של הפנטגון.

מנגד, התמונה משתנה לחלוטין כשצוללים אל נקודת התורפה הרגישה ביותר של ארה"ב, שוק המתכות הנדירות.
החלטתה של סין לפגוע ישירות בחברות כרייה כמו MP Materials אינה סמלית כלל, אלא מכוונת לעורק חיים קריטי של מערכת הביטחון וההייטק האמריקאית.
מאחר שסין שולטת בנתח שוק עצום ובלעדי כמעט של זיקוק ועיבוד מתכות אלו, חברות הכרייה האמריקאיות תלויות לעיתים קרובות בציוד, רכיבים או ידע סיני כדי לתפעל את אתרי הכרייה שלהן.
אם המהלך הנוכחי ימנע מהן גישה לאותם פריטים, הוא עלול לייצר עבורן קשיים תפעוליים קשים בטווח הבינוני והארוך.
בשורה התחתונה, בעוד שכלפי חברות הנשק המהלך עשוי להישאר כהצהרה פוליטית, הרי שכלפי שרשרת האספקה של הפנטגון מדובר באיום ממשי ואסטרטגי שיכול להכאיב לוושינגטון בנקודה הכי רגישה שלה.