כיצד הסכמות טראמפ ואיראן טלטלו את השווקים

ענף האנרגיה והשווקים הפיננסיים ברחבי העולם חווים טלטלה עזה בעקבות הודעתו הדרמטית של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ברשת החברתית שלו, שבה קרא לספינות העולם להניע מנועים ולחדש את זרם הנפט הגלובלי. הצהרה זו סימנה שינוי כיוון מוחלט וחד במסלול המלחמה, כאשר הממשל האמריקאי בחר להסיט את הפוקוס הדיפלומטי והצבאי שלו מהשאיפות המקוריות של פירוק פרויקט הגרעין האיראני והסרת האיום הבליסטי, לטובת מטרה כלכלית מיידית ודחופה בהרבה והיא פתיחתו מחדש של מצר הורמוז החסום וריסון ציפיות האינפלציה הגואה שאיימה על יציבותן של ארצות הברית ואירופה. בעוד שהבורסות המובילות בעולם הגיבו באופטימיות רבה, המסכים בישראל נצבעו במהירות בצבע אדום בוהק.

הציפיות שנחלו אכזבה

השוק המקומי בישראל התקשה מאוד לעכל את ההבנות הדיפלומטיות החדשות שגובשו בין וושינגטון לטהרן. על אף שיום המסחר נפתח במגמה חיובית זמנית שבה שער הדולר אף נפל אל מתחת לרף של 2.9 שקלים, המגמה התהפכה בתוך זמן קצר בצורה חדה. 

הירידות הקיפו את מרבית הסקטורים המובילים, כאשר מניות הבנקים הגדולים רשמו איבוד גובה משמעותי, לצד צניחה חדה במניות הנדל"ן, חברות הביטוח והחברות הביטחוניות, בזמן שהדולר תיקן את כל ירידותיו וחזר לרמות המסחר של סוף השבוע שעבר.

המגמה השלילית והצוננת הזו משקפת נאמנה את אכזבתם העמוקה של גורמים כלכליים ומדיניים בכירים בממשלת ישראל, אשר פיתחו ציפיות שונות לחלוטין בנוגע לתוצאות המלחמה הממושכת באיראן. רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, מסביר כי בעיניים ישראליות, השאיפות וההצהרות המוקדמות על שינוי המשטר בטהרן והוצאת הגרעין מהמשוואה פשוט לא התממשו בשטח. השוק המקומי תמחר בתחילת המערכה תרחישים מרחיקי לכת, וההבנה הנוכחית כי המשטר המקורי נותר על כנו מייצרת כעת ביצועי חסר בולטים של הנכסים הישראליים בהשוואה למגמה העולמית.

הפער המבני בין ישראל למדינות העולם

האירועים האחרונים חושפים פער תפיסתי ומבני עמוק בין המשק הישראלי לבין שאר הכלכלות המפותחות, בעיקר בכל הנוגע למידת הרגישות של המדינות השונות למחירי האנרגיה העולמיים. בעוד שבעולם הרחב סגירתו הפיזית של מצר הורמוז, שדרכו עוברת כ-20% מתעבורת הנפט הגלובלית, הקפיצה באופן מיידי את ציפיות האינפלציה ואילצה את השווקים לתמחר תוואי אגרסיבי של העלאות ריבית, בישראל התרחשה מגמה הפוכה לחלוטין.
משק האנרגיה המקומי נסמך כמעט כולו על הפקה עצמאית של גז טבעי כחול-לבן, והתחזקותו המתמשכת של השקל שימשה לאורך כל התקופה כגורם ממתן ומגן מפני השפעות יוקר המחיה העולמי.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, מציין בהקשר זה כי בשל ההשפעה הדרמטית של המצור הימי על שוק האנרגיה, הלחימה הפכה במהירות למלחמה כלכלית רחבה, מציאות אשר שירתה את האינטרסים של איראן בצורה מיטבית. 

עם התמשכות המשבר, המטרה האסטרטגית של המדינות המערביות הוחלפה לחלוטין, והצורך הדחוף בפתיחת המצרים דחק הצידה את הטיפול באיום הגרעיני והטילים הבליסטיים. המלחמה הפכה מאירוע מקומי שמנהלות ארצות הברית וישראל לכדי משבר עולמי המאיים באופן ישיר על אירופה, סין והודו, ולכן השווקים הגלובליים חוגגים כעת את הרגיעה, בעוד שהמשקיעים בישראל נוקטים משנה זהירות ומנסים להבין את גודל הנזק הכלכלי שנותר בארץ.

מקור: גלובס

"הנורמלי החדש" של מחיר החבית והמלכוד הלוגיסטי

לצד הסנטימנט בבורסות, עולה שאלת השעה המרכזית בנוגע לעתידו של מחיר הזהב השחור. ערב פרוץ המלחמה, מחירה של חבית נפט מסוג ברנט נע בטווחים של 60$ עד 65$, ועל אף הצניחה הנוכחית מהשיא המבהיל של 119$ שנרשם בעיצומה של הלחימה, המחיר עדיין רחוק מאוד מרמות הבסיס שלו ומתייצב סביב 82$ לחבית. המלחמה האחרונה הוכיחה לעולם מחדש עד כמה מצר הורמוז מהווה נקודה רגישה וקריטית, כאשר תנועת הספינות בו קרסה מרמה של 135 ספינות ביום בשגרה לפחות מ-10 ספינות בלבד לאורך ימי המצור.

מקור: גלובס

כלכלני בנק ההשקעות גולדמן זאקס מעריכים כי אין לצפות להמשך מהיר של מגמת ירידת המחירים, והבנק אף בחר להותיר ללא שינוי את התחזית שלו לפיה מחיר החבית יעמוד על 90$ ברבעון האחרון של שנת 2026, למרות הדיווחים על הפסקת האש. הסיבה לכך היא שהטיפול בעומס האדיר של המיכליות הממתינות לחצות את הנתיב הלוגיסטי יימשך שבועות ארוכים, ובמקביל, מדינות רבות ברחבי העולם יפתחו מעתה במסע רכישות אגרסיבי במטרה לבנות מלאי חירום גדולים בהרבה כדי להתגונן מפני אירועים דומים בעתיד. לחץ ביקוש זה, לצד העובדה שמחירי הנפט נקובים בדולר שנחלש בעולם, צפוי להשאיר את המחיר הנומינלי ברמות גבוהות לפחות בחודשים הקרובים.

הבחירות בארצות הברית ומלחמת התיקונים בשוק המט"ח

מעבר להשלכות המיידיות על מחירי הנפט, הכלכלנים בשוק מדגישים כי אנו נכנסים כעת לחלון זמן מתוח ושברירי של 60 ימי משא ומתן, אשר צפויים להיות מלווים במהמורות רבות ובחוסר יציבות. המניע העיקרי מאחורי הדחיפה של הנשיא דונלד טראמפ להשגת הבנות מהירות אינו נובע בהכרח משיקולים אסטרטגיים ארוכי טווח במזרח התיכון, אלא מלחצים פוליטיים מקומיים לקראת בחירות האמצע בארצות הברית והרצון להציג לבוחר האמריקאי ירידה מיידית בעלויות המחיה. 

המלכוד הפוליטי הזה מייצר חוסר אמון מובנה בקרב המשקיעים בישראל, שרואים כיצד שערו של הדולר חווה מעין "מלחמה פנימית" של תיקוני שערים חדים. המטבע האמריקאי אמנם צנח לרגע אל מתחת לרף של 2.8 שקלים בעקבות ההצהרות, אך מיהר למחוק את מרבית הירידות הללו ולחזור לרמתו המקורית, זאת בעיקר בשל ההבנה כי בנק ישראל עשוי להתערב במסחר ואף להוביל להורדות ריבית אגרסיביות שיחלישו את השקל ויקשו על מניות הבנקים המקומיים.

השפעות

• סלילת הדרך להורדת ריבית ביולי: היציבות הכללית של שער החליפין והיעדר פגיעה אינפלציונית מצד מחירי האנרגיה מעניקים לבנק ישראל מרחב תמרון רחב, ומורידים את משקל החששות הגיאופוליטיים מהחלטת הריבית הקרובה של חודש יולי.

• עלייה קבועה ומבנית בתקציב הביטחון: האכזבה הכלכלית העמוקה ביותר של ישראל נובעת מכך שההסכם המסתמן מנרמל את מדיניות ה"סבבים" מול משטר איראני קיצוני יותר, מה שיאלץ את מערכת הביטחון להתנהל תחת תרחישי איום חמורים ולהגדיל את הוצאות ההצטיידות הצבאית ברמות שיא.

• פגיעה קשה בהוצאות האזרחיות והצמיחה: מכיוון שמשקל הוצאות הביטחון מהתוצר הלאומי זינק פי שניים מאז השביעי באוקטובר, הותרת האיום האיראני על כנו פירושה הזרמת מאות מיליארדי שקלים לצבא על חשבון תקציבי חינוך, בריאות, פיתוח תשתיות ומנועי צמיחה של המשק.

• התאוששות חברות הטכנולוגיה והתעופה בעולם: הירידה במחירי האנרגיה מהשיא תסייע בריסון מהיר של הסיכונים האינפלציוניים הגלובליים, מה שייטיב באופן ישיר עם חברות תעופה, קמעונאות ותחבורה בינלאומיות שייהנו מחיתוך דרמטי בעלויות התפעול השוטפות שלהן.

במילים פשוטות

ההסכמות שהושגו בין ארצות הברית לאיראן מבהירות את קו ההפרדה והפער הדרמטי הקיים בין האינטרסים של המשטר בוושינגטון לבין הצרכים הביטחוניים של ירושלים. בעוד שהנשיא דונלד טראמפ רושם לעצמו הישג פוליטי וכלכלי עצום לקראת הבחירות באמצעות פתיחת מצר הורמוז והורדת מחירי הדלק בעולם, מדינת ישראל נותרת להתמודד עם מציאות ביטחונית מורכבת שבה איום הגרעין לא הוסר כלל.

בשורה התחתונה, המשקיעים בשוק ההון המקומי מבינים היטב כי המשק הישראלי לא יזכה ליהנות מ"פירות השלום" או מהפחתת נטל המילואים, שכן נרמול היחסים המלחמתיים מול איראן מקבע תקציב ביטחון חונק שיבוא על חשבון הרווחה האזרחית. המשמעות קדימה היא שתל אביב תמשיך להציג ביצועי חסר מול בורסות העולם, כאשר הכלכלנים המקומיים מפנימים שקטר הצמיחה הישראלי ייאלץ לסחוב על גבו משקולת תקציבית כבדה ויקרה בהרבה לאורך השנים הבאות.