רגע לפני קצבת הפנסיה הראשונה, שתי ההחלטות שיקבעו כמה כסף תקבלו

אחרי שכתבתי לכם שבוע שעבר על תכנון פרישה מדוייק בסקירה הזו, אני בכתבה הבאה אתן לכן זוויות נוספות על הנושא הכל חשוב הזה
אני מצרף לכן כאן שוב קישור לבדיקה של הדמי ניהול שלכם ותכנון פנסיוני בחינם
יום הפרישה מהעבודה נתפס אצל רבים כרגע של נחלה ושקט, אך מאחורי הקלעים הוא מזמן את אחת הדרמות הכלכליות המשמעותיות ביותר בחיינו.
בניגוד לטעות הנפוצה לפיה גובה הפנסיה הוא מספר קבוע וסגור, רגע האמת מציב בפני הפורש הטרי דילמה קשוחה של משחק סכום אפס, האם למקסם את הקצבה החודשית שלו כאן ועכשיו, או להקריב מאות שקלים בכל חודש כדי לרכוש רשת ביטחון כלכלית עבור בן הזוג והילדים?

שתי החלטות קריטיות שחייבים לקבל רגע לפני הקצבה הראשונה, קביעת תקופת הבטחת הקצבאות, ובחירת שיעור פנסיית השאירים- הן שיחרצו את הנוסחה המדויקת שבין שקט נפשי משפחתי לבין איכות החיים שלכם בהווה.

המתמטיקה של הפרישה

כדי להבין כיצד נולד הסכום שייכנס לחשבון הבנק שלכם בכל חודש, צריך להכיר את נוסחת הקסם של עולם הפנסיה. ברגע הפרישה, חברת הביטוח לוקחת את כל הון העתק שצברתם לאורך עשרות שנות עבודה, ומחלקת אותו במספר מפתח שנקרא מקדם המרה לקצבה.
המספר הזה מייצג את מספר החודשים שבהם הקרן צופה שתחיו ושעבורם היא תצטרך לשלם לכם קצבה.

איך זה עובד בפועל? נניח שהגעתם לגיל פרישה עם חיסכון של מיליון שקלים, ומקדם ההמרה שנקבע לכם הוא 200.
החישוב פשוט, מיליון שקלים חלקי 200 שווים לקצבה חודשית של 5,000 שקלים. ככל שהמקדם נמוך יותר, כך הקצבה החודשית שלכם תהיה גבוהה יותר ולהיפך.

אך כיצד נקבע אותו מקדם המרה מסתורי? מדובר בשילוב של ארבעה פרמטרים מרכזיים שמחשבי האקטואריה משקללים יחד:

• תוחלת החיים הסטטיסטית: חברת הפנסיה בוחנת לוחות תוחלת חיים רשמיים ומעריכה כמה שנים נותרו לכם לחיות בממוצע, בהתאם למגדר שלכם ולשנת הלידה שלכם.

• גיל הפרישה בפועל: ככל שתבחרו לפרוש בגיל מאוחר יותר, כך מספר חודשי החיים שנותרו לכם קטן יותר. כתוצאה מכך, המקדם יורד והקצבה החודשית שלכם מזנקת.

• התשואה התחשיבית: הכסף שלכם לא שוכב בכספת ברגע שפרשתם, הוא ממשיך להיות מושקע בשוק ההון ולייצר רווחים לאורך כל שנות הפנסיה. חברת הפנסיה מניחה מראש שהכסף יניב תשואה שנתית מסוימת (שנקבעת על ידי המדינה), ולוקחת אותה בחשבון כדי להוזיל את המקדם ולהגדיל לכם את הקצבה.

• הבחירות הביטוחיות שלכם: זהו המשתנה היחיד שנמצא בשליטתכם המלאה. ברגע שאתם מבקשים להוסיף הגנות למשפחה (כמו הבטחת קצבאות ל-20 שנה או קצבה מקסימלית לבן הזוג), חברת הפנסיה נאלצת להעמיס סיכונים נוספים על המקדם. המשמעות: המקדם שלכם יעלה, והקצבה החודשית שתקבלו בפועל תצטמצם.

צומת ההכרעה

רגע לפני שקצבת הפנסיה הראשונה שלכם יוצאת לדרך, קרן הפנסיה עוצרת את הכל ומציבה בפניכם תנאי סף.
אתם חייבים לקבל שתי החלטות אקטיביות וגורליות. הבחירות הללו אינן עוסקות במסלולי השקעה בשוק ההון, אלא בניהול הסיכונים המשפחתי שלכם ובחלוקת העוגה הפיננסית בין הצרכים הנוכחיים שלכם לבין עתידם של האנשים היקרים לכם.

מדובר בטרייד-אוף (ויתור מודע) קלאסי שבו כל החלטה באה על חשבון משהו אחר.
הבחירה במסלול הגנה מקיף וחזק למשפחה פועלת בדיוק כמו פרמיית ביטוח, היא תגבה מכם תג מחיר מיידי, בדמות הפחתה של מאות שקלים מהקצבה החודשית שתקבלו מהרגע הראשון, אך בתמורה תרכוש עבורכם שקט נפשי וידיעה שהקרובים אליכם מוגנים כלכלית.
מנגד, ניסיון לסחוט את הקצבה המקסימלית לעצמכם בהווה, ישאיר את היקרים לכם ללא רשת ביטחון במקרה של פטירה מוקדמת. את הנוסחה המדויקת הזו, כמה להשאיר אצלכם וכמה להפריש לטובת המחר, אתם ורק אתם תיאלצו לקבוע.

 רשת ביטחון להון המשפחתי ולשאר היורשים

ההחלטה הראשונה נועדה לענות על אחד הפחדים הגדולים ביותר של חוסכים, מה יקרה לכל הכסף שעבדתי עבורו כל החיים אם אלך לעולמי זמן קצר לאחר הפרישה?.
כדי לפתור את הבעיה הזו, קרן הפנסיה מאפשרת לכם לבחור תקופת הבטחה הנמדדת בחודשים, לרוב בטווח שבין 60 ל-240 חודשים (כלומר, בין 5 ל-20 שנה). המשמעות של המספר הזה היא הבטחה חקוקה בסלע מצד חברת הפנסיה לשלם את הקצבה למשך כל התקופה הזו, ללא קשר לשאלה כמה זמן הפורש עצמו יישאר בחיים.

נניח שבעת הפרישה בחרתם בתקופת ההבטחה המקסימלית של 240 חודשים (20 שנה).
אם, חלילה, הלכתם לעולמכם שנתיים בלבד (24 חודשים) לאחר תחילת קבלת הפנסיה, המשפחה שלכם לא תישאר בידיים ריקות.
חברת הפנסיה מחויבת לקחת את קצבאות 18 השנים הנותרות שנותרו מתוך תקופת ההבטחה (216 חודשים), לחשב את ערכן הכספי הנוכחי כסכום חד-פעמי (פעולה המכונה "היוון"), ולהעביר את כל ההון המצטבר הזה ישירות ליורשים או למוטבים שקבעתם.

ככל שתקופת ההבטחה שאתם בוחרים ארוכה ומקיפה יותר, כך גדל הסיכון הכלכלי של חברת הפנסיה, שנאלצת להתחייב לתשלום ארוך טווח.
כדי לפצות על הסיכון הזה, החברה מעלה את מקדם ההמרה שלכם, מה שמוביל באופן ישיר להפחתה בגובה הקצבה החודשית שתקבלו מהרגע הראשון. מדובר באיזון מתמיד, הבטחת ירושה גדולה יותר לילדים משמעותה קצבה חודשית מצומצמת יותר עבורכם לחיי היום-יום.

אחוז קצבת השאיר

ההחלטה השנייה, ואולי הרגישה מכולן, נועדה להסדיר את רמת החיים של בן או בת הזוג שיוותרו מאחור. בעוד שתקופת הבטחת הקצבאות שסקרנו קודם מוגבלת בזמן (חודשים) ויכולה לעבור לכל יורש, קצבת שאירים היא קצבה חודשית שתשולם לבן או בת הזוג לכל ימי חייהם מרגע פטירת הפורש.
ברגע האמת, עליכם לקבוע מראש איזה אחוז מתוך הקצבה שלכם יעבור אליהם, כאשר טווח הבחירה נע בדרך כלל בין 30% ל-100%.

נניח שעל פי נתוני הפתיחה היבשים שלכם, הקצבה הפוטנציאלית בקרן עומדת על 5,000 ש"ח בחודש. כעת עומדות בפניכם שתי אפשרויות קיצון:

בחירה ב-100% הגנה: חברת הפנסיה לוקחת בחשבון שהיא עשויה לשלם קצבה מלאה למשך שנים רבות מאוד (גם אחרי לכתכם). לכן, הקצבה שלכם בהווה תופחת מיד, למשל, לכ-4,400 ש"ח בחודש. מנגד, אתם מבטיחים שבן הזוג ימשיך לקבל את מלוא ה-4,400 ש"ח הללו בכל חודש, לכל ימי חייו.

בחירה ב-60% הגנה: הקצבה שלכם כעת תישאר גבוהה יותר וקרובה למקסימום, אך במקרה של פטירה, הקצבה של בן או בת הזוג תצנח באופן דרמטי ותעמוד על כ-3,000 ש"ח בלבד.

זהו משחק סכום אפס מובהק שבו אתם נדרשים להכריע, האם להפנות יותר כסף לצריכה ולרמת החיים שלכם יחד כעת, או לשלם פרמיה בדמות הפחתת הקצבה בהווה כדי להבטיח שבן או בת הזוג לא יחוו קריסה כלכלית בעתיד.

המלכודת המפתיעה של הפורשים 

כאשר בוחנים את נוסחת הפרישה, נראה על פניו כי הכללים פשוטים בהרבה עבור מי שחיים לבד, רווקים, גרושים או אלמנים שילדיהם כבר גדולים ואינם תלויים בהם כלכלית.
האינטואיציה הראשונית של חוסכים אלו אומרת, אם אין לי בן או בת זוג להגן עליהם, אותר לחלוטין על תקופת ההבטחה כדי לקבל את הקצבה החודשית המקסימלית עבור עצמי.

אלא שמדובר באחת הטעויות הנפוצות והמסוכנות ביותר בתחום.
פורשים רבים אינם מבינים את עומק הסיכון, בלי הגנה אקטיבית של תקופת הבטחה, אם חלילה הפורש הולך לעולמו שנה או שנתיים בלבד לאחר היציאה לפנסיה, כל יתרת החיסכון המטורפת שנשארה בקרן פשוט נמחקת ונשארת אצל חברת הפנסיה.
המשפחה הקרובה, בין אם אלו ילדים מבוגרים או אחים, לא תקבל מהכסף הזה דבר.

ללכת הפוך מהאינטואיציה דווקא במצב שבו אין אלמן או אלמנה שנותרים מאחור, ההמלצה הפיננסית שלי היא לבחור בתקופת ההבטחה המקסימלית של 240 חודשים (20 שנה).
נכון שהבחירה הזו תוריד במעט את הקצבה השוטפת שלכם בהווה, אך היא מייצרת תעודת ביטוח מברזל להון המשפחתי.
אם יתרחש האסון והפורש ילך לעולמו מוקדם, הקרן תהיה מחויבת להוון את יתרת החודשים שנותרו מתוך ה-240, ולשלם אותם כסכום חד-פעמי ישר ליורשים.
זו הדרך היחידה להבטיח שהכסף שעבדתם עבורו כל החיים לא ירד לטמיון, אלא יישאר במשפחה.

 הפרמטרים שחייבים לשקול לפני שמחליטים

מאחר שאין פתרון בית ספר אחד שמתאים לכל הפורשים, הבחירה במסלול הפנסיה שלכם אינה יכולה להיעשות כלאחר יד והיא חייבת להיות מותאמת אישית למציאות החיים שלכם.
שלושת הפרמטרים המרכזיים והשאלות הנוקבות שכל חוסך חייב לשאול את עצמו כדי להגיע לנוסחה המאוזנת והנכונה ביותר עבורו:

מצב משפחתי ובריאותי: נקודת המוצא היא מידת התלות הכלכלית של התא המשפחתי בכם.
האם יש בן או בת זוג שקצבת הפנסיה שלכם היא עמוד התווך הכלכלי שלהם? לצד זאת, יש לקחת בחשבון את המצב הבריאותי הנוכחי ואת תוחלת החיים המשוערת שלכם.
אם הפורש סובל מבעיות רפואיות מורכבות, החשיבות של בחירת תקופת הבטחה ארוכה ומקסימלית מזנקת, כדי להבטיח שההון הצבור לא ירד לטמיון במקרה של פטירה מוקדמת.

פערי הגילאים בין בני הזוג: זהו פרמטר אקטוארי יבש, אך בעל השפעה עצומה על העתיד.
ככל שבן או בת הזוג שלכם צעירים מכם בפער גילאים משמעותי, כך גובר הצורך הכלכלי בבחירת אחוז קצבת שאירים גבוה ככל הניתן (קרוב ל-100%).
הסיבה לכך פשוטה, על פי הסטטיסטיקה, בן הזוג הצעיר צפוי להישאר בחיים שנים רבות ואף עשורים לאחר לכתכם, והוא יזדקק לרשת הביטחון הזו כדי לשמור על רמת חייו.

מקורות הכנסה ונכסים נוספים: הפנסיה היא לא תמיד חזות הכל. אם עבדתם קשה ויצרתם לעצמכם מקורות הכנסה חלופיים, כגון נכסים נדל"ניים מניבים, דירות להשקעה, תיקי מניות או חסכונות נזילים גדולים המשוואה משתנה לטובתכם.
במצב כזה, אתם יכולים להרשות לעצמכם להסתכן ולוותר על חלק מההגנות היקרות של קרן הפנסיה כדי למקסם את הקצבה הנוכחית שלכם, מתוך ידיעה ברורה שהמשפחה שלכם תישאר מוגנת ומסודרת בזכות הנכסים האחרים שהשארתם מאחור.

כמה באמת עולה השקט הנפשי שלכם?

כדי להוריד את כל התאוריה הזו אל קרקע המציאות, כדאי לבחון דוגמה מספרית פשוטה.
נניח שאתם מגיעים ליום הפרישה עם נתוני פתיחה יבשים שמזכים אתכם בקצבה פוטנציאלית מקסימלית של 10,000 ש"ח בחודש.
אם תבחרו לאזן את הסיכונים ולבטח את המשפחה במסלול נפוץ של 180 חודשים מובטחים (15 שנה) לצד 60% קצבת שאירים לבן או בת הזוג, הקצבה החודשית שלכם בפועל תרד לאזור ה-8,800 עד 9,200 ש"ח. ההפרש הזה, שנע בין 800 ל-1,200 ש"ח בכל חודש, הוא הלכה למעשה מחיר תעודת הביטוח שלכם, הפרמיה שאתם משלמים מכיסכם כעת כדי להבטיח רשת ביטחון כלכלית יציבה ליקרים לכם במקרה של אסון.

בסופו של דבר, אין נוסחת קסם אחת שמתאימה לכל הפורשים.
הבחירה האופטימלית היא פאזל מורכב המורכב מהמצב הבריאותי שלכם, פערי הגילאים בין בני הזוג והנכסים הנוספים שצברתם לאורך החיים.
בשל המשקל הדרמטי של ההחלטה הזו על עתידכם, ההמלצה החשובה ביותר היא לא להמתין לרגע האחרון. מומלץ להתחיל לחקור את התנאים, לבצע חקר שוק בין הגופים השונים ולשבת עם יועץ פרישה מוסמך לפחות שנה לפני גיל הפרישה המתוכנן.
תכנון מוקדם יאפשר לכם להבין את כל האפשרויות, לנצל זכויות נלוות ולהגיע ליום הפרישה כשאתם מוגנים, בטוחים ושלמים לחלוטין עם הבחירה שלכם.