מלחמת הצללים על ה-AI, חבלה סינית מתוחכמת או מחאה אזרחית לגיטימית?

בשנים האחרונות הפכו מרכזי הנתונים לעמוד השדרה האסטרטגי של הכלכלה המודרנית, והנכס החשוב ביותר במרוץ החימוש הטכנולוגי בין ארצות הברית לסין.
אולם, הניסיון האמריקאי לבסס עליונות בתחום הבינה המלאכותית נתקל לאחרונה במכשול פנימי בלתי צפוי, התנגדות ציבורית נרחבת לבניית התשתיות הללו בתוך הקהילות המקומיות.
בעבר כתבתי לכם על כל מה שצריך לדעת על עולמות הדאטה סנטרים

בעוד שחברות הטכנולוגיה ומערכת הביטחון האמריקאית מייחסות את גל המחאות הזה למבצע השפעה פסיכולוגי מתוזמן וממומן היטב מצד בייג'ינג, הנתונים בשטח מציגים תמונה מורכבת בהרבה.
בואו ביחד איתי, לנתח את המתח המובנה שבין יעדים גיאופוליטיים לאומיים לבין האינטרסים הסביבתיים והכלכליים של האזרח הקטן, ונבחן האם סין אכן מצליחה לחבל במנועי הצמיחה של המערב, או שמא מדובר בתירוץ נוח של תעשייה המסרבת להקשיב לציבור שלה.

הטענות על קמפיין השפעה סיני נגד התשתית האמריקאית

בחזית הראשונה של המאבק ניצבת טענה דרמטית שמסעירה את מסדרונות הממשל והתעשייה בארצות הברית, קמפיין השפעה זרה, מתוזמן וממומן היטב, המנוהל ישירות מתוך בייג'ינג.
שורה של חברות טכנולוגיה מובילות, משקיעים בולטים בעמק הסיליקון, ובהם קווין או'לירי ומנהל הקרנות גאווין בייקר, לצד חברי קונגרס מהמפלגה הרפובליקנית, מצביעים על מה שהם מגדירים כראיות הולכות וגוברות למעורבות חשאית של המפלגה הקומוניסטית הסינית.
לפי טענות אלו, הממשל הסיני מפעיל רשתות תעמולה ומזרים כספים במסגרת לוחמת מידע מתוחכמת, שמטרתה המרכזית היא ללבות ולעודד התנגדות ציבורית ומקומית לבניית מרכזי נתונים חדשים על אדמת אמריקה. בעיני המאשימים, אין מדובר במחאה סביבתית תמימה, אלא בניסיון סיני מכוון לחבל בכושר הייצור, האימון והעליונות הטכנולוגית של המערב.

מרוץ החימוש הגיאופוליטי על תשתית ה-AI

הרקע לעימות הוא אסטרטגי לחלוטין, מרוץ חימוש חסר תקדים על השגת עליונות בתחום הבינה המלאכותית. כפי שטוענים הגורמים האמריקאיים, הציבור נוטה לשכוח שבינה מלאכותית אינה קיימת רק בענן, אלא תלויה לחלוטין במרכזי נתונים ענקיים, עמוד השדרה הפיזי, האנרגטי והחיוני ביותר לאימון ולהרצה של המודלים המתקדמים ביותר בעולם.
כאשר חברות הטכנולוגיה המובילות מתכננות להשקיע סכום עתק המוערך בכ-7 טריליון דולר בתשתיות פיזיות אלו עד שנת 2030.
לפי התעשייה ותומכיה, בייג'ינג מבינה היטב את המשוואה הזו, היא מודעת לכך שאם תצליח לעכב, לסכל או לייקר את הקמת המגה מבנים הללו בארצות הברית באמצעות זריעת כאוס פנימי ומחלוקות מקומיות, היא תוכל לצמצם את הפער הטכנולוגי, לקנות זמן יקר, ולפרוץ קדימה אל עבר הובלת המרוץ העולמי.

ההאשמות שמתעוררות בצילה של הפסגה ההיסטורית

העיתוי שבו צפות ההאשמות הללו מרתק במיוחד, שכן הוא מגיע כמה שבועות לאחר תפנית דרמטית ששינתה את פני הזירה הבינלאומית. 
הפסגה ההיסטורית בין דונלד טראמפ לשי ג'ינפינג מסמנת רשמית את קצו של עידן המלחמה הקרה הישנה ומבשרת על תחילתו של עידן חדש ביחסים הבין-מעצמתיים.
כאשר סין זונחת את המורשת הנוקשה לטובת שווקים פתוחים ויציבות מסחרית, ומנגד ארצות הברית מגיעה לבייג'ינג חמושה במנכ"לים ובאינטרסים תאגידיים במקום באיומים צבאיים, חוקי המשחק הגיאופוליטיים משתנים ללא היכר.
העולם אולי לא יהפוך לבטוח או לשליו יותר בן לילה, והמתחים הרי לא ייעלמו, אך השליטה הגלובלית מנוהלת כעת על ידי שתי מעצמות על שמדברות סוף סוף באותה השפה.
שתיהן מבינות היטב, מעבר לכל מחלוקת עבר, ששלום יציב ושמירה על נתיבי המסחר הם פשוט העסק הטוב והרווחי ביותר עבור שתיהן, ודווקא על רקע פריחתה של הדיפלומטיה התאגידית הזו, החשדות בדבר ניסיונות חבלה חשאיים בתשתיות ה-AI הופכים למטרידים ומורכבים פי כמה.

סקירה מלאה על מפגש הפסגה המדובר

כך פועל מנגנון ההשפעה הסיני

כדי להבין כיצד פועל המנגנון הזה הלכה למעשה, יש לבחון את הממצאים שהעלו דוחות של גופי מחקר שמרניים, כמו המכון למדיניות ביטקוין וארגון Power The Future.
דוחות אלו משרטטים אסטרטגיה מתוחכמת המורכבת משלוש זרועות השפעה משולבות, הפועלות במקביל מעל ומתחת לרדאר.
הזרוע הראשונה עושה שימוש בכלי התקשורת הרשמיים של הממשל הסיני בשפה האנגלית כדי לפנות ישירות לקהל האמריקאי.
ערוצים אלו מפיצים באופן תדיר כתבות וסרטונים המזהירים מפני ״מרכזי הנתונים זוללי האנרגיה" שיביאו לזינוק במחירי החשמל של משפחות אמריקאיות וליצירת משברי מים חמורים, נרטיב מניפולטיבי במיוחד בהתחשב בכך שבתוך סין עצמה, הממשל מסבסד עד מחצית מעלויות האנרגיה של מרכזי הנתונים שלו. הזרוע השנייה, לעומת זאת, פועלת בחשאי באמצעות רשתות של "כסף אפל" (Dark Money) ומיליארדרים זרים, המזרימים כספים בערוצים עקיפים לארגונים אמריקאיים ללא מטרת רווח, במטרה לממן, לארגן ולהעצים מחאות שטח מקומיות נגד פרויקטי התשתית הללו.

השכלול המתוחכם ביותר של המנגנון, המהווה אירוניה טכנולוגית מובהקת נמצא בזרוע השלישית, המשתמשת בבינה מלאכותית עצמה כדי לחבל בתשתיות ה-AI של היריבה המערבית. כפי שאומת ופורסם רשמית על ידי חברת OpenAI, רשתות של חשבונות פיקטיביים המופעלים מסין השתמשו בכלי ChatGPT כדי לייצר באופן המוני ומתוזמן פוסטים, תגובות וקריקטורות פוליטיות ברשתות החברתיות, במה שזכה לכינוי הקמפיין "Data Center Bandwagon".
אותם בוטים דיגיטליים התחזו לאזרחים אמריקאים מודאגים והפיצו מסרים מבהילים על פגיעה סביבתית אנושה ועליית מחירי האנרגיה.
באמצעות יצירת אשליה של קונזנזוס ציבורי רחב, המבצע הסיני הדיגיטלי שואף להנדס את התודעה, להעמיק את השסעים הפנימיים בארה"ב, ולהפוך פחדים אזרחיים אמיתיים לכלי נשק גיאופוליטי יעיל שמטרתו לשתק את הפיתוח האמריקאי.

התרשים הזה מראה בצורה פשוטה איך סין מנסה לכאורה לעצור את פיתוח הבינה המלאכותית בארה"ב בשלוש דרכים עיקריות, בעזרת התקשורת הממשלתית הסינית, דרך רשתות של ארגונים פוליטיים, ועל ידי מיליארדרים זרים שמזרימים כסף לארגוני סביבה אמריקאיים.
כל הזרועות האלה משתפות פעולה כדי להפיץ ברשתות החברתיות מסרים מפחידים נגד מרכזי הנתונים.
קרדיט: Bitcoin Policy Institute

התשובה המקומית לניסיונות ההשתקה

מנגד, פעילי סביבה ותושבים מקומיים באזורים שבהם מתוכננים לקום מרכזי הנתונים הללו, כמו במדינות וירג'יניה ויוטה, דוחים בבוז מוחלט את הניסיונות לצבוע את המאבק שלהם בצבעים גיאופוליטיים.
בעיניהם, הניסיון לצייר את התנגדות השטח כמבצע פסיכולוגי סיני אינו אלא מהלך עצלני, מניפולטיבי ומעליב מצד תעשיית הטכנולוגיה. הם טוענים כי מדובר בתירוץ נוח שנועד להתחמק מביקורת ציבורית לגיטימית ולעשות דמוניזציה למחאה אזרחית.
הפעילים מבהירים כי אין להם שום צורך בעידוד או במימון מבייג'ינג כדי לצאת ולהפגין, ההתנגדות שלהם היא אורגנית לחלוטין, ונובעת מחששות מוחשיים, יומיומיים ואמיתיים מאוד לגבי עתיד סביבת המגורים שלהם.

החששות הללו מבוססים על מחיר פיזי וסביבתי כבד שהתושבים פשוט אינם מוכנים לשלם.
ראשית, מרכזי הנתונים מתאפיינים בצריכת חשמל מטורפת המעמיסה על רשתות האנרגיה המקומיות, דבר שמוביל בסופו של דבר לייקור תעריפי החשמל עבור הצרכנים הפרטיים.
שנית, מערכות הקירור של אותם מגה מבנים דורשות מיליארדי ליטרים של מים מתוקים, לעיתים קרובות באזורים צחיחים שכבר סובלים מבצורת קשה. לכך מתווספת פגיעה אנושה באיכות החיים הכוללת רעש תעשייתי בלתי פוסק, שינוי כפוי של ייעודי קרקע חקלאיים, והתפתחות דורסנית בלב קהילות כפריות ופרבריות שלוות.
העובדה כי מדובר בזרם מרכזי מובהק ולא בקומץ מוסת מקבלת משנה תוקף מסקרי דעת קהל, כמו סקר גאלופ, המראה כי 71% מהאזרחים האמריקאים מתנגדים במידה זו או אחרת לבניית מרכזי נתונים בקהילות שלהם, נתון חד-משמעי המוכיח שההתנגדות מושרשת עמוק בלב הציבור האמריקאי, הרחק מעבר לטווח ההשפעה של בוטים או תעמולה זרה.

איך המערכת הפוליטית בארה"ב מגיבה?

בעקבות הדוחות המדאיגים האלה, חברי קונגרס מהמפלגה הרפובליקנית החליטו לפעול.
הם שלחו מכתב רשמי לבית הלבן ול-FBI ודרשו לפתוח מיד בחקירה רשמית.
חברי הקונגרס רוצים לקבל הסברים דחופים ובדוקים לגבי השאלה, עד כמה סין באמת מעורבת ומממנת את קבוצות המחאה האמריקאיות שמנסות לעצור את בניית מרכזי הנתונים?

במקביל, המערכת הפוליטית בארצות הברית מפולגת לחלוטין בנושא.
מצד אחד, פוליטיקאים משתי המפלגות שנוקטים קו קשוח נגד סין מזהירים שעצירת הבנייה בגלל הפגנות היא טעות קשה, שפשוט תגיש לסין את הניצחון במרוץ הטכנולוגי.
מצד שני, פוליטיקאים מהאגף השמאלי דווקא בעד לעצור את הבנייה של המרכזים הללו, כדי להגן קודם כל על הסביבה ועל זכויות העובדים.
ומה חושב על זה הנשיא דונלד טראמפ? הוא הגיב די באדישות ואמר שכל הסיפור הזה הוא בסך הכל חלק רגיל ומצופה ממשחקי הכוחות והמאבקים הקבועים בין המדינות.

בין מלחמה קרה לדמוקרטיה מקומית

לסיכום, הסיפור של מרכזי הנתונים מוכיח שהקרב על עתיד הבינה המלאכותית הוא כבר מזמן לא רק טכנולוגי, אלא פוליטי וחברתי לחלוטין.
בין אם המחאות ברחובות אמריקה הן תוצאה של מניפולציה סינית מתוחכמת ובין אם הן זעקה אורגנית ואמיתית של אזרחים המודאגים מחשבון החשמל ומקורות המים שלהם, השורה התחתונה ברורה.
ארצות הברית ניצבת כעת בפני מבחן מורכב, היא תצטרך למצוא את הדרך לבסס את העליונות הטכנולוגית שלה מול סין, אך מבלי לדרוס בדרך את הקהילות המקומיות ואת האינטרסים של האזרח הקטן בבית.