מדוע דונלד טראמפ "אוהב" את נתוני המדד המזנקים בארצות הברית

הזירה הכלכלית הגלובלית סוערת בימים האחרונים בעקבות פרסום מדד המחירים לצרכן בארצות הברית לחודש מאי, אשר הציג זינוק חד וגבוה במיוחד של 4.2% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. נתון חריג זה, המייצג קצב אינפלציה הגבוה פי שניים ויותר מרמת היעד הרשמית והרצויה של הפדרל ריזרב העומדת על שני אחוזים בלבד, עורר תגובות רבות ברחבי העולם ותפס את כותרות העיתונים הפיננסיים. 

אולם, מי שהצליח להפתיע את השווקים יותר מכל היה דווקא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אשר הצהיר בתגובה ישירה לנתונים כי הוא למעשה אוהב את התוצאה הגבוהה שהתקבלה, אמירה אשר גרמה לאנליסטים רבים להרים גבה בתמיהה.

מכת מחירים או אינפלציה?

כדי להבין את ההיגיון הכלכלי והפוליטי העומד מאחורי הצהרתו של טראמפ, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, רונן מנחם, פרסם ניתוח המפרק את רכיבי המדד ומסביר כי יש דברים בפיו. מנחם פותח בהסבר על התנהלותם המסורתית של בנקים מרכזיים, אשר רואים בזינוק מהיר של אינפלציה סכנה קריטית שיש לבלום באופן מיידי כדי למנוע התפרצות רוחבית, כפי שקרה למשל בתקופת הקורונה.
במצבים מעין אלו, הבנק המרכזי יעדיף תמיד לטעות לכיוון של קביעת ריבית גבוהה מדי שתבלום את המשק, מאשר להותיר ריבית נמוכה שתאפשר למחירים להמשיך להשתולל, תוך דחיקת החששות מהאטה כלכלית למקום השני.

עם זאת, במקרה שלפנינו קיימים שני גורמים מבניים קריטיים שעשויים לקצר בצורה משמעותית את ימיו של הגל האינפלציוני הנוכחי בכלכלה הגדולה בעולם. הגורם הראשון והמרכזי ביותר הוא שמדובר ב"מכת מחירים" ממוקדת ולא באינפלציה רוחבית ואמיתית הנובעת מביקושים עודפים של הציבור. מבט מעמיק אל תוך סעיפי המדד השונים מגלה כי כמעט הכל מתחיל ונגמר בסעיף בודד אחד והוא סעיף האנרגיה, אשר חווה התייקרות קיצונית על רקע המלחמה המתמשכת בעולם.

המספרים שמציג מנחם מבהירים את התמונה בצורה חותכת ומראים כי ללא השפעת האנרגיה, מדד המחירים לצרכן הכללי בארצות הברית היה עולה בחודש האחרון ב-0.2% בלבד במקום הנתון הרשמי של 0.5%. בחישוב שנתי של 12 החודשים האחרונים, המדד ללא אנרגיה היה מציג עלייה מתונה של 2.4% בלבד במקום הזינוק הכללי של 4.2%. תוצאה זו נחשבת לקרובה ומיושרת מספיק עם רמת היעד של הבנק המרכזי, והיא זו שמאפשרת לפדרל ריזרב להתחשב בהאטה הכלכלית הקיימת בשטח ולהוביל בקרוב מהלך של הורדת ריבית חיונית.

הדרך "היפה" מול הדרך "המכוערת" לבלימת המחירים

המצב הממוקד הזה מייצר שני תרחישים אפשריים להתפתחות הכלכלה בתקופה הקרובה, תרחישים המוסברים באמצעות מה שמכונה הדרך "היפה" והדרך "המכוערת" להתמתנות המחירים. הדרך היפה תלויה לחלוטין בסיומו המיוחל של העימות הצבאי והפסקת המלחמה בעולם, מהלך אשר יביא לעצירת חריקת הבלמים של סעיף האנרגיה ולצניחה מיידית של מחירי הנפט והדלק בתוך מספר חודשים. התפתחות חיובית כזו תחלחל בהדרגה לשאר מוצרי הצריכה והשירותים המושפעים מעלויות השינוע, ותוריד את האינפלציה הכללית בצורה חלקה ויציבה.

מנגד, אם המלחמה תימשך והאנרגיה תישאר יקרה, המשק יחווה את הדרך המכוערת להתמתנות האינפלציה, דרך הנובעת מכך שסעיף האנרגיה מייצג זעזוע בצד ההיצע של הכלכלה. המשמעות היא שהדלק והחשמל מתייקרים ללא קשר לרמת ההכנסה או לביקוש הממשי של הצרכנים, ומכיוון שמשקי הבית נאלצים להמשיך ולצרוך אנרגיה לצרכים בסיסיים, נותרים בידיהם פחות מקורות כספיים פנויים להוצאה על מוצרים ושירותים אחרים. חוסר המזומנים הזה גורר בהכרח קיטון בכמות המבוקשת של שאר הסחורות בשוק, ומפעיל עליהן לחץ כבד כלפי מטה אשר בולם את עליות המחירים הכלליות באופן כפוי.

המצוקה הפיננסית של משקי הבית והשפעת ההתחמשות העולמית

העדויות הממשיות למחנק הפיננסי הזה כבר מתחילות להופיע בנתונים הרשמיים ובסקרים שנערכו לאחרונה בקרב משקי בית בארצות הברית ובמדינות ארגון ה-OECD. הסקירה הכלכלית התקופתית של הפדרל ריזרב, המוכרת בשם "ספר הבז'", מצביעה על פער דרמטי ועמוק בהוצאות הצרכנים לפי רמות ההכנסה שלהם, כאשר בעוד שבעלי ההכנסות הגבוהות עדיין מפגינים חוסן פיננסי יחסי, משקי הבית ברמות ההכנסה הבינוניות והנמוכות כבר חווים מצוקה כלכלית גוברת בגלל יוקר המחיה. המצוקה הזו מתורגמת באופן מיידי לעלייה חדה בשימוש באשראי צרכני, מעבר מסיבי לרכישת רכבי יד שנייה זולים, ועלייה מדאיגה בשיעורי הפיגורים בהחזר הלוואות למשכנתאות.

אלמנט נוסף שמקטין את הסיכוי להתפרצות אינפלציונית רוחבית קשור ישירות להתנהלותן של ממשלות רבות ברחבי הגלובוס בעת הנוכחית. הממשלות השונות עסוקות כיום בתהליכי התחמשות מסיביים ובהצטיידות צבאית רחבת היקף, מהלך אשר בולע נתחים עצומים מתקציבי המדינות ומותיר בידיהן פחות מקורות תקציביים להגדלת ההוצאות האזרחיות או לשיפור מצבת ההכנסות הפנויות של משקי הבית. בהיעדר תמיכה ממשלתית אזרחית, הממשלות לא תהיינה אלו שיזרימו ביקושים חדשים לשוק, מה שמחזק את המגמה הממתנת של הצריכה הפרטית ומבטיח כי בכל תרחיש, מדד המחירים יתקשה להמשיך לטפס לאורך זמן.

השפעות

• מתן מרחב תמרון לפדרל ריזרב: הנתון לפיו מדד הליבה ללא אנרגיה עומד על 2.4% בלבד מעניק לבנק המרכזי האמריקאי את הלגיטימציה המקצועית לבצע הפרדה בין מכת המחירים הזמנית לבין הכלכלה הריאלית, מה שיאפשר לו להוריד את גובה הריבית בקרוב כדי למנוע מיתון עמוק.

• התמתנות קרובה בסעיפים משניים: מדדי המחירים של מוצרים חיוניים אחרים כמו סעיף המזון כבר מציגים סימני רגיעה והתמתנות לקצב של 0.2% בלבד, נתון המוכיח כי נכון לעכשיו עלויות האנרגיה הגבוהות טרם חלחלו בצורה רוחבית והרסנית לשאר רובדי המשק.

• עצירה כפויה של הביקושים בשווקים: המעבר של משקי בית בהכנסה נמוכה לשימוש מוגבר בכרטיסי אשראי וצבירת פיגורים בהלוואות מסמן לקמעונאים וליצרנים כי כוח הקנייה של הציבור הגיע לקצה גבול היכולת שלו, דבר שיאלץ אותם לעצור לחלוטין את העלאות המחירים המתוכננות.

במילים פשוטות

האמירה המפתיעה של דונלד טראמפ לפיה הוא אוהב את נתוני האינפלציה הגבוהים בארצות הברית אינה נובעת מחוסר הבנה כלכלי, אלא מתוך זיהוי מפוכח של העובדה שהזינוק הנוכחי מונע כולו מסעיף האנרגיה הזמני והמלחמתי. דבר זה מראה כי הכלכלות הגלובליות נמצאות במסלול בטוח להתמתנות המחירים, שכן המשך המלחמה יוביל למחנק תקציבי של משקי הבית שיעצור את הביקושים, בעוד שעצירת המלחמה תפיל את מחירי הדלק באופן מיידי.

בשורה התחתונה, שוק ההון והבנקים המרכזיים מבינים כעת כי המשבר האינפלציוני הנוכחי מחזיק בתאריך תפוגה ברור וקרוב במיוחד. כמעט הכל יקום וייפול בתקופה הקרובה על הכיוון שאליו יפנו מחירי האנרגיה העולמיים, כאשר הממשלות הממוקדות בהתחמשות צבאית לא יזרימו כספים אזרחיים חדשים, מה שמבטיח כי הלחצים לעליית המדד ייבלמו בהדרגה בכל תרחיש פוליטי או צבאי שיתממש בשטח.