כיצד הפכו חוות השרתים למנוע הצמיחה של שוק ההון הישראלי

שוק ההון הישראלי חווה בתקופה האחרונה טלטלה חיובית יוצאת דופן, אשר מתרכזת כולה סביב תחום הייזום והקמת חוות השרתים ברחבי המדינה. הדוגמה המובהקת ביותר לעוצמת התופעה הכלכלית הזו משתקפת ישירות בזינוק המטאורי בשוויו האישי של צחי נחמיאס, בעל השליטה בחברת הנדל"ן המניב מגה אור, אשר רשם עלייה מדהימה של כ-6.75 מיליארד שקלים מאז סוף ספטמבר של שנת 2025. 
אנליסטים בשוק מעריכים בביטחון מלא כי הגורם המרכזי והכמעט בלעדי לקפיצה ההיסטורית הזו, שהביאה את שווי השוק של החברה לקרוב ל-24.7 מיליארד שקלים, הוא הכניסה המאסיבית והאגרסיבית שלה לעולמות התשתית של חוות השרתים המיועדות לעיבוד נתונים.
על אף שמגה אור מחזיקה כיום בחוות שרתים פעילה אחת בלבד ובהספק צנוע יחסית של 9.5 מגה-ואט, היא נמצאת בעיצומו של תהליך ייזום והקמה חסר תקדים של פרויקטים נוספים בהספק מצטבר אדיר של 313 מגה-ואט. במסגרת המהלכים הללו, החברה נערכת להקמת חוות שרתים ענקית בעיר חדרה, זאת לאחר שרכשה את הקרקע ההיסטורית שעליה עמד בעבר מפעל הצמיגים המפורסם אליאנס בתמורה לסכום עתק של מיליארד שקלים. 
ההצלחה הפיננסית המהדהדת הזו והעלייה החדה בשווייה של מגה אור שימשו כמנוע צמיחה וזרז מרכזי לפעילות מוגברת ובהולה של חברות אנרגיה ונדל"ן מובילות נוספות במשק, בהן נופר, או.פי.סי ודוראל, אשר מיהרו כולן לדווח בשבועיים האחרונים על יוזמות עסקיות רחבות היקף בתחום המבטיח הזה.
עם זאת, הבהלה ההמונית הזו לחוות שרתים מייצרת במקביל ביקוש מטורף לחשמל בהיקפים כה עצומים, עד שהיא הופכת את כל תוכניות הפיתוח הרב-שנתיות של משק החשמל הישראלי, שנבנו על ידי חברת נגה ורשות החשמל, ללא רלוונטיות לחלוטין. נכון לימים אלו, יזמים שונים בתחום חוות השרתים כבר הגישו בקשות רשמיות לסקר חיבור לרשת החשמל בהספק כולל של 6 ג'יגה-ואט. כדי לסבר את האוזן ולהבין את הפרופורציות הכלכליות של המספרים הללו, מדובר בהספק השקול ל-30% מצריכת השיא ההיסטורית של כלל משק החשמל של מדינת ישראל, כפי שנמדדה בחודש אוגוסט של שנת 2025.

הנתונים המבהילים מאחורי צריכת האנרגיה

דרך מוחשית נוספת להסתכל על ההשפעה הקריטית והמסוכנת שעלולה להיות לחוות השרתים הללו על הביקושים והמחירים היא הנתון לפיו צריכת החשמל של חוות שרתים ממוצעת אחת בהספק של 50 מגה-ואט בלבד שווה לחלוטין לצריכה השוטפת של 10,000 משקי בית פרטיים בישראל. המשמעות המצרפית היא שכלל הבקשות הרשמיות שהוגשו עד כה לחיבור חוות השרתים החדשות לרשת הארצית משתוות לצריכת החשמל המלאה של 1.2 מיליון משקי בית. גם אם מניחים כי חלק מהבקשות הללו הן כפולות ונועדו אך ורק כדי לתפוס מקום מוגן ברשת ההולכה, ברור לכל כי ההספק המצטבר יחייב האצה דרמטית של הקמת תחנות כוח חדשות, זאת במדינה שבה משאבי הקרקע מוגבלים מאוד ותהליך הקמת תחנת כוח אורך כ-12 שנה.

המומחים הכלכליים מצביעים על מספר הסברים ברורים ואפשריים להתלהבות הבלתי נשלטת של היזמים והחברות הבינלאומיות מהקמת חוות שרתים דווקא בישראל. הסיבה הראשונה והמשמעותית ביותר היא מחירי הגז הטבעי המקומיים, אשר נחשבים לנמוכים בצורה קיצונית ביחס למחירים המקבילים בשווקים של אירופה.

לכך מצטרף הצורך הדחוף והבהול של ענקיות הטכנולוגיה העולמיות להקים מרכזי מחשוב בכל נקודה גיאוגרפית שמסוגלת להציע להן חשמל זמין במהירות המרבית. בנוסף, המיקום הגיאוגרפי הייחודי של ישראל בין יבשת אירופה ליבשת אסיה מאפשר שיהוי סביר בהעברת הנתונים הדיגיטליים, ומערכות ההגנה האווירית המתקדמות של המדינה נתפסות כטובות ובטוחות בהרבה בהשוואה לחוות שרתים שהוקמו במדינות המפרץ השונות.

תולדות התכנון הממשלתי חושפות כשל מערכתי עמוק בחיזוי המגמה הנוכחית, שכן תוכנית הפיתוח הרשמית של משק החשמל, אשר נחתמה בסוף שנת 2022 על ידי שרת האנרגיה דאז קארין אלהרר, כללה אזכור בודד ואגבי לחלוטין של המונח חוות שרתים. 

כיום ברור לחלוטין לכלל הגורמים המקצועיים כי אותה תוכנית, אשר קראה להקמת 19 תחנות כוח בהספק מצטבר של 9 ג'יגה-ואט עד שנת 2040, אינה רלוונטית עוד למציאות בשטח. הקמתן של חוות השרתים החדשות תחייב מעתה הקמה מהירה של 5 עד 7 תחנות כוח חדשות לחלוטין וסלילה של עשרות קילומטרים של קווי הולכת חשמל, המהווים את אחת מנקודות התורפה המרכזיות של המשק, בזמן שהתוכנית המעודכנת של חברת נגה ממתינה עדיין לחתימתו של שר האנרגיה הנוכחי אלי כהן.

הפתרונות המסתמנים והסכנות הנסתרות לציבור

כמענה זמני לגידול החד והפתאומי בביקוש לחשמל בטווח הקצר, הצוות הבין-משרדי המיוחד, אשר כלל בין היתר את נציגי משרד האנרגיה, המליץ באופן ממוקד לאשר את הקמתן של חוות השרתים החדשות בעיקר באזורי הפריפריה הגיאוגרפית של המדינה.

 ההיגיון שעומד מאחורי המלצה זו נובע מכך שבפריפריה קיימים פחות אתגרים מבניים של ייצור והולכת חשמל בהשוואה למרכז הארץ הצפוף. כבר כיום קיים בפריפריה כושר ייצור בהספק מצטבר אדיר של 2 ג'יגה-ואט של אנרגיות מתחדשות אשר מתקשה למצוא לעצמו מקום פנוי ברשת החשמל הקיימת, ובתוספת של מתקני אגירה מתקדמים, הוא יכול לספק מענה מצוין ומיידי לצרכים האנרגטיים של חוות השרתים.

מעבר לשאלת המיקום הגיאוגרפי של החוות, הצוות הבין-משרדי המליץ לחקור לעומק את העלויות החיצוניות הכבדות וההשלכות ארוכות הטווח של ההקמה המואצת הזו על כלל הציבור הישראלי. בין הסכנות המרכזיות שצוינו בדוח בולטת האזילה המואצת של עתודות הגז הטבעי של המדינה, אשר מוערכות כיום ב-20 שנות צריכה בלבד בלעדי החוות החדשות. השלכות חמורות נוספות כוללות עלייה צפויה וחדה במחיר החשמל לכלל הצרכנים הפרטיים, ירידה מדאיגה באמינות האספקה של החשמל השוטף, ופגיעה קשה ביכולת המערכתית לספק חשמל חיוני לשכונות מגורים חדשות ולבתי חולים ברחבי הארץ.

על רקע החששות הללו, הצוות הבין-משרדי ביקש לבצע ניתוח מקיף של עלות מול תועלת, ולנסות להכריע בין שתי עמדות אידיאולוגיות ומקצועיות מנוגדות לחלוטין שמסעירות את משרדי הממשלה. העממה הראשונה גורסת כי קרבה פיזית לחוות שרתים מתקדמות היא תנאי חיוני והכרחי להמשך קיומם ופעילותם של מרכזי הפיתוח המפוארים של ענקיות הטכנולוגיה הזרות בישראל, וכי הקמתן תייצר אקו-סיסטם קריטי עבור תעשיית הבינה המלאכותית המקומית. מנגד, העמדה השנייה והמפוכחת יותר טוענת בתוקף כי המשך קיומו ושגשוגו של ענף ההייטק הישראלי אינו קשור כלל למיקום הפיזי של חוות השרתים, שכן למדינת ישראל מעולם לא היה יתרון יחסי בתשתיות פיזיות אלא אך ורק בהון האנושי האיכותי שלה.

עסקת יצוא מוסווית של גז ישראלי בזול

הנתונים הכלכליים תומכים בגישה השנייה ומראים בבירור כי השימוש המקומי הממשי בתשתיות של בינה מלאכותית קטן משמעותית מההספק המצטבר של כלל היוזמות החדשות, ועל כן חלק מהותי ביותר מחוות השרתים שיוקמו מיועדות בפועל ליצוא של שירותי עיבוד נתונים עבור מרכזי פיתוח זרים בחוץ לארץ. מסיבה זו, הצריכה המוגברת והחריגה של חשמל שמיוצר מגז טבעי כחול-לבן נתפסת במובן מסוים כעסקת יצוא מוסווית של הגז הטבעי של ישראל בזול. 

היזמים הזרים מנצלים בציניות את העובדה שמחיר הגז הטבעי והחשמל בישראל נמוך בעשרות אחוזים מהמחיר המקביל באירופה המייבאת את הגז שלה, לצד הזמינות הגבוהה של הגז הישראלי והיכולת לספק חשמל יציב בחמש השנים הקרובות בקצב שעולה אפילו על זה של ארצות הברית.

למרות האזהרות החריפות הללו של הדרג המקצועי, הממשלה, שהקימה בעבר את ועדת דיין בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין כדי לדון במדיניות יצוא הגז הרשמית של ישראל, בחרה הפעם לוותר לחלוטין על הדיון המעייף והיסודי. בהחלטה דרמטית שהתקבלה בסוף חודש פברואר, החליטה הממשלה לקדם באופן אקטיבי ומיידי את הקמתן של חוות השרתים ברחבי הארץ, בלי לבזבז זמן יקר על ניתוחי עלות ותועלת ובניגוד מוחלט לעמדתם המקצועית של הכלכלנים והיועצים, כאשר גורם המקורב לצוות הבין-משרדי סיכם את המהלך הפוליטי במילים הפשוטות כי הממשלה דוחפת לכך פשוט כי זה נתפס כעסק סקסי.

מה זה אומר פרקטית?

• מסים מיוחדים על השולחן: משרד האוצר אינו מתכוון לשבת בחיבוק ידיים והוא צפוי לנהל דיונים קדחתניים על העלויות החיצוניות שהחברות הללו מעמיסות על המשק. בין הפתרונות המרכזיים שנשקלים באוצר בולטת הכוונה להטיל מסים מיוחדים על יזמי חוות השרתים שיגלמו את השפעתן השלילית על קצב התכלות מאגרי הגז הטבעי ועל מחירי החשמל של הציבור.

• חובת הקמת תחנות כוח פרטיות: פתרון חלופי נוסף שנשקל ברצינות באוצר הוא הטלת חובה חוקית על היזמים, בדומה למודל הקיים בחלק ממדינות ארצות הברית, להקים תחנות כוח עצמאיות וצמודות לחוות השרתים. תחנות אלו יספקו את כלל תצרוכת החשמל של החוות וימנעו יצירת עודף ביקוש מטורף על ההיצע המוגבל של המשק, דבר שהיה מייצר לחץ כבד לעליית מחירים.

• שימוע ציבורי ודחיפה לפריפריה: המאבק הרגולטורי צפוי להחריף באופן ניכר בימים הקרובים, כאשר מליאת רשות החשמל תדון בהמלצות הביניים ותחליט על קיומו של שימוע ציבורי. הדיונים יכללו בחינת מנגנונים מוגדרים לתמרוץ יזמים להקמת חוות בפריפריה בשל זמינות האנרגיה הירוקה וחוסר קיומו של שיהוי מהותי בקצב תקשורת הנתונים באזורים אלו.

לסיכום

הבהלה לחוות שרתים בישראל חושפת את המתח המובנה והעמוק שבין רצון פוליטי להציג הישגים טכנולוגיים נוצצים וחדשניים, לבין המציאות הכלכלית והתשתיתית השברירית של מדינת ישראל. בעוד שהיזמים הגדולים בשוק ההון גורפים מיליארדי שקלים והממשלה רצה קדימה ללא תכנון מוקדם, משרד האוצר ורשות החשמל מנסים כעת להציב תמרור אזהרה חריף ולבלום את הניצול של משאבי הטבע הלאומיים.

בשורה התחתונה, השילוב של מסים מיוחדים מתוכננים וחובת הקמת תשתיות אנרגיה עצמאיות עשוי לקבוע בקרוב האם תעשיית השרתים תהפוך למנוע צמיחה אמיתי עבור המדינה, או שמא היא תתברר כעסקת יצוא כושלת ויקרה שתמומן כולה מכיסם של אזרחי ישראל.