קרב הגז החדש, תשובה נלחם בנפילת הדולר, המדינה מסרבת

חצי שנה בלבד לאחר שחגגה את היתר יצוא הגז הגדול בתולדות המדינה, שותפות ניו-מד אנרג'י של יצחק תשובה מוצאת את עצמה במערכה חדשה.
והפעם, מול שער החליפין.
הצניחה החופשית של הדולר אל מול השקל שחקה דרמטית את רווחי השותפות מהשוק המקומי, והביאה אותה לדרישה דחופה לפתוח מחדש את ההסכם הטרי מול משרד האנרגיה.
פנייה זו מציפה אל פני השטח את המתח המובנה והנצחי במשק האנרגיה הישראלי, המאבק העיקש בין שורת הרווח של מונופול הגז, לבין הכיס של הצרכן הציבורי שעלול לספוג התייקרות נוספת בתעריף החשמל.
בכך, הופכת שותפות הגז לחזית החדשה והמפתיעה של מחלת השקל החזק, אותה מצוקה מוכרת שממנה סובלים יצואני התעשייה וההייטק המקומיים, שרואים את הכנסותיהם הדולריות נשחקות אל מול הוצאות שקליות קשיחות.
רשמתי לכם מאמר מקיף על מצוקת היצואנים

עסקת המיליארדים למצרים והקאץ' המקומי

בדצמבר 2025 נרשם אחד הרגעים הדרמטיים והמשמעותיים ביותר בתולדות משק האנרגיה המקומי. שותפות ניו-מד אנרג'י, המחזיקה בכ-45% ממאגר הגז הטבעי לוויתן, זכתה באור ירוק חסר תקדים ממשרד האנרגיה.
היתר ייצוא אסטרונומי למצרים בהיקף מוערך של כ-35 מיליארד דולר.
העסקה הזו, שנפרסת לאורך שנים ארוכות, לא רק ביססה את מעמדה של ישראל כשחקנית גיאופוליטית מרכזית במזרח התיכון, אלא גם הבטיחה לשותפות זרם הכנסות דולרי אדיר ויציב, והפכה לאבן דרך היסטורית עבור יצחק תשובה ויוסי אבו.

אולם, לצד החגיגות על עסקת הענק, המדינה לא מיהרה לחלק מתנות חינם והציבה לחברות הגז תנאי סף נוקשה.
במשרד האנרגיה, תחת השר אלי כהן, עלה חשש כבד כי הפניית כמויות גז כה מאסיביות למצרים תותיר את השוק הישראלי בעמדת נחיתות, תייצר מצוקת היצע מקומית ותקפיץ באופן אוטומטי את תעריפי החשמל של אזרחי ישראל.
כדי למנוע את התרחיש הזה, חקקה המדינה את הקאץ' המקומי והתנתה את אישור היצוא בהתחייבות קשיחה, ניו-מד מחויבת לספק את כל הגז שלא ייוצא לטובת המשק הישראלי, וזאת במחיר מפוקח ומרוסן של 4.7 דולר בלבד ליחידת חום (MMBtu).
מנגנון הגנה זה, שנועד להבטיח חשמל זול לציבור, הפך תוך חצי שנה בלבד למלכודת הפיננסית של חברות הגז.

מאגר לוויתן.
קרדיט: אלברטוס

המלכודת הפיננסית

נקודת התורפה של ההסכם האסטרטגי לא איחרה לבוא, והיא הגיעה דווקא מכיוונו של שוק המט"ח המקומי. בעוד שהחוזה מול המדינה ננעל על מחיר נקוב בדולרים, המציאות הכלכלית בשטח טרפה את הקלפים עם ייסוף חד ומהיר של השקל.
בדצמבר 2025, בעת חתימת העסקה, שער הדולר גזר שווי שקלי של כ-15 שקלים לכל יחידת חום (לפי תעריף של 4.7 דולר).
אלא שחצי שנה בלבד לאחר מכן, ביוני 2026, הצניחה החופשית של המטבע האמריקאי חתכה את התמורה השקלית לאזור ה-13.6 שקלים בלבד, ואף שלחה אותה בשיא השפל ל-13.1 שקלים.
התוצאה עבור ניו-מד היא מכת פטיש פיננסית, פגיעה של למעלה מ-20% בהכנסות מהשוק המקומי, בזמן שכשליש מהוצאות השותפות, בהן משכורות עובדים, חוזי נדל"ן ותשלומים לספקים בארץ, נותרו קשיחות לחלוטין ונקובות בשקלים.

שחיקת המטבע הדרמטית הזו לא התרחשה בחלל ריק, אלא פגשה את שותפות האנרגיה בעיתוי הגרוע ביותר האפשרי ויצרה עבורה סערה מושלמת.
במקביל להפסדי החליפין, החברה נאלצה להתמודד עם השלכות המערכה הצבאית האחרונה מול איראן, אשר הובילה להשבתה כפויה וממושכת של מאגר לוויתן למשך 33 ימי הפקה מלאים.
השילוב הקטלני של אובדן ימי עבודה מול חזית ביטחונית, לצד קריסת שער הדולר באותה תקופה, מחק לחלוטין את שורת הרווח של השותפות והביא אותה לרווחיות אפסית ברבעון הראשון של 2026.
המצוקה התזרימית הזו היא שדחפה את ראשי ניו-מד לחשב מסלול מחדש, ולפנות למשרד האנרגיה בבקשה חריגה לפתוח את ההסכם עליו חתמו רק חודשים ספורים קודם לכן.

הדרישה של ניו-מד

במטרה לבלום את הדימום הפיננסי, שיגרה ניו-מד מכתב דחוף למשרד האנרגיה ובו דרישה לפתוח את מנגנון התמחור של ההסכם ולשנות את כללי המשחק.
השותפות שואפת לנתק את החוזים המקומיים מהתלות הישירה בתנודות המטבע האמריקאי, ולעבור באופן גורף לחוזים נקובים בשקלים.
הנוסחה המוצעת על ידה מבקשת לקבע שער חליפין היסטורי של 3.2 שקלים לדולר, השער המקורי שהיה בתוקף בעת חתימת העסקה בדצמבר האחרון.
המשמעות המיידית של קבלת דרישה זו היא דרמטית, בטווח הקצר, מדובר בזינוק ותמחור מחדש שיקפצו בכ-10% במחירי הגז עבור תחנות הכוח הפרטיות בישראל.
מהלך כזה צפוי להפעיל לחץ ישיר כלפי מעלה על תעריף החשמל של אזרחי ישראל, דווקא בתקופה שבה הביקוש לאנרגיה נמצא בשיאו.

כדי להכשיר את המהלך הציבורי המורכב, ניו-מד מציגה שורה של טיעונים כלכליים ומנסה להוכיח שהמדינה עצמה היא הנפגעת המרכזית מהמצב הקיים.
לטענתה, שחיקת ההכנסות השקליות של מונופול הגז מקטינה באופן ריאלי גם את המיסים המיוחדים שזורמים לקופת המדינה, החל מתמלוגים בגובה 11.5% הנגבים ישירות מרווחי החברה, ועד להיטל רווחי היתר (מס ששינסקי) המיועד לקרן העושר הלאומית.
השותפות מצביעה על עיוות מס מובנה במשק האנרגיה, מי שנהנות מהדולר הנמוך הן תחנות הכוח הפרטיות שרוכשות גז בזול אך משלמות מס חברות רגיל בלבד (23%), בעוד שחברות הגז הנושאות בנטל מיסוי כבד וייחודי נאלצות לספוג את הפסדי המטבע.
לבסוף, בניו-מד מותחים קו משווה למגזר הטכנולוגיה ומדגישים כי כפי שהמדינה פועלת לגבש צעדי סיוע והקלות לחברות הייטק שנפגעו מהיחלשות הדולר, כך חובתה להושיט יד תומכת ורשת ביטחון רגולטורית גם ליצואני האנרגיה הגדולים של ישראל.

יצחק תשובה ויוסי אבו.
קרדיט: שלמה יוסף

מה זה מס ששינסקי?

מס ששינסקי, או בשמו הרשמי, היטל רווחי נפט וגז, הוא מס מיוחד שהמדינה מטילה על חברות המפיקות משאבי טבע לאומיים.
בניגוד למס חברות רגיל המשולם מהשקל הראשון של הרווח, מס ששינסקי נכנס לתוקף רק בשלב מאוחר יותר, לאחר שחברות הגז מצליחות להחזיר את ההשקעה הראשונית שלהן בהקמת המאגר, בתוספת תשואה מובטחת (כ-150% מההשקעה).
מרגע שהמאגר הופך לרווחי מעבר לרף הזה, המדינה גובה היטל שהולך ועולה בהדרגה (בין 20% ל-47%) מרווחי היתר של החברה.
כספים אלו אינם הולכים לתקציב המדינה השוטף, אלא מועברים ישירות לקרן העושר הלאומית, שמטרתה להשקיע את הכסף בחו"ל ולשמור על הפירות הכלכליים לטובת הדורות הבאים.

הקו האדום של הרגולטור

משרד האנרגיה מאותת כבר כעת על סירוב מוחלט לדרישותיה של ניו-מד, וגורמים רשמיים מבהירים באופן נחרץ כי הפנייה לא תיענה.
הסיבה המרכזית לעמדה הנוקשה הזו היא ההבנה כי אישור המהלך יתגלגל במהירות ובאופן ישיר לכיסו של הצרכן הישראלי, בדמות עלייה חדה בתעריף החשמל.
המשק המקומי נמצא בעיצומה של תקופה רגישה שבה הביקוש לאנרגיה רק הולך ומאמיר, בין היתר בשל פרישתן המאסיבית של חוות שרתים זוללות אנרגיה המניעות את מהפכת הבינה המלאכותית.
במצב דברים זה, שמירה על מחיר גז נמוך ומפוקח לתחנות הכוח היא קריטית לשמירה על יציבות המשק כולו ומניעת השתוללות של יוקר המחיה.

מעבר להגנה הכלכלית על הציבור, מאחורי הקלעים פועלים גם מניעים פוליטיים ועקרונות רגולטוריים כבדי משקל.
שר האנרגיה, אלי כהן, נחוש להציג לבוחרים הישג מוחשי של בלימת מחירי החשמל לקראת הבחירות הקרבות, מה שמקטין לאפס את נכונותו לבוא לקראת שותפות הגז.
במקביל, המדינה מתעקשת על עקרון היסוד של קדושת החוזים, גורמי המקצוע מבהירים כי חברות הגז נהנו מרווחי עתק בעבר כשהדולר היה גבוה, ואין זה מתפקידה של המדינה לשמש כרשת ביטחון ולספוג את הפסדיהן כשהגלגל מתהפך והשקל מתחזק.
המהלך זכה גם לגינוי חריף מצד ארגוני החברה האזרחית, ב״לובי 99״ הגדירו את הדרישה כחוצפה של מונופול הגז שמנסה להשית סיכוני מטבע פרטיים על הציבור, וקראו לממשלה להפגין עמוד שדרה חזק מול הטייקונים ולשמור על האינטרס הציבורי.ֿ

מאזן הכוחות והקרב על שער החליפין

העימות הנוכחי בין ניו-מד אנרג'י למשרד האנרגיה מציג תמונת מראה של שני אינטרסים מנוגדים לחלוטין, אשר מתנגשים ישירות על גבו של הצרכן הישראלי.
מצד אחד של המתרס ניצבת שותפות הגז, המבקשת לייצר לעצמה רשת ביטחון פיננסית באמצעות מעבר להצמדה שקלית (לפי שער קבוע של 3.2 שקלים לדולר) או פתיחה מחדש של תנאי התמחור.
עבור ניו-מד, מדובר בצעד שנועד לפצות על שחיקת רווחים חדה של למעלה מ-20% בעקבות צניחת הדולר, לצד אובדן ההכנסות הכבד מהשבתת המאגר למשך 33 ימים במהלך הלחימה מול איראן.
אולם, קבלת דרישתה פירושה פגיעה אנושה באינטרס הציבורי, התייקרות מיידית של כ-10% במחירי הגז לתחנות הכוח, שתתורגם במהירות ללחץ כבד לעליית תעריף החשמל לכל בית בישראל.

מהצד השני, משרד האנרגיה מתבצר בעמדתו להותיר את ההסכם המקורי על כנו ולהמשיך בהצמדה לשער הדולר הנוכחי והנמוך.
מבחינת הרגולטור, מדובר בחובה אסטרטגית להגנה על תחנות הכוח המקומיות, שמירה על תעריף חשמל נמוך ויציב בתקופה של ביקוש שיא, ועמידה איתנה על עקרון קדושת החוזים, לפיו סיכוני מטבע הם חלק בלתי נפרד מהפעילות העסקית וצריכים להישאר אצל היזם.
בשורה התחתונה, בעוד שמונופול הגז נאבק על שורת הרווח שלו ומנסה להתנער מהשפעות השקל החזק, המדינה מסמנת קו אדום ברור ומבהירה כי אזרחי ישראל לא יהיו אלו שישלמו את החשבון על תנודות שוק המט"ח.