כשהאוצר נדרש לעזור להייטק זו כבר נורת אזהרה לשוק

השוק הישראלי נכנס לתקופה שבה מתחילים להצטבר סביבו כמה קטליזטורים שליליים במקביל.
אחרי ריצה חזקה במדדים המקומיים, המשקיעים כבר לא יכולים להסתכל רק על התמחור של החברות או על הדוחות האחרונים, אלא צריכים להסתכל גם על התמונה הרחבה יותר: הוצאות הביטחון שעלו בצורה משמעותית מאז פרוץ המלחמה, הגירעון שנמצא תחת מעקב, האמון של המשקיעים הזרים, שער החליפין, ועכשיו גם החולשה שמתחילה להופיע באחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של הכלכלה הישראלית, ענף ההייטק.

בסקירה שרשמתי לכם אתמול דיברנו על כך שהשוק הישראלי מתמודד עם אוסף של קטליזטורים שליליים, ולא עם אירוע אחד בודד שמסביר את כל התמונה. בתוך כל הסיפור הזה ,ההייטק תופס מקום מרכזי במיוחד, משום שהוא לא עוד ענף במשק, אלא מנוע של יצוא, השקעות זרות, דולרים, שכר גבוה, צריכה פרטית והכנסות מס משמעותיות למדינה.
לכן, כאשר דווקא הענף הזה מתחיל להראות סימני לחץ, זה כבר לא רק סיפור של חברות טכנולוגיה או עובדים שמאבדים מקום עבודה, אלא סיכון רחב יותר לשוק הישראלי כולו.

ההתפתחות האחרונה ממחישה את זה היטב. שר האוצר החליט להקים צוות משימה שיבחן מתן מענה לענף ההייטק ברקע התחזקות השקל והפגיעה בחברות. הצוות הונחה לגבש תוכניות סיוע ייעודיות לחברות שנמצאות בקשיים, לאתר פתרונות אופרטיביים שעלו בשבועות האחרונים, ולפעול לצמצום השלכות הרוחב על המשק הישראלי כולו. עצם השימוש במונח השלכות רוחב הוא לב הסיפור כאן, כי הוא מראה שגם באוצר כבר מבינים שהפגיעה בהייטק אינה נשארת בתוך גבולות הענף בלבד.

הדולר החלש משנה את החישוב

הבעיה המרכזית מגיעה משער הדולר. חברות טכנולוגיה רבות מוכרות את המוצרים והשירותים שלהן בחו״ל ומכניסות דולרים, אך חלק גדול מהוצאות השכר והפעילות שלהן בישראל משולם בשקלים. לכן, כאשר השקל מתחזק מול הדולר, ההכנסות הדולריות נשחקות מול ההוצאות המקומיות, והעובד הישראלי הופך יקר יותר במונחים דולריים גם אם השכר שלו בשקלים לא השתנה. עבור חברה גלובלית שמנהלת את התקציב שלה בדולרים, זה משנה את החישוב הכלכלי של פעילות בישראל.

במשך שנים ישראל הייתה יקרה, אבל משתלמת. החברות היו מוכנות לשלם על כוח האדם הישראלי כי הערך שהוא ייצר היה גבוה מאוד, וכי ישראל נתפסה כמרכז חדשנות איכותי עם יכולות טכנולוגיות ייחודיות. אבל ברגע שהדולר נחלש, עלויות ההעסקה המקומיות מתייקרות במונחים דולריים, והעולם הטכנולוגי כולו עובר למודלים רזים יותר ולשימוש גובר בבינה מלאכותית, היתרון הזה כבר לא מובן מאליו. חברות מתחילות לבחון מחדש איפה נכון להעסיק עובדים, איפה נכון לפתוח מרכזי פיתוח, ואיפה כדאי לרשום את הפעילות החדשה שלהן.

וזה בדיוק המקום שבו הסיפור עובר מרמת החברה הבודדת לרמת המאקרו. אם חברה אחת מצמצמת עובדים, זו כותרת נקודתית. אם כמה חברות מקפיאות גיוסים, זה כבר סימן לענף. אבל אם האוצר מקים צוות ייעודי כדי לבחון חבילת סיוע לענף כולו, זו כבר אינדיקציה לכך שהמדינה מזהה פגיעה שיכולה להתגלגל לשוק העבודה, להכנסות ממסים, ליצוא, לצריכה הפרטית וליכולת של ישראל לשמור על יציבות כלכלית בתקופה רגישה.

כשההייטק נחלש זה מגיע לקופת המדינה

כאן צריך לזכור עד כמה ההייטק משמעותי לכלכלה הישראלית. עובד הייטק שמרוויח שכר גבוה משלם יותר מס, צורך יותר, משקיע יותר, לוקח משכנתה גדולה יותר ומשפיע על שרשרת רחבה של עסקים סביבו. חברות הייטק שמצליחות מביאות דולרים, מגייסות הון מחו״ל, מייצרות אקזיטים ומשאירות חלק גדול מהערך הכלכלי בישראל. אבל כאשר הפעילות נחלשת, כאשר פחות עובדים מועסקים בשכר גבוה, כאשר פחות חברות חדשות נרשמות בישראל וכאשר חלק מהפעילות מתחיל לזלוג החוצה, המדינה לא מאבדת רק משרות איכותיות, אלא גם בסיס מס עתידי.

זו בדיוק הנקודה שהופכת את הסיפור הזה לקטליזטור שלילי לשוק הישראלי. בתקופה שבה המדינה ממילא מתמודדת עם הוצאות ביטחון גבוהות יותר, גירעון שנמצא תחת מעקב וצורך לשמור על אמון המשקיעים, פגיעה בענף ההייטק עלולה להכביד על התמונה הפיסקלית כולה. פחות הכנסות ממסים יכולות להוביל ללחץ גדול יותר על התקציב, לצורך בהעלאות מסים, לגיוסי חוב גבוהים יותר או לקיצוצים בתחומים אחרים. כל אחד מהתרחישים האלה עלול להשפיע בסופו של דבר גם על שוק המניות המקומי וגם על שוק האג״ח.

מה שמעניין כאן הוא שהסיוע הממשלתי יכול להיראות במבט ראשון כמו חדשות חיוביות. המדינה רואה בעיה, מקימה צוות, מנסה לגבש פתרונות ולתמוך בענף שנמצא תחת לחץ. אבל מבחינת המשקיע, עצם הצורך בהתערבות כזו הוא גם סימן אזהרה. אם הענף שהיה במשך שנים הקטר של המשק צריך עכשיו חבילת סיוע ייעודית, זה אומר שהלחץ כבר לא זניח.

החשש הוא לא רק מהדולר של היום או מהפיטורים של השבוע האחרון, אלא מהכיוון שאליו הענף הולך. אם חברות ימשיכו להרגיש שישראל יקרה מדי במונחים דולריים, אם גיוסים חדשים יעברו בהדרגה למדינות אחרות, ואם יותר חברות ישראליות יעדיפו להירשם בחו״ל ולא בישראל, הנזק לא יורגש ביום אחד, אבל הוא עלול להצטבר לאורך זמן. זה בדיוק הסוג של תהליך שהשוק לא תמיד מתמחר בזמן אמת, עד שהוא מתחיל להופיע בנתוני המס, בצמיחה, בגירעון ובאמון המשקיעים.

בשורה התחתונה

ההחלטה של שר האוצר להקים צוות משימה שיגבש צעדי סיוע להייטק היא לא רק ניסיון נקודתי לעזור לחברות שנפגעות מהתחזקות השקל. זו נורת אזהרה רחבה יותר לגבי מצב אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי.

כאשר ההייטק נפגע, הפגיעה לא נשארת רק אצל העובדים או אצל החברות. היא יכולה להגיע להכנסות המדינה ממסים, לזרימת הדולרים למשק, לצריכה הפרטית, לשוק העבודה ולאמון המשקיעים בישראל. לכן, בתוך אוסף הקטליזטורים השליליים שכבר מצטברים סביב השוק המקומי, החולשה בהייטק היא אחד הסיכונים החשובים ביותר שצריך לעקוב אחריהם.

במילים פשוטות, אם האוצר כבר נדרש להכין חבילת סיוע לענף שהיה במשך שנים הקטר של המשק, זו לא רק בשורה של תמיכה. זה גם סימן לכך שהמנוע המרכזי של הכלכלה הישראלית מתחיל לחרוק, והשוק המקומי לא יכול להרשות לעצמו להתעלם מזה.