ענקיות הטכנולוגיה דורשות לשלם בדולרים

בימים האחרונים נחשפנו למגעים המשותפים שמנהלות חברת אנבידיה (NVDA) וחברת גוגל (GOOGL) מול משרד האוצר ורשות המסים. מגעים אלו חושפים את האתגרים המורכבים של ניהול פעילות גלובלית בישראל. יוזמה זו לתשלום מיסי החברות במטבע אמריקאי עשויה לשנות את חוקי המשחק הפיסקליים המקומיים ולייצר תקדים לחברות בינלאומיות.

הרקע ליוזמה הדרמטית של מובילות תעשיית הטכנולוגיה

הפנייה הרשמית של ענקיות הטכנולוגיה לרשויות המדינה נובעת מהיקפי הפעילות העצומים שלהן בשוק המקומי, המניבים חבויות מס משמעותיות של מאות מיליוני שקלים בשנה. חברות אלו מנהלות את הדוחות הכספיים שלהן ואת מאזני הרווח וההפסד העולמיים במטבע הדולר בלבד.

החובה המפשטית הקיימת כיום לשלם את המסים בשקלים מייצרת עבורן נטל תפעולי מורכב ומאלצת אותן לבצע עסקאות המרה מסיביות במועדי התשלום הרבעוניים עסקאות אשר משפיעות על מחזורי המסחר בשוק המט"ח כולו.

מקור: כלכליסט

הקשר המדאיג לגל הפיטורים וצמצום הפעילות בהייטק

אי אפשר לנתק יוזמה זו מהטלטלה שעובר ענף ההייטק הישראלי, המתבטאת בגלי פיטורים, הקפאות גיוסים והשינוי הארגוני הנרחב בתאגידי הענק.

נקודת הכשל המרכזית היא  שכאשר תקציב מרכז הפיתוח הישראלי נקבע בדולרים על ידי החברה-האם בארה"ב, אך ההוצאות בפועל (ובעיקר משכורות העובדים) הן בשקלים, כל התחזקות של המטבע המקומי מייקרת את עלות העסקת המהנדס הישראלי.

עצם העובדה שחברות כמו גוגל ואנבידיה מציעות יוזמות כאלו, מראה כי הן מבינות היטב את האיכות יוצאת הדופן של ההון האנושי וכוח האדם בישראל. הן אינן ממהרות להסיט עובדים ישראלים לעובדים זולים יותר בהודו או בדרום אמריקה. במקום זאת, הן מחפשות פתרונות יצירתיים כמו תשלום בדולרים כדי להגן על עצמן מהשקל החזק ולשמור על כוח האדם המקומי.

כאשר עלויות התפעול בישראל מזנקות באופן מלאכותי רק בשל פערי שער חליפין, המנהלים בארה"ב נאלצים לקבל החלטות כואבות של התייעלות. הלחץ הפיננסי הנובע מחובת תשלום המסים בשקלים דוחף את החברות לקצה, ובמקרים רבים מהווה את הטריגר המרכזי לצימצום כוח אדם והעתקת משרות למדינות זולות יותר (כמו מזרח אירופה או הודו). הקלת נטל ההמרה עשויה, לפיכך, לשמש כבלם זעזועים שיפחית את הצורך בפיטורי עובדים נוספים בישראל.

מנגנון הפגיעה של ייסוף השקל בחברות הרב-לאומיות

התחזקות המטבע המקומי מול הדולר מהווה אתגר מתמשך ויציב עבור חברות הטכנולוגיה הזרות הפועלות בישראל. חשיבותו של ענף זה למשק הישראלי דרמטית, כאשר כ-60% מהכלכלה הישראלית והצמיחה המקומית נשענים על מגזר ההייטק. חיוניות זו הוכחה פעם אחר פעם בעסקאות הענק הבולטות שקרו כאן, החל מרכישת wizz ההיסטורית על ידי גוגל ועד לעסקה האחרונה שבה ServiceNow רכשה את חברת ארמיס.

• שחיקת תקציבי פיתוח: מרבית התקציבים מתקבלים מהחברות האמהות בארצות הברית בדולרים, בעוד ההוצאות המקומיות משולמות בשקלים. ייסוף השקל מייקר באופן ישיר את עלויות התפעול ומקטין את כוח הקנייה של הדולר בארץ.

• לחץ קנייה עצמי בשוק המט"ח: חובת תשלום המסים בשקלים מאלצת את החברות לרכוש כמויות גדולות של שקלים בבת אחת בשוק החופשי. פעולה זו מייצרת לחץ קנייה מרוכז שמחזק עוד יותר את השקל ומעצים את נזקי הייסוף עבורן.

• חשיפה לתנודתיות: פער הזמנים בין מועד חישוב חבות המס למועד התשלום בפועל חושף את התאגידים לסיכוני שער חליפין קיצוניים המשפיעים לרעה על השורה התחתונה של הדוחות הכספיים.

תולדות המאבק במטבע המקומי ותקדימי עבר במערכת הפיננסית

הניסיון לשנות את חוקי המיסוי בנוגע למטבע התשלום אינו חסר תקדים לחלוטין בהיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל. חוקי המס המקומיים אפשרו בעבר לחברות בענפים ספציפיים, כגון תעשיית היהלומים או חברות ספנות בינלאומיות, לנהל את ספריהן ולבצע תשלומים מסוימים במטבע זר בשל אופיין הגלובלי המובהק.

עם זאת, הרחבת היתר זה לחברות טכנולוגיה רב-לאומיות הפועלות מכוח מודלים עסקיים מודרניים נחשבת לקפיצת מדרגה משמעותית של המערכת הפיסקלית. מגמת ייסוף השקל ארוכת הטווח נובעת משילוב של השקעות זרות ישירות, אקזיטים גדולים ועודף קבוע בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הישראלי. כוחות מקרו-כלכליים אלו יוצרים לחץ מתמיד על יצואני ההייטק, אשר נאלצים להתמודד עם שחיקה בכושר התחרותיות הבינלאומי שלהם ביחס לשווקים אחרים בעולם.

 

האינטרס הכלכלי המובהק של אנבידיה וגוגל כמהלך אסטרטגי

אישור המהלך יקנה לאנבידיה ולגוגל יתרונות פיננסיים ברורים ומידיים:

1. ביטול עסקאות גידור יקרות: חברות אלו משקיעות כיום משאבי עתק בגידור סיכוני מטבע (כמו עסקאות פורוורד ואופציות) כדי להגן על עצמן מפני תנודות בשער השקל עד למועד העברת המסים.

2. פישוט חשבונאי: מעבר ישיר לתשלום בדולרים יפשט את התהליכים החשבונאיים, ימנע הפסדי המרה של מיליוני דולרים ויאפשר תכנון תקציבי מדויק ויציב יותר ברמת התאגיד הגלובלי.

3. שימור כדאיות ההשקעה בישראל: הפחתת הבירוקרטיה והעלויות העקיפות תאפשר לחברות הללו להציג לחברות האם בארה"ב מודל פעילות יציב ואטרקטיבי יותר בישראל, ובכך למנוע העברת פרויקטים של פיתוח למדינות אחרות.

ההשלכות המקרו-כלכליות על בנק ישראל ומדיניות המט"ח

להחלטה המסתמנת תהיה השפעה ישירה על בנק ישראל ועל ניהול המדיניות המוניטרית של המדינה. הבנק המרכזי נאלץ לא פעם להתערב במסחר במטבע חוץ ולרכוש מיליארדי דולרים כדי לבלום את התחזקות השקל המהירה ולהגן על מגזר היצוא המקומי.

עבור בנק ישראל, קבלת המסים הללו ישירות בדולרים מהווה צעד חיובי במיוחד. לבנק המרכזי ישנן התחייבויות וחובות רבים הנקובים בדולרים, והזרמה ישירה של המטבע האמריקאי לקופתו תסייע לו בצמצום חובות אלו בצורה יעילה.

בנוסף, כפי שצוין, תשלום מס החברות בדולרים יוביל להתחזקות השקל, שכן הוא ינטרל את הצורך של החברות לבצע רכישות שקלים מסיביות ומרוכזות בשוק החופשי, ובכך יפחית את הלחץ על שער החליפין.

האתגרים הלוגיסטיים והמשפטיים העומדים בפני רשות המסים

מן העבר השני, משרד האוצר ורשות המסים ניצבים בפני אתגרים לוגיסטיים ומבניים מורכבים ביותר:

• ניהול תקציב המדינה: תקציב המדינה מנוהל ומבוצע כולו בשקלים. קבלת תקבולי מס בדולרים מחייבת את המדינה לנהל חשבונות מטבע חוץ בהיקפים גדולים, דבר החושף את קופת המדינה עצמה לתנודות בשערי החליפין העולמיים.

• חשש מפני אפליה מובנית: קיים חשש מהותי מפני יצירת אפליה לטובת תאגידים זרים אל מול חברות מקומיות (כמו חברות הייטק ישראליות קטנות או סטארט-אפים בתחילת דרכם) שאינן זכאיות להטבות דומות וייאלצו להמשיך לשאת בעלויות ההמרה.

סיכום ומבט אל עתיד המיסוי של תעשיית ההייטק בישראל

המגעים בין ענקיות הטכנולוגיה הגלובליות לבין רשויות המס בישראל מסמנים נקודת מפנה אפשרית ביחסים שבין המדינה לבין מנועי הצמיחה המרכזיים שלה.

בשורה התחתונה, מדובר בסיטואציית Win-Win מובהקת: מצד אחד, גוגל ואנבידיה רוצות לשמר פה את כוח האדם האיכותי ולמנוע שחיקה דולרית. מאידך, בנק ישראל והכלכלה הישראלית תלויים באופן מוחלט בחברות אלו. אם רשות המסים ובנק ישראל לא יבואו לקראתן ויסרבו לקבל את מס החברות בדולרים, הצעד הבא של ענקיות אלו עלול להיות העברת מרכזי הפיתוח (R&D) לחו"ל מהלך שינחית מכה קשה על התמ"ג והחוסן הלאומי. בהתחשב בכך, ועל אף החשש המובן מאפליה, אין שום מניע אמיתי שהמדינה לא תחתור לפשרה היסטורית זו. תוצאות המגעים הללו יקבעו במידה רבה את המודל הפיננסי והתפעולי שעל פיו יפעלו תאגידים בינלאומיים בישראל בשנים הבאות.