מנועי הצמיחה החדשים של רשתות המזון

שוק קמעונאות המזון בישראל עובר בימים אלו טלטלה חסרת תקדים, שמגדירה מחדש את עצם המושג ללכת לסופר. 
דוחות הרבעון הראשון של שנת 2026 חושפים פרדוקס מורכב ומטריד, בעוד מחירי המוצרים על המדפים ממשיכים לטפס והספקים הגדולים שומרים על שורת רווח יציבה, רשתות השיווק הגדולות מוצאות את עצמן במלכוד, מול שחיקה דרמטית ברווחיות של ענף המזון המסורתי.

כדי לשרוד את השחיקה ולספק את המשקיעים, הרשתות כבר לא מסתפקות במבצעי הוזלות קלאסיים, אלא נאלצות להמציא את עצמן מחדש באמצעות מנועי צמיחה לא רגילים.
ממכירת מוצרי אלקטרוניקה, דרך כניסה נועזת לעולמות הנדל"ן, ועד למבצעי אפס קילומטר על מכוניות משפחתיות היישר מרצפת המכירה של הסניף.
בקיצור, שוק המזון המקומי עובר שינוי מבני עמוק, שמשנה לחלוטין את חוקי המשחק של חוויית הצריכה והכלכלה הישראלית.

המלכוד הכלכלי שדוחף את רשתות המזון מחוץ לצלחת

הרקע המקרו כלכלי, המניע את השינוי האסטרטגי הנועז של הרשתות מעיד על מצוקה עמוקה ואמיתית בשוק המזון המסורתי. 
הנתונים חושפים מציאות שבה עליות המחירים התכופות והרצופות שהובילו הספקים הגדולים אילצו את הצרכן הישראלי להדק חגורה ולצמצם ב-3.9% את כמויות המזון ומוצרי הצריכה שהוא רוכש בפועל.

צמצום כמותי זה מוכיח כי הזינוק הפיננסי המוצג בדוחות החברות הוא למעשה צמיחה כספית מדומה, שוק מוצרי הצריכה (הכולל מזון, משקאות, טואלטיקה וניקיון) אמנם רשם עלייה נומינלית של 3.9% והסתכם בסכום עתק של 63.18 מיליארד שקל (תוספת של 2.4 מיליארד שקל לעומת אשתקד), אך זינוק זה נובע אך ורק מכך שהמדפים התייקרו, ולא משום שהצרכנים הגדילו את סל הקניות שלהם.

המצב הקיצוני הזה יצר מלכוד פיננסי קשה עבור רשתות השיווק, לכודות בין ספקים חזקים שמגלגלים אליהן את ההתייקרויות לבין צרכנים שקונים פחות, הן נאלצו לספוג שחיקה חסרת תקדים בשיעורי הרווחיות הגולמית שלהן מענף המזון.
המלכוד המבני הזה הוא שהוליד את פתרון הקצה הנוכחי, מעבר מסיבי, מהיר ואגרסיבי לקטגוריות לאה קולינריות בניסיון לפצות על השחיקה ולהציל את שורת הרווח.

המספרים מאחורי דוחות הרבעון הראשון

נתוני הדוחות הכספיים של הרשתות הגדולות לרבעון הראשון של השנה חושפים זינוקים משמעותיים בהכנסותיהן בשורה העליונה.
אלא שצמיחה זו אינה מעידה בהכרח על התחזקות שוק המזון המסורתי, אלא מהווה תוצאה ישירה של מהלכים אסטרטגיים אגרסיביים.
מעבר להפעלת מנועי הצמיחה החדשים, השכילו הרשתות להסיט באופן עקבי סניפי דיסקאונט לטובת פורמטים עירוניים, המתאפיינים ברמות מחיר ושיעורי רווחיות גבוהים בהרבה.

בחינת הנתונים בשטח מציגה תמונה ברורה, ענקית הקמעונאות שופרסל רשמה עלייה של 4.5% במכירות, שהסתכמו בסכום של 3.7 מיליארד שקל, רשת רמי לוי שיווק השקמה הציגה צמיחה מרשימה אף יותר של 13.2% במחזור המכירות, שהעפיל ל-1.92 מיליארד שקל (כשבתוכם נרשמה עלייה של 8.75% במכירות של חנויות זהות).
רשת יוחננוף נהנתה אף היא מהרוח הגבית והציגה עלייה חדה של 14.9% במכירות החנויות הזהות שלה, שהביאו אותה לרמת הכנסות של 1.33 מיליארד שקל.
אולם, את הזינוק הפנומנלי והחד ביותר ברבעון זה רשמה רשת ויקטורי, שהציגה זינוק חסר תקדים של 25.5% במחזור הכללי שהסתכם ב-755.8 מיליון שקל, לצד זינוק מרשים של 23% במכירות של חנויות זהות, עדות מובהקת להצלחת המהלך שלה להרחבת הפעילות לקטגוריות החשמל והאלקטרוניקה היקרות.

כשהספקים מרוויחים, הרשתות סופגות את הלהבות

הנתונים הפיננסיים של חברות המזון והיבואנים (הספקים) ברבעון הראשון של שנת 2026 מספקים את התשובה החד משמעית לשאלת שחיקת הרווחיות של רשתות השיווק.
בעוד שהרשתות הקמעונאיות עמדו בחזית מול הצרכן ונאלצו לספוג את הלחץ הציבורי ואת התחרות העזה, הספקים הגדולים לא רק שגלגלו בהצלחה את התייקרויות חומרי הגלם קדימה, אלא אף ניצלו את גל עליות המחירים כדי לשפר ולנפח את שיעורי הרווחיות הגולמית שלהם.

שטראוס הובילה את המגמה עם קפיצה דרמטית ברווחיות הגולמית ל-36.0% (לעומת 32.3% אשתקד), במקביל להכרזה על התייקרות נוספת במוצרי החלב.
לצידה, חברת הבשר בלדי רשמה עלייה משמעותית ברווחיות ל-23.0%, וענקית ההפצה דיפלומט הציגה מגמה דומה עם טיפוס ל-22.8%.
הנתונים הללו מראים בבירור כי למרות עליות המחירים לצרכן, ענקיות המזון והיבוא מצליחות לשפר עמדות ולהגדיל את שורת הרווח שלהן בצורה משמעותית.

תמונת מצב זו מוכיחה כי עליות המחירים מצד היצרנים והיבואנים לא נועדו רק לכסות עלויות או להתגונן מפני אינפלציה, אלא הגדילו בפועל את מתח הרווחים שלהם.
הרשתות, שנאלצו לרכוש את הסחורה מהספקים במחירים גבוהים בהרבה, לא יכלו לגלגל את מלוא ההתייקרות אל הצרכן שכבר החל לצמצם את כמויות הרכישה שלו (ירידה כמותית של 3.9%).
כתוצאה מכך, המרווח של הסופרמרקטים נחנק בין הספק היקר לצרכן המצמצם, והרווחיות שלהם על מוצרי המזון נשחקה, מה שהוביל, כאמור, למעבר אגרסיבי לעולמות האלקטרוניקה, הנדל"ן והרכב.

האסטרטגיה של ויקטורי

חלק משמעותי מהצמיחה הפנומנלית של רשת ויקטורי ברבעון החולף מיוחס באופן ישיר להחלטה הנועזת להרחיב את פעילותה אל מחוץ לעולמות המזון, תוך חדירה אגרסיבית לקטגוריות של מוצרי אלקטרוניקה ומחשוב ביתי.
המעבר לקטגוריות הללו הוכיח את עצמו כמנוע יעילות יוצא דופן עבור שטחי המסחר של הרשת.
בחברה מדווחים כי יעילות המכירות בקטגוריות החדשות הללו זינקה לפדיון חסר תקדים של 10,100 שקלים למ"ר, זאת לעומת 8,500 שקלים למ"ר בלבד בתקופה המקבילה אשתקד.
מדד זה הוא מדד היעילות המרכזי בקמעונאות.

ההצלחה המהירה הזו רק הגבירה את התיאבון של הנהלת החברה, כאשר תוכניותיה לעתיד הקרוב והרחוק מציבות רף חדש של תעוזה קמעונאית, לקראת עונת החגים, הצטיידה הרשת מבעוד מועד במלאים גדולים של מכשירי אייפון וציוד דיגיטלי מתקדם במטרה להמשיך ולנפח את מחזורי המכירות שלה בשורה העליונה. אולם, גולת הכותרת באסטרטגיית המחר של ויקטורי היא הצהרתה הרשמית על הכוונה לשבור לחלוטין את גבולות הגזרה המוכרים, ולהיכנס בעתיד אפילו לתחום הנדל"ן ומכירת דירות מגורים ישירות באמצעות פלטפורמות הרשת, מהלך שעשוי להפוך את הסופרמרקט השכונתי לתחליף הרשמי של הקניון המודרני ומשרדי המכירות.

מקרה הבוחן של רשת אושר עד

אף שמדובר בחברה פרטית שאינה מחויבת בפרסום דוחות כספיים, עדויותיהם של הספקים הגדולים בשוק מצביעות על צמיחה אדירה ומתמדת בהיקפי פעילותה.
הרשת, שהחלה את דרכה כקבוצה מגזרית הפונה בעיקר למיינסטרים החרדי, השלימה מהפך מוחלט והפכה לרשת כלל-ארצית דומיננטית המהווה שחקן תחרותי מרכזי בשוק הכללי.

סוד כוחה של הרשת נשען על שימוש קבוע ומושכל במנגנוני יבוא מקביל של מוצרי אלכוהול, אלקטרוניקה ומוצרים עונתיים, המאפשר לה להציע מחירים שוברי שוק ולדלג על פערי התיווך הרגילים.

הדוגמה המובהקת ביותר ליכולת הזו התרחשה בנובמבר האחרון, אז הפתיעה הרשת את המגזר הקמעונאי כולו כשמכרה את סדרת מכשירי הדגל אייפון 17 במחירים חסרי תקדים של 2,999 ש"ח, 4,499 ש"ח ו-4,999 ש"ח בהתאמה.
מחירים שהיו נמוכים בשיעור של עד 1,100 שקלים מהרשתות הקמעונאיות והסלולריות הסטנדרטיות.
אלא שבאושר עד לא קפאו על השמרים, וכעת הם לוקחים את האסטרטגיה צעד אחד קדימה אל השלב הבא, מכירת רכבי קיה חדשים ישירות ברצפת המכירה של הסניפים, תוך הענקת הנחה דרמטית של כ-20 אלף שקל ממחירון השוק, מהלך שמערער לחלוטין לא רק את תפיסת הסופרמרקט המסורתי, אלא גם את תעשיית הרכב המקומית.

כשעגלת הקניות משנה את פניה

דוחות החברות הרבעון הראשון של שנת 2026 מציגים תמונת מצב שלא משאירה מקום לספק, שוק המזון המקומי חווה שינוי מבני בלתי הפיך.
המלכוד שבו נמצאות רשתות השיווק, חנוקות בין יצרנים ויבואנים (כמו שטראוס, בלדי ודיפלומט) שהקפיצו את רווחיותם הגולמית, לבין צרכן ישראלי שהדק חגורה וצמצם את כמויות הרכישה ב-3.9%, הוביל לפיצוץ בלתי נמנע של גבולות הגזרה המוכרים.

כדי לשרוד את שחיקת הרווחיות בענף המזון המסורתי, הקמעונאיות הגדולות כבר לא מסתפקות בשינוי הפורמטים לסניפים עירוניים יקרים, אלא ממציאות מחדש את המושג ללכת לסופר.

הסופרמרקט השכונתי הופך לנגד עינינו לקניון מודרני ולמשרד מכירות. בסופו של דבר, המרדף אחר שורת הרווח דחף את הרשתות הרחק מחוץ לצלחת, ומי שישנה את חוקי המשחק בטווח הארוך יהיה הצרכן הישראלי, שיצטרך להתרגל למציאות שבה לצד חבילת החלב בעגלה, נמצאים גם הסמארטפון או הרכב הבא שלו.