הפיצוץ של Blue Origin והטלטלה של ASTS

דיברנו רבות על החלל בתקופה האחרונה, על פריצות הדרך, על החזון האסטרטגי ועל המרוץ הטכנולוגי שמתרחש מחוץ לאטמוספרה.
ועכשיו, קרה משהו יוצא דופן שהזכיר לכולנו שתעשיית החלל יכולה להיות נפיצה ואכזרית במיוחד, גם עבור החברות המבוססות ביותר.
ביום חמישי האחרון, משגר ה-New Glenn של חברת Blue Origin (של ג׳ף בזוס) התפוצץ בכדור אש ענק במהלך ניסוי הצתה.
השפעות הפיצוץ חצו במהירות את גבולות האטמוספירה ונחתו ישירות בוול סטריט.
החשש של השוק מעיכובים בשיגורי הלוויינים גרם למניית ASTS המדוברת לאבד גובה בקצב מסחרר, עם ירידה חדה של כ-15% בתוך יום מסחר בודד, וצלילה שהגיעה בשיאה ל-20% תחת לחץ כבד של המוכרים.

מה בדיוק קרה בניסוי שהשתבש?

הפיצוץ הדרמטי התרחש במהלך ניסוי הצתה סטטי של מנועי השלב הראשון במשגר ה-New Glenn.
לפי עדויות ראשוניות ותיעודי וידאו מהזירה, הכשל החל באזור שבעת מנועי ה-BE-4 של הטיל, ככל הנראה באזור המנוע המרכזי.
תוך זמן קצר בלבד מההצתה, התפתח האירוע במהירות הבזק לפיצוץ מלא.
למרבה המזל, בחברה מיהרו להרגיע ואישרו כי איש לא נפגע באירוע.
בעלי החברה, המיליארדר ג'ף בזוס, הודה כי מדובר ביום קשה מאוד, אך שידר נחישות כשהבטיח לבנות מחדש ולחזור לשיגורים. 

בזוס ציין כי מוקדם מדי לדעת מה גרם לתקלה, אך הסברות הראשוניות בשטח מתמקדות בבעיה במערכת הזנת הדלק, דליפה של נוזלים בטמפרטורה נמוכה קיצונית, תקלה פנימית במנועי ה-BE-4 (המשמשים גם את משגר ה-Vulcan), או כשל במערכות הקרקע והצנרת של השיגור.

אני מצרף לכם כאן קישור לפיצוץ המשוגע

כבר ראינו את זה בעבר

הפיצוץ האחרון של השיגור אינו האירוע המדאיג היחיד בשרשרת הפיתוח של הטיל, אלא הוא מצטרף לחבלי לידה מורכבים שכבר העיבו על התוכנית בתקופה האחרונה.
רק בחודש שעבר חזינו בציון דרך משמעותי במסגרת שיתוף הפעולה האסטרטגי בין Blue Origin ל-AST SpaceMobile, עם שיגור הבכורה המצופה של New Glenn.
רשמתי לכם סקירה מקיפה על הכישלון ההוא בחודש הקודם.
המטרה המבצעית של אותה משימה הייתה להציב במסלול נמוך סביב כדור הארץ (LEO) את הלוויין הענק והמתקדם BlueBird 7, שנועד להגשים את חזון התקשורת הסלולרית הישירה מהחלל. 

אולם, לצד ההישג הטכנולוגי שבעצם השיגור, גם אז, המשימה נתקלה באתגר מבצעי קשה, הלוויין הוכנס למסלול שגוי שאינו תואם את היעד המקורי שתכננה ASTS.
הרצף הזה, שנע בתוך זמן קצר מכישלון בדיוק המסלול ועד לפיצוץ טוטאלי של המשגר בשלב ההצתה מדגיש היטב את הסיכונים העצומים הכרוכים בפיתוח תשתיות חלל חדשות, ומחייב את שתי החברות לבחון מחדש את צעדיהן המבצעיים. 

אז למה ASTS היא זו שחוטפת?

הקשר בין AST SpaceMobile ל-Blue Origin הוא לא סתם עוד חוזה אספקה, אלא שותפות אסטרטגית ישירה וקריטית.
משגר ה-New Glenn המסיבי אמור להיות סוס העבודה המרכזי שיישא לחלל את לווייני ה-BlueBird מהדור החדש של ASTS, כחלק מהתוכנית השאפתנית להקמת קונסטלציה של עשרות לוויינים.

עבור המשקיעים, זו הייתה נקודת שבירה, החשש הכבד שעיכובים אלו יחבלו בלוח הזמנים המקורי של ASTS (שהציבה לעצמה יעד להגיע לכ-45 לוויינים פעילים עד סוף 2026) שלח את מניית החברה לצניחה חופשית המסתכמת בירידה של כ- 15% בעשר המניה ביום שישי האחרון.
הטלטלה הזו לא נעצרה שם והקרינה על סקטור החלל כולו, עם ירידות חדות במניות כמו  (Rocket Lab (RKLB לאור הספקות שהתעוררו לגבי יכולת ההוצאה לפועל של חברות התלויות בשיגורים חיצוניים.
Blue Origin עצמה ספגה מכה תדמיתית ומבצעית קשה (שני כשלים ברצף), דבר שמשפיע ישירות גם על לקוחות ענק אחרים שלה, ובראשם פרויקט Kuiper של אמזון.

בואו ניכנס לפרופורציה

למרות הלחץ הכבד בוול סטריט, מבט מפוכח על תעשיית החלל המודרנית מכניס את האירוע לפרופורציות הנכונות.
תקלות, כשלים ואפילו פיצוצים דרמטיים בשלבי בדיקה ופיתוח הם חלק בלתי נפרד מחבלי הלידה של משגרים חדשים ולא אירוע חריג שמסיים תוכנית.
דוגמה מצוינת לכך היא תוכנית ה-Starship של SpaceX, שחוותה מספר לא מבוטל של כשלים ואיבודי חלליות (במיוחד במהלך טיסות 7, 8 ו-9 בשנת 2025) בשל דליפות דלק וכשלי מנועים, ובכל זאת המשיכה להתקדם ולהוביל את השוק.

עבור משקיעי AST SpaceMobile, הנקודה הקריטית ביותר היא שהחברה נערכה לתרחישים כאלו מראש, ובנתה את לווייני ה-BlueBirds שלה בצורה שהיא בלתי תלויה בסוג המשגר.
המשמעות היא שהלוויינים מתוכננים להתאים למגוון רחב של טילים ואינם תלויים בבלעדיות של חברה אחת.

מנכ"ל החברה, אבל אבלן, אף ציין בעבר כי לחברה יש חוזים חתומים עם כל חברות השיגור האמריקאיות הגדולות (כולל SpaceX ו-ULA). בטווח הקצר, רוב השיגורים הקרובים והמתוכננים של ASTS סגורים בכלל על גבי משגר ה-Falcon 9 היציב של SpaceX, ולא עם ה-New Glenn.
לכן, לוחות הזמנים לפריסת הרשת הלוויינית של החברה לא נפגעו באופן ישיר מהפיצוץ, צעד אסטרטגי חכם שמנע לחלוטין נקודת כשל יחידה והוכיח שהמודל העסקי של ASTS חסין בהרבה ממה שהשוק המבוהל נוטה לחשוב.

למרות זאת, היתרון של New Glenn

כשצוללים לנתוני הקיבולת המבצעית, קל להבין מדוע משגר ה-New Glenn מסומן כמנוע הצמיחה המרכזי של AST SpaceMobile לטווח הארוך.
הטיל הכבד של Blue Origin מציג יתרון כלכלי ומבצעי מוחץ על פני השוק, עם יכולת נשיאה פנומנלית של 8 לווייני BlueBird בשיגור יחיד.
לשם השוואה, חלופות חזקות אחרות בתעשייה, כמו ה-Vulcan Centaur או ה-Ariane 6, מסוגלות לשאת 5 לוויינים בלבד, בעוד ה-Falcon 9 של SpaceX או ה-H3 היפני מסתפקים ב-3 לוויינים בלבד למשימה.

המשמעות היא פשוטה, ה-New Glenn הוא הדרך המהירה והמשתלמת ביותר להקמת קונסטלציית לוויינים רחבה.
לכן, בעוד שהספקים האחרים בשוק מעניקים ל-ASTS גמישות ורשת ביטחון קריטית למניעת השבתה טוטאלית, הרי שכל עיכוב בתוכנית ה-New Glenn מייצר פגיעה ישירה ביעילות הכלכלית העודפת, הוא מייקר את עלות ההצבה של כל לוויין במסלול ומאט את קצב הפריסה האופטימלי של הרשת הגלובלית.

 

כמות הלווינים שכל טיל יכול לשאת.
קרדיט: ASTS

פאניקה זמנית בוול סטריט או פגיעה אסטרטגית?

הפיצוץ הדרמטי של ה-New Glenn הוא תזכורת מהדהדת לכך שהדרך לכבוש את החלל רצופה בלהבות ובחבלי לידה מורכבים.

הצניחה החופשית של מניית AST SpaceMobile ב-15% ביום מסחר בודד היא תגובת בטן קלאסית של שוק ההון, שלא אוהב אי ודאות ומגיב בחרדה לכל כותרת מרעישה.
עם זאת, מבט מעמיק אל מאחורי הקלעים מוכיח שהמודל העסקי של ASTS נבנה בדיוק בשביל לשרוד ימים כאלה, בזכות אסטרטגיה חכמה שאינה תלויה במשגר בודד והסתמכות מיידית על ה-Falcon 9 של SpaceX, לוחות הזמנים הקרובים של החברה נותרים מוגנים מפני השבתה.

מצד שני, אי אפשר להקל ראש בפיצוץ, ה-New Glenn הוא לא סתם עוד טיל, אלא מנוע היעילות הכלכלית המרכזי של החברה לטווח הארוך, וכל עיכוב בהפעלתו פוגע ביכולת לשגר 8 לוויינים במכה אחת ומייקר את עלויות הפריסה.
בשורה התחתונה, לא מדובר באירוע שיוריד את החזון של ASTS מהמסלול, אלא במכה בכנף ומבחן חוסן מורכב, הוכחה חותכת לכך שבתעשיית החלל המודרנית, היכולת לנהל סיכונים ולייצר חלופות קריטית לא פחות מהטכנולוגיה שנמצאת בתוך הלוויין.