ארגון מחדש בעידן הבינה המלאכותית: ניתוח גל הפיטורים בהייטק הישראלי

קטר הצמיחה של המשק הישראלי חווה טלטלה מבנית עמוקה המשפיעה על אלפי עובדים ועל יציבות החברות המובילות בשוק.
בשביל לנתח את גלי הפיטורים האחרונים בענף ההייטק, צריך לבחון את הגורמים המקרו כלכליים המניעים את המהלכים הללו ולהבין בעיקר מהן התובנות הקריטיות לגבי זכויות המועסקים בתקופה מורכבת זו.

הקטר הכלכלי של מדינת ישראל והצורך ביציבות

ענף ההייטק הישראלי מהווה את עמוד התווך המרכזי של הכלכלה המקומית ומנוע הצמיחה העיקרי שלה. המגזר אחראי לחלק מכריע מהתוצר המקומי הגולמי, מייצר אחוז גבוה במיוחד מסך הייצוא של מדינת ישראל ומספק תעסוקה ישירה ועקיפה למאות אלפי עובדים.
מעבר לתרומה המיסויית הישירה לקופת המדינה, תעשיית הטכנולוגיה מושכת השקעות הון זרות רחבות היקף וממצבת את ישראל כמרכז חדשנות גלובלי.
החוסן הכלכלי של המדינה קשור קשר בלתי נפרד ליציבותו של מגזר זה, ולכן כל תפנית במגמת התעסוקה בענף משפיעה באופן ישיר על השוק כולו.

בדוח השנתי האחרון שפרסמה רשות החדשנות ראינו כי למרות אתגרי התקופה, ענף ההייטק מייצר כ-17% מהתמ"ג של מדינת ישראל ומעלה מחצי מסך הייצוא שלה. 

מקור: Annual Report The State of High-Tech 2025  | רשות החדשנות

 

תמונת המצב הנוכחית: גל קיצוצים נרחב ברחבי הענף

הנתונים האחרונים מצביעים על גל פיטורים רחב היקף המקיף חברות טכנולוגיה ותיקות, חברות חד קרן וסטארט אפים בשלבי פיתוח שונים. ממש לפני מספר דקות פורסם כי אמדוקס צפויה לפטר כ-3000 עובדים ומאות בהם בישראל, חברת וויקס (WIX) מובילה מהלך קיצוצים היסטורי במסגרתו צפויים להתבטל כאלף מקומות עבודה, המהווים כ-20% מכוח האדם של החברה, על רקע עלויות מחשוב גוברות ומעבר למודלים טכנולוגיים lean. 

חברת ראפיד הכריזה על מהלך פיטורים משמעותי מתוך הגדרה עצמית כחברה המופעלת על ידי בינה מלאכותית, מהלך המצטרף לצמצום כוח האדם שביצעה החברה בעבר והעברת חלק מפעילות הפיתוח למרכזים מחוץ לישראל.

מגמה זו של ארגון מחדש ומעבר לאסטרטגיות מבוססות בינה מלאכותית ניכרת בשורה ארוכה של חברות.

חברת לייטריקס נערכת לפיטורי עשרות עובדים, וחברת ביג איי די פיטרה 20% מכוח האדם שלה במסגרת מעבר לאסטרטגיית פיתוח ממוקדת בינה מלאכותית. 

ענקיות גלובליות הפועלות בישראל, דוגמת פייפאל (PYPL) ואינטואיט (INTU), מבצעות ארגון מחדש המשפיע על מרכזי הפיתוח המקומייים שלהן. 

חברת איי 21 קיצצה למעלה מ-60% מכוח האדם שלה בעקבות שינוי אסטרטגי. 

חברת התשתיות אס קיו רים נקלעה לתהליכי חדלות פירעון וחברת סיט דיאגנוסטיקס נמצאת על סף סגירה.

את מגמת הצמצומים משלימות חברות ציבוריות ופרטיות מובילות בשוק ההון.
זום אינפו (ZI) סוגרת את מרכז הפיתוח שלה בישראל ומפטרת שלוש מאות עובדים, חברת טבולה (TBLA) מפטרת מאה עובדים, וחברות דוגמת נאייקס (NYAX), סטארק וור, אט ביי, פיירבולט ואקסוניוס מבצעות התאמות וקיצוצים בכוח האדם. חברת פאלו אלטו נטוורקס (PANW) ביצעה פיטורים נרחבים בחברת סייברארק (CYBR) מיד לאחר רכישתה, וחברת רמיטלי סגרה את מרכז הפיתוח המקומי שלה. חברות המשחקים והפינטק מון אקטיב, פלייטיקה (PLTK) ואיטורו (ETOR) קיצצו אחוזים משמעותיים מצוותיהן, וחברת סאפיינס (SPNS) החלה בתוכנית התייעלות רחבה הכוללת פיטורי 10% מעובדיה בעולם.
כמו כן, חברות דוגמת שטרפלי, וואווי, סטורדוט ופורטליקס דיווחו על צמצומים ופיטורי עשרות עובדים בישראל.

שער החליפין כעילה מרכזית להתייעלות

חברות הטכנולוגיה מנמקות לעיתים קרובות את הצורך בצמצום מצבת העובדים ובהעברת משרות לחוץ לארץ באמצעות תנודות בשער החליפין של השקל מול הדולר, כפי שאנחנו יודעים השקל התחזק אל מול הדולר ב25% משנה שעברה.
מאחר שמרבית ההכנסות של חברות ההייטק הישראליות מתקבלות במטבע דולרי, בעוד שעיקר ההוצאות התפעוליות ומשכורות העובדים משולמות בשקלים, שחיקה בשער הדולר מייצרת לחץ מיידי על שולי הרווחיות של החברות.
שינויים אלו במאזן המטבעי משמשים כעילה מרכזית להצדקת תוכניות חיסכון, הקפאות גיוסים והעברת תקציבים למרכזי פיתוח זולים יותר במזרח אירופה או בדרום אמריקה כמו שרשמתי לכם באחרונה סקירה על החלטתה של קבוצת ארד להעתיק את קווי הייצור שלה מישראל לאירופה ולמקסיקו.

בגרף ניתן לראות את התחזקות השקל אל מול הדולר ב25% משנה שעברה.

 

שחיקת רשת הביטחון הסוציאלית: האמת מאחורי דמי האבטלה לשכר גבוה

המציאות הכלכלית עימה מתמודדים מפוטרי ענף ההייטק מגלה פער עמוק בין רמת השכר ערב הפיטורים לבין קצבת האבטלה בפועל.
מנגנון הפיצוי הנוכחי אינו מהווה ביטוח שכר אמיתי לבעלי משכורות גבוהות, אלא מתפקד כקצבת קיום בסיסית בלבד.

• עיוות מובנה בתקרת הפיצוי: עובד שהשתכר ב 14,000 שקלים בחודש יקבל דמי אבטלה בגובה של 7,702 שקלים בלבד.
  מי שהשתכר 20,000 שקלים יקבל קצבה חודשית של 9,502 שקלים, ואילו רף הפיצוי המקסימלי חסום בסכום של 13,769 שקלים בלבד, עבור שכר של 34,225 שקלים ומעלה.

• היסטוריה של קיצוצים תקציביים: בעת ייסוד המנגנון בשנות השבעים עמד הפיצוי על 80 אחוזים מהשכר. ביטול הפרשות המעסיקים בשנות השמונים והפסקת המימון הממשלתי הובילו להתרוקנות הקרן בשנת 1998. בעקבות כך בוצעו סדרות קיצוצים רחבות בתקרת הקצבה ובמשך הזמן לקבלתה, עד לביטול סופי של התחייבות המדינה בשנת 2007.

• פגיעה ממוקדת בצעירים: עבור צעירים עד גיל 28 שאינם הורים, קוצצו התנאים בצורה דרסטית. עובד בן 26 שהשתכר 14,000 שקלים יקבל כיום פחות מ 6,000 שקלים ולמשך חודש וחצי בלבד, במקום ארבעה חודשים וחצי שהיו נהוגים בעבר.

שינויים מבניים אלו אינם נובעים מהחלטה פנימית של המוסד לביטוח לאומי אלא מהחלטות חקיקה פוליטיות של ממשלות ישראל לאורך השנים, המדגישות את הפער הקיים מול מעמד העצמאים שאינם מפרישים לרכיב אבטלה זה ואינם זכאים לו כלל.

 

זכויות עובדים והמנגנון החוקי בעת פיטורים

סיום העסקת עובדים במדינת ישראל כפוף למערכת חוקים ורגולציות נוקשות שנועדו להבטיח את זכויות המועסקים (בעבר רשמתי לכם על כך סקירה מפורטת). התהליך כולל מספר שלבים חיוניים:

• חובת שימוע כדין: המעסיק מחויב לזמן את העובד לשיחה מראש, להציג בפניו את הנימוקים המדויקים לכוונת הפיטורים ולאפשר לו להציג את טיעוניו בצורה מלאה והוגנת.

• הודעה מוקדמת: מעסיק מחויב לספק לעובד תקופת הודעה מוקדמת על פי חוק, או לחילופין לשלם לו שכר מלא עבור תקופה זו ללא חובת הגעה לעבודה.

• פיצויי פיטורין: עובדים שהשלימו שנת עבודה אחת לפחות זכאים לקבלת פיצויי פיטורין מלאים, אשר לרוב מוסדרים ומופרשים באופן שוטף תחת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

הרבה מעבר למשבר חולף

גל הפיטורים הנוכחי בהייטק הישראלי מעיד על שינוי קונספטואלי עמוק במבנה הענף, ולא על משבר חולף בלבד. השילוב בין אימוץ מואץ של כלי בינה מלאכותית, לחצים פיננסיים הנובעים משער החליפין, וצמצום התמיכה הממשלתית באמצעות המוסד לביטוח לאומי, מאלץ את החברות לפעול במודלים רזים ויעילים יותר.

הבנת הדינמיקה הזו, יחד עם שמירה קפדנית על זכויות העובדים, תהיה קריטית עבור החברות ועבור ציבור המשקיעים המבקשים להעריך את כיוונו של המשק הישראלי בשנים הקרובות.