הנפקת קבוצת קיסו

ענף המסעדנות הישראלי עובר בשנים האחרונות טרנספורמציה מבנית עמוקה, והופך מזירה של יזמים בודדים לתעשייה פיננסית, המונעת על ידי גופים מוסדיים וקרנות הון. תהליך זה משנה את כללי המשחק, ומכניס מושגים של מכפילים ואקזיטים אל תוך המטבח המסורתי. הבנת המגמה הזו הכרחית כדי לנתח נכונה את גל ההנפקות הנוכחי בתחום המזון, כאשר הצצה אל הנתונים הפיננסיים של השחקניות הגדולות חושפת את המציאות הכלכלית החדשה של הענף.

תעשיית המסעדנות משנה פנים

בעוד שמסעדות רבות מתמודדות עם אתגרי אינפלציה ומחסור בכוח אדם, המציאות בקצה העליון של הענף מציגה תמונה כלכלית שונה לחלוטין. העסקאות האחרונות בשוק המזון המקומי משקפות תמחורים גבוהים במיוחד, המזכירים חברות טכנולוגיה ולא עסקי אירוח קלאסיים. 

חברות פרטיות נרכשות בסכומי עתק המשקפים מכפילים גבוהים על הרווח הנקי, מתוך ציפייה מוקדמת להנפקה עתידית בבורסה לניירות ערך בתל אביב. השוק המוסדי מחפש בקדחתנות אפיקי השקעה יציבים עם תשואה גבוהה, ומוצא אותם ברשתות המזון המאוגדות. המגמה הנוכחית מובילה ליצירת תאגידי ענק קולינריים, השולטים במספר רב של מותגים במקביל.

הכניסה המאסיבית של גופים פיננסיים אל תחום המסעדנות נובעת מחישוב קר של פיזור סיכונים ואופטימיזציה של תשואות נאות. משקיעים מתוחכמים בונים תיק נכסים של מותגי מזון מסגנונות שונים, כדי להבטיח הכנסה יציבה גם במקרה של ירידה טבעית בביקוש לנישה מסוימת לאורך השנה. 

המעבר ממסעדה בודדת לקבוצת החזקות מאפשר סינרגיה תפעולית משמעותית והוזלה דרסטית של עלויות הרכש מול הספקים. היתרון לגודל מאפשר לקבוצות אלו לשרוד משברים כלכליים ולנצל הזדמנויות התרחבות על חשבון עסקים קטנים הנקלעים לקשיים תזרימיים. המטרה המרכזית של כלל המהלכים הללו היא הכנת הקרקע להנפקה ציבורית, תוך הצגת נתוני צמיחה עקביים מרבעון לרבעון.

מגמה זו, שאותה ניתן לכנות כ"הייטקיזציה" של ענף המסעדנות (בקישור כתבה שכתבנו בחודש פברואר לYNET בנושא), הופכת את התחום למפעל של אקזיטים עם מכפילים שבעבר היו שמורים לחברות סטארט-אפ בלבד. דוגמה בולטת לטירוף המכפילים ניתן לראות ברכישת 50% ממותג ההמבורגרים GDB על ידי קבוצת "נונו", לפי שווי חסר תקדים של 65 מיליון שקלים וזאת עבור שני סניפים בלבד.
במקביל, קבוצות אלו רוכשות עסקים קטנים יותר, כמו קונדיטוריית הבוטיק "דוקטור פרוסטינג", במטרה לבנות פורטפוליו קולינרי הוליסטי שיכסה כל רגע ביום של הצרכן. המודל העסקי החדש שואף לייצר מעין "יוניקורן קולינרי", שבו הפלטפורמה הניהולית, טבלאות האקסל והמטבחים המרכזיים מחליפים בהדרגה את הטאצ' האישי והיצירתי של "יד השף". המשקיעים רוכשים למעשה פלטפורמה אגרסיבית לשכפול סניפים ורכש מרוכז, מתוך מטרה להגיע להנפקה בבורסה במכפילים גבוהים בהרבה מאלו המקובלים בשוק הפרטי.

המודל הלוגיסטי והדרך לבורסה

כדי להצדיק את הערכות השווי הגבוהות, קבוצות המסעדנות מחויבות לעבור בהקדם למודל של מטבחים מרכזיים ותפעול תעשייתי לחלוטין. תהליך זה מבטיח אחידות מקסימלית במוצרים, ומאפשר פתיחה מהירה של סניפים חדשים ברחבי הארץ ללא תלות הכרחית בצוות מקצועי ומקומי. הלוגיסטיקה המורכבת תופסת אט-אט את מקומה של היצירתיות הקולינרית, והמטרה העליונה הופכת להיות שורת הרווח התחתונה בדוח התקופתי. המעבר לחברה ציבורית דורש עמידה ביעדי צמיחה נוקשים, ומכתיב התייעלות מתמדת שלעיתים באה על חשבון מרכיבים בחומרי הגלם או בעלויות כוח האדם. המשקיעים הבוחנים את החברות הללו נדרשים להעריך האם המותגים יצליחו לשמר את כוח המשיכה הצרכני שלהם תחת המודל המסחרי המואץ.

עם זאת, המעבר ממטבח איכותי לחברה ציבורית טומן בחובו סכנה משמעותית. הלחץ המתמיד להציג לאנליסטים צמיחה ורווחיות מדי שלושה חודשים, בענף החשוף לתנודתיות קיצונית של מחירי חומרי גלם, עלול להוביל לפגיעה בלתי נמנעת בחוויית הלקוח, באיכות המנות או בגודלן.

 בהקשר זה, קבוצת קיסו שהוקמה על ידי רותם טחן ונועם גבאי וצופה הכנסות של כ-550 מיליון שקלים עד שנת 2028 מנסה לבצר את מעמדה לא רק באמצעות התרחבות פיננסית, אלא גם דרך פתרונות יצירתיים לשימור ליבת העסק. כך, למשל, כדי להתמודד עם מצוקת כוח האדם בענף, הרשת מכשירה שפים וסו-שפים מקומיים ומצרפת אותם כבעלי מניות במסעדות הקבוצה.
בסופו של יום, השאלה שמרחפת מעל גל ההנפקות הנוכחי היא האם הרשתות יצליחו לשמר את הנשמה הקולינרית שהפכה אותן למצליחות, או שציבור המשקיעים יגלה שהוא רוכש מניות מנופחות ורשתות גנריות, שאיבדו את הטעם המקורי שלהן בדרך לבורסה.

קבוצת קיסו חושפת נתונים לקראת הנפקה

דוגמה מובהקת ועדכנית לתהליך הפיננסי שעובר הענף, ניתן לראות בצעדיה של קבוצת קיסו, המפעילה מספר מותגי אוכל אסייתי מובילים. לקראת הנפקתה הצפויה בבורסה, פרסמה החברה תשקיף מפורט החושף נתונים כלכליים מרתקים על מבנה ההכנסות של הפעילות העסקית. 

בשנת 2025 הציגה הרשת הכנסות מרשימות בסך של 307 מיליון שקלים, כאשר 41% מהסכום הכולל הגיעו ממערך המשלוחים בלבד. ירידה קלה של 2 אחוזים נרשמה בהכנסות מישיבה במסעדות עצמן, לעומת עלייה קבועה בהיקף ההזמנות הביתית המדגישה את השינוי החמור בהרגלי הצריכה. נתונים מובהקים אלו מאששים את ההנחה המבוססת כי תחום המסעדנות האסייתית נשען במידה אבסולוטית על פלטפורמות שילוח חיצוניות ויעילות.

לצד העלייה המרשימה בשורת ההכנסות הכוללת, התשקיף חושף במקביל גם את האתגרים התפעוליים המלווים צמיחה מהירה ופתיחת מיקומים חדשים. הרווחיות הגולמית של קבוצת קיסו נשחקה לרמה של 26%, כתוצאה ישירה מעלויות הכרוכות בפתיחת סניפים חדשים שטרם הגיעו לאיזון מלא, וכן כתוצאה מעליית שכר המינימום במשק הישראלי. 

למרות שחיקה זו בסעיף הגולמי, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות טיפס לסך של 25 מיליון שקלים, המעידים על יכולת ייצור מזומנים חזקה ויציבה. הרשת מפעילה נכון להיום שמונה מסעדות תחת שמות מותג שונים ומעסיקה מעל 1,000 עובדים, תוך הסתמכות נרחבת על עובדים זרים המהווים 80% ממצבת כוח האדם. אסטרטגיית החברה לשנים הקרובות מתמקדת בהרחבת מערך המשלוחים, במקביל לפתיחת 3 מסעדות חדשות במיקומי מפתח נוספים.

שווי החברה והתלות במשלוחים

הנפקת הקבוצה מתוכננת לצאת לפועל לפי שווי שוק של 436 מיליון שקלים, כאשר המייסדים מתכננים למכור במקביל חלק מהחזקותיהם תמורת עשרות מיליוני שקלים. נקודה קריטית נוספת העולה מן הנתונים החשבונאיים, היא התלות הגוברת של החברה בפלטפורמות משלוחים חיצוניות כמקור הכנסה מרכזי.

החברה מדווחת באופן פומבי כי 22% מהכנסותיה מגיעים דרך חברת וולט, הנמצאת בבעלות ענקית המשלוחים האמריקאית דורדאש (Dash), מה שמהווה חשיפה מהותית ללקוח ריכוזי.
חשיפה נרחבת זו עלולה להוות סיכון תפעולי עסקי במקרה של שינוי פתאומי בתנאי הסחר העתידיים מול אותן פלטפורמות דומיננטיות. עם זאת, החברה מציינת מנגד כי קיימות חלופות תחרותיות שונות בשוק השילוח המקומי, הממתנות סיכון זה בצורה מספקת להמשך הפעילות.

סיכום ותובנות

הפיכתן של קבוצות מסעדנות, דוגמת קיסו, לחברות ציבוריות, משקפת תמורה כלכלית ומבנית עמוקה בשוק המזון המקומי כולו. השילוב הנכון בין מודל תפעולי הדוק מבוסס מטבחים מרכזיים, לבין צמיחה במערך המשלוחים, מאפשר לחברות אלו להציג נתונים פיננסיים הקורצים מאוד לשוק ההון. למרות הירידה המסוימת ברווחיות הגולמית, המעבר לניהול תאגידי מספק יתרון ממשי לגודל ויציבות אל מול תנודתיות הענף המסורתית. תהליך מורכב זה, אשר החל עם כניסת הכסף המוסדי המאסיבי, מגיע כעת לשיאו במסכי הבורסה ומגדיר מחדש את המונח של הצלחה קולינרית עסקית. ציבור המשקיעים יידרש כעת לבחון בקפידה את יכולתן של חברות אלו לשמר את המותג המקורי, תוך כדי עמידה נוקשה בדרישות הרווחיות של השוק הציבורי.