הטריידר המסוכן בשוק?

יצא לכם לראות מה קורה בימים האחרונים בוול סטריט? השוק כולו סוער סביב ההצהרה הפיננסית העדכנית של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. מדובר בדו"ח רשמי ומטורף של יותר מ-100 עמודים שהוגש למשרד לאתיקה ממשלתית, והוא חושף פעילות מסחר אגרסיבית וחריגה בצורה בלתי רגילה בחשבונות שלו במהלך הרבעון הראשון של השנה.
אנחנו מדברים פה על בליץ של יותר מ-3,700 עסקאות, בהיקף כולל שלפי הדיווחים, אף מגיע ל750 מיליון דולר!

בגרף ניתן לראות פילוח של העסקאות של טראמפ לפי היקף עסקה.
קרדיט: bloomberg

למה הבליץ הפיננסי הזה מעורר ביקורת חריפה?

הסיבה המרכזית לכך שהדיווח הזה מכה גלים היא פוטנציאל עצום, כמעט חסר תקדים, לניגוד עניינים חריף בין כובעו של טראמפ כנשיא לבין האינטרסים הפיננסיים האישיים שלו.
החלטות המדיניות שהוא מקבל מהבית הלבן משפיעות באופן מיידי וישיר על השווי של אותן חברות שנסחרות בחשבונות שלו.
קחו למשל ענקיות כמו אנבידיה (NVDA), שתלויה לחלוטין באישורי הממשל כדי למכור שבבי בינה מלאכותית לסין, או בואינג (BA), שכל שורת הרווח שלה מושפעת מהסכמי סחר ומכירות מטוסים למדינות זרות.
באופן מעורר תהיות, המנכ"לים של שתי החברות הללו בדיוק ליוו את טראמפ במשלחת עסקית רשמית לסין. השמן למדורת הביקורת הזו מגיע מהעובדה שטראמפ, בניגוד לנשיאים קודמים, סירב להעביר את נכסיו לנאמנות עיוורת המנוהלת על ידי גורם עצמאי ומנותק, ובמקום זאת השאיר את ניהול האימפריה הכלכלית שלו בידיהם של שני בניו הבוגרים.

מעבר לחשש הישיר מניגוד העניינים, השוק סוער בגלל חוסר השקיפות המובנה שמטריף את האנליסטים הפיננסיים.
מתברר שחוקי הדיווח החלים על הנשיא גמישים ומקלים בהרבה מאלו שחלים, למשל, על חברי הקונגרס. טראמפ מחויב לדווח על העסקאות שלו רק בטווחי סכומים כלליים ומעורפלים במיוחד כמו למשל "בין מיליון לחמישה מיליון דולרים" ומבלי לפרט בכלל האם מדובר ברכישת מניות רגילות, מסחר באופציות סיכון ממונפות או השקעה סולידית באיגרות חוב.
הערפל הפיננסי הזה משאיר את וול סטריט עם יותר שאלות מתשובות, ומייצר חששות כבדים מפני ניצול של מידע פנים, מה שמערער את האמון הציבורי בנקיון הכפיים של הממשל ובשלטון החוק.

בואו נסתכל על כמה עסקאות של טראמפ מהתקופה האחרונה

Nvidia
במהלך הרבעון הראשון של שנת 2026, בוצעה רכישת מניות של ענקית השבבים אנבידיה (NVDA) בשווי מוערך של בין מיליון ל-5 מיליון דולרים.
המהלך מעורר סימני שאלה נוקבים לאור עיתויו הרגיש, שבבי הבינה המלאכותית של החברה כפופים למגבלות ייצוא קפדניות מצד הממשל האמריקאי, אך בסמוך למועד הרכישה, אישר משרד המסחר של ארה"ב למספר חברות סיניות לרכוש את שבבי ה-H200 המתקדמים של החברה.
החשד לקשר פוליטי או למידע פנים התעצם חודשים ספורים לאחר מכן, כאשר במהלך נסיעתו הדיפלומטית הרשמית של הנשיא טראמפ לבייג'ינג בחודש מאי, הוא צירף באופן אישי את מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, למשלחתו במטרה לדון בעסקאות שבבים ישירות מול הממשל הסיני.
סמיכות אירועים זו מעלה תהיות קשות לגבי השפעה ממשלתית אפשרית על ערך המניה ועל החלטות המשקיעים.

Boeing

בוצעה ע״י טראמפ רכישת מניות חדשות של ענקית התעופה והביטחון בואינג (BA) בשווי מוערך של בין מיליון ל-5 מיליון דולרים.
גם פה ההשקעה הזו מעוררת ביקורת ציבורית וחשש כבד לניגוד עניינים, בהתחשב במעמדה של בואינג כקבלנית ממשלתית וביטחונית עצומה התלויה ישירות במדיניות החוץ האמריקאית.
חודשים ספורים לאחר הרכישה, במהלך ביקורו הדיפלומטי הרשמי של הנשיא טראמפ בסין במאי 2026, הוא הכריז בראיון כי במסגרת המשא ומתן המדיני שהוביל, הסכימה סין לרכוש 200 מטוסים מחברת בואינג. העובדה שהנשיא מחזיק ומגדיל מניות בחברה שעבורה הוא מנהל באופן אישי משא ומתן מסחרי ברמות המדינתיות הגבוהות ביותר, מייצרת מראית עין חמורה של ניצול תפקיד ציבורי לטובת רווח כלכלי אישי.

Palantir

ב-6 בינואר 2026, החלה בניית פוזיציית מניות חדשה בחברת פלנטיר (PLTR), שהתחילה בסכום של לפחות 260,000 דולרים והתרחבה לעסקאות של מיליוני דולרים נוספים לאורך הרבעון הראשון.
סימני השאלה סביב המהלך לא איחרו לבוא, שבועות ספורים בלבד לאחר תחילת הרכישות, במהלך חודש פברואר, קטפה פלנטיר חוזה ענק בשווי מיליארד דולר עם המשרד לביטחון המולדת.
במסגרת החוזה, החברה נבחרה לספק את תשתית המחשוב והנתונים שתתמוך באחד ממיזמי הדגל של הממשל, תוכנית הגירוש ההמוני.
במקביל לזכייה בחוזה הממשלתי השמן, זכתה פלנטיר גם לרוח גבית פומבית יוצאת דופן, כאשר הנשיא טראמפ שיבח אותה ישירות בחשבון ה-Truth Social שלו, מה שהשלים שרשרת אירועים המעוררת תהיות עמוקות לגבי הקשר שבין מקבלי ההחלטות לרווחים בשוק ההון.

AMD

גם פה, טראמפ פתח פוזיציה, אשר הלכה והצטברה לאורך זמן עד לסכום של לפחות 740,000 דולרים. אולם, מה שמציב את העסקה הזו תחת זכוכית מגדלת ציבורית אינו היקף הסכום, אלא דיוק הזמנים הכמעט בלתי יאומן.
בדיוק שבוע לאחר רכישת המניות הראשונית, ב-13 בינואר, קיבלה AMD אור ירוק דרמטי ממחלקת המסחר של ארה"ב.
המשרד הממשלתי העניק לחברה אישור מיוחד וחריג המאפשר לה לייצא את שבביה המתקדמים ביותר ללקוחות בשוק הסיני,  מהלך שפתח עבורה מנוע צמיחה אדיר והקפיץ מיידית את פוטנציאל הרווח של החברה.
סמיכות הזמנים המיידית בין תחילת ההשקעה לבין ההחלטה הממשלתית יוצאת הדופן, מייצרת קו ישיר של תהיות לגבי נגישות למידע מוקדם וניצול החלטות מדיניות לטובת תשואה פיננסית.

בגרף אנו רואים את הגרפים של בואינג (BA), איי.אמ.די (AMD), ואנבידיה (NVDA) ממרץ אחרון.
קרדיט: koyfin

מכירת החיסול הבו-זמנית במיקרוסופט, מטא ואמזון

ב-10 בפברואר, רעדו המסכים בוול סטריט כאשר תחת שמו של טראמפ נרשם גל מכירות מאסיבי, אגרסיבי ומתואם היטב של ענקיות הטכנולוגיה המסורתיות, מיקרוסופט, מטא ואמזון.
המהלך כלל מימוש בלוקים עצומים של מניות ביום בודד, בשווי מוערך של בין 5 ל-25 מיליון דולרים לכל חברה בנפרד. מה שהפך את מכירת החיסול הזו לחשודה במיוחד בעיני פעילי השוק היה העיתוי האסטרטגי, הכל התרחש רגע לפני שהבית הלבן הוביל שינוי מדיניות חריג, שכלל הסטה מובהקת של המשאבים והתמיכה הממשלתית לעבר חברות השבבים.
התיאום המושלם בין נטישת ענקיות ההייטק לבין קידום המדיניות הכלכלית החדשה עורר גל שמועות ותהיות עמוקות בשוק, סביב השאלה האם המהלך הפיננסי התבסס על מידע פנים מוקדם ומדויק לגבי המהלכים הרגולטוריים המתוכננים.

תגובת הבית הלבן

מנגד, בבית הלבן ובארגון טראמפ מיהרו להדוף את הביקורת לחלוטין.
לפי ההסבר הרשמי שסופק, כל נכסי ההשקעה של הנשיא מנוהלים בפועל בחשבונות פיננסיים עצמאיים לחלוטין על ידי מוסדות פיננסיים חיצוניים (צד שלישי), במתכונת שלמעשה מדמה נאמנות עיוורת.
הדוברים הדגישו כי לנשיא, לבני משפחתו  או לאנשי הממשל אין כל מעורבות, יכולת השפעה או אפילו שמץ של ידע מוקדם לגבי העסקאות הספציפיות שמבוצעות בחשבונות הללו.
מבחינתם, הבליץ הפיננסי המדובר הוא פשוט תוצאה של ניהול תיקים שוטף, עצמאי ומקצועי של מנהלי ההשקעות, המנותק לחלוטין מהחלטות המדיניות שמתקבלות בחדר הסגלגל.

בשורה התחתונה 

חשוב לזכור שמבחינה משפטית יבשה, הכל חוקי.
החוק בארה"ב מאפשר לנשיאים להחזיק ולסחור במניות בזמן כהונתם, בתנאי שהם מקפידים על שקיפות ומגישים דיווחים תקופתיים.
ועדיין, הסיפור הזה מדגיש את הקו הדק והשברירי שבין ניהול נכסים לגיטימי של נשיא מיליארדר לבין הביקורת הציבורית הנוקבת על תזמון העסקאות אל מול החלטות הממשל הרשמיות.
למרות ההסברים וההכחשות הגורפות של הבית הלבן, סימן שאלה ענק עדיין מרחף מעל החשבונות של טראמפ, והסערה הזו מוכיחה שבוול סטריט, כמו בפוליטיקה, מראית עין יכולה להיות מדוברת ומשמעותית לא פחות מהחוק היבש.