בין פלסטרים לרפורמות מבניות: מה באמת עומד מאחורי התוכנית הרב שנתית של האוצר?

משרד האוצר הישראלי מוביל בשבועות האחרונים מהלך יוצא דופן במסגרתו מגבשים ראשי האגפים תוכנית אסטרטגית רב שנתית לשנים 2027 עד 2032. המהלך מתרחש על רקע מציאות מורכבת שבה שנת 2027 צפויה להיפתח ללא תקציב מדינה מאושר עקב מערכת הבחירות הקרובה בסתיו, מה שיוביל למצב חסר תקדים של תקציב המשכי שנה רביעית ברציפות. הניסיון לייצר מפת דרכים כלכלית ארוכת טווח נובע מהבנה עמוקה כי המשך המדיניות הפיסקלית הנוכחית, ללא טיפול שורש במוקדי ההוצאה והגירעון, מסכן באופן ממשי את יציבותו של המשק הישראלי ואת דירוג האשראי של המדינה במערכת הפיננסית העולמית.

הרקע לתוכנית: מאיפה נובע הצורך הכלכלי הדחוף?

הצורך בגיבוש הרפורמות אינו מקרי, אלא תוצאה ישירה של זינוק חד בהוצאות הציבוריות ובגירעון המבני. מלחמת חרבות ברזל ומבצע "שאגת הארי" נגד איראן, אשר עלותו הישירה לבדה נאמדת בכ- 35 מיליארד שקלים, יצרו נטל תקציבי עצום שחייב הרחבה ניכרת של הגירעון. בשנים האחרונות הגיע תקציב הביטחון לרמות של 150 עד 160 מיליארד שקלים בכל שנה, נתח המהווה כרבע מסך תקציב המדינה כולו. באוצר מבינים כי מבנה הוצאות שבו תקציב הביטחון שואב משאבים כה משמעותיים, לצד קיומם של משרדי ממשלה מיותרים וכספים קואליציוניים, אינו בר קיימא לטווח הארוך ומאיים להוביל לתוואי חוב מסוכן.

בואו ונצלול אל המספרים

ההרחבה הפיסקלית הזו משתקפת היטב במספרים. בעוד שיעד הגירעון המקורי נקבע בעבר על רמה מרוסנת של 3.9% מהתוצר, החרפת המערכה הביטחונית אילצה את הממשלה לעדכן את תקרת הגירעון המותרת ל 5.2% מהתוצר עבור שנת 2025, שנה שנסגרה בפועל על גירעון של 4.7%. נכון למחצית שנת 2026, הגירעון המצטבר ב 12 החודשים האחרונים עומד על 3.8% מהתוצר (כ 81 מיליארד שקלים). אף על פי שנתון זה מציג ירידה זמנית בזכות זינוק של כ 11.8% בגביית מיסים מתחילת השנה, באוצר מבהירים כי מדובר בהטיה תזרימית בלבד. קצב הוצאות המשרדים ומערכת הביטחון צפוי לעלות משמעותית בהמשך השנה, ולכן יעד הגירעון הרשמי המעודכן לסוף שנת 2026 נקבע על רמה גבוהה של 5.1% מהתוצר.

הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי וסכנת ההתעלמות

אחד המוקדים הרגישים ביותר בתוכנית נוגע ליציבות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי. העלייה המבורכת בתוחלת החיים בישראל, המדורגת במקום הרביעי בעולם, מייצרת במקביל אתגר אקטוארי כבד משקל. ככל שהאוכלוסייה מתבגרת, משך הזמן שבו משולמות קצבאות הזקנה מתארך, בעוד קצב כניסת המבוטחים החדשים לשוק העבודה אינו מדביק את הפער. המשך המסלול הנוכחי ללא שינוי מבני יוביל להתרוקנות קרנות הביטוח הלאומי ולהיווצרות גירעון אקטוארי שיחייב את הממשלה לממן את הקצבאות ישירות מקופת המדינה הכללית, צעד שיגרור בהכרח העלאת מיסים חדה או פגיעה קשה בשירותים הציבוריים.

העלאת גיל הפרישה ל 70 מול חלופת עדכון המקדם

כדי להתמודד עם המשבר האקטוארי, כלומר עם החשש הסטטיסטי שהכסף בקופות הציבוריות יאזל בעתיד בגלל העלייה בתוחלת החיים, מציע האוצר להעלות בהדרגה את גיל הפרישה ל 70 או לבטלו לחלוטין. צעד זה נועד להקטין את תקופת תשלום הקצבאות ולהגדיל את שנות העבודה הרי אם אנחנו מדברים על גבר שכיום היה אמור לפרוש בגיל 67, כיום העובד ממשיך לשלם מיסים, הקרן לא משלמת לו קצבה במשך שלוש השנים הללו, והוא ממשיך להפריש כסף לקופה.
מנגד, אנליסטים ומומחי פנסיה מצביעים על כך שהעלאת גיל הפרישה הכרונולוגי היא כלי קשיח שאינו לוקח בחשבון את השונות בין מקצועות שונים ואת היכולת הפיזית של העובדים להישאר בשוק התעסוקה בגילאים מתקדמים.

לחלופין, קיימת אפשרות יעילה וגמישה יותר והיא התאמת מקדם ההמרה לפנסיה.
מקדם ההמרה הוא המספר שבו מחלקים את סך החיסכון שנצבר כדי לקבוע את גובה הקצבה החודשית. העלאת המקדם באופן אוטומטי בהתאם לעליית תוחלת החיים משקפת באופן מדויק את המציאות הדמוגרפית, שומרת על האיזון האקטוארי של קרנות הפנסיה ומונעת את הצורך בחקיקה אגרסיבית של העלאת גיל הפרישה מכיוון שברגע שהמקדם עולה, קרן הפנסיה והביטוח הלאומי משלמים פחות בכל חודש לכל פנסיונר. גישה זו מאפשרת לעובדים המעוניינים בכך לפרוש מוקדם יותר עם קצבה מותאמת, או להמשיך לעבוד כדי להגדיל את התזרים החודשי שלהם, מבלי לייצר כפייה מנהלתית של גיל פרישה אחיד.

צמצום פטורים ממס, מיסוי רכבים והתנגדות המגזר העסקי

החלק השני של התוכנית מתמקד בהרחבת בסיס המס באמצעות הפחתת הטבות וביטול פטורים היסטוריים. המהלכים המרכזיים כוללים את ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות, וכן ביטול הפטור ממע"מ באילת שייעשה ככל הנראה בשני שלבים. לצד זאת, התוכנית כוללת רכיב מקרו כלכלי מובהק של הפעלת מס נסועה (תשלום פר קילומטראז׳) על רכבים חשמליים בתוך שנתיים, שנועד לתת מענה לאובדן הכנסות המדינה מבלו דלק ובעיית הפקקים המתרחבים, צירפתי לכם פוסט הסבר בנושא המס בלו. באוצר מבהירים כי הסטת התקציבים ממהלכים אלו תאפשר השקעה של עשרות מיליארדי שקלים באפיקים מחוללי צמיחה כמו חינוך, בריאות, רווחה ותשתיות תחבורה מתקדמות.

מנגד, באיגוד המסחר מתנגדים בתוקף למהלכים אלו ומגדירים אותם כצעדים מדכאי צמיחה. הטענה המרכזית של המגזר העסקי היא שביטול הפטורים יביא להתייקרות מיידית של מוצרי צריכה בסיסיים ושירותים, יקטין את ההכנסה הפנויה של הציבור, ויפגע בביקושים המקומיים בדיוק בתקופה שבה המשק זקוק למנועי צמיחה חזקים.