תעופה תחת אש כך המלחמה משנה את מפת השמיים

כולנו מרגישים את המתיחות של עשרת הימים האחרונים מול איראן, אבל בזמן שאנחנו עוקבים אחרי החדשות, ענף התעופה העולמי חווה רעידת אדמה של ממש. תחשבו על השילוב הכי מאתגר שיכול להיות לחברת תעופה: מחירי דלק שטסים לחלל, נתיבים שנסגרים בזה אחר זה, ופרמיות ביטוח שקופצות לשמיים. בואו נצלול פנימה ונבין ביחד את המספרים האמיתיים מאחורי מחירי הכרטיסים של כולנו.

 משוואת הדלק: כמה זה באמת עולה להם? 

הדלק הוא, כידוע, נחשב לשואב המזומנים המרכזי של ענף התעופה. כדי להבין את גודל ההשפעה צריך לראות את ההשפעה של המלחמה על המחירים מאז שפרצה. בעשרת הימים האחרונים בלבד, מאז שהחלה ההסלמה מול איראן, מחיר הדלק הסילוני זינק בשיעור חד של 28.4%.

כדי להבין כמה המכה הזו כואבת בכיס של חברות התעופה, בואו נשווה את זה למשבר הקודם, ונראה איך זה מתורגם להוצאות התפעוליות של אל על:

• הזיכרון הכואב מרוסיה-אוקראינה (2022): באותה שנה, בעקבות הפלישה, ההוצאות התפעוליות של אל על קפצו ב-68.7% בתוך שנה אחת. במספרים מוחלטים? זו הייתה קפיצה מטורפת של 660 מיליון דולר (מ-960 מיליון דולר ב-2021 ל-1.62 מיליארד דולר ב-2022).

• ההסלמה הנוכחית (עשרת הימים האחרונים, מרץ 2026): זינוק של 28.4% במחיר הדלק תוך ימים ספורים משנה את כל התמונה. מכיוון שהדלק מהווה כ-31% מההוצאות של אל על, הקפיצה הזו מעלה את סך ההוצאות התפעוליות של החברה בכ-8.8% כמעט בן רגע. אם ניקח את קצב ההוצאות השוטף של החברה (כ-7.7 מיליון דולר ביום), אנחנו מדברים על תוספת של כ-680,000 דולר כל יום! המשמעות היא שבעשרת הימים האחרונים בלבד, ההוצאות התפעוליות תפחו בזינוק מוחלט של כ-6.8 מיליון דולר נטו בגלל משבר האנרגיה הזה.

 גידור: גלגל ההצלה של אל על

אז איך לא קורסים תחת זינוק כזה? התשובה היא תכנון מראש, או בשפה המקצועית - גידור. אל על הגיעה לעימות הנוכחי מוכנה, כשהיא גידרה (קבעה מחיר מראש) כרבע מצריכת הדלק שלה לשנת 2026. הצעד החכם הזה נותן לה אוויר לנשימה ויתרון תחרותי ענק מול חברות התעופה הזרות, שחייבות עכשיו לקנות דלק במחירי הספוט בשוק החופשי, שפשוט התייקרו בעשרות אחוזים.

 עוקפים ושורפים: הגיאופוליטיקה של השמיים

מעבר למחיר של גלון דלק, ההסלמה פוגעת קשות בפרקטיקה של הטיסה עצמה. אי אפשר פשוט לטוס בקו ישר כשחצי מהמזרח התיכון סגור. טיסות ישירות למזרח הרחוק, כמו לבנגקוק למשל, התארכו פתאום ב-2 עד 3 שעות בגלל מעקפים.

תחשבו שכל שעת טיסה נוספת של מטוס גדול עולה לחברה בין 6,000 ל-10,000 דולר על דלק, בלאי וצוות. תוסיפו לזה את העובדה שהחברות הזרות ביטלו טיסות, מה שהשאיר את אל על כמעט לבד במגרש (מונופול דה-פקטו בקווים המבוקשים). בלי תחרות, ועם עלויות טיסה שזינקו, החברה פשוט מגלגלת את תוספת המחיר אלינו, הנוסעים. אגב, כדי להוסיף שמן למדורה, חברות ברחבי העולם סובלות מעיכובים באספקת מטוסים חדשים מבואינג ואיירבוס. מה זה אומר? שהן נאלצות להמשיך לטוס עם מטוסים ישנים שזוללים הרבה יותר דלק, דווקא עכשיו כשהוא בשיא.

 איך השווקים מגיבים? הפאניקה חוזרת

בוול סטריט לא אוהבים אי-ודאות, והמסכים אדומים בהתאם. בעשרת הימים האחרונים, מדד ה-JETS (תעודת הסל של חברות התעופה) צנח ב-14.44%, בזמן שמדד ה-S&P 500 ירד רק ב-2.44%. ההבדל הזה מראה בדיוק מי חוטף את עיקר האש.

רוצים פרופורציות? בואו נשווה את הפאניקה של עשרת הימים האחרונים לשבועיים הראשונים של מלחמת רוסיה-אוקראינה: באותם ימים של תחילת 2022, מניית לופטהנזה צללה ב-24.6%, ודלתא התרסקה ב-19.2%. עכשיו, במרץ 2026, אנחנו רואים מגמה מאוד דומה: לופטהנזה כבר הספיקה לרדת ב-11.8% ודלתא ב-9.5% תוך עשרה ימים.

ומה לגבי אל על שלנו? למרות שהיא נהנית כרגע ממונופול ורווחי עתק קודמים, המניה שלה ירדה ב-8.5% בעשרת הימים האחרונים. למה? כי משקיעים מסתכלים קדימה. הם רואים את משקולת מחירי הנפט, והם מבינים שביום שהשקט יחזור ופרמיות הביטוח יירדו, ענקיות הלואו-קוסט (Ryanair, Wizz Air) יחזרו להציף את נתב"ג, יורידו מחירים ויחתכו את חגיגת הרווחים של אל על.

 בשורה התחתונה: משלמים את פרמיית הסיכון

אם נסכם את הכל, עשרת הימים האחרונים מול איראן הוכיחו שוב שענף התעופה הוא אולי הענף הכי פגיע לאירועים ביטחוניים בעולם. קפיצה של 28.4% במחירי הדלק, יחד עם התארכות של נתיבי הטיסה, גרמו להוצאות התפעוליות לזנק במיליוני דולרים תוך שבוע וחצי. בזמן שחברות התעופה הגלובליות חוטפות מכה קשה בבורסות, אל על אמנם מרוויחה בטווח הקצר מהיעדר תחרות, אבל מתמודדת עם עלויות עצומות ומשקיעים שחוששים מהעתיד. עד שהמצב הביטחוני לא יירגע, נראה שכולנו נמשיך לשלם את "פרמיית הסיכון" של המזרח התיכון על כל כרטיס טיסה.