ניתוח הוצאות האשראי במהלך חודש מרץ

המשק הישראלי מפגין פעם נוספת את יכולת ההסתגלות המהירה שלו לאירועי קיצון ביטחוניים, כפי שעולה מנתוני חברת שבא. הדו"חות השבועיים של חודש מרץ 2026 משקפים נאמנה את המעבר המהיר של הציבור הישראלי ממצב של בלימה צרכנית מוחלטת עם פרוץ הקרבות להתאוששות עקבית וחזרה לרמות פעילות רגילות בתוך שבועות בודדים. הבנת הנתונים הללו קריטית עבור משקיעים המבקשים לאמוד את חוסן החברות הקמעונאיות ואת סנטימנט השוק המקומי בעתות משבר.

 התשתית והמצפן של הכלכלה הישראלית

חברת שבא היא הגורם המנהל את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, והנתונים שהיא מפיקה מהווים את המדד המדויק ביותר לפעילות המשק בזמן אמת. המידע כולל פילוח של היקפי רכישות יומיים, תדירות עסקאות וחלוקה לענפי צריכה שונים, מה שמאפשר לזהות מגמות צמיחה או נסיגה עוד לפני פרסום נתונים רשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עבור האנליסט, נתוני שבא הם כלי עבודה מרכזי להערכת רווחיות עתידית של חברות ציבוריות וזיהוי נקודות מפנה בהתנהגות הצרכנים. 

יש להדגיש שעסקאות אשר מתבצעות במזומן, צ'קים, והלוואות בנקאיות אינם נכללים בנתוני שבא , אלא רק סליקות של כרטיסי אשראי.

השבוע הראשון, הלם המלחמה והצניחה בצריכה

עם פרוץ מבצע שאגת הארי בשבוע הראשון של מרץ (1 עד 7 במרץ 2026), נרשמה עצירה דרמטית בפעילות העסקית בישראל. היקף ההוצאות בכרטיסי אשראי צנח בשיעור של 48% בהשוואה לשבוע האחרון של פברואר, וסך הרכישות הסתכם ב-7.048 מיליארד שקל בלבד. הצניחה הורגשה בכל רחבי המשק, כאשר כשליש מהמנהלים בחברות הגדולות צפו פגיעה של למעלה מ-50% בפדיון החודשי. ענף שירותי המזון והמשקאות היה הפגיע ביותר עם דיווחים על פגיעה קשה בקרב 44% מהעסקים בתחום.

השבוע השני, סימני התאוששות וזינוק בענפי ההלבשה והחשמל

השבוע השני למבצע (8 עד 14 במרץ) סימן את תחילת ההסתגלות של העורף למצב הלחימה. היקף ההוצאות זינק ביותר מ-33% בהשוואה לשבוע הראשון, אם כי הוא נותר נמוך ב-14% מהממוצע השבועי שנרשם מתחילת שנת 2026. בחינת חברות הקמעונאות מעלה נתונים מרשימים של חזרה לפעילות, ענף ההלבשה וההנעלה רשם זינוק של פי 2.6 בהוצאות הציבור, וענף החשמל והאלקטרוניקה הציג עלייה של 63%. במקביל, תחום המסעדות ובתי הקפה עלה ב-44%, בעוד שרשתות המזון רשמו ירידה זעירה של 0.8% בלבד. אפשר להסיק שהצרכן הישראלי חיפש בשבוע הזה יותר לצאת מהבית ולהתרענן עם כוס קפה בבית קפה, או ארוחה טובה במסעדה , מאשר לקפוץ לסופר ולבשל בבית.

השבוע השלישי, חזרה לרמות הפעילות של טרום המלחמה

במהלך השבוע השלישי (15 עד 21 במרץ) המשיך המשק במגמת ההתאוששות עם עלייה נוספת של כ-17% בהוצאות לעומת השבוע השני. נתון זה הביא את המשק למצב שבו היקף הפעילות גבוה ב-0.1% מהממוצע השבועי של טרום המלחמה בשנת 2026.
שבא מפרסמת גם את נתוני ההוצאות בענפי הצריכה המרכזיים של המשק.
מהניתוח עולה כי ענף ההלבשה וההנעלה המשיך במגמת הצמיחה במהלך השבוע ה-3 של המבצע וההוצאות בו עמדו על 624.751 מיליון ש״ח ועלו בשיעור של 23% לעומת השבוע ה-2. ענף נוסף שרשם זינוק בהוצאות הוא בתי מלון וחדרי אירוח שעלה בשיעור של 28% והגיע לסכום של 142.014 מיליון ש״ח לעומת 110.869 מיליון בשבוע ה-2 של ״שאגת הארי״. החיבור הישראלי גם החל בהכנות לקראת חג הפסח וברשתות המזון נרשמה עליה של יותר מ-6% בהוצאות לסכום של 1.619 מיליארד ש״ח. גם בחנויות המזון הקטנות, מעדניות, מאפיות, קצביות, נרשם גידול בהוצאות של כ-11% לסכום של 464.711 מיליון ש״ח.  קיימת שונות גיאוגרפית מובהקת בנתונים: בירושלים נרשמה עלייה של 30% ובאילת עלייה של 21% בהוצאות. לעומת זאת, בערים הסמוכות לקווי העימות נרשמה ירידה, כאשר בקריית שמונה ההוצאות הסתכמו ב-14.748 מיליון שקל (ירידה של 11%) ובצפת נרשם קיטון של 7% לסכום של 13.008 מיליון שקל.

סיכום, דפוסי הצריכה של האזרח הישראלי בעתות משבר

הרגלי הצריכה בישראל משקפים חוסן פסיכולוגי גבוה ויכולת חזרה מהירה לשגרה צרכנית. בעוד שבתחילת המלחמה קיימת פגיעה רוחבית בענפי הפנאי, המזון והתיירות, הציבור נוטה להשלים פערים ברכישות של מוצרי צריכה כמו חשמל ואופנה כבר בשבועות הראשונים של הלחימה. הנתונים מוכיחים כי למרות ההלם הראשוני, הביקוש המקומי נותר חזק ומהווה גורם מאזן המונע מיתון עמוק במגזר הקמעונאי. המשקיעים צריכים לעקוב אחר המעבר מעסקאות פיזיות לרכישות אונליין, הממשיכות לצמוח גם תחת איום ביטחוני ומהוות ערוץ הפצה קריטי לחברות הקמעונאיות בישראל.