הריבית עומדת והמחירים עולים, למה המלחמה לא מאפשרת לבנק ישראל לזוז?

31.3.2026

הריבית עומדת והמחירים עולים, למה המלחמה לא מאפשרת לבנק ישראל לזוז?

בקצרה

  • בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית על 4% למרות קריאות להפחתה, שכן המלחמה מייצרת לחצי אינפלציה משמעותיים עקב ירידה בהיצע כוח אדם ומחסור במוצרים, מה שעלול להחמיר את המצב אם הריבית תופחת ותעודד ביקוש נוסף.
  • המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, המכוונת לשלוט באינפלציה באמצעות הריבית, נקטעה עם פרוץ המלחמה, כאשר האינפלציה השנתית עמדה על 2% בלבד לפני כן, אך כעת לחצי היצע ועליית מחירי הנפט מאיימים לדחוף אותה מעבר ליעד הממשלתי של 1%-3%.
  • עליית מחירי הנפט מעל 100 דולר לחבית והיחלשות השקל בכ-3% לאחרונה, מפעילים לחץ אינפלציוני כבד על המשק הישראלי, שכן הנפט מהווה תשומת ייצור קריטית ועלייה זו תתדלק את האינפלציה ותפגע בשולי הרווח של עסקים רבים.
  • הירידה בהיצע כוח אדם, הנגרמת מסגירת מערכת החינוך וגיוס אלפי מילואימניקים, יוצרת מחסור בסחורות ושירותים ודוחפת את המחירים כלפי מעלה, כאשר הורדת ריבית במצב כזה רק תחמיר את האינפלציה על ידי הגברת הביקוש מול היצע מתכווץ.

בנק ישראל יודיע היום על מדיניות הריבית לששת השבועות הקרובים וכמעט כולם יודעים מראש מה תהיה הפסיקה. הריבית צפויה להישאר בשיעור של 4%. מדובר באותו המספר שעומד שם מאז חודש ינואר. רוב החזאים האנליסטים ומשרדי הממשלה הכלכליים מסכימים כי הריבית לא זזה. ישנם גורמים הטוענים כי דווקא עכשיו בעיצומה של מלחמה על כמה חזיתות צריך להפחית ריבית ולהזרים אוויר לכלכלה. בין הקולות הללו ניתן למצוא יזמים וקבלנים רבים שרוצים שהריביות ירדו בשל האינטרס הכלכלי המובהק שלהם. קיימים כאלו שאפילו לא מוציאים מכלל אפשרות שנגיד בנק ישראל הפרופסור אמיר ירון יפתיע בהפחתה אולם ההערכה היא שלא. כדי להבין למה צריך להבין שני דברים איך עובד הכלי שבנק ישראל מחזיק בידיו ומה בדיוק המלחמה עשתה לכל ההנחות שעמדו בבסיס ההחלטות עד כה.

המדיניות המוניטרית והמסלול שנקטע עם פרוץ הלחימה

המדיניות המוניטרית היא הדרך שבה הבנק המרכזי מנסה לשלוט בקצב עליית המחירים במשק. הכלי הראשי שלו הוא ריבית בנק ישראל המהווה את המחיר הבסיסי שנקבע עבור ההלוואות בכלל המשק. כשהריבית גבוהה ההלוואות יקרות יותר, הצרכנים קונים פחות, עסקים משקיעים פחות והביקוש יורד ואיתו הלחץ על המחירים. כשהריבית יורדת קורה ההפך, הכסף זול יותר, הביקוש עולה והמשק מתחמם. לצד ריבית בנק ישראל קיים מונח נוסף שחשוב להכיר, ריבית הפריים, שהיא ריבית בנק ישראל בתוספת קבועה של 1.5%. כיום, עם ריבית בנק ישראל על 4%, ריבית הפריים עומדת על 5.5% וזו הריבית שמשפיעה ישירות על בעלי המשכנתאות בישראל. יעד האינפלציה שקבעה הממשלה לבנק ישראל הוא 1% עד 3% בשנה. כל עוד האינפלציה בתוך הטווח הזה והמשק יציב הריבית יכולה לרדת, אך כשמסתמנת סכנה שהאינפלציה תפרוץ מעלה הבנק בולם.

כדי להבין עד כמה המצב השתנה חשוב לראות מאיפה הגענו. בנובמבר 2025 הוריד בנק ישראל את הריבית לראשונה מזה כמעט שנתיים לשיעור של 4.25% ובינואר 2026 הוסיף עוד הפחתה לשיעור של 4%. השוק ציפה להמשך שכן האינפלציה השנתית עמדה על 2%, בדיוק במרכז יעד הממשלה. הכלכלה הישראלית נראתה מתאוששת ואז פרצה המלחמה מול איראן. להחלטה של היום יש פן יוצא דופן נוסף, שכן בוועדה המוניטרית מכהנים כיום רק ארבעה חברים ובהם נציג ציבור אחד בלבד. בנסיבות אלה ההחלטה נתונה למעשה בידיו של הנגיד הפרופסור אמיר ירון. הנגיד הביע לאחרונה שתי עמדות סותרות לכאורה, הצורך לשמור על יציבות ולמנוע אינפלציה אל מול הדאגה מהפגיעה הכלכלית הנובעת מהתמשכות המלחמה וההגבלות על המשק.

אינפלציית היצע ומשבר האנרגיה העולמי

אחת הסיבות המרכזיות לכך שהמלחמה מייצרת לחצי מחירים היא היצע קטן מדי. הנגיד ציין כי מערכת החינוך בישראל סגורה כבר חודש שלם עוד לפני חופשת הפסח, מה שמונע מהורים להגיע לעבודה. קיים לחץ ישיר על כוח האדם עקב אלפי מילואימניקים בשירות פעיל, אתרי בנייה בקיבולת חלקית ושירותים שמתארכים. פחות ידיים עובדות משמעותן פחות סחורה ושירותים בשוק ועליית מחירים. כאשר הגורם לאינפלציה הוא מחסור בהיצע, הורדת ריבית לא פותרת את הבעיה אלא עלולה להחמיר אותה שכן היא מעודדת ביקוש שגדל מול היצע שמתכווץ.

מעל כל זה מרחפים מחירי הנפט המשפיעים על כל רובדי הכלכלה כאשר חבית נפט נסחרת כיום ביותר מ 100 דולר ושער הדולר עלה בכ 3% לאחרונה. חשוב להבין כי הנפט אינו רק דלק בתחנות התדלוק אלא הוא מהווה תשומת ייצור בסיסית וקריטית כמעט לכל מוצר ושירות במשק. הנפט הוא חומר גלם בתעשיות רבות והוא רכיב מרכזי בעלויות האנרגיה של מפעלים ובעלויות השינוע והלוגיסטיקה העולמית. כשהתשומות הללו עולות בצורה כה חדה נוצר לחץ כבד על שולי הרווח של העסקים והדבר מוביל לשרשרת תגובות כלכלית שבה חברות נאלצות לצמצם הוצאות ואף לפטר עובדים כדי לשרוד את התייקרות הייצור. אם משרד האוצר לא יפחית את המס על הדלק מחיר ליטר אוקטן 95 יזנק ל 8 שקלים ועלייה זו תתדלק את האינפלציה לכיוון רף ה 3% המהווה את הגבול העליון של יעד הממשלה.

סיכום ותובנות

בנק ישראל מצוי היום בין הפטיש לסדן. מצד אחד עומדת מלחמה שפוגעת בכלכלה ומחייבת תמריץ, ומצד שני קיימים לחצי אינפלציה מכמה כיוונים בו זמנית הכוללים נפט מעל 100 דולר, שקל שנחלש והיצע עבודה שמצטמצם. בסביבה כזו הורדת ריבית היא לא רק לא מועילה, היא עלולה להיות מסוכנת שכן ריבית שמעודדת ביקוש כשהיצע כבר מדולל היא מתכונת לאינפלציה. החשש המרכזי הוא עלייה מחודשת של האינפלציה מה 2% הנוכחיים לכיוון רף ה 3% המהווה את הגבול העליון של יעד הממשלה, ובנק ישראל צפוי גם לעדכן לרעה את תחזיות הצמיחה והאינפלציה שיפרסם היום.

קיים כבר צפי להעלאת ריבית בארצות הברית וזה אומר שככל הנראה שהריבית כאן לא תרד בזמן שהכיוון כרגע בעולם הוא להעלאות ריבית. ולכן על אף הלחצים, נגיד ירון צפוי לבחור ביציבות. עבור המשקיע המסר ברור, אין לבנות על סביבת ריבית יורדת בקרוב. אג"ח קצרות טווח נותנות מענה סביר בסביבה הנוכחית בעוד שחברות ממונפות ימשיכו לסבול מעלויות מימון גבוהות. ענף הנדל"ן יתקשה להתאושש כל עוד הריבית לא זזה וענפי האנרגיה המרוויחים ממחירי נפט גבוהים הם מהמעטים שנהנים מהמצב. הנסיבות כבדות מהרצון, הריבית תישאר, לפחות עד שהתמונה תתבהר.