הדינמיקה המורכבת של הגירעון בימי לחימה

ניהול תקציב המדינה בזמן מערכה צבאית ממושכת מהווה את אחד האתגרים המורכבים ביותר עבור קובעי המדיניות הפיסקאלית בירושלים.
הגירעון הממשלתי אינו רק נתון חשבונאי יבש אלא מדד המשקף את יכולת העמידה של המשק הישראלי אל מול הוצאות ביטחוניות חסרות תקדים בתקופה שכזו.
בעוד הנתונים האחרונים מצביעים על שיפור מסוים ברמת הגירעון ביחס לתוצר ניתוח מעמיק חושף תמונה מורכבת שבה הצלחות גבייה נקודתיות ועיכובים בביצוע הוצאות, מייצרים מצג לא מדוייק של יציבות המחייב בחינה ביקורתית.

תמונת המצב הפיסקאלית של ישראל מנקודת מבט הבוחנת את גרעון המדינה באפריל 2026 מציגה ניגודיות חריפה בין נתוני גבייה מעודדים לבין התחייבויות ביטחוניות כבדות הממתינות מעבר לפינה.
ירידת הגירעון לרמה של 3.8% מהתוצר מהווה הישג תזרימי זמני המצריך ניתוח מעמיק של מנועי ההכנסות אל מול דחיית ההוצאות הממשלתיות המסיביות.
הכנתי עבורכם סקירת עומק המנתחת את הגורמים שהובילו לשיפור המדווח, ואת הסיכונים הממשיים, והקיימים המאיימים על עמידה ביעדי התקציב השנתיים ועל היציבות המקרו כלכלית.

מנועי הגבייה והשפעת עסקאות הענק במגזר הטכנולוגי

הכנסות המדינה ממסים הפתיעו לטובה בחודש אפריל והסתכמו בכ 50.6 מיליארד שקל.
נתון זה גבוה בטווח שבין 3 ל- 4 מיליארד שקלים לעומת התחזיות המוקדמות של משרד האוצר.
מגמה זו מהווה המשך ישיר לחודש מרץ שבו נרשמו הכנסות גבוהות במיוחד של 55.1 מיליארד שקל.

העלייה המרשימה בהכנסות נשענת בחלקה על אירועים חד פעמיים ובהם שתי עסקאות בולטות בענף ההייטק שייצרו הכנסות ממסים בהיקף של יותר מ- 8 מיליארד שקלים, ובין היתר כמובן את עסקת הענק של חברת Wiz אשר נרכשה על ידי Google.
הכנסות המדינה nהמגזר הטכנולוגי ממשיך לשמש כקטר הפיננסי המרכזי המונע קריסה של הקופה הציבורית גם תחת תנאי לחימה.

תחזית ההכנסות המעודכנת לשנת 2026 עומדת כעת על 562 מיליארד שקל המייצגים ממוצע חודשי של כ- 47 מיליארד שקל.

הפער התזרימי בין גביית מסים לביצוע תקציבי בפועל

הנתון המרכזי המצביע על ירידת הגירעון המצטבר ב- 12 החודשים האחרונים לרמה של 3.8% מהתוצר לעומת 4.2% במרץ ו 4.7% בפברואר עלול להטעות את מי שאינו בוחן את צד ההוצאות.
הגירעון החודשי באפריל עמד על 3.3 מיליארד שקל בלבד' בהשוואה לגירעון של 11.2 מיליארד שקל באפריל אשתקד.
עם זאת, השיפור נובע במידה רבה מעיכובים טכניים בביצוע התקציב. מתחילת השנה הוצאות הממשלה הגיעו ל 203.2 מיליארד שקל שהם רק 29.1% מהמסגרת השנתית המתוכננת העומדת על כ 700 מיליארד שקל. ירידה של 0.6% בהוצאות המשרדים מתחילת השנה מוסברת בין היתר בדחיית תשלומי מענקי מילואים למאי וצמצום זמני בהוצאות הפינוי.

מדובר בפער תזרימי שיסגר כאשר הממשלה תממש את מלוא התקציב המאושר, דבר אשר צפוי לדחוף את הגירעון כלפי מעלה בחודשים הבאים.

פער התחזיות בין משרד האוצר לסוכנויות הדירוג הבינלאומיות

קיים פער משמעותי בין יעד הגירעון הרשמי של הממשלה העומד על 4.9% לבין הערכות הגופים הפיננסיים בשוק החופשי.
חברת הדירוג (S&P Global (SPGI העריכה במסגרת אשרור דירוג האשראי כי הגירעון הממשלתי של מדינת ישראל יסתכם ב- 5.3% מהתוצר, שהם כ- 10 מיליארד שקל מעל יעד האוצר.
הערכות שמרניות פחות בשוק הפרטי נוקבות במספרים הנעים בין 5.5%-6% על רקע התמשכות מלחמת שאגת הארי ועלויותיה הגבוהות.

למרות שמתחילת השנה נרשם עודף תקציבי מצטבר של כ 9.9 מיליארד שקל לעומת גירעון מצטבר של 7.4 מיליארד שקל, בתקופה המקבילה אשתקד הקונצנזוס בקרב האנליסטים היה כי היעד הממשלתי אינו ריאלי לנוכח קצב ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות הצפויות במחצית השנייה של השנה.

סיכום ותובנות

הירידה הנוכחית בנתוני הגירעון ל- 3.8% היא במידה רבה תמונת ראי של הכנסות גבוהות באופן בלתי צפוי אל מול ביצוע חסר יחסיים בצד ההוצאה.
הנתונים מתכתבים עם הפתעות המס שנרשמו בתחילת הרבעון אך הם אינם מעידים על ריסון פיסקאלי ארוך טווח ותוכנית עובדה סדורה לטווח הרחוק. המסקנה המרכזית היא כי המשק הישראלי נהנה מחוסן נקודתי בזכות מגזר הטכנולוגיה אך המסה העיקרית של הוצאות המלחמה טרם באה לידי ביטוי מלא בדוחות.
הגירעון צפוי לשוב למגמת עלייה חדה ככל שהשנה תתקדם והתחייבויות הממשלה יפגשו את המציאות התזרימית.