מחירי הדלק והמשבר בתעשיית התעופה

המלחמה במזרח התיכון כבר מזמן חצתה את גבולות האזור הגיאוגרפי שבו היא מתחוללת והגיעה ישירות לאטמוספרה העסקית של תעשיית התעופה העולמית.
מחירי דלק הסילון (Jet Fuel) עולים בחדות, ומי שסבור שמדובר בהלם קצר מועד מגלה כעת שחברות התעופה הגדולות בעולם מתחילות לפעול כאילו המציאות הזו כאן להישאר.
ביטול טיסות, קיצוץ בקיבולת, עמלות דלק כפולות אלה אינם עוד ניואנסים תפעוליים אלא החלטות אסטרטגיות שיעצבו מחדש את מפת הטיסות של הקיץ הקרוב ואולי גם של 2027.

השאלה הנכונה אינה האם מחיר הכרטיס יעלה אלא עד כמה, ועבור מי?

הלחץ על שרשרת האספקה: מהמיצרים לנמל התעופה

הסיכון הממשי ביותר שמעיב על ענף התעופה כרגע מורכב ממלכוד כפול: החשש שהדלק פשוט לא יהיה בנמצא, לצד העובדה שהדלק הקיים הופך ליקר מנשוא.
המנכ"ל של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, פתיח בירול, הזהיר בפני AP (סוכנות הידיעות) שאם מיצר הורמוז לא ייפתח, לאירופה נותרו בערך שישה שבועות של עתודות דלק סילון.
בנוסף, אנליסטים של גולדמן זאקס מוסיפים וצופים כי מלאי הדלק האירופאי עלול לרדת מתחת לסף של 23 ימי עתודה עוד בחודש יוני הקרו.

פטריק דה האן מ- Gas Buddy (אפליקציה ושירות פופולרי בעיקר בארצות הברית,וקנדה שעוזר לנהגים לחסוך כסף על דלק) מסביר מדוע זהו הרגע הקריטי שבו המחסור הופך מבעיה של מחיר לבעיה של חוסר פיזי בנמלי תעופה.
אולם, גם אם יימצא פתרון לשרשרת האספקה, מחיר הדלק כשלעצמו מהווה גורם מכריע: העלייה המתמדת במחירי האנרגיה חונקת את שולי הרווח של החברות ומאלצת אותן לייקר את הכרטיסים ללא הרף. אנחנו עומדים בפני מציאות שבה חברת תעופה לא רק נאבקת לשלם מחיר היסטורי על כל ליטר, אלא עלולה למצוא את עצמה במצב שבו היא פשוט לא יכולה לתדלק ולצאת לדרך.

בגרף ניתן לראות את עליית מחיר הדלק הסילוני

מקור: אתר fred

תגובות שונות לאותו משבר, מי בולם ומי מוביל?

מה שמעניין בסקירת תגובות חברות התעופה השונות הוא שהן חושפות הבדלים מהותיים בגישה האסטרטגית.
חברת לופטהנזה נקטה בצעד הנועז ביותר, והוא ביטול 20,000 טיסות עד אוקטובר, בעיקר קצרות טווח ולא רווחיות, תוך חיסכון של 40,000 טון דלק.
חברת יונייטד איירליינס (UAL) חתכה 5% מהקיבולת השנתית, עם אזהרה שמחירי הכרטיסים עשויים לעלות ב 15% עד 20%. יפן איירליינס, לעומת זאת, בחרה בדרך הישירה, הכפלה כמעט מלאה של עמלת הדלק לטיסות לצפון אמריקה מ 164 דולר ל 351 דולר לכרטיס, שתקפה מה -1 במאי.
בצד השני של הסקאלה ניצבות חברות כמו-איזי ג'ט (EZJ), שהצהירה כי לא תגביל עמלות דלק על טיסות הקיץ כלל, ומחוייבת לתת לנוסעים שקט נפשי מוחלט.

הניגוד הזה בין שחקנים שבולעים את הכאב לשמירת נתח שוק לבין כאלה שמגלגלים את העלות ישירות לצרכן הוא בדיוק הלחץ שמאפיין שוק תחרותי בזמן משבר.

מה זה אומר על מודלים עסקיים שונים

המשבר הנוכחי חושף חוסן שונה בין מודלים עסקיים:
חברות ה low cost הן שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר. Spirit Airlines כבר קרסה,בין היתר בגלל הלחצים שנוצרו מעלויות הדלק.
"חברות ה-Full Service כמו לופטהנזה (LHA), בריטיש איירווייז (IAG) ו-אייר קנדה (AC), שמחזיקות בקיבולת רבה ורשתות בינלאומיות, יכולות לקצץ בטיסות "לא רווחיות" ולרכז משאבים על ה routes שמצדיקות כלכלית. American Airlines, בניגוד לאחרות, לא הודיעה עדיין על שינויים אך חשפה ב דוחות האחרוני צפי להוצאה נוספת של 4 מיליארד דולר בגין דלק נתון שמסגיר את גודל הבעיה גם בלי הודעה רשמית.

מה צפוי לנוסעים וכיצד להיערך

המסקנה המעשית מהנתונים שנצברו כבר ברורה, קצרות טווח ועונתיות הן הטיסות הפגיעות ביותר לביטול. טיסות בין יבשתיות על קווים ראשיים יישמרו, אך ביוקר גבוה יותר.
העמלות מועברות לצרכן גם בכרטיסי תגמול כך שמי שמתכנן לממש נקודות צריך לבדוק את מבנה העמלות בפועל ולא להניח שהטיסה תהיה חינמית. מי שטרם הזמין טיסות לקיץ עושה זאת בסיכון הולך וגדל, כשכל שבוע של השתהות עשוי להתבטא במחיר גבוה יותר ובאפשרויות מצומצמות יותר.

השאלה שנותרת פתוחה היא מה יקרה אם מצב האספקה יחמיר מעבר לתחזית של ה- 23 ימים שגולדמן זאקס מציג.
ביטולים בגין עלות הם עניין של שיקול עסקי, ביטולים בגין היעדר דלק הם כבר כשל מערכתי.

האם מדינות אירופה יגיבו בשחרור עתודות אסטרטגיות? האם הסלמה נוספת במפרץ תסגור את מיצר הורמוז לחלוטין? התשובות לשאלות הללו לא נמצאות בידי חברות התעופה והן בדיוק מה שיקבע אם הקיץ הקרוב יהיה יקר או יקר מאוד.