מהצפון למרכז: ניתוח כלכלי של מהפכת המתחמים המשולבים בישראל

משרד התחבורה מקדם את תוכנית המתחמים המשולבים כמהלך אסטרטגי רחב היקף שמטרתו לשנות את פני התחבורה הציבורית והמרחב האורבני בישראל. התוכנית כוללת הקמת רשת ארצית של כ 650 מתחמי תחבורה מתקדמים המכונים האבים אשר נועדו להבטיח חיבוריות מיטבית בין הפריפריה למרכז. יישום המתווה מייצר הזדמנויות עסקיות משמעותיות עבור חברות התשתית והתפעול המרכזיות במשק הישראלי ומשפיע ישירות על מניות הסקטור.

גישור על פערים גאוגרפיים: ממעלות תרשיחא ועד נס ציונה

לב התוכנית טמון ביצירת רצף תנועה יעיל המקשר בין יישובי הצפון המרוחקים לליבת המרכז. הקמת מסופים מתקדמים בערים כמו מעלות תרשיחא מאפשרת הפעלה של עשרות קווי תחבורה חדשים בתדירות גבוהה אשר ינועו על צירים מהירים עד לנס ציונה ודרומה משם. המסוף המתוכנן במעלות תרשיחא צפוי לשרת 7 קווים בין עירוניים ו 6 קווים אזוריים ובכך להעניק לתושבי הגליל נגישות חסרת תקדים למוקדי תעסוקה וחינוך במרכז הארץ. ריבוי המסופים והקווים המהירים נועד לבטל את התלות ברכב הפרטי ולאפשר מוביליות חברתית וכלכלית המבוססת על תשתית ציבורית אמינה.

רציונל הביצוע: למה דווקא עכשיו

ההחלטה להאיץ את הקמת המתחמים המשולבים נובעת מהעלייה הדרמטית בעלויות הגודש בכבישים המגיעות לכ 40 מיליארד שקלים בשנה. המדינה מזהה כי הפתרון למצוקת הדיור והתחבורה מחייב פיתוח מואץ של תשתיות תומכות לפני אכלוס השכונות החדשות. המתווה הנוכחי משלב לראשונה מעבר מאסיבי לאוטובוסים חשמליים הכולל עמדות טעינה בכל מסוף ושיפור משמעותי בתנאי העבודה של הנהגים במטרה לפתור את המחסור בכוח אדם בענף. הצורך בחיבור מהיר של הפריפריה הפך לקריטי בשל הגידול באוכלוסייה והצורך בפיזור מקומות התעסוקה לאורך כל ציר התנועה הארצי.

הנהנות המרכזיות: תחבורה ותשתיות

חברות התחבורה הציבורית והתשתיות נמצאות בחזית המרוויחות מיישום המתווה הממשלתי. חברת קיסטון (KSTN) המחזיקה בשליטה בחברת אגד צפויה להרחיב את היקף פעילותה בקווי השירות ובניהול המסופים החדשים כחלק מהגדלת הנסועה הארצית. באופן דומה חברת אשטרום (ASHG) השולטת בחברת דן נהנית מהשקעות העתק בצירי התחבורה של גוש דן ובחיבורם לנס ציונה ולערים הסמוכות. חברות אלו נשענות על חוזים ארוכי טווח להפעלת תחבורה ציבורית המקבלים משנה תוקף עם הוספת מאות קווים חדשים למפה התחבורתית.

סינרגיה בין תשתיות לנדלן

פרויקט המתחמים מבוסס ברובו על מודל של שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי המאפשר לחברות מובילות לגשת למכרזי ענק להקמה ותפעול. חברות כמו שפיר הנדסה (SPEN) ואלקטרה (ELTR) מעורבות בתכנון ובניית ה"האבים" הכוללים חניוני חנה וסע ומערכי הסעות חינמיים למרכזי תעסוקה. מעבר לתשתית הפיזית כל מתחם משולב מהווה עוגן נדלני הכולל שטחי מסחר ומשרדים המושכים חברות יזמיות דוגמת דניה סיבוס (DNYA) ושיכון ובינוי (SKBN). ריכוז קהל הנוסעים במסופים המודרניים מייצר זרמי הכנסה נוספים מהשכרת שטחים מסחריים והשבחת ערך הקרקע במעגלים הסמוכים למתחם.

סיכום ותובנות 

תוכנית המתחמים המשולבים מהווה מנוע צמיחה לאומי המשפיע על מגוון סקטורים בשוק ההון. החיבור הישיר בין מעלות תרשיחא לנס ציונה הוא צעד הכרחי להפחתת הפקקים ולחיזוק הכלכלה בפריפריה. המעבר למודל של מרכזי תחבורה רב תכליתיים מחזק את החוסן הכלכלי של המפעילות הגדולות ויוצר אופק השקעה יציב בחברות התשתיות והבנייה המבצעות את הפרויקטים. כפי שניתן לראות בנתוני משרד התחבורה ההשקעה במסופים היא תנאי סף להרחבת שירות התחבורה הציבורית ולשיפור איכות החיים של כלל אזרחי המדינה.