הפד שומר על איפוק: הריבית נשארת במקומה מול סערת המחירים

סטטוס קוו מוניטרי: הריבית והצפי בשווקים

החלטת הריבית של הבנק המרכזי בארצות הברית (Federal Reserve) אמש השאירה את השווקים דרוכים, כאשר הריבית נותרה ללא שינוי בטווח של 3.5% עד 3.75%. צעד זה תאם את ציפיות האנליסטים המוקדמות, שחזו כי הבנק לא ימהר לבצע שינויים בנקודת הזמן הנוכחית. יו"ר הפד, ג'רום פאוול, אף החריף את הטון המרסן כשהצהיר כי הוא אינו צופה יותר מהורדת ריבית אחת במהלך השנה הקרובה. לצד זאת, פורסמו נתונים מעורבים, צפי הצמיחה (תמ"ג) עלה ל-2.4% לעומת 2.3% בעבר, נתון חיובי המעיד על חוסנו של השוק האמריקאי. מנגד, אחוז האבטלה עומד על 4.4% , ומדד ה-PCE (מדד הוצאות הצריכה הפרטית, המדד המועדף על הפד לבחינת קצב עליות המחירים) עלה ל-2.7% לעומת 2.5%, נתון המעיד בבירור על אינפלציה שטרם רוסנה.

קרדיט: BLS
מפת הדרכים של הפד 

החלטת הריבית התקבלה פה אחד על ידי חברי הוועדה המוניטרית. עם זאת, מבט מעמיק בגרף ה"דוט פלוט" (תרשים הנקודות המשקף את תחזיות חברי הפד) חושף תמונה מורכבת וחילוקי דעות פנימיים לגבי גובה הריבית הצפוי בסוף שנת 2026. נכון לעכשיו, הקבוצה הגדולה ביותר מונה 9 חברים הצופים כי הריבית תעמוד על שיעור של 3.375%. לצידם, 7 חברים נוקטים קו נצי יותר וסבורים כי הריבית תישאר ברמה גבוהה של 3.625%. בקצה היוני של המפה, ניתן למצוא חבר אחד שצופה ירידה ל-3.125%, שני חברים שמעריכים כי הריבית תצנח ל-2.875%, וחבר אחד בודד שצופה רמה של 2.625% בלבד. כפי שניתן לראות בגרף המצורף, הפיזור הרחב של הנקודות על פני ציר הזמן של 2026 ממחיש את חוסר הוודאות הקיצוני שבו מצויים מקבלי ההחלטות מול נתוני האינפלציה המשתנים.

קרדיט: Bloomberg

הסבלנות של פאוול: שקלול סיכונים גיאופוליטיים

הגישה שהפגין פאוול היא גישה של סבלנות וזהירות קיצונית. פאוול הבהיר כי הבנק אינו מרגיש דחיפות להוריד את הריבית כל עוד אין ביטחון מלא שהאינפלציה מתכנסת לעבר היעד. ברקע ההחלטה עומדת הסלמה ביטחונית משמעותית והדיווחים על תקיפה בקטאר, אירועים שמזעזעים את שווקי האנרגיה ודוחפים את מחירי הנפט כלפי מעלה. עליית מחירי האנרגיה מקשה על ריסון מדד המחירים לצרכן, והפד מעדיף להמתין ולראות כיצד המצב הגיאופוליטי ישפיע על שרשראות האספקה ועל יוקר המחיה הגלובלי לפני שהוא מקל על המדיניות המוניטרית.

מיתוס הסטגפלציה: פאוול מפריך את החששות

במהלך מסיבת העיתונאים עלה החשש מפני "סטגפלציה", מצב כלכלי מורכב שבו המשק סובל מצמיחה נמוכה או מיתון במקביל לאינפלציה גבוהה. פאוול מיהר להפריך את החששות הללו וציין כי הכלכלה האמריקאית עדיין מציגה חוסן יחסי. לטענתו, למרות שהאינפלציה מעל היעד, נתוני הצמיחה והביקוש בשוק המקומי אינם מעידים על כניסה לתרחיש של קיפאון כלכלי, ולכן השימוש במונח זה אינו משקף את המציאות בשטח כרגע.

האזרח הקטן במוקד: מדדי המחירים ושוק העבודה

עם זאת, מתחת לפני השטח מתחילים להופיע סימני חולשה בשוק העבודה, והאזרח האמריקאי עומד בפני אתגרים לא פשוטים. דוח מדד המחירים ליצרן (PPI) שפורסם אתמול היה גבוה מהמצופה, וזאת בהמשך לדוח מדד המחירים לצרכן (CPI) מהשבוע שעבר שגם הוא הפתיע לרעה. הנתונים הללו, יחד עם מחירי הנפט המאמירים, לוחצים על הכיס של הצרכן הפרטי. האזרחים חשים את השחיקה בכוח הקנייה, בעוד שהריבית הגבוהה מקשה על נטילת הלוואות ומשכנתאות, מה שיוצר לחץ כפול על משקי הבית בארצות הברית.

עצמאות המוסד: פאוול לא הולך לשום מקום

מסר מרכזי נוסף שביקש פאוול להעביר הוא היציבות של המוסד בראשו הוא עומד. הוא הסביר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי הפד פועל במקצועיות ובאופן עצמאי, וכי הוא לא הולך לשום מקום. פאוול הדגיש שהחלטות הבנק ימשיכו להתקבל על סמך נתונים כלכליים בלבד, ללא התערבות פוליטית, תוך שמירה על המנדט הכפול של יציבות מחירים ותעסוקה מלאה.

סיכום ומבט פוליטי: המלחמה, טראמפ ובחירות האמצע

לסיכום, הפד בחר בדרך של סבלנות,  מתוך הבנה שהסיכונים הגיאופוליטיים והאינפלציוניים עדיין גבוהים מדי. אי אפשר להתעלם מההקשר הפוליטי הרחב, ארצות הברית מתקרבת לבחירות האמצע, ודונלד טראמפ, שהבטיח לייצב את הכלכלה האמריקאית, עלול למצוא את עצמו בבעיה פוליטית קשה אם יגיע לקלפי עם נתוני אינפלציה וריבית כאלה. הלחץ הכלכלי הפנימי הזה משפיע באופן ישיר על הדינמיקה הבינלאומית ועל הרצון האמריקאי להביא לסיום המלחמה וליציבות בשוקי האנרגיה בהקדם האפשרי. מדובר בתקופה שבה הכלכלה והפוליטיקה שזורות זו בזו, וכל החלטה של הפד מהדהדת הרבה מעבר לוול סטריט.