ישראל קונה במלחמה: הפרדוקס שמבלבל כלכלנים

בעוד הכותרות עסוקות רוב הזמן במלחמה עם איראן ובחוסר הוודאות בשווקים, נתוני האמת של המשק הישראלי מספרים סיפור אחר לגמרי. מישהו שיצא מתרדמת של שנה ויסתכל על נתוני כרטיסי האשראי של ישראל בשבוע האחרון, לא יבין שהמדינה נמצאת במלחמה.

השבוע הרביעי למלחמת "שאגת הארי" (בין ה-22 ל-28 במרץ 2026) רשם שיא של 12 מיליארד שקל בהוצאות אשראי. הנתון האבסורדי הוא שסך ההוצאות הללו גבוה בשיעור של 10% מהממוצע השבועי שנרשם מתחילת 2026, עוד לפני שפרצה המלחמה, שעמד על 11 מיליארד שקל. לא נרשמה כאן ירידה אלא עלייה, לא כיווץ אלא גידול.
הצרכן הישראלי חזר לקנות, ועכשיו הוא אפילו קונה יותר ממה שקנה לפני שפרצה המלחמה.

מערכת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), חברת הסליקה הפועלת כצינור המרכזי לכל עסקת אשראי בישראל מציגה בזמן אמת, נכון ל-30 במרץ, נתונים פיננסיים מדהימים. סך ההוצאות בחודש מרץ לבדו הגיע ל-48.204 מיליארד שקל, עם ממוצע של 4.226 מיליון כרטיסים בשימוש פעיל מדי יום. כדי להבין את הפרדוקס הזה, צריך לחזור לדינמיקה של השבועות הראשונים.

קרדיט: שב״א

 

מהנפילה לשיא: ארבעה שבועות שמספרים סיפור
מערכת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), חברת הסליקה הפועלת כצינור המרכזי לכל עסקת אשראי בישראל, מציגה בזמן אמת נתונים פיננסיים מדהימים: סך ההוצאות בחודש מרץ לבדו הגיע ל-48.204 מיליארד שקל, עם ממוצע של 4.226 מיליון כרטיסים בשימוש פעיל מדי יום. כדי להבין את הפרדוקס הזה, צריך לחזור לדינמיקה של השבועות הראשונים

• השבוע הראשון: כשפרץ מבצע "שאגת הארי", ההוצאות קרסו באופן מיידי והסתכמו ב-7.048 מיליארד שקל בלבד. זוהי נפילה חדה המשקפת אנשים שנשארים בבית, שיגורים המסיטים את תשומת הלב ועסקים שנסגרים בחלקם.

 

• השבוע השני: היקף ההוצאות זינק ביותר מ-33% בהשוואה לשבוע הראשון, אם כי נותר נמוך ב-14% מהממוצע השבועי של טרום המלחמה. בשבוע זה נרשמו זינוקים של פי 2.6 בענף ההלבשה והנעלה ועלייה של 63% בענף החשמל.

 

• השבוע השלישי: המשק המשיך בהתאוששות עם עלייה נוספת של כ-17% בהוצאות לעומת השבוע השני. נתון זה הביא את המשק למצב שבו היקף הפעילות גבוה ב-0.1% מהממוצע השבועי של טרום המלחמה. בשבוע זה בלטו ההכנות לפסח עם עלייה של מעל 6% ברשתות המזון (1.619 מיליארד שקל) וזינוק של 28% בבתי מלון וחדרי אירוח.

 

• השבוע הרביעי: נרשמה עלייה של 10% לעומת השבוע הקודם. מתוך סך ההוצאות במרץ, 27.494 מיליארד שקל בוצעו באונליין ו-9.825 מיליארד שקל דרך ארנקים דיגיטליים. ישראל לא רק קונה, היא קונה בערוצים דיגיטליים יותר מתמיד.

היכן הישראלים הוציאו את כספם?

• רשתות המזון: הענף רשם גידול של 9% עם הוצאה של 1.75 מיליארד שקל נראה כי הציבור הפנה את מירב המאמצים להכנות לליל הסדר.

 

• מסעדות ופנאי: למרות המצב, נרשמה עלייה של 7% בהוצאות על מסעדות ובתי קפה שהסתכמו ב-735 מיליון שקל

 

• מוצרי חשמל: נרשם גידול של 5.5% בהוצאות, שהסתכמו ב-760 מיליון שקל.

 

• ענף האופנה: בענף ההלבשה וההנעלה נרשמה כמעט אפס צמיחה (0.6%) למרות הקרבה לחג, עם הוצאה של 629 מיליון שקל. על רקע דשדוש זה, הראל ויזל (קבוצת פוקס) הצית "מלחמת שכירות" שהקפיא את התשלומים לעזריאלי ומליסרון למרץ 2026. המהלך נעשה בתגובה לסגירת הקניונים לשישה ימים וצניחה חדה בפדיונות בשבועיים הראשונים ,כשוויזל טוען שאין חובה חוזית לשלם כשהמתחם סגור ומצפה מהקניונים לשמש כשותפים לנזק.

 

• הפרשי גיאוגרפיה: בתל אביב נרשם זינוק של 50% בהוצאות (1.9 מיליארד שקל). גם ירושלים רשמה עלייה של 29% , ואפילו בערי הצפון כמו צפת נרשם זינוק של מעל 28% למרות האיום הביטחוני.

למה בדיוק הוצאות עולות כשהמצב קשה?
שלושה מנגנונים מסבירים את הגידול המפתיע, הראשון הוא אינפלציה, כשמחיר ליטר הדלק עתיד לקפוץ ל-8 שקל וסחורות מתייקרות, אותה כמות קניות מסתכמת בסכום שקלי גבוה יותר. לא בהכרח קונים יותר, פשוט משלמים יותר.
המנגנון השני הוא צריכה דחויה שהשתחררה תופעה שפוגשים אחרי כל משבר, בה אנשים שנסגרו בשבועות הראשונים פורקים ביקוש ברגע שהם חוזרים לשגרה. המנגנון השלישי הוא גמלאות ומענקים תשלומים ממשלתיים לפצועים, למשפחות נפגעים ולמשרתי מילואים הגדילו את ההכנסה הזמינה לחלקים מהאוכלוסייה בדיוק בזמן הזה.
בנוסף, תושבי צפון ישראל שפונו לאזורי קבע אחרים מוסיפים הוצאות לאזורים שאינם הבית הרגיל שלהם, מה שמטה את הנתונים כלפי מעלה בדרום ובמרכז.

מה זה אומר למשקיע?
החוסן הצרכני שהציבור מפגין מסמן שורה של נהנים ישירים מהמגמה:

• חברות האשראי: גופים כמו כאל, ישראכרט ולאומי קארד גובים עמלות מכל עסקה, עלייה של 10% בנפח הפעילות משמעה גידול ישיר בהכנסה.

• רשתות הקמעונאות: רשתות כמו שופרסל ורמי לוי הצליחו להחזיר תנועה לחנויות מהר מהצפוי, במיוחד לקראת החג.
  
  

• ענף ה-Fintech: צמיחת הארנקים הדיגיטליים (9.8 מיליארד שקל) מעידה על שינוי הרגלים קבוע שמחזק חברות טכנולוגיה פיננסית.

לסיכום, המסר הרחב הוא שהצרכן הישראלי נוטה לחזור לשגרה מהר ממה שמודלים מאקרו-כלכליים מניחים. הכלכלה לא קפאה אפילו בשבועות הקשים ביותר, ועכשיו ביצועיה גבוהים אף יותר מהרמות שנרשמו טרם המלחמה. זה לא אומר שאין נזק כלכלי מצטבר, כפי שהדגיש נגיד בנק ישראל, אך זה כן אומר שסגמנטים מסוימים של הצריכה הפרטית מגלים חוסן שכדאי לתמחר בתיק ההשקעות