התאוששות בשוק העבודה, האם היא אמיתית או זמנית?

נתוני השכר לחודשים ינואר-פברואר 2026, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצביעים על המשך מגמת התאוששות בשוק העבודה הישראלי, כשהשכר הממוצע צומח בקצב שמתחיל לעקוף בפועל את האינפלציה.

הנתונים אינם רק טכניים - הם משקפים את מצבה של הכלכלה הישראלית בתקופה של מלחמה, מחסור בכוח אדם ופתיחה מחודשת של שוק העבודה לאחר תקופה של האטה.

השאלה המרכזית אינה רק כמה מרוויחים הישראלים, אלא האם העלייה בשכר היא אמיתית, או שמדובר בתוצאה של עיוותים זמניים בשוק.

עלייה בשכר מול שחיקה בכוח הקנייה

הנתון המרכזי של פברואר 2026 הוא עלייה של 4.6% בשכר הממוצע לעובדים שכירים, לעומת השכר הממוצע של אותם עובדים בפברואר 2025, שגדל מ-13,370 ש"ח ל-13,988 ש"ח.

עם זאת, חשוב להבחין בין שני סוגי צמיחה: צמיחה נומינלית, שהיא מה שמופיע בתלוש השכר שלנו, לבין צמיחה ריאלית, שמשקפת את כוח הקנייה לאחר השפעת האינפלציה.

כך למשל, בינואר 2026 השכר הנומינלי עלה ב-3.6%, אך לאחר ניכוי מדד המחירים לצרכן, העלייה הריאלית הסתכמה ב-1.8% בלבד. המשמעות היא שההכנסה עולה, אך השיפור בכוח הקנייה מוגבל.
גם במבט שנתי ניתן לראות זאת, השכר הריאלי עלה מ-10,961 ש"ח בינואר 2025 לכ-11,157 ש"ח, עלייה מתונה, אך חיובית.

הייטק חזק, אבל כבר לא מנוע הצמיחה המרכזי

מגמת השכר בהייטק מספקת זווית נוספת וחשובה.
בינואר 2026, השכר הממוצע בתחום ההייטק עמד על 31,829 שקל, פי 2.3 מהממוצע במשק.

עם זאת, קצב הצמיחה בהייטק דווקא מתון יחסית, עלייה של 2.2% בלבד לעומת ינואר 2025.
זה מעניין מאוד מכיוון שבשנים קודמות ההייטק היה מנוע הצמיחה המרכזי בשכר המשקי כולו, לכן יכול מאוד להיות שאנחנו רואים פה השפעה של גלי הפיטורים ב-2023-2024, של תהליכי ייעול וכניסת AI שמצמצמים גיוסים, ושל שינוי בתמהיל העובדים, של פחות גיוסים חדשים בשכר גבוה, ועם יותר עובדים ותיקים בעלי שכר יציב.

מספר המשרות בהייטק עצמו עמד על 404.9 אלף, בדיוק כמו בדצמבר 2025 ועלה רק 1.4% לעומת ינואר 2025, שיעור גדילה שמר על הכלכלה, אבל לא מאיץ אותה.

עלייה בתעסוקה לצד שינוי בהרכב כוח העבודה

נתון שחשוב שלא נפספס, הוא מספר המשרות הכולל במשק.
בפברואר 2026 נרשמו 4.371 מיליון משרות לשכירים, עלייה של 1.6% לעומת פברואר 2025. מגמה זו מעידה שהמשק לא רק מגדיל שכר אלא גם מוסיף מקומות עבודה, דבר שמשקף ביקוש אמיתי לעבודה.

עם זאת, כשמסתכלים על עובדים ישראלים בלבד, ללא עובדים זרים ופלסטינים, המספר עמד על 4.129 מיליון, ירידה קלה לעומת ינואר 2026.
הפער בין הנתונים הכוללים לנתוני הישראלים בלבד מרמז על שינויים בתמהיל כוח העבודה, שחלקם קשורים ישירות לנסיבות המלחמה וצמצום כניסת עובדים מיהודה ושומרון.

התאוששות זהירה עם סימני שאלה קדימה

סקירת הנתונים הכוללת מצביעה על כלכלה שמתאוששת בזהירות, שכר שעולה אבל עוד לא שוחק את עצמו מהאינפלציה, ושוק עבודה שמוסיף משרות אבל עם ריכוז ברור של צמיחה מחוץ לליבת ההייטק.

השאלה שמחכה לתשובה בחודשים הקרובים היא האם הקצב הזה יחזיק מעמד, במיוחד לאור לחצים גלובליים על ייצוא טכנולוגיה, אי-ודאות ביטחונית שעדיין שוחקת פריון ואמון עסקי, ושאלת ספיגת כוח האדם שעזב מהצפון ומהדרום לאזורי ביקוש חדשים.